בתקופה בה הייתי תלמיד מחקר באוניברסיטה העברית (החל מ-1991) לימדתי מספר פעמים את הקורסים במבוא לסטטיסטיקה (ללא סטטיסטיקאים), על שני חלקיהם. תוך זמן קצר הרגשתי שאיני מרוצה – לא מדרך ההוראה, לא מארגון הקורסים והחומר שיש להעביר, ולא מספרי הלימוד הקיימים. בהמשך גיליתי כי ידידי, בני יקיר, אז מרצה צעיר במחלקה, שותף לתחושות שלי. לאחר ששוחחנו רבות על נושא הוראת הקורס מבוא לסטטיסטיקה בפקולטה למדעי החברה, החלטנו לעשות מעשה, וכתבנו יחד את החוברת “מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה (חלק א)”. החוברת יצאה לאור בהוצאת אקדמון בראשית שנת הלימודים תשנ”ו (1995/6) והספקתי להיעזר בה במספר קורסים שלימדתי לפני סיום הדוקטורט שלי ונסיעתי לחו”ל לפוסט-דוקטורט. בין היתר השתמשתי בה בהוראת קורס המבוא לסטטיסטיקה לתלמידי החוגים למדע המדינה ויחסים בינלאומיים, בקורס שניתן בבית הספר לחינוך, וגם בקורס ה-“קלאסי” של מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי החוג לכלכלה. את חלק ב, לצערנו, לא כתבנו בסופו של דבר.
בלי לשים לב כבר עברו 16 שנה מאז הוצאת החוברת. כן, ניתן למצוא אותה בספריה הלאומית, וגם בספריה המרכזית למדעי החברה בהר הצופים. הוצאת אקדמון, ככל הידוע לי, לא הדפיסה מהדורה נוספת. האם החוברת הפכה לפריט אספנים? מסופקני. עם זאת, אני סבור כי היא עדיין יכולה להביא תועלת לסטודנטים, ולקהל הרחב המבקש לדעת סטטיסטיקה ברמה בסיסית. לכן, בהסכמתו של בני יקיר, החוברת משוחררת כאן לשימוש הציבור. הנכם מוזמנים להוריד את החוברת (קובץ pdf במשקל 7.3 מגהבייט), על ידי לחיצה על צילום כריכתה, ולעשות בה שימוש ראוי.
 |
סיימתי לא מזמן את התואר הראשון השלישי שלי (אחרי שני תארים בהנדסה ותואר נוסף במנהל עסקים), והתחלתי לתת שיעורים פרטיים בכלכלה (בעיקר במימון). עם זאת, לא מעט סטודנטים יצרו עימי קשר ושאלו אם אני יכול להעביר להם שיעורים פרטיים בסטטיסטיקה.
האמת היא, שלא נגעתי בחומר הזה משנת 1997-98, השנים בהן למדתי במקביל 2 תארי הנדסה (תוכנה ותעו”נ), כך שבתואר האחרון היו לי פטורים מכל הקורסים במתמטיקה וסטטיסטיקה, ועכשיו – אני חושב לעבור על החומר הזה שוב. אין לי מושג עדיין אם החוברת שלך תסייע לי או לא – אבל אין ספק שאני אנסה אותה.
ובקיצור – תודה.
ריפרפתי, נחמד בהחלט.
מפליא אותי שבחוברת יש כזו הפרדה בין הסתברות וסטטיסטיקה, ושהבאתם את ההסתברות אחרי הסטטיסטיקה (לרוב כשמלמדים בת”א, זה מופיע מיד אחרי סטטיסטיקה תיאורית).
באמת לימדתם ככה?
גם משום מה לא מצאתי מבחני t, התפלגות נורמאלית, חי בריבוע וכדומה (לעומת זאת, רגרסיה לוגיסטית?!?!)
בת”א מלמדים די שונה מאשר בחוברת ומעניין שזה היה מבנה הקורס.
שמרתי 🙂
אני לא זכר את כל השיקולים לחלוקת הפרקים, אבל כן זוכר שבני רצה לדבר על קשרים בין שני משתנים, מסביר ומוסבר, עם כל הקומבינציות: רציף-רציף, רציף-קטגורי, קטגורי-קטגורי וקטגורי-רציף, והקומבינציה השניה היא מעין רגרסיה לוגיסטית, רק באופן התיאורי.
כשאני לימדתי כלכלנים, הייתי מתחיל בהסתברות ורק אחר כך עובר לסטטיסטיקה תיאורית, אבל השתמשתי בחוברת הזו גם בשני קורסים לאוכלוסיות פחות טכניות: ביה”ס לחינוך ומדעי המדינה/יחב”ל (“תורנות המטבח” של החוג), ושם שמתי יותר דגש על הסטטיסטיקה התיאורית לפי הגישה של החוברת. אני חייב לציין שמאוד נהניתי מהוראה בגישה הזו בקורס שנתתי לסטודנטים של מדעי המדינה, ולפי הפידבקים שקיבלתי, גם הם מאוד נהנו, ונושא הסטטיסטיקה הפך להיות פחות מפחיד עבורם.
כל הנושאים שלא מצאת היו אמורים להיות בחלק ב שבסופו של דבר לא כתבנו, כי הייתי מאוד עסוק בסיום הדוקטורט שלי.
הורדתי תודה
אגב, באותה הוצאה יש גם את הספר של אינפי של מייזלר שהוא פשוט מעולה לדעתי. חלמתי להוציא אותו פעם בעימוד ודפוס מודרניים, למרות שהמשוואות שנכתבו ידנית מוסיפות לו נופך נוסטלגי.
השאלות שם היו מרשימות, כל שאלה שם היא שאלה באמת טובה ועמוקה, שונות בהרבה משאלות בספרים מקבילים. (אגב היה פרופ’ למתמטיקה שלא ידע לפתור לי שאלה אחת מפרק מסויים בלי להשתמש בלופיטל, שעוד לא נלמד עד אז).
אווווו, להזכיר את דוד מייזלר וספרו בהקשר לספרון שאני כתבתי – זו אחת המחמאות הגדולות ביותר שקיבלתי לאורך הקריירה שלי. תודה! 🙂
ממש תודה על החוברת, אני בטוח שתועיל לסטודנטים רבים.
תודה רבה אתה מסביר בצורוה ברורה שזה מדהים, שוב תודה.
מישהו אמר פעם שאם אתה רוצה לחיות לנצח – שתף אחרים בידע שלך.
תודה רבה, מעריכה את זה מאוד.
ואגב, ממתינה באופטימיות לכרך ב’.