הנה מחקר נפלא שתוצאותיו פורסמו ב-Scientific Ynet (ותודה לעריסטו מפורום מתמטיקה בתפוז), שקבע כי “למעלה משליש מהילדים בארץ – בעודף משקל”:
נמצא כי בממוצע לאורך שבע שנות המחקר 29 אחוז מבני השש היו בעלי עודף משקל (משקלם היה גבוה מהאחוזון ה-85, כלומר גבוה מ-85 אחוז מבני גילם). מחציתם אף הוגדרו כסובלים מהשמנה (שקלו יותר מ-95 אחוז מבני גילם).
ואני לתומי חשבתי כי רק ל-15% מהאוכלוסיה משקך הגבוה מהאחוזון ה-85, ורק ל-5% משקל הגבוה מהאחוזון ה-95. נו, מה אני כבר יודע?
נראה שבמקרה זה, מדובר לא רק בחוסר הבנה מצד המדווח, אלא גם בטעות מתודולוגית: האחוזונים ששימשו להשוואה אינם של האוכלוסיה הנבדקת, אלא של אוכלוסיה עלומה אחרת כלשהי. החוקרים לקחו טבלאות מוכנות מראש שאינן מייצגות ו/או אינן עדכניות והסתמכו עליהן.
אכן, טבלאות הגדילה והאחוזונים המצויים בשימוש בארץ מקורם בארה”ב. אני מקווה שבמאמר המקורי החוקרים ציינו זאת.
היה נכון להשוות לממוצע רב שנתי של משקל ילדים בגיל המדובר. אם ל-29% מהילדים השנה יש משקל גבוה כמו ל-15% מהילדים בני גילם בעשור האחרון, יש ממה להסיק מסקנות.
אבל זה מחקר של משרד הבריאות, נו. למה כבר אפשר לצפות?
אולי הפתרון הרבה יותר טריוויאלי – לאורך שנות המחקר, 29% מהילדים היו ברגע כלשהו מעל האחוזון ה 85.
במחקר ממושך כל ילד זז בין האחוזונים במהלך המחקר.
אולי 29 אחוז מהילדים היו בדיוק באותו משקל ולכן לא ניתן היה לבודד רק את 15% העליונים 🙂