שלושים למותו של אריק ליאו להמן

את הידיעה על מותו של אריק לאו להמן פרסמתי בקצרה באתר האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה לפני חודש בדיוק. הידיעה הגיעה אלי במקרה, דרך הודעה לקונית שפורסמה בפורום המתמטיקה של תפוז. האישור היחיד שמצאתי לנכונותה היה בויקיפדיה, שם אכן צויין כי להמן נפטר ב-12.9.2009. זהו. חיפוש באתרי החדשות דרך גוגל העלה רק ידיעות על שחקן כדורגל גרמני הנושא את אותו השם, ורק בפורום ברזילאי כלשהו מצאתי עותק של המייל ששלח תלמידו ועמיתו, פיטר ביקל, לחברי הסגל של המחלקה לסטטיסטיקה באוניברסיטת ברקלי ובה הודיע על הפטירה. כעבור מספר ימים הופיעה הודעה גם באתר המחלקה לסטטיסטיקה של ברקלי, והועלה קובץ pdf המסכם את מורשתו של להמן.

אני מודה שהופתעתי מכך שמותו של להמן לא הדהד בעולם הסטטיסטיקה (ובמחשבה שניה, סיפור שאספר עוד מעט יראה שאולי לא הייתי צריך להיות מופתע). שמו מוכר לכל סטטיסטיקאי, בזכות שני הספרים המונומנטליים שכתב: האחד על אמידה נקודתית, והשני על בדיקת השערות (הקישורים לגוגל בוקס, שם תוכלו גם לעיין בחלקים מהספרים). הספרים אינם רק סיכום של ידע, אלא מכילים את מחקריו של להמן בנושאים האלה, ולמרות שנכתבו לראשונה בשנות החמישם של המאה הקודמת הם עדיין רלוונטיים, גם בזכות המהדורות המעודכנות שהוציא להמן לאור יחד בסיוע שניים מתלמידיו.

למעשה, ספר הסטטיסטיקה הראשון שרכשתי נכתב גם הוא על ידי להמן (ביחד עם ג. ל. הודג’ס): “מושגים בסיסיים בהסתברות וסטטיסטיקה” (זה שוב לינק לגוגל בוקס. אני רכשתי את המהדורה העברית), כאשר הייתי תלמיד שנה א. אני חייב לציין שהספר שמרתק תרם תרומה רבה להחלטתי לוותר על לימודי הכלכלה ולהתמקד בסטטיסטיקה.

כאשר הייתי תלמיד שנה ג, הגיע להמן לביקור בישראל ונתן הרצאה בסמינר של המחלקה לסטטיסטיקה. הסמינר מיועד אמנם לאנשי סגל המחלקה, אבל החלטתי לבוא בכל זאת. לא התאכזבתי. להמן נתן הרצאה בהירה, מעניינת ומשעשעת בנושא הקשור לבדיקת השערות (אני לא זוכר את הפרטים כמובן). עצם העובדה שכתלמיד שנה ג הצלחתי בכל זאת לעקוב אחרי רוב הדברים שאמר מעידה על יכולתו כמרצה מעולה.

התלבטתי אם להביא עימי את העותק של ספרו ולבקש ממנו לכתוב לי הקדשה עליו. בסוף התביישתי וויתרתי. היום אני קצת מצטער. בכל מקרה, אזרתי אומץ, ניגשתי אליו אחרי ההרצאה, והחלפתי איתו כמה מלים.

את להמן ראיתי שוב, מרחוק,  בקיץ 1997, בכנס האיגוד האמריקני לסטטיסטיקה שנערך באנהיים, קליפורניה. היום אני יודע שהוא כבר היה בן  80 70 באותה עת. ראיתי אותו פוסע באיטיות באיזור הצפוף של מכירת הספרים, מקווה שלא יידרס על ידי ההמון. הוא נראה מבולבל ועייף, נראה שאף אחד לא ממש ראה אותו. עד ששמתי לב כי זה אכן להמן, הוא נעלם בין הסטטיסטיקאים הרבים שהיו שם, רובם למדו מספריו, אני מניח.