אני יודע שבבלוג הזה הייתה תקופה ארוכה של שתיקה מצידי. רק 10 רשימות מתחילת 2011, רובן מנהלתיות, למעשה רק שתי רשימות של ממש. הסיבה הפרוזאית – יש גם חיים, ולקחתי על עצמי יותר מדי מטלות בתקופה הזו: פעילות באיגוד לסטטיסטיקה כולל ארגון לוגיסטי של שתי סדנאות, וארגון כנס האיגוד (גם לוגיסטיקה וגם תכנית), ועוד פעילויות שנעשו מאחורי הקלעים, קורס שלימדתי (מחר השיעור האחרון) שגזל ממני משאבים רבים, שתי הרצאות שנתתי לקהל הרחב, אה, ויש לי גם day job שבו נפל עלי (ועל כולנו) פרוייקט סופר חשוב שלא נלקח בחשבון בתכניות העבודה, שנוסף על כל המטלות הרבות שיש לי ממילא, לא אמרתי בינתיים מילה על כך שצריך גם להקדיש זמן למשפחה (והקדשתי).
מה שטוב הוא שהכל עבר בשלום, פחות או יותר, ומסתמנת רגיעה.
אחרי שכנס האיגוד הסתיים, ירדה אבן גדוה מעל ליבי. בכנס, אגב, היה מושב שעסק בהוראת בסטטיסטיקה בבתי הספר (בעיקר חטיבות ביניים ותיכונים). במושב זה נתתי הרצאה קצרה בה פירטתי את החזון שלי לגבי האופן בו יש לשלב את נושא הסטטיסטיקה בתכנית הלימודים במתמטיקה. המסר שלי: לא ללמד סטטיסטיקה במסגרת שיעורי המתמטיקה, אלא כמקצוע חובה נפרד. הניחוש שלי: זה לא יקרה במהרה בימינו.
כמו כן, לימדתי (מחר למעשה השיעור האחרון) קורס מתקדם כמרצה מן החוץ בחוג לסטטיסטיקה של אוניברסיטת תל-אביב. נושא הקורס: ביוסטטיסטיקה יישומית בתעשיה הפרמצבטית. הלינק יוביל אתכם לדף באתר זה, בו תוכלו למצוא את כל המצגות של החומר שלימדתי בקורס, למי שמתעניין. התייחסתי לכל הנושא כאל תחביב (למרות שקיבלתי תשלום סביר יחסית תמורת שירותיי), נהניתי מכל רגע, היה מתיש. מקווה שגם הסטודנטים שלי נהנו, או לפחות לא סבלו.
והעתיד, מה צופן הוא? רשימות, אני מקווה. נושאים יש בשפע. זמן מתחיל להיות זמין יותר, ואני כותב את העדכון הזה כמעין התחייבות בפני עצמי לחזור לכתוב כאן, ומקווה שאעמוד בכך.
שלא לדבר על זה שהבלוג של הנסיונות ממחברת המתכונים ממש מת.
עלי לציין, שההרצאה שלך היתה (כרגיל אצלך) מובנת, קליטה, ועם נגיעות של הומור בטעם טוב (למרות שרוב הנוכחים פיספסו חלק מהבדיחות).
ברוך שובך
העיקר שחזרת. אני סקרן לראות את הפוסט הבא.