הייתה ביוסטטיסטיקאית אמריקנית. היא עמדה בראש המחלקה לסטטיסטיקת בריאות בארגון הבריאות הפאן-אמריקני (PAHO).
לאחר שסיימה את לימודי התואר הראשון ב-1929, החלה לעבוד בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הארווארד. ב-1933 עברה לנאשוויל, שם מונתה למנהלת המחלקה לסטטיסטיקה במשרד בריאות הציבור של מדינת טנסי. לאחר מכן חזרה לאוניברסיטת הארווארד כתלמידת מחקר, וב-1943 הוענק לה תואר דוקטור בבריאות הציבור. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בחקר תפוצת השחפת במסגרות משפחתיות, ויצאה לאור כספר בהוצאת הספרים של אוניברסיטת הארווארד.
ב-1957 פירסמה מחקר חשוב בו הראתה כי שיעורי התמותה מטרשת עורקים באמריקה הלטינית נמוכים משמעותית משיעורם בארצות הברית. המחקר עורר מחלוקת גדולה, ורבים הטילו ספק בנכונות התוצאות. ארגון הבריאות העולמי הורה לבחון תעודות פטירה במדינות שונות כדי לבחון את התוצאות. התברר שפופר צדקה. המחקר שלה הוביל לזיהוי גורמי סיכון לטרשת העורקים.
בתקופת עבודתה ב-PAHO הובילה פופר שני מחקרים פורצי על דפוסי התמותה בקרב ילדים ובקרב מבוגרים ביבשת אמריקה. תוצאות המחקרים פורסמו בארבעה ספרים (2 כרכים כל אחד) שהינם עד היום אבן דרך חשובה בתחום חקר התמותה, ומהווים סטנדרט מתודולוגי למחקרים בתחום.
אחד המחקרים האלה נערך בין 1962 ל-1964, וחקר את שיעורי התמותה ממחלות לב, שבחן נתונים מדרום אמריקה, ארה”ב ובריטניה. זה היה המחקר הרב לאומי הראשון שאושר אי פעם על ידי מכון הבריאות הלאומי של ארצות הברית (NIH) ומומן על ידו. המחקר הראה כי אכן קיימים הבדלים משמעותיים בשיעורי התמותה בין מדינות שונות, וכי לא ניתן לייחס את ההבדלים לפרקטיקות שונות של דיווחים רפואיים. המחקר זיהה גורמים שונים לתמותה ממחלות לב, שהסבירו את השוני בדפוסי התמותה בין המדינות השונות.
המחקר השני עסק כאמור בדפוסי תמותה אצל ילדים בגילאי 5 עד 13, בדרום אמריקה, ארצות הברית, וקנדה. המחקר העלה כי שיעורי התמותה הגבוהים של ילדים בדרום אמריקה נבעו, בין השאר, ממגיפת חצבת שלא זוהתה על ידי רשויות הבריאות שם (עקב חוסר תיאום בין המדינות השונות), ושיעורים נמוכים של הנקה במספר איזורים. כמו כן, זוהו מחלות זיהומיות שהגבירו את שיעורי התמותה, ובראשן זיהומים של מערכת העיכול. השילוב בין מחלות זיהומיות וחסכים תזונתיים התגלה כקטלני במיוחד. המחקר הזה הראה את הדרך למחקרים נוספים, שתרמו אף הם להפחתת שיעורי תמותת הילדים בדרום אמריקה.
לאחר פרישתה הרשמית מ-PAHO ב-1970, כאשר הייתה בת 63, המשיכה לעבוד כיועצת לארגון. בראשית שנות ה-80,לבקשת ארגוני בריאות שונים, עסקה במחקרי תמותה בקרב ילדים בהודו ובאינדונזיה.
לקריאה נוספת
- Ruth Rice Puffer – Am J Public Health. 2003 June; 93(6): 865–866.
- Public Health Heroes: Dr. Ruth Puffer – Pan American Health Organization
- Ruth Rice Puffer: highlights of a rewarding life – Rev Panam Salud Publica. 2002 Nov;12(5):297-300
- Common Threads Lead Alumna to Establish Scholarship – Johns Hopkins Bloomberg School of Public Health
קראו על עוד נשים בסטטיסטיקה