לפני “כמה” שנים, בערך שנה אחרי שסיימתי את הב.א. שלי במתמטיקה, חיפשתי עבודה. רציתי לעשות משהו שאני אוהב, שלא ידרוש ממני הרבה שעות עבודה, ויאפשר לי להמשיך בעיסוקים שלי באוניברסיטה (הייתי אז מאסטרנט, וגם עבדתי כמתרגל).
בתמימותי, החלטתי שמה שאני צריך לעשות זה להיות מורה למתמטיקה, וכך, בראש חודש ספטמבר שנת אלף תשע מאות לא משנה כמה, התייצבתי בחדר המורים של בי”ס תיכון מקצועי לא ממש ידוע בעיירת פיתוח לא רחוקה ממרכז הארץ. קיבלתי לידי כיתה י’ אחת, כיתה י”א אחת במסלול “עיוני”, ושתי כיתות י”ב – האחת “עיונית” (5 תלמידים) והשנייה של בנות מגמת התפירה שנכשלו שנה קודם לכן במבחן של 3 יחידות והחליטו לנסות שוב בכיתה י”ב.
מי שמכיר אותי מספיק בטח יסכים איתי שמתמטיקה אני יודע. ובאותה עת גם לימדתי בהצלחה באוניברסיטה מזה שלוש שנים (הייתי מתרגל כבר בשנה ג’). אבל ללמד בבית-ספר – זה סיפור אחר. הייתי מורה גרוע. נקודה. ואחרי שנה – פרשתי מההוראה ופניתי לעיסוקים שבהם אני יותר מוכשר.
מורה בבית הספר צריך לדעת לעמוד מול כיתה, לנהל מאבק כוחות ומוחות מול התלמידים שלא ממש רוצים ללמוד (בטח לא מתמטיקה), צריך לדעת איך להסביר את החומר באופן שהתלמידים יבינו, צריך לעורר בתלמידים רצון ללמוד, צריך לנטוע בתלמידים את האמונה שהם מסוגלים ללמוד ולהצליח, צריך לכבד את התלמידים. אה, כן, ומורה למתמטיקה צריך גם לדעת מתמטיקה.
זה קשה.
נכון, יש הרבה מורים לא טובים במערכת, אפילו מורים גרועים לא חסר. אבל…
אם המורה שלכם לא (היה) כל כך טוב (או טובה…), תעמידו את עצמכם במקומו. תחשבו על מה שהוא צריך לעבור. תחשבו עם מה הוא צריך להתמודד. ותחשבו על זה שהוא בכל זאת בא כל יום, ומנסה לעשות את העבודה שלו. כי כל מורה למתמטיקה יכול להיות פקיד בבנק, ולהרוויח כפליים כסף תמורת עבודה קלה הרבה יותר. המורה שלכם בחר/ה להיות מורה, וזה אומר עליו/ה משהו. משהו חיובי.
פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 19 באוגוסט 2004 14:09 במדור מתמטיקה של בית-ספר שם התקבלו 3 תגובות
סטודנט למתמטיקה בתאריך 8/19/2004 4:17:43 PM
זקוק לרחמים?
טוב שהבחנת שאתה לא יכול ואין לך את זה!
ולא..לא… לא כל מורה למתמטיקה יכול להיות פקיד בנק.
בכדי להצליח כפקיד בנק, צריך להיות טוב עם אנשים, לדעת לתת שרות ולהיות קשוב לאחרים. זה בא לפני מתימטיקה , לפני הכל.
ואיך זה אצלך?
שלומית [אתר] בתאריך 8/19/2004 5:39:05 PM
ללא נושא
בתור מי ששרצה במערכת החינוך כמה וכמה שנים, התלמידים לא צריכים להתחשב במורים. זה לא התפקיד שלהם בחיים. עצם זה שלקחו סטודנט למתמטיקה ושמו אותו כמורה ועוד בבית ספר שצריך כנראה מורה ממש ממש טוב, ולא סטודנט שיצא לפני רגע מהביצה (ואני לא מזלזלת בך – להפך), אומר משהו על מערכת החינוך.
מורה – זה מקצוע. ממש מקצוע. תעודת הוראה, הייתה לך? ידעת משהו על לקויות למידה? מישהו הסביר לך איך מאתרים תלמיד שמתעללים בו בבית? מישהו חנך אותך? הסביר לך איך עובדים עם רשויות רווחה? איך מעודדים תלמידות לתפירה שנכשלו כבר בבגרות אחת, להצליח בשניה? אני בספק… וזה רק משציע על מצבנו הגרוע. גם אני פרשתי, אחרי 4 שנים, בגלל כסף. וחבל לי על זה עד היום. כל יום.
יוסי לוי [אתר] בתאריך 8/22/2004 3:45:44 PM
תשובה לשלומית
התשובות לכל השאלות (המצויינות) ששאלת הן כמובן “לא”, “לא” ולקינוח עוד קצת ,לא”.
כן, בית הספר הזה היה זקוק נואשות למורה למתמטיקה (אני הצעתי את שירותי רק ב-20 לאוגוסט). הוא היה זקוק, כמו כל בית ספר, למורה טוב למתמטיקה, אבל התפשר על מישהו שישים נפשו בכפו וייכנס לכיתה.
אני לא יודעת באיזה מקצוע לבסוף בחרת, אבל אין ספק שבכתיבה אתה אלוף. תודה על הכנות, חוש ההומור והזווית החדשה על המקצוע הלא מתגמל הזה