כמה מכוניות יש לסטודנטים?

מירב ארלוזורוב, הפרשנית מבית הארץ/דה-מרקר, חגגה את פתיחת שנת הלימודים האקדמית בשני מאמרים וידיעה חדשותית/יחצנית שפרסמה בנושא שכר הלימוד באוניברסיטאות.

ארלוזורוב מגייסת לעזרתה את קובי הבר, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, שאת דבריו ודעתו בנושא פרסמה ארלוזורוב, כידיעה חדשותית דווקא, ב-25.10.2006. ארלוזורוב והבר חושבים כי שכר הלימוד בישראל נמוך מדי, ויש להעלותו משלל סיבות. הטיעונים דמגוגיים במקרה הטוב, משתמשים בנתונים מעוותים במקרה הפחות טוב, וגרוע מכל – חושפת את צרות הלב והעין של השניים, שמקורם בהשקפת העולם הנאו-ליברלית שבהם מחזיקים השניים. גרוע מכך – המדיניות שמציעים הבר וארלוזורוב הינה קצרת ראות, ואם תיושם תאבד ישראל את מעמדה כאחת המדינות המובילות בעולם בתחומי המדע והטכנולוגיה.

כמה מכוניות יש לסטודנטים?

אפתח דווקא בטיעון הדמגוגי מכולם, המכוניות של הסטודנטים. כותבת ארלוזורוב:

כאשר קובי הבר, ראש אגף תקציבים במשרד האוצר, רוצה להוכיח את התיזה שלו, הוא מצביע על הצפיפות במגרשי החניה הצמודים לאוניברסיטאות בישראל. באמצע שנת הלימודים, אין כמעט סיכוי למצוא מקום פנוי באחד המגרשים הללו. הסטודנטים הצובאים על פתחי מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל מגיעים ללימודים שלהם בתנאי דה-לוקס: עם המכונית הצמודה, של אבא או אפילו שלהם.

את הטיעון הזה קל מאוד להפריך. ניקח למשל את אוניברסיטת תל אביב. בקמפוס האוניברסיטה יש 2800 מקומות חניה בתוך מתחם הקמפוס, ו-700 תווי חניה למגרשים אלה מוקצים לסטודנטים. סביב הקמפוס יש עוד כ-5000 מקומות חניה. בואו נניח כי כל 5000 המקומות האלה נתפסים על ידי הסטודנטים (כי כידוע, אין מבקרים שסתם כך מזדמנים לקמפוס).  בואו נניח גם כי יש תחלופה, בו חלק גדול ממקומות החניה מתחלפות המכוניות במשך היום, ולא כל סטודנט מגיע כל יום לקמפוס. אז לכמה סטודנטים בעלי מכוניות הגענו? 10000? 15000? באוניברסיטת תל אביב יש 30000 סטודנטים. לפחות מחציתם (ואולי אף יותר) לא מגיעים לקמפוס “ברכב הצמוד שלהם” (ויעידו גם האוטובוסים הצפופים המגיעים אל הקמפוס ברחבי העיר).

שכר הלימוד באוניברסיטאות – זול או יקר?

ארלוזורוב מביאה גם טיעונים שמתיימרים להיות רציניים יותר, אך הם מקוממים לא פחות.  מה תאמרו למשל על הטיעון הבא של ארלוזורוב?

שכר הלימוד בישראל הוא זול. הוא זול ברמה עולמית – במונחי כח קנייה ישראלי משלם הסטודנט 2,500 דולר שכר לימוד לשנה. עמיתיו באוסטרליה משלמים 5,800 דולר (לפני ייקור צפוי של 25%), בבריטניה עד 4,800 דולר, ביפאן – 4,500 דולר, ובקנדה משלמים עד 4,300 דולר. אם הסטודנט הישראלי היה נודד דרומה מקנדה, לארה”ב, הוא כבר עשוי היה למצוא את עצמו משלם שכר לימוד של עד 13 אלף דולר בממוצע.

בואו נעסוק קודם בכח הקניה. מה לעשות וכח הקניה של 2500 דולר בישראל נמוך מכח הקניה שלהם בארה”ב. אם שכר הלימוד הממוצע באוניברסיטה בארה”ב הוא 13000 דולר ובישראל 2500, האם פירוש הדבר ששכר הלימוד בישראל נמוך פי 5.2 ממקבילו בארה”ב? התמ”ג של ישראל לנפש הוא כ-19000 דולר לשנה, ובארה”ב התמ”ג לנפש הוא כ-33000 דולר לשנה. לכן שכר הלימוד בישראל מהווה כ-13% מהתמ”ג לנפש, ובארה”ב כ-40% מהתמ”ג לנפש. במונחי כח קניה, שכר הלימוד הממוצע בארה”ב (על פי הנתון של ארלוזורוב) הוא רק פי 3 משכר הלימוד בישראל, לא פי 5. אבל ארלוזורוב, שיודעת את החשבון הזה, נמנעת מלעשות אותו, כיוון שהנתונים המותאמים לכח הקניה מציגים את עמדתה בצורה קצת פחות בוטה. מי שיבדוק את שאר נתוני התמ”ג העולמיים, ימצא כי שכר הלימוד ביפן כאחוז מהתמ”ג כמעט שווה לשכר הלימוד בישראל (12%),  ובבריטניה הוא מעט יותר יקר, כ-20% מהתמ”ג, כמו גם בקנדה (21%). אז האם שכר הלימוד בישראל זול? יחסית כן, אבל ללא הבדלי משמעותיים לעומת יפן, קנדה ובריטניה. מהנתונים שהביאה ארלוזורוב אפשר לומר בעיקר כי שכר הלימוד הממוצע בארה”ב יקר ברמה עולמית, וזה כבר נושא לדיון אחר.

לעזאזל העובדות, העיקר זה האידיאולוגיה

לאחר שהופרחו באוויר מספרים מופרכים ונתונים מעוותים, פורשים ארלוזורוב והבר את האידיאולוגיה שלהם.

מירב ארלוזורוב מזכירה את נורווגיה (שיש בעולם רק שלוש מדינות עשירות ממנה על פי הקריטריון של תמ”ג לנפש) כדוגמא למדינה בעל שכר לימוד נמוך, אבל לא מציגה בפנינו שום תובנה לגבי המודל הנורווגי. כדוגמא היא מעדיפה להביא דווקא את מערכת ההשכלה הגבוהה בצרפת. הלימודים הגבוהים שם אינם חינם, אמנם, כפי שטוענת ארלוזורוב, אבל שכר הלימוד אכן נמוך מאוד. זו הסיבה, לדעת ארלוזורוב, להידרדרות ההשכלה הגבוהה בצרפת. אני לא שמעתי על ההידרדרות הזו (יש 4 אוניברסיטאות צרפתיות ברשימת 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם, וכל הארבע הן אוניברסיטאות ציבוריות), ואולי אני טועה וההידרדרות אכן קרתה. אבל 38 שנה לאחר ההידרדרות, שהחלה, לדברי ארלוזורוב, ב-1968, צרפת היא עדיין אחת המדינות העשירות בעולם, מעצמה מדעית, טכנולוגית ותרבותית מהשורה הראשונה, למרות שכר הלימוד הנמוך מאוד באוניברסיטאות הציבוריות שם.

מירב ארלוזורוב טוענת כי “התקציבים המופנים להשכלה גבוהה בצרפת נמוכים מאלו המופנים לבתי ספר יסודיים”, ואולי זה נכון (ויש מי שיטען כי כך גם ראוי), אבל: האם התקציבים המופנים נמוכים בגלל הפחתת שכר הלימוד, או בגלל שפשוט קוצצו? האם אי אפשר לשמור על שכר הלימוד ברמה סבירה, או אפילו שכר לימוד נמוך/חינם בלי לקצץ את התקציבים המופנים לאוניברסיטאות? התשובה היא שזה כמובן אפשרי. הבעיה היא לא האפשרות, אלא סדר העדיפויות, שנקבע על ידי אידיאולוגיה והשקפת עולם.

היהפוך נמר חברבורותיו?

קובי הבר מציע להעלות את שכר הלימוד ל-14000 ₪ בשנה, לא סכום גדול בעיניו (קצת פחות מ- 5 חודשי עבודה בשכר מינימום, שממנו יכול כל אדם לחיות בכבוד במדינת ישראל, לפחות על פי משרד האוצר). כמובן, רק טובת הציבור עומדת לנגד עיניו: ” מכיוון שמרבית הסטודנטים הם עשירים, העמקת הסבסוד של שכר הלימוד משמעו שהמדינה תגדיל את המענקים שהיא נותנת לעשירים – על חשבון העניים, בניגוד גמור לעקרונות מדינת הרווחה”. אדם ציני יאמר כי נחמד לדעת שקובי הבר נעשה פתאום חסיד של עקרונות מדינת הרווחה, אבל האמת היא שהבר מגייס את צמד המלים “מדינת רווחה” לצרכי הדמגוגיה שלו – וחוזר למעשה על הטיעון של ד”ר אמיר שהם כי “העלאת שכר הלימוד תסייע לסטודנטים עניים” . נו, באמת.

מה הבר באמת רוצה? הוא מסביר את כוונתו לגבי לימודי התואר השני דווקא: “מי שהולך לעשות תואר שני, כי זה יקפיץ לו את המשכורת אחר כך, אין סיבה שהוא לא ישלם יותר. זאת השקעה שעושה הסטודנט בשיפור פוטנציאל ההשתכרות שלו, והמדינה לא צריכה לממן את ההשקעה הזו על חשבונה” (העברית עילגת במקור). אני סבור שהבר חושב כך גם לגבי התואר הראשון, כי גם לימודי תואר ראשון משפרים את פוטנציאל ההשתכרות, ואין גם סיבה שהמדינה “תממן את זה על חשבונה”, נכון?

השכלה גבוהה – בזבוז או השקעה?

רגע, אבל מי שישקיע, ילמד, וישפר את פוטנציאל ההשתכרות שלו, אמנם ישתכר יותר (ומה רע בזה? קצת פרגון, בבקשה, מר הבר) אבל גם יגדיל את התמ”ג (כלומר את העושר הכללי של המדינה) וגם ישלם בעתיד יותר מסים למדינה, הרבה יותר מאדם ממוצע שאינו בעל השכלה גבוהה (קישור לקובץ  pdf באתר הלמ”ס). הבר רוצה בעצם שהסטודנטים ישלמו פעמיים: פעם אחת עבור רכישת ההשכלה, ובפעם השנייה בגלל רכישת ההשכלה.

סמנכ”ל הכספים של המדינה מתנהג בעצם כבעל חנות מכולת. בעיניו השכלה גבוהה אינה השקעה, אלא רק הוצאה, “זאת לא מלה גסה לעבוד” – מצוטט הבר בלשונו הבוטה (התיאור “לשונו הבוטה” על דברי הבר נכתב, אגב, על ידי מירב ארלוזורוב). אני לא חושב שיש מישהו שחושב ש-“זאת מלה גסה לעבוד”, אבל מצד שני – גם “לחשוב” ו-“לתכנן” אינן מלים גסות.

כאשר אדם נכנס ל”שוק העבודה”, בגיל ממוצע של 20 למשל, עומדות לפניו כ-47 שנות עבודה עד לפרישה. לפניו מספר אפשרויות: הוא יכול להיכנס לשוק, ועם 12 שנות הלימוד שלו (נניח) ישתכר בממוצע 5500 ₪ לחודש, ישלם מס הכנסה בסך כ-300 ₪ לחודש (ראו מחשבון מס הכנסה באתר משרד האוצר), ובמשך חייו ישלם בממוצע סך של כ-170,000 ₪ מס.

לעומת זאת, אם יתחיל אותו אדם ללמוד באוניברסיטה, יקדיש את כל זמנו ללימודים ולא יעבוד כלל במשך 3 שנים, יוותרו לו לאחר מכן 44 שנות עבודה בשכר ממוצע של כ-7000 ₪ לחודש, ישלם מס הכנסה חדשי של כ-630 ₪ בחודש, וסה”כ ישלם למדינה כ-333,000 ₪ מסים – כמעט כפליים מחברו חסר ההשכלה האקדמית..

ואם ימשיך אותו אדם את לימודיו לתואר שני, יפסיד שתי שנות הכנסה נוספות, ויוכל לעבוד 42 שנה בשכר ממוצע של 10,000 ₪ לחודש, עם תשלום מס של 1435 ₪ לחודש, ובסך הכל ישלם מסים בסך של 723,000 ₪. כשהבר אומר שאין סיבה שמהמדינה “תממן את זה על חשבונה”, הוא אומר שאין סיבה שהמדינה תשקיע באזרחיה סכום של כמה אלפי שקלים (6000 ₪ לסטודנט לשנה) כדי להגדיל את התמ”ג ואת הכנסות המדינה ממסים בעתיד, שיוכלו לשמש לשפע של דברים (אולי הגדלת תקציבי המחקר? סתם).

הבר מעדיף לשכוח שהתמ”ג של ישראל לנפש, שמציב אותנו במקום ה-23 בעולם (כן, אנחנו יותר עשירים מכוויית, ומספרד, והרבה יותר עשירים מערב הסעודית, דרום אפריקה ורוסיה), מקורו לא בשדות הנפט שלנו, לא במכרות הזהב, וגם לא במרבצי היהלומים שבשפלת החוף, אלא בעיקר מההון האנושי שלנו, שמציב את ישראל בראש החץ של המחקר והפיתוח בעולם.

שכר לימוד סביר ותמיכה באוניברסיטאות אינם מותרות בישראל, זוהי השקעה חיונית לשימור מעמדה של ישראל כמדינה מערבית.

פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 30 באוקטובר 2006 שם התקבלו 29 תגובות

הלל כהן  בתאריך 10/30/2006 9:35:50 PM

פוסט מצוין

שמח שחזרת לעדכן.

אייל רוזנברג  בתאריך 10/30/2006 10:06:36 PM

השלמות…

השוואות למתרחש במדינות אחרות אפשר לעשות גם באופן שמשרת פחות את הקו של האוצר. לדוגמה, בכל המדינות סביבנו, בעלות תל”ג נמוך ואשר אינן ידועות בהוצאות רווחה רחבות, הלימודים לתואר ראשון הינם חינם. עוד דוגמה מעניינת: קובה. למרות אמברגו סחר ארוך-שנים ובידוד דיפלומטי, למרות תל”ג שהוא כעשירית (אאל”ט) ממקבילו הישראלי, כרבע (שוב, אאל”ט) מן הקובנים משיגים תואר ראשון, וקובה הינה מיני-מעצמת ביוטכנולוגיה ורפואה המייצאת רופאים ומוכרת חיסונים ברחבי העולם.
בעניין המכוניות: הסטודנטים מן הסתם אינם ממלאים את רוב מקומות החנייה סביב הקמפוס, שכן רבים מהם (אולי אפילו רובם) בתשלום, והסטודנטים אינם עשירים (כן, אני יודע שזה היגיון מעגלי אבל זו האמת…) כך שאינם יכולים להרשות זאת לעצם.
וקצת ביקורת לסיום: הטיעון לפיו האדם המשכיל ישלם יותר מיסים ולכן כדאי להשקיע בו הוא טיעון המניח מראש כי האדם כפרט יכול לקבוע את גורלו ולמעשה לבחור, בהינתן שיוויון הזדמנויות, האם יהיה מגיסטר בעל משרה מכניסה ומשמעותית או מנקה רחובות. אך האמת היא שללא שינוי מהפכני במערכת החברתית והכלכלית הקיימת, גם אם לפתע היו כל תושבי הארץ משלימים מגיסטרים ודוקטורטים, עדיין היו רובם ממשיכים לעסוק בניקיון, בישול, אבטחה, זבנות, חיילוּת, פקידות, פֹּעל-ייצור, וכן הלאה – אותן העבודות אשר מזכות את מחצית מכח-העבודה הפעיל בישראל בשכר מינימום ומטה (ולא הזכרנו כמובן את הנשים שעבודתן היא אחזקת משק-ביתן – עבודה אשר כמעט שאינה מתוגמלת). כדי להיווכח בכך בידקו ומיצאו כמה רבים מן העובדים ‘השחורים’ בארץ, שהינם ממוצא רוסי, הינם למעשה מהנדסים ועובדים מקצועיים בעלי הכשרה וניסיון.

אבי  בתאריך 10/30/2006 10:25:16 PM

ללא נושא

ארלוזורוב משקרת במודע. בנורבגיה הלימודים באוניברסיטה חינם אפילו לסטודנטים זרים.
http://www.studyinnorway.no/tuition_scholarships
http://www.norway.org.uk/education/education/higher/higher.htm
בשבדיה ישנו ויכוח כיום האם להתחיל לדרוש שכר לימוד מסטודנטים זרים (כלומר מסטודנטים שמחוץ לאיחוד האירופאי או מנורבגיה) אולם השבדים אינם משלמים שכר לימוד
http://www.thelocal.se/5337/20….91ca437c08d86133f705603557b9e0

אורן  בתאריך 10/30/2006 10:31:31 PM

אתה צודק בהכל

אבל לסטודנטים בארץ באמת יש מכוניות הרבה מעבר לשיעור המכוניות המקובל אצל סטודנטים בחו”ל.
כמובן שאין לי נתונים מדוייקים אבל למדתי גם בחו”ל (וביקרתי בלא מעט אוניברסיטאות) ואני מניח שבחו”ל (אמריקה ומערב אירופה) יש לא פחות מכוניות למשפחה מאשר בארץ ובכל זאת נדמה ששיעור המכוניות אצל הסטודנטים בחו”ל נמוך בהרבה.

סטודנטית תפרנית  בתאריך 10/30/2006 11:06:49 PM

תודה

פוסט מצויין.

יואב כהן מנור  בתאריך 10/31/2006 12:29:56 AM

פוסט חשוב

נראה לי שזו גם שעת כושר לבדוק את השפעתה של הבלוגספירה על השיח – האם לפוסט הזה יכולה להיות השפעה כשהוא במיקומו הנוכחי כשם שהיתה יכולה להיות לו לו היה מוצג באחד מהעיתונים הגדולים.

אסף ברטוב  [אתר]  בתאריך 10/31/2006 1:52:50 AM

ללא כותרת

יפה אמרת.
(ובפסקה השנייה תחת הכותרת “היהפוך וגו'” נדמה שחזרת על ההערה בסוגריים בטעות).
ולמגיב אורן: גם אני מתרשם (אין לי נתונים) שלסטודנטים בארץ יש יותר מכוניות מלעמיתיהם במדינות אחרות, אבל נדמה לי שאם אמנם כך, הרי שזה כרוך הדוקות לרמת התחבורה הציבורית בישראל לעומת מדינות אחרות.

גלעד  בתאריך 10/31/2006 3:09:55 AM

מדוע אף אחד לא מזכיר את הטבת העובדים?

בישראל ישנה הטבת לימודים חינם לילדי ובני הזוג של עובדי האוניברסיטאות, מכוני המחקר ובתי החולים האוניברסיטאיים. אנסה להסביר:
בן של פרופסור באוניברסיטת בן גוריון יכול ללמוד בכל אוניברסיטה בחינם. המדינה לא מוותרת על הכנסות המיסוי שלה, ולכן האוניברסיטה תשלם את חלקו של המס המגולם בשכר הלימוד למדינה. סכום זה מנוכה ממשכורת הברוטו של העובד, כמדומני, כך שפועל משולם רק כרבע או פחות מכך משכר הלימוד. אנא תקנו אותי אם אני טועה – לא נהניתי מזכות זאת ולכן איני מכיר את הנושא לעומק.
בהנחה שמרבית בני עובדי האוניברסיטאות ממשים את הזכות הזאת – כלומר אחוז הסטודנטים מביניהם גבוה בהרבה מהממוצע באוכלוסיה, הרי שמדובר בעוד הטבה שהיא על חשבון ציבור הסטודנטים שנאלץ לשלם את מלוא שכר הלימוד.
וכן, ההטבה הזאת תופסת לכל התארים בכל הרמות – עד לדוקטורט. וכל עובד קבע זכאי לה, גם בני עובדים מנהלתיים בבית חולים סורוקה, מה שמגדיל את אחוז הנהנים מהזכות הזאת באלפים רבים של סטודנטים כל שנה.
בלימודי באב”ג נדהמתי כמה סטודנטים מסביבי היו מקבלים טופס שכ”ל עם 0.00 ש”ח לתשלום. לאורך כל ימי המאבק על שכר הלימוד לא הועלה נושא זה אפילו פעם אחת – מישהו יודע מדוע?

גק”ע  בתאריך 10/31/2006 7:21:11 AM

על מכוניות ומיסוי עקיף

לכל מי שמזמן לא היה סטודנט, הנה ההסבר הפשוט.
1. בת”א אין מעונות סטודנטים בגרוש, ולכן רוב הסטודנטים גרים רחוק וחייבים להשתמש ברכב כדי להגיע לקמפוס ולתמרן בינו לבין העבודה.
2. שירות התחבורה הציבורית בארץ עלוב להחריד ולא יכול לשמש כתחליף, אין שום דרך הגיונית שבה אפשר גם לגור אצל ההורים או בשכירות בדרום תל אביב, לעבוד, ולנוע מהבית לעבודה וללימודים באוטובוס, ולהספיק הכל. מי שנאלץ לעשות את זה פשוט מבריז מרוב השיעורים.
את המכוניות שאתם רואים קונים ההורים לילדים, ככה שבעצם המצב הוא שזה מס נוסף שמוטל על שכבות הביניים, לעשירים זה לא מזיז הרי, והעניים בכלל לא מגיעים לשם.
כל המדינה הזו הבנויה על מיסוי עקיף של מעמד הביניים וזו השערוריה האמיתית.
העיקר שברפורמת המס נותנים הקלות לעשירים… אחרי זה בוכים שאין כסף ללימודים ומוכרחים להעלות שכר לימוד…
כלומר למסות את ההורים, שאל תשכחו מימנו את הילדים גם בצבא.
ובלי קשר – מערכת ההשכלה בארה”ב היא אחת הגרועות בעולם וכל מי שלמד שם יודע את זה. רמה עלובה להחריד. רק בטופ 20 של האוניברסיטאות הרמה היא גבוהה, וגם זה רק בזכות תרומות ענק. אני אשמח לשמוע מתישהו שביבי יתרים מרון לאודר מיליארד דולר לפקולטה למדעי הרוח, ואז אני אהיה מוכן לבלוע את שיוטת המיסוי העקיף שהוא מציע

בועז כהן  [אתר]  בתאריך 10/31/2006 8:37:08 AM

“אימפריאל קולג'” בלונדון, למשל

כל השוואה של אוניברסיטת תל אביב לאוניברסיטאות מרכזיות בערים גדולות בעולם היא מופרכת מיסודה מהרבה מאוד סיבות.
אבל הסיבה העיקרית היא שבלונדון, פאריז או שיקגו, התחבורה הציבורית יוצאת מן הכלל. אף סטודנט לא יחשוב להחזיק מכונית בעיר גדולה מהסיבה הפשוטה שהוא לא צריך אחת כזאת. יש רכבת תחתית מהירה ומצויינת שבאה לעתים קרובות.
חוץ מזה, אנגלי או צרפתי יכול להשקיע את זמנו בלימודיו האקדמיים – ולא חייב לחלק את הזמן הזה בין עבודה ארוכת-שעות, לימודים ושירות מילואים.

גלעד  בתאריך 10/31/2006 8:49:16 AM

פיספסתי נקודה חשובה

אם רוצים לשנות את שיטת התשלום להשכלה אקדמאית (מעבר למודל האוסטרלי) הרי ההטבה הנוכחית חייבת להשתנות. אם רוצים להעלות את שכר הלימוד, הרי שזה צריך להיות מחוץ להטבה – אחרת נמשיך לשלם אפילו יותר עבור סבסוד הלימודים של בני הפרופסורים. זכור לי שההצדקה להטבה הייתה השכר הנמוך יחסית של המרצים, ואולם בשנות ה90 שכר הסגל עלה בצורה ניכרת (במיוחד לוותיקים) וניתן לראות היום גם משכורות של 30 אלף ש”ח באקדמיה.
מעבר לכך אני מסכים לחלוטין עם גק”ע – הכל בנוי על שכבות הביניים. מי שכבר שייך לשכבה שמרוויחה היטב כמו קצינים בקבע או שוב סגל אקדמי יוצא שאינו מרגיש כלל את שכר הלימוד, ומי שלא נמצא שם גם זוכה לשלם את מלוא הסכום. כאן נמצא אי השיויון הזועק בשכ”ל.

עזי  בתאריך 10/31/2006 9:28:27 AM

לגלעד – אתה אמנם טועה

כפרופ’ ש-3 ילדיו למדו/לומדים באוניברסיטה, תואר ראשון-שני, יש לי את המידע המדוייק שמראה שאתה מה-זה טועה…
שכר הלימוד עבור ילדי לא מגולם ולא בטיח. הוא נזקף כתוספת למשכורתי ועליו אני משלם את כל המסים (מס הכנסה, מס בריאות, ביטוח לאומי, וכמובן שאפילו מחוייב בניכויים נוספים שמחושבים כשיעור מהשכר (כגון: קרן תגמולים).
יוצא מזה שאני משלם מכיסי כ-70% משכר הלימוד. לא ש-30% היא הנחה שאני מזלזל בה, אבל בוודאי שלא מדובר כאן על הטבה במונחים שרבים מדברים בהם, כולל אותך. תרשה לי גם לומר לך שבמקומות עבודה רבים הטבות כאלו (שוות כסף) אינן נזקפות לשכר והנן נטו שבנטו, בניגוד למה שקורה עם אנשי הסגל האקדמי.
חוצמזה, יוסי — כל הכבוד לפוסט החשוב והמושקע!

ד.ט  בתאריך 10/31/2006 9:36:46 AM

אינני יודע אם זה עלה כבר

אבל אחת הסיבות לרמת מינוע גבוהה יחסית לסטודנטים בישראלים לעומת חבריהם בחו”ל היא פשוט העובדה שהם מבוגרים יותר בשנתיים-שלוש בממוצע, בגלל הצבא. לעתודאים לרוב אין אוטו.

ד.ט  בתאריך 10/31/2006 9:40:12 AM

ולעניין עצמו

אני לא בטוח אם אמנם שכר הלימוד גבוה מדי. הלימודים לתואר ראשון מסובסדים גם כיום ב 75 אחוז מעלותם. אני לא משוכנע שזה לגמרי צודק, שאדם שאחרי הצבא הלך לעבוד, יממן את לימודיו של חברו שהלך ללמוד באוניברסיטה. (גם כאשר החבר בא ממשפחה אמידה).
גם אם יחליטו שצריך להשקיע יותר כספים באקדמיה, לא בטוח שהצורה הנכונה היא לסבסד את שכר הלימוד עוד יותר, ולא למשל להשקיע בכוח ההוראה והמחקר, במעבדות ובספריות טובות יותר וכולי.

מ. נבוכים  בתאריך 10/31/2006 11:54:37 AM

כמה הערות

ראשית – לענין שכ”ל בארה”ב. אמנם מוסדות פרטיים (CMU, MIT) גובים גם 30.000 דולר לשנה, אולם שכ”ל במוסדות הציבוריים נמוך בהרבה ולעתים חינם לתושבי המדינה. במוסדות אלה יש גם בעלי שם (UCLA לדוגמה).
מכיוון ששכ”ל בדיון הוא למוסדות הציבוריים בארץ, יש להשוותו לנתון המקביל בארה”ב.
שנית – אובדן הכנסה עקב לימודים. אובדן זה מתרחש כאשר העובד צעיר, ולכן כולל הפסדים גדולים של ריבית על הפרשות פנסיוניות. כלומר: על שקל שמפריש עובד או מעביד לקופ”ג בגיל 20, נצברות 40 שנות ריבית או תשואות עד לפנסיה, ולכן משקלו רב בהרבה משקל שמופרש בגיל 30 או 40.

דוני ברסקו  בתאריך 10/31/2006 2:35:12 PM

ציטוט

“ואם ימשיך אותו אדם את לימודיו לתואר שני, יפסיד שתי שנות הכנסה נוספות, ויוכל לעבוד 42 שנה בשכר ממוצע של…”
איזו דרך נהדרת להסתכל על החיים!
אפילו קפקא היה מקיא.

עידן  בתאריך 10/31/2006 4:12:30 PM

שכחת להשוות לכלל האוכלוסיה

נניח שנקבל את תוצאות הניתוח שלך ול15 אלף מתוך 30 אלף סטונדים יש מכונית.
פרוש הדבר שלמחציתם יש מכונית
אני לא יודע מה שיעור כלי הרכב באוכלוסיה אולם חצי נראה לי גבוהה בהרבה.
אין 3 מליון מכוניות בישראל.
נדמה לי שמספר האנשים הבוגרים בישראל הוא כ 4 מליון ואני מניח שמספר המכוניות בישראל נמוך גם מ 2 מליון.

עידן  בתאריך 10/31/2006 4:17:35 PM

מספר כלי הרכב באוכלוסיה

תמיד עדיף לחפש קצת ולראות אם הנתון שאתה צריך זמין…
לפי הכתבה הזו יש בישראל כ 300 מכוניות לאלף איש (לא ברור עם לבוגר).
במדינות אחרות היחס הוא כ 500 מכוניות לאלף איש.
http://www.themarker.com/tmc/a….layer2=headarticle&layer3=cars
כלומר, לפי החישוב שלך לחצי מהסטודנטים יש רכב בעוד שלשליש מכלל האוכלוסיה (כולל סטודנטים) יש רכב.

א  בתאריך 10/31/2006 11:13:43 PM

עוד סיבה מדוע הסטודנט הישראלי זקוק לרכב.

קמפוס של אוניברסיטה בחו”ל הוא בד”כ קריה אקדמית המספקת את כל צרכי הסטודנט – מגורים, מזון, בילוי וחיי חברה, והכל במרחק הליכה או רכיבה באופניים.
לא צריך להסביר כמה זה שונה מהמצב בארץ.

ליאור  בתאריך 11/1/2006 6:43:45 AM

פוסט מצויין

חבל שיש מי שלא מבין עד כמה חשובה ההשכלה הגבוהה למדינת ישראל. הרי כמו שציינת, כל שקל שמושקע
בהשכלה גבוהה מחזיר את עצמו, ובגדול.
מעניין לקרוא את הדברים של הבר שחושב שמי שעושה תואר שני עושה זאת כדי להרוויח יותר (כנראה שהוא לא מסוגל לחשוב על שום סיבה אחרת להמשיך ללמוד, וכאן שורש הבעיה בגישה הכללית שלו לנושא ההשכלה הגבוהה). אפילו יותר מעניין לקרוא שמי שיש לו תואר שני מרוויח יותר מבעל תואר ראשון. מניסיון, לא ברור לי אם זה עובר את מבחן המציאות.

מ. נבוכים  בתאריך 11/1/2006 10:20:57 AM

תיקון ועדכון

ראשית אתקן דברי מקודם – כדוגמה למוסד ציבורי מכובד התכוונתי לUC כולה ובמיוחד ברקלי.
שנית – שכ”ל בארה”ב במוסד ציבורי הוא 5800 דולר לשנה. במוסד פרטי הממוצע הוא 22000 דולר. בכתבה להלן מוזכרת העלות כולל דיור:
http://www.globes.co.il/serve/globes/DocView.asp?did=1000147762

מקס הזועם.  [אתר]  בתאריך 11/14/2006 4:05:47 PM

ללא נושא

לגבי מירב ארלוזורוב, בהתחשב במאמריה הירודים, העילגים, הקלישאתיים והמגוייסים, אני תוהה מה היא עשתה (ועם מי) כדי שיתנו לה לכתוב את הטור הקלוקל שלה.
לגבי רכב, אם לא היה לי אופנוע לא הייתי יכול בשום אופן לתמרן בין הלימודים לשלל העבודות בשמינית משרה שסטודנטים שאין להם מימון מקיף מההורים צריכים לעבוד בהן כי לשרוד כלכלית. וגם אני, בדומה להרבה מאוד סטודנטים ממושכן בהלוואות לכמה וכמה שנים.

עודד י.  בתאריך 11/20/2006 6:56:56 PM

פוסט מבריק

ראוי להזכיר את הסיפור של הקפיצה הגדולה של ארה”ב לאחר מלחה”ע 2. במידה רבה בגלל החינוך חינם שניתן לווטרנים

חגי  בתאריך 12/2/2006 10:55:25 PM

ליקקתי את האצבעות

נתקלתי בפוסט, ובבלוג הזה בכלל, בטעות, אבל הוא בהחלק ב-Favorites. ממש נהנתי.

מתן  [אתר]  בתאריך 12/24/2006 3:18:12 PM

ללא נושא

ואללה נהנתי לקרוא

לונה  בתאריך 12/31/2006 10:10:49 PM

ועוד קצת על רכב

בתור סטודנטית חסרת רכב, אני יכולה להעיד עד כמה בלתי אפשריים הם החיים ללא רכב פרטי. לנסוע לעבודה, שלא לדבר על ההורים, זו משימה קשה שלוקחת פי שניים ויותר מאשר זמן הנסיעה בתחבורה ציבורית. האוטובוסים בארץ (לפחות מחוץ לגוש דן) נגמרים בסביבות 7-8 בערב, שאלה בערך השעות שבהן אני פנויה לצאת לכל עניין שהוא: בילוי, תור לרופא וכו’. אני מוצאת את עצמי פשוט הוזה על חייהם הנוחים של חבריי בעלי הרכב. ולא שאני אוהבת כל כך לנהוג, זה פשוט המצב.

הארץ נגד האוניברסיטה?

אפשר להתווכח עם האידיאולוגיה הניאו-ליברלית שמייצגת מירב ארלוזורוב, ושגויסה לאחרונה להתקפה על המערכת הציבורית של ההשכלה הגבוהה בישראל. אבל חשוב לתת את הדעת על כך שכאשר ההתקפה הזו נעשית על מערכת האוניבר המשך…

אייל  בתאריך 2/14/2007 6:51:46 AM

אוסטרליה כדוגמא

קודם כל כל הכבוד על הפוסט המושקע.
דבר שני, אני לא יודע אם כבר כתבו את זה פה, אבל מידע אישי אני יודע לספר שאולי שכר הלימוד באוסטרליה גבוה יותר, אבל כל סטודנט שם יכול לקבל הלוואה מהמדינה לטובת שכר הלימוד. את ההלוואה, שאינה צוברת ריבית (!), הוא יחזיר בעתיד, רק אם ירוויח מעל מדרגת שכר די גבוהה, וגם אז ינוכה משכרו אחוז די נמוך בכל חודש להחזר ההלוואה. בקיצור לימודים גבוהים הם פחות או יותר זכות יסוד באוסטרליה, ולא מוצר שאזרח יכול לקנות על מנת לשפר את מעמדו הכלכלי.
בדומה למערכת הבריאות החינמית שלהם, אבל זה נושא אחר.

אלעד  [אתר]  בתאריך 7/16/2007 3:25:58 PM

סחטין על הפוסט – אבל

למה אין התיחסות לטוסטוסים ? זה לא כלי רכב