אני די משוכנע שרובכם לא פיספסתם את מסע הפרסום לספר הזה. האם שימפנזים חושבים על פרישה? אני לא אגלה לכם כאן את התשובה לשאלה הזו, כדי לדעת אותה תצטרכו לגשת לספריה הציבורית הקרובה למקום מגוריכם ולקרוא את הספר (טוב, מי שרוצה גם יכול לקנות אותו בחנות). אבל בכל אופן, לדעתי הספר שווה את הזמן והמאמץ שתשקיעו בקריאתו.
הספר הוא אוסף של מאמרים קצרים, שחלקם ככל הנראה התפרסמו בירחון דה-מרקר, שם כותב המחבר, יעקב בורק, על נושאים שבין פסיכולוגיה לכלכלה. אני לא יכול, וגם לא רוצה, לתת כאן סקירה מפורטת של תכני הספר, אבל אני חושב שלא אחטא לאמת אם אומר שרוחם של דניאל כהנמן ועמוס טברסקי שורה עליו. בורק מביא דוגמאות רבות ממחקריהם של השניים, ומדגים את יישומם בתהליכים עסקיים (למשל – שימוש במנגנון העיגון בעת משא ומתן) וגם ממחקרים מאוחרים יותר של כהנמן ועמיתים אחרים שעוסקים בחקר האושר. בורק גם עוסק רבות בנושאים הקשורים לאי הבנה של עניינים סטטיסטיים (הדוגמא הקלאסית היא מתאם וסיבתיות), בהשפעה הרבה של המקריות של חיינו (ואני מרשה לעצמי לכלול גם את האבולוציה והשפעותיה בחבילת המקריות), עוסק בבעייתיות שב”חופש בבחירה” (הטענה אינה שחופש הבחירה הוא דבר רע, אלא ניתן לעיוות – בורק מדגים כיצד), ובכלל, מראה כיצד מרבית ההנחות העומדות בבסיס התיאוריות הדוגלות ב”רציונליות” אינן מתאימות למציאות (למשל, בתנאים מסוימים אנשים יעדיפו משכורת של 50,000 דולר בשנה על פני משכורת 100,000 דולר בשנה).
אני בטוח שלא כל הקוראים יסכימו עם דעתי על הספר, בייחוד אלה שתכני הספר פוגעים באמונתם הדתית. אציין שגם אני לא מסכים עם כל הטענות שנטענות בו. ובכל זאת, הספר שווה קריאה.
פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 9 באוקטובר 2007