חיפוש באתר

קישורים

עמודים

קטגוריות

ארכיב עבור 'חשבון פשוט'

פלא שהמונדיאל היה משעמם?

לא פלא, אם לוקחים בחשבון שכמות השערים המובקעים ירדה ב-234% מאז 1954. כן. מאתיים שלושים וארבעה אחוז. תקראו בהארץ. בשוויץ 54 הובקעו 5.38 שערים בממוצע למשחק, בגרמניה 2006 רק 2.3.

234 או לא 234?

עדכון (10/7/2006):בתגובות התפתח דיון על כדורגל, בעוד שאני בעיקר הייתי משועשע מהמספר הבלתי אפשרי של 234%, שנובע מאי הבנה בסיסית של חשבון של כיתה ו. לא הייתה כל כוונה לחוות דעה על איכות המשחקים במונדיאל הזה. כפי שמרק ק. העיר בבלוג שלו, על הטעות החשבונית להזקף לזכותו של העורך (גם ייתכן שמקורה בכתב), כיוון שאותה כתבה פורסמה גם בוואלה עם חישוב אחוזים נכון. יש גם צילומי מסך למזכרת מאתרי הארץ (234%) ווואלה (60%).

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 10 ביולי 2006 שם התקבלו 13 תגובות

עזי  בתאריך 7/9/2006 2:21:12 PM

להגנת ההגנה

אני שומע שוב ושוב, מפי כל הפרשנים, השדר נים והידענים למיניהם, עד כמה המונדיאל הזה משעמם ויבש בגלל יבול שערים נמוך. וזוהי גם הקונוטציה של הפוסט שלך, יוסי. ואכן — אין מה להתווכח עם הסטטיסטיקה: מספר השע רים הממוצע שהובקע במונדיאל הנוכחי נמוך מכל מונדיאל שקדם לו!
השאלה היא: האם זה מה שהופך משחק כדורגל למשעמם? האם רק שערים מרהיבים הם-הם אלו שעושים משחק למרתק? האם משחק הגנה איכותי לא נחשב?
אני חייב לומר שכאוהד כדורגל ותיק, ולאחר שצפיתי לפחות ב-40 משחקים במונדיאל הנוכחי, אני בהחלט מרגיש מרוצה ואפילו מתענג. אני נהנה מאד מהדיפה, חסימה, תיקול, עצירה ושיבוש לא פחות מאשר מבעיטת בננה מרהיבה שמסתיימת ברשת. מה שהופך משחק למרתק הוא הלחימה, המוטיבציה, הכושר הגופני, השימוש בטקטיקה מתוחכמת, ביצוע טוב של תרגילים, הדבקות במטרה והנחישות שלא להישבר, ההשקעה האדירה של אנרגיה, וכמובן שגם המקצועיות — וזה נכון בהגנה כמו גם בהתקפה!
למה בכדורסל אנחנו מהללים גג ומשבחים חסימות? למה שם כל מאמן ושחקן יגידו במפורש שההגנה היא המפתח לניצחון? כל שחקן טניס, פוטבול אמריקאי, כדורעף, או בייסבול יודע ומבין שללא הגנה משובחת אין שום משמעות ל"שערים" שיכבשו. האימון והתרגול המושקעים בהגנה, בכל משחקי הספורט, הם לפחות כמו בהתקפה. מאמנים ומומחים רבים יגידו שדווקא בהגנה נדרשת השקעה וקידום רבים יותר כי באופן טבעי שחקן מחפש את ההבקעה (או הקליעה, לצורך האנאלוגיה), בעוד שההגנה נחשבת כדבר נחות וצדדי והרבה פחות מביא למחמאות (ולספירה כמותית של הישגים).
למה ה נחות? פשוט מאד: כי השחקן הקולע, המנחית, המבקיע זוכה לשבחים ולכותרות, להכתרה בכתרי מלוכה, לגביעים ולתחרות על מיקום. השחקן המגן זוכה, לכל היותר, לאיזכור שולי בעיתון (מי יודע איזה שוער ספג הכי פחות שערים בליגה? כמה זוכרים איזה בלם מנע הכי הרבה שערים?).
ובכן, שחקנים מדהימים כמו גאטוזו או קאנאברו לא יזכו לכותרות ולכתרים כמו רונאלדו, זידאן, בקהאם, רונאלדיניו, או קלוזה. אבל הם אלו שמביאים *לניצחון* (זו מטרת המשחק, לא?) לא פחות מהמבקיעים. מבחינתי — הכדורגל ההגנתי המקצועי מענג ומרתק לא פחות מאשר הכדורגל רב-השערים. נהניתי מאד מה-118 הדקות הראשונות של איטליה-גרמניה, ללא שני השערים של הדקותיים האחרונות של ההארכה (ששימחו אותי מאד, אגב) לא פחות (בעצם – הרבה יותר) מאשר ה-6:0 של ארגנטינה על סרביה.
הפרשנים ושאר המתהדרים בתקשורת מחפשים ללכת עם הכותרות והמלכים. זה כנראה מחבר אותם טוב לתהילה. אבל כדורגל מוצלח, ולגמרי לא משעמם, הוא קודם כל הגנה איכותית! משחק טוב הוא משחק טוב. מי שמחפש אינדיקציה למשחק טוב במספר השערים שהובקעו בו, מוטב לו שיצפה בליגת השכונה.

עמי  בתאריך 7/9/2006 3:17:02 PM

ללא נושא

בואנ’ה עזי, הוצאתי לי את המילים מהפה.נראה לי שאני מבין קטן הרבה יותר מכם אבל ראיתי את רוב המשחקים ונהניתי מכל מה שראיתי. מהרבה פרשנים וחברים אני שומע את אותן מטבעות לשון שחוזרות על עצמן ומדברות תמיד על על משחק טקטי, משעמם, הרבה הגנה, בלי גולים וכד’. אז קודם כל, אם יש מה שאני לא מחבב זה היעדר אמירה אישית. (אני אוהב בעניין הזה את הקטעים של רחביה ברמן שהם כמו קליעים ירויים עם הרבה פרשנות מקורית…).
מה ראיתי כאן? כל מיני דברים ואפילו כתבתי כאן משהו על דגי הסלמון של המונדיאל:http://www.notes.co.il/benbasat/20194.asp
אבל גם ראיתי ראיתי שחקנים שרצים מהר, טכניים מאד, בועטים חזק והיטב ושוטפים את המגרש בסערה כמו להקת ציפורים מתואמת, פעם לכאן ופעם..לכאן. איך אפשר שלא להיהנות?

נ.א.  בתאריך 7/9/2006 4:13:42 PM

תכליתו של הכדורגל היא הבקעת שערים

ומשחק שתכליתו אינו בא לידי מימוש, הוא לא משחק טוב. חד וחלק.
2:3 תמיד יהנה יותר את הקהל מאשר 0:1 – ולא משנה אם זה בליגת החובבים של נורת’המפטון, או במונדיאל.

עומר  בתאריך 7/9/2006 7:27:05 PM

ירד ב-234%?

אז אם אני מחשב נכון 234% מ-5.38 זה 12.59 בערך, ואם מדובר ב-234% פחות אז מקבלים 7.21- בערך…
כלומר, המונדיאל חייב לנו בערך 7.21 גולים למשחק … אנחנו מוכנים לקבל את ההחזר בתשלומים (ואם כן – באיזו ריבית)?

עזי  בתאריך 7/9/2006 7:29:14 PM

חד וחלק?

עמי, מה יהיה?
איך נשכנע את נ.א. שתכליתו של כל משחק (גם כדורגל) הוא ניצחון ולא הבקעת שערים או צבירת נקודות דווקא?
האם זה שנסביר לו שניצחון במלחמה לא קשור בהכרח במספר חיילי האוייב שאתה הורג ישכנע אותו? האם כשנסביר לו שמה שמרגש במשחק כדורגל הוא התחרותיות, רמת הביצוע של כל שחקן בכל תפקיד, הקבוצתיות, רוח הלחימה, ההתלהבות? האם זה שנגיד לו שמשחק בתוצאה של 10:0 יכול לשקף לא יותר מעליבות ספורטיבית מאשר "השגת התכלית" כפי שהוא הגדיר אותה?
כנראה שלא.
אז בוא נהנה ממשחק הגמר, אפילו אם יסתיים בתוצאה נמוכה. פורצה איטליה!

דרומי  בתאריך 7/9/2006 8:30:29 PM

הבעיה היא לא השערים

מצד אחד, אני לא מסכים עם יוסי. משחק כדורגל לא חייב להיות רב שערים כדי שיהיה מעניין
מצד שני, אני לא מסכים גם עם עזי ועמי – המונדיאל הזה, למרות הברקות פה ושם, לא היה טוב. לא רק שלא היו שערים, גם לא היה משחק טקטיקה מעניינת, לא היו הגנות מפוארות (אפילו איטליה היא צל של ההגנה האיטלקית שאנחנו מכירים) ובמקביל – לא היו התקפות מזהירות, לא דרום אמריקאיות (מישהו ראה דריבלים?) ולא אירופאיות (מסירות קצרות אולי?)

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 7/10/2006 7:18:30 AM

הבהרה

אני בעיקר הייתי משועשע מהמספר הבלתי אפשרי של 234%, שנובע מאי הבנה בסיסית של חשבון של כיתה ו. לא הייתה כל כוונה לחוות דעה על איכות המשחקים במונדיאל הזה.

עומר  בתאריך 7/10/2006 9:27:44 AM

יוסי – גם אני…

מה דעתך לפנות בעניין השעשוע הזה לעורך הארץ?

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 7/10/2006 11:37:35 AM

גם כן שעשוע

העורך לא יהיה משועשע אם נפנה אליו ונגיד לו שהוא טמבל.
כפי שמרק ק. מיין בבלוג שלו (http://marksw.com/wordpress/?p=101)
זו אכן בעיית עריכה – כיוון שאותה כתבה פורסמה בוואלה ללא חישוב האחוזים השגוי.

עומר  בתאריך 7/10/2006 12:25:26 PM

אני בטוח שהוא

לא יהיה משועשע. מצד שני,מי שלא מבין את משמעות המושג אחוז לא יכול לנהל חנות מכולת, ובטח ובטח שלא לערוך את העיתון "לאנשים חושבים"…

שחר  [אתר]  בתאריך 7/10/2006 4:17:50 PM

מטרת הצבא – לנצח במלחמה

האמת היא שהדיון הזה כבר חזר לפסים המקוריים שלו בענייני אחוזים ועריכה אבל כיוון שאני עמל עכשיו על ניסוח מקיף של כל מה שיש לי נגד פולחן הכדורגל הפתוח של הפרשנים ושל פיפ"א אז הנה.
הכותרת לקוחה מחומר הלימוד שלנו אי אז בבה"ד 1 של לפני שנים, אני מקווה שהיא אינה מהווה איזו עבירת ב"ש.
בלכ מקרה, ובהקבלה מלאה, מטרת הקבוצה – לנצח במשחק. כאן זה מתחיל וכאן זה היה אמור להיגמר. מי שלא מבין את זה מעולם לא היה אוהד של קבוצת כדורגל. כי עוד לא נולד האוהד שייצא מרוצה מהפסד 2:3 ומאוכזב מניצחון 1:0 משער מביך שהובקע בנבדל ביד בזמן פציעות. הצרה היא שבליגות האירופיות ובעקבותיהן בפיפ"א הוחלט שקהל היעד של כדורגל הוא לא אוהדים אלא משפחות בורגניות עם כסף למקומות ישיבה מסודרים ולחולצות מתחלפות של בקהאם. האנשים האלה, מה לעשות, לא מגיעים למגרש או לכורסת הטלוויזיה שלהם עם אהדה אמיתית לאחת הקבוצות, גם לא עם רקע מעמיק והכרות ארוכת שנים עם כדורגל, וכתוצאה מזה הם רוצים לראות משהו מייד שאפשר לספור אותו, להתרגש ולקפוץ איתו – גולים. מה שמפתיע הוא ההתגייסות הכמעט מלאה של הפרשנים לרוח השטות הזו. בעצם לא ממש מפתיע, כי זלצר וגיא לוי (סתם דוגמאות מייצגות), כמו המשפחות הבורגניות ההן לא ממש מושקעים רגשית במשחקים. אם יבוא יום וישראל תגיע למונדיאל נשמע סוף סוף פרשנים שמסבירים לנו עד כמה מסוכן לשחק פתוח ולמה חייבים להתבצר בהגנה ולגנוב איזה גול קטן.

שוקי   [אתר]  בתאריך 7/10/2006 8:01:47 PM

ללא נושא

זה מזכיר לי סיפור.
לפני קרוב לשנה שלח אליי יחצ"ן אחד הודעה לפיה החברה X שהוא מייצג מציעה מבצע שמאפשר חיסכון של 400 אחוזים על המוצרים שלהם.
שלחתי לו מייד אימייל וביקשתי שיודיע להם שאני קונה את כל המלאי.

  בתאריך 7/11/2006 4:29:40 AM

המונדיאל הזה היה גרוע

גם בלי קשר לכמות-השערים.
אני עדיין זוכר את המונדיאל ב-82′,שבו איטליה גם זכתה בפעם הקודמת,ואיזה הבדל…
זה לא רק השערים,אלא איכות המשחק.
מי שלא ראה את הנבחרת הצרפתית ב-82′, הפסיד הרבה מ אוד.
נבחרת נהדרת,ששנתיים מאוחר יותר זכתה ביורו,תוך שהיא פשוט מפרקת את יריבו תיה, וכל השוואה של הנבחרת הצרפתית הנוכחית לההיא,הוא פשוט עלבון לנבחרת של אז.
עם כל הכבוד לזידאן,ויש כבוד למרות סיום-הקריירה המכוער שלו,איפה הוא ואיפה פלטינ י…
ועניין כמות השערים כאינדקציה לאיכות- אז בחצי-הגמר של 82′, במשחק בין גר מניה לצרפת, בתום 90 הדקות של הזמן החוקי, הובקעו רק שני שערים, 1-1, שנשמע על-פניו משעמם,אבל איזה משחק זה היה,איזה כדורגל נהדר,הזדמנויות לשני המדדים,והכדורגל הנהד ר של הצרפתים שפשוט שטפו את המגרש,וזה ממש לא שינה שנכבשו רק שני שערים, וזו היתה ב עיקר תוצאה של החמצות,ולא של הגנה-הגנה-הגנה.
יש הבדל בין טקטיקה מזהירה, משחק-הגנה מוצלח וכד’,לכדורגל פחדני,קפוץ-תחת,משעמם להחריד,כפי שהיה במונדיאל הזה.
עם כל הכבוד,אם נבחרת כמו פורטוגל,שרוב הטקטיקה שלה היתה מבוססת על בזבוזי-זמן ןביום פציעות,כמעט הגיעה לגמר, זה אומר הכל על המונדיאל הזה.
אני גם זוכר מ-82′, את הנבחרת המופלאה של ברזיל ד’אז.
כדי לעלות לחצי-הגמר,אם אני זוכר נכון,ברזיל היתה זקוקה לתיקו בלבד,מול איטליה, אכל הנבחרת הזו פשוט לא היתה מסוגלת לשחק על תיקו,וכך במחשק מופלא, היא נוצחה 3-2, ועפה מהמשך המשחקים,אבל,לדעתיףנכנסה לספר-הזהב של הנבחרות הגדולות שהיו בתולדות המונדיאלים.
נבחרת ברזיל הנוכחית?
נובמת.
היא גם הציגה משחק משעמם חסר-השראה,שלא הזכיר בכלל כדורגל דרום-אמריקני במיטבו, וגם הודחה ברבע-הגמר, אז מה הרווחנו עם המשחק ההגנתי שלה?
מצד שני- עם כל הכבוד לרונלדיניו,שלא ראינו ממנו כלום,אגב,ורונאלדו ושות’, הנבחרת של 82,היתה כנראה מהטובות אצל ברזיל אי-פעם,עם שחקנים כמו סוקרטס,אדר,זיקו…
רק השמות מתחילים לגרום לי להזיל ריר, נבחרת ברזיל הנוכחית גורמת לי להזיל דמעות,כתוצאה מהפיהוקים האדירים…
ושתי הנבחרות שמבחנת הכדורגל נטו היו הטובות במונדיאל הזה,בכלל לא הגיעו לחצי-הגמר,אני מתכוון לארגנטינה וספרד…
ולצערי,זה לא מוכיח את איכותו של המונדיאל,א לא רק את נצחונו של הכדורגל המכוער,במסווה של "טקטיקה."
מה לעשות,ושערים זה לא משהו מגונה,שרק פלבאים שלא מבינים בטקטיקות אמורים ליהנות ממנו, וראיתי בחיי מעט מאוד משחקים של 0-0, שגם גרמו איזו מידה של הנאה.
אולי אני חסר-הבנה לחלוטין, אבל במונדיאל של 86′,נדמה לי,עדיין זכור לי משחק באחד השלבים המתקדמים של המפעל, אנגליה מנצחת את בלגיה 3-4,לאחר הארכה (הארכה,כן? לא פנדלים),במשחק יוצא-מן-הכלל,עם מהפכים,דרמה,וגם שערים יפים כבונוס, שצר לי אבל גרם לי הנאה, יותר מרוב -רובם של משחקי המונדיאל הנוכחי.
ולכל מהללי הטקטיקות בפוסט הזה,מה,נהייתם אייל לחמנים??
אותו אייל לחמן שכשהוא מפרשן,והמשחק שאנו רואים פשוט מזוויע, לחמן עוד מעט יגמור במכנסיים מרוב התפעלות מהטקטיקה והעמידה על המגרש וכד’…
מצטער,אבל,לדעתי,כדורגל מכוער ו"טקטיקה",הם לא בהכרח היינו-הך, ולפעמים כדורגל מכוער,הוא סתם כדטורגל מכוער…

לקריאה נוספת בנושאים הקשורים לנושא רשימה זו

אין לכם רכב צמוד? ברכותינו

אם אין לכם רכב צמוד, סימן שאתם יכולים להרשות לעצמכם לקנות מכונית. עובדה.

לא מאמינים? תקראו את המאמר שהופיע היום בהארץ, ותבינו. כך כותב אוריאל לין: "מי נהנה מכלי רכב צמוד? מי שלא יכול להרשות לעצמו לקנות מכונית".

עכשיו אני מבין עד כמה מצבי הכלכלי מעולה. ואם יוצע לי מחר רכב צמוד – אסרב, כדי שלא יוטבע בי אות הקין של "מי שאינו יכול להרשות לעצמו לקנות מכונית".

ציניות בצד: לין מסביר מדוע אדם ששכרו 10,000 ש"ח ברוטו יעדיף לקבל רכב צמוד במקום תשלום הוצאות רכב. לין טוען שמבחינה כלכלית זה עדיף. זה לא ממש נכון. העלות של קבלת רכב צמוד בדרך כלל קרובה למדי לעלות הרכישה של רכב דומה כיוון שיש לקחת בחשבון את תשלום המס על שווי השימוש, וכן אי קבלת הוצאות רכב, והפסד של הפרשות המעביד לתכניות פנסיוניות וקרן השתלמות (החישוב הזה נכון בהנחה שמקבל רכב צמוד משתמש בו כאילו היה רכבו הפרטי – מה שלא ממש מדוייק). מצד שני, איכשהו נדמה לי שמקבלי הרכב הצמוד אינם נמנים על העובדים קשי היום שאינם יכולים להרשות לעצמם מכונית פרטית. מעניין לדעת כמה אנשים ששכרם 10,000 ש"ח או פחות מקבלים רכב צמוד ממקום עבודתם – אבל את הסטטיסטיקה הזו קשה למצוא.

אני לא מאשים את לין – הוא אדם בעל אינטרסים (נשיא איגוד לשכות המסחר – האיגוד המקצועי של הסוחרים), וזכותו לקדם את האינטרסים של הציבור שהוא מייצג. אבל אם לין דואג כל כך לחסרי היכולת – הנה הצעה שאכן תביא לצדק חברתי: יחוייב כל מעסיק להעניק רכב צמוד לכל עובד ששכרו נמוך מ-10,000 שקל, ועובדים אלה לא יחוייבו בתשלום מס על שווי השימוש. עובדים ששכרם בין 10,000 ל-15,000 ש"ח יוכלו לבחור בין קבלת רכב צמוד או תשלום הוצאות רכב. על עובדים ששכרם גבוה מכך, תיאסר בחוק קבלת רכב צמוד.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 6 ביולי 2006  שם התקבלו 6 תגובות

איתי  בתאריך 7/6/2006 9:46:03 AM

ללא נושא

לפחות לפני העלאת שווי השימוש ברכב, היה כדאי יותר לקבל רכב מליסינג מאשר לקנות או לשכור באופן פרטי – חיסכון המס שנגרם מהסך (ברוטו) שנוכה מהשכר היה גדול מהמס עקב שווי השימוש פלוס ההפסד ההטבות הסוציאליות. עכשיו, לאור עדכון הסכומים, אני לא בטוח.
אבל החשיוב הזה מתבסס על ההנחה הסמויה שאם היה תלוי בעובד, זה הרכב שהיה קונה לעצמו ממילא – מודל, סוג, גודל וכו’. ולא היא – אני מניח שרבים העובדים שהיו מסתפקים בג’אסטי מודל 98 במקום פוקוס מהניילונים, או להתנייד בציר המפרך ר"ג-עתידים במוניות, במקום להחזיק (ולשלם עבור) רכב 1800 מודל 06. אממה – אם "נותנים", לא ניקח?

האזרח דרור   [אתר]  בתאריך 7/7/2006 5:43:22 PM

התפוטרתי, מגיע באופניים

א. עד כמה שאני יודע אוריאל לין הוא גם אחד הבעלים של אחת מחברות כוח האדם הגדולות בישראל, כך שיש לו עוד כמה אינטרסים פרטיים עוד לפני האינטרס הציבורי של תפקידו
ב. החברה הקודמת שלי עברה לראש העין, ניסיתי להגיע ברכבת, אבזל זה היה מייאש
כעת אני מגיע לעבודה החדשה בתל אביב באופניים – הרבה יותר נעים וספורטיבי
ג. וזה גם הדבר היחיד שיוריד בסופו של דבר את תאונות הדרכים
אני תמיד מסרב להצעות רכב ליסינג, אני מניח שזה סוג של לוקסוס
ד. אין כזה דבר כלכלי. כלכלי למי? לבעל הרכב? למי שנדרס, לאלו שתקועים בפקק? לאנשים עוד 10 שנים? לחולי ברונכיט?

סיזיפוס  בתאריך 7/7/2006 11:31:17 PM

לא קשור אבל אשמח לתשובה

תוך כדי קריאה שמתי לב לעמודה כאן מימין, איפה שיש המלצות ספרים, והנה עיני צדו את
"Freakonimics" מאת סטיב לויט וסטיבן דאנבר, אותו אתה מציג כ-"כלכלן נוכל מביט אל הצד האפל של כל דבר – ..". כלכלן נוכל?
נוכל?
אתה יכול להסביר או לפרט?
תודה

סיון  בתאריך 7/8/2006 11:16:59 PM

רכב צמוד

אוריאל לין מתמחה מזה שנים במחקרים/עמדות פסאודו-כלכליות שמטרתן לציג עמדה ליברלית לכאורה שמגינה על מעסיקים. זכור לי יום עיון של אגף התקציבים לפני מס’ שנים, בו דיבר פרופ’ אריאל רובינשטיין והציג כיצד נתונים שהציג שר האוצר דאז נתניהו הסתמכו על איגוד לשכות המסחר, שבתורם הסתמכו על אתר אינטרנט מפוקפק ימני קיצוני. באמת דמגוגיה זולה.
לסיזיפוס: הניחוש שלי הוא ש"כלכלן נוכל" הוא פשוט תרגום ל-Rogue Economist המופיע בכותרת המשנה של הספר. אולי היה כדאי לך ללחוץ על הלינק.

ד.  בתאריך 7/8/2006 11:16:53 PM

מי נהנה? אוריאל לין, כמובן!

פעם היתה לאשתו מכונית אוסטין קטנה ואדומה, שהוא ואני עשינו בה כל מיני דברים מהנים. הוא היה אז קצת יותר צנוע, אבל גם אז מילת המפתח שלו היתה "הנאה", או "נהנה".
היום הוא נהנה ממכונית צמודה מפוארת, לא סתם "רכב".
לא מזמן הוא שאל אותי אם "נהניתי".
נו, מה לעשות, אני מעולם לא נהניתי מרכב צמוד. וגם לא יכולתי להרשות לעצמי, אף כי אני זקוקה לרכב צמוד עם נהג צמוד לצורך תפקוד יומיומי, לא לשם הנאות גרידא.
גם במאמר ההוא שלו ב"הארץ" מילת המפתח היא "נהנה" מרכב צמוד.
זו אכן הנאה גדולה, אבל היא שמורה רק לבעלי תפקידים בכירים, כמו אוריאל לין.
הפתרון לבעיה שהעלה, בלי שום קשר להנאות, הוא בהורדת נטל מס הקנייה.
שום מכונית לא צריכה לעלות בארץ פי שלוש ממחירה בחו"ל.
וממאמרים עוד אף אחד לא מת, רק אני לא נהניתי, מאוד לא נהניתי (מדבריו).

פישנזון  [אתר]  בתאריך 7/11/2006 9:53:30 AM

ללא נושא

רק בשביל לא לראות מסוכניק יותר בחיים שלי ולא להתעסק עם קנית רכב מסוחרי רכב אני מוכל גם להפסיד בשביל שיהיה לי ליסינג…

לקריאה נוספת בנושאים הקשורים לנושא רשימה זו

כמה זה 25 חלקי 5?

 

התשובה המפתיעה – 14, כפי שתראו בסרטון הבא:

(ותודה לפרדריק).

עדכון (לבקשת חבצלת): הקטע לקוח מהסרט Ma and Pa Kettle Back on the Farm משנת 1951.

פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 21 במאי 2006 שם התקבלו 6 תגובות

חבצלת  בתאריך 5/21/2006 1:34:25 PM

ללא נושא

השאלה האמיתית היא מאיזה סרט זה לקוח.

איתי  בתאריך 5/21/2006 6:52:10 PM

כמה זה 55% ועוד 60% ?

http://www.notes.co.il/aviva/18230.asp

אהרן  [אתר]  בתאריך 5/22/2006 3:17:29 AM

ללא נושא

מצויין. גזרתי ושמרתי.
מה שמדהים אותי, זה שכשהם מחשבים את זה הם מצליחים לבלבל אותי לשניה. לא ברור לי מה הם עשו לא נכון.
אהבת האדם: אתה מרמה את עצמך…
הבטחון העצמי של כולם.
היאוש של הבן שזורק את הגיר על הרצפה.

חבצלת  בתאריך 5/22/2006 9:26:03 AM

ללא נושא

אלפי תודות

פישנזון  [אתר]  בתאריך 5/22/2006 2:15:48 PM

ללא נושא

יפה!

ספקטור  בתאריך 9/4/2006 4:34:41 PM

הצלחתי לעלות על הטעות של האישה

היא שמה את ה-5 בטור האחדות במקום בטור העשרות.
זה באמת מבלבל כשמישהו מסביר לך טעות. קל מאוד להשתכנע.

לקריאה נוספת בנושאים הקשורים לנושא רשימה זו

מי רוצה להרוויח משידורי המונדיאל, כמה, ומה אתם יכולים לעשות בעניין

אליפות העולם בכדורגל, המונדיאל, תפתח בעוד חודש ושלושה ימים בגרמניה. האם המשחקים ישודרו בטלוויזיה בארץ? לחלוטין לא ברור, עקב ויכוח שניטש בדבר עלות השידורים לצרכן.

גיא לשם – מדווח אתמול בהארץ/דה-מרקר  כי חברת צ’רלטון שילמה תמורת זכויות השידור של המונדיאל כ-28 מיליון דולר. כדי לממן את ההוצאה הכבדה מבקשת החברה לגבות מכל צופה טלוויזיה כ-800 שקל… 80% מההכנסה יועברו לצ’רלטון ו-20% בלבד לחברות HOT ו-yes. ראשי חברות הלוויין והכבלים הצהירו כי תשלום נמוך יותר ייאלץ אותן לדרוש התרת שידור פרסומות במהלך המשחקים. ואילו כותרת בגלובס משלשום מבשרת לעומת זאת כי הירשזון המליץ: חבילת משחקי המונדיאל בכבלים תשודר ב-492 שקל – ללא פרסומות

בואו ננסה להבין מה אומרים המספרים האלה. התשלום שצ’רלטון שילמה עבור זכויות השידור הוא 28 מיליון דולר, שהם כ-125 מיליון ₪. אם תעלה חבילת המונדיאל 800 שקל, אז חברות הכבלים והלווין יצטרכו למכור אותה לקצת מעל 156,000 לקוחות, וזאת רק כדי לכסות את עלות זכויות השידור. אם תעלה החבילה 492 ₪ ללא פרסומות, יהיה צורך למכור מעל 254,000 חבילות כדי לכסות את עלות זכויות השידור בלבד. כיוון שלחברות הכבלים והלווין יש כמליון וחצי מנויים, בתסריט הראשון הן יצטרכו למכור את החבילה ל-10% מלקוחותיהן, בשני ל-כ-17% מהם.

soccer ball with money

שידורי המונדיאל – מישהו רוצה לעשות כאן כסף גדול

אבל כאן לא נגמר הסיפור. חברת צ’רלטון, רוצה מן הסתם להרוויח. כמה הם רוצים? בואו נניח, לצורך הדיון, כי הם מעוניינים ברווח של 25% על השקעתם.  בתסריט הזה, חברות הכבלים והלווין צריכות למכור עוד חבילות, רק כדי לכסות את עלות רכישת זכויות השידור מצ’רלטון – 40,000 אם החבילה תעלה 800 ₪, 64,000 אם מחירה יהיה 492 ₪. בכל מקרה, תידרש מכירה של 200,000 חבילות לפחות כדי לכסות את עלות זכויות השידור לחברות הטלוויזיה.

כמה חבילות מעריכות החברות שיוכלו למכור ב-800 ₪? את זה אפשר לנסות להעריך מהנתון על חלוקת ההכנסות הצפויה בין המשדרים לבעלי הזכויות. כדי  ש-80% מההכנסות יספקו את צ’רלטון, עליהן לכסות את ההוצאות ולהותיר רווח. 80% מ-800 הם 640, ואם נצרף 640 ש”ח ל-640 ₪ עד שיתקבלו 28 מליון דולר +25%, נקבל כי ההערכה הייתה כי יימכרו כ-244,000 חבילות. אם חברת צ’רלטון קיוותה לרווח צנוע יותר, נניח 10% (מסופקני), אז צפי המכירות היה כ-215 אלף חבילות. שימו לב, כי במקרה כזה יקבלו חברות הטלוויזיה 160 ₪ לכל חבילה שימכרו, שיביא אותן להכנסות של יותר מ-34 מיליון ₪. שימו לב כי בתסריט הזה הכנסות חברות הטלוויזיה יהיו גבוהות מהרווח ההיפותטי של צ’רלטון שהוא כ-31 מליון ₪ “בלבד”.

ואם תעלה החבילה פחות מ-800 ₪, נניח 700 ₪?  לא תהיה ברירה אלא לדרוש שילוב פרסומות, כי לקופה של חברות הכבלים והלווין ייכנסו בתסריט הזה 13 מליון ₪ “בלבד”, ולהם, כידוע זה עולה יותר. (שאלת תם – האם במקרה כזה יצליחו למכור פרסומות ב-21 מליון ₪?)

מה יקרה אם החבילות אכן יימכרו ב-492 ₪ בלבד? אם הביקוש לשידורי המונדיאל גמיש, ואם ההערכה הייתה כי ימכרו 244 אלף חבילות ב-800 ₪, ייתכן מאוד כי במחיר הנמוך יותר יימכרו 350 אלף חבילות, ואולי אף יותר. במקרה כזה ההכנסות יהיו 172 מליון ₪, צ’רלטון יקחו לעצמם 156 מליון, ולחברות הכבלים והלווין יישארו 16 מליון ₪, שיאפשרו להם להחזיק את הראש מעל המים. אם הביקוש לא גמיש, החברות המשדרות עלולות להיות בבעיה. אני מניח שהן עשו כמה בדיקות לפני כן, ויודעות כי יש גבול למה שהן יכולות לחלוב מהלקוחות שלהן.
אה, ואל תשכחו כי החבילה לא כוללת את משחק הפתיחה, משחקי חצי הגמר ומשחק הגמר, לפי תקנות פיפ”א משחקים אלה יש לשדר בשידור ציבורי בכל מקרה, ולכן זכויות השידור למשחקים אלה נמכרו כבר בנפרד לאחד הערוצים הציבוריים.

אני כמובן לא מכיר את כל הפרטים העסקיים והנתונים הכלכליים, והקוראים מוזמנים להניח הנחות אחרות, ולשחק בנתונים. אבל התמונה העולה מכל הסיפור הזה ברורה: יש חברה אחת שמתכוננת לעשות מכל הסיפור הזה הרבה כסף, ועוד שתי חברות שמתכוונות להרוויח לא פחות ואולי אף יותר.

 ההמלצה שלי לבוחשים בקדרה: שר התקשורת, שר האוצר, מועצת הרשות השניה, מועצת שידורי הכבלים והלווין, ואני לא יודע מי עוד: תנו להם לגבות כמה כסף שהם רוצים. 800 ₪? הולך. 900? עוד יותר טוב. שירוויחו, למה לא? ומי שמוכן לשלם את הסכומים האלה – שיבושם לו. שיצא פרייר. ההרגשה שלי היא שזהות הפריירים בסיפור הזה תהיה מפתיעה בסופו של דבר.

אני חובב כדורגל, לא החמצתי אף מונדיאל מאז 1974 פרט לזה שנערך בשנת 1982 (הייתי עסוק בעניינים אחרים), ואני לא מתכוון לשלם אגורה מעבר לדמי המנוי החודשיים המופקעים שאני כבר משלם לכבלים תמורת הצפיה במשחקים אלה. ואני קורא לכם להצטרף אלי ולשכנע את חבריכם ללכת בעקבותי. כי את הטייקונים של

צ’רלטון, הכבלים והלווין אפשר להכות רק במקום אחד – בכיס.

פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 6 במאי 2006 שם התקבלו 15 תגובות

חיים  בתאריך 5/6/2006 8:27:18 PM

ממילא הנוקאאוט חופשי

הרי ערוצים 2,10 משדרים 12-14 משחקים
רבע גמר ומעלה חינם ובטח רוב השמינית
אז מי שרוצה מכסיקו אנגולה ופולין אקוודור שישלם כדי שלאלי עזור ופיני זהבי יהיו עוד כמה פרוטות ביד
ממילא רק האירופאיות הבכירות וברזיל וארגנטינה מעניינות
ויש פאבים ולוויינים
במילה אחת: להחרים

ליאור  בתאריך 5/6/2006 8:31:44 PM

ביקוש והיצע

הרי אם 2 ו- 10 היו חושבים שיש רייטינג בטוח היו קונים גם את השלב הראשון המשעמם
עם כל הנבחרות האיזוטריות שהגיעו בגלל פוליטיקה
טרינידאד וטובאגו כבר אמרנו?
לא כל מה שמתהדר בטייטל מונדיאל הוא זהב
בדיוק כמו שליגת האלופות מלאת משחקים סתמיים
כמו ההוא בקפריסין נגד מנצ’סטר יונייטד

noamt  בתאריך 5/6/2006 9:06:51 PM

28 מליון

נסיון לעשות סדר בנתונים:
1. אם אני מבין נכון את הכתבה, צ’רלטון שילמה 28 מליון דולר על כל המשחקים – כולל אלה שישודרו בערוצים הפתוחים.
2. סביר להניח שהמשחקים שמשודרים בערוצים הפתוחים יקרים יותר – כלומר, למשל, משחק חצי גמר שווה יותר כסף מסתם משחק בין נבחרות לא מוכרות.
3. לפיכך, 800 או 492 ש”ח שייגבו מהפראיירים לא נועדו לכסות 28 מליון דולר (125 מליון ש”ח) אלא הרבה פחות. כמה פחות? אין לי את הנתונים. אני אפילו לא יודע כמה משחקים יש.
4. מהאמור לעיל, כנראה שהרווח הצפוי של צ’רלטון אפילו גבוה יותר.
נועם.

עזי  בתאריך 5/6/2006 9:10:53 PM

אתה רגיל לקבל הרבה דברים בחינם?

ברור שאנחנו לא מוכנים לשלם “מחיר מופקע” (שצריך להגדיר אותו), אבל מכאן ועד לקבלת השידורים בחינם יש מרחק… אני, לא כמוך, בהחלט מוכן לשלם עבור משהו שמספק לי בידור והנאה. אני לא מבין מדוע אתה (או מישהו אחר)מוכן לשלם להצגה חד-פעמית של שעה וחצי 250 ש”ח (ומעלה), ונמנע מלשלם לחודש של כיף פחות מכפול מזה.
למה שתקבל את זה בחינם? אתה עושה את החשבון הרווחים של של אסם כשאתה קונה במבה, או את חשבון הרווחים של ישקר כשאתה טס במטוס שלהבי מטוסו מיוצרים שם, והמחיר הזה נכנס בעבוע במחיר (המופקע?) של מחיר כרטיס הטיסה שלך?
משהו בהגיון שלך, יוסי, נראה לי קצת עמום. אולי תסביר, חוץ ממתמטיקה של רווחים, את ההגיון המסחרי שלך.

דוד  בתאריך 5/6/2006 11:39:21 PM

עזי, אתה חבר של זהבי?

מהנ אתה מקשקש בכלל
מי מינה אותך לפרקליט שלהם
או שאתה סתם שותף בצ’רלטון?

אחד העם  בתאריך 5/7/2006 1:10:23 PM

דברים בחינם

עד היום קיבלנו את שידורי המונדיאל בחינם.זה שצ’רלטון רוצה לגזור קופון זה לגיטימי מצידם אבל די גועלי (כשר אבל מסריח).
אני אסתפק בשידורים הציבוריים. תודה.

אורי  בתאריך 5/7/2006 3:19:14 PM

ללא נושא

במקרה של המונדיאל, לא רק אנחנו אלא כמעט כל אזרחי העולם רגילים לקבל אותו חינם. לפי מה שאני מבין, ישראל נמנית על שלושת המדינות היחידות שיגבה בהן תשלום מיוחד לצפיה במונדיאל.
הפשלה כאן היא בעיקר של ערוץ 1, לדעתי, כי זה בדיוק סוג הדברים שחבורת הדבילים מרוממה אמורה לעשות עם כספי האגרה שהיא מקבלת – אם כי הסכוי לראות את המונדיאל עם דני נוימן כפרשן גם הוא לא מלבב במיוחד.
492 ש”ח יקנו לי בערך 30 חצאי-ליטרים של גולדסטאר בפאבים שבהם אראה את המונדיאל. בשאיפה יהיו שם עוד הרבה חובבי כדורגל שנמאס להם מהסחטנות.

גבי   בתאריך 5/7/2006 6:09:27 PM

כמה עובדות (לכבוד הדיוק)

נתחיל בטיפ קטן: מי שרוצה לקלוט את המונדיאל במחשב שלו (ומשם לטלוויזיה) לא צריך אלא להתחבר לאתרים לא מעטים שידאגו להעביר כל דקה של משחק.
ולגופו….מי שטוען ש”מכסיקו, פולין ואקוודור לא מעניינות”….מוטב לו באמת לוותר על הציפיה במשהו שהוא לא ממש מבין בו מכסיקו נחשבת למעצמה עולה וניצחה את ארגנטינה וברזיל במסגרות רשמיות בשנתיים האחרונות. פולין נחשבת נבחרת כדורגל חזקה ועל אקוודות לא הייתי מוותר. אז מילא להיות טיפש אבל למה להפגין זאת בפומבי?

ד”ר ישראל רז  בתאריך 5/7/2006 6:12:34 PM

שמור לי מקום בפאב שלך, אורי, לי ולחבריי

אנחנו 7 חברים שהחליטו לראות את המונדיאל ב”מאש” (פאב מיתולוגי בתל אביב).
הרווח הוא כפול ומכופל. את הכסף נוציא על בירות טובות במקום על צ’רלטון המזדיינת בתחת – וגם נוכל לראות ביחד את המשחקים עם עוד אוהדים. אין כמו חברותא טובה לצפיה בכדורגל

בועז כהן  [אתר]  בתאריך 5/7/2006 6:22:33 PM

אני לא משלם שקל אחד על המונדיאל הזה

מ-1978 לא הפסדתי אף משחק בשום מונדיאל. אף משחק אחד. למדתי לבגרויות, הייתי בצבא, עבדתי בעבודות שונות, התחתנתי, התגרשתי, ובחיים לא הפסדתי אף משחק בשום מונדיאל.
הפעם אני כנראה אראה משחקים מסויימים. יש גבול לכמה שאפשר לסחוט את הצופה. אני משלם אגרת רדיו וטלוויזיה באדיקות ובהגינות מאז שיש לי טלוויזיה. אני משלם סכום חודשי נכבד ל-YES הטלוויזיה בלווין. אני משלם עוד תוספת לערוץ 5+ … אז עכשיו הם רוצים עוד כסף, בשביל המונדיאל – ומה השלב הבא? תשלום בשביל כל משחק ומשחק?
אז הפעם עד רבע הגמר אני אראה רק משחקים מסויימים, וגם אותם אראה אך ורק ללא תשלום, בפאבים שישדרו משחקים על מסך גדול.

מרק ק.  [אתר]  בתאריך 5/7/2006 9:53:26 PM

משעמם

אין דבר כזה חינם, השאלה היא רק איך גובים ממך את התשלום.

בועז  [אתר]  בתאריך 5/8/2006 12:32:39 PM

יש דבר כזה “בחינם”

מאז ומעולם שילמתי אגרת רדיו וטלוויזיה ולא הוספתי אף גרוש יותר לצורך צפיה במשחקי הגביע העולמי בכדורגל, האולימפיאדה ומשחקי גביע אירופה לנבחרות.
עכשיו אני משלם גם אגרה, גם חיבור ללווינים וגם תשלום לערוץ 5 + וגם רוצים ממני עוד כסף על משחקי המונדיאל.
לא יהיה. לא יהיה.

עמית  בתאריך 5/10/2006 1:12:27 PM

זה עדיין לא בחינם

זה מכיסו של “משלם האגרה”. אני לא מעוניין לצפות במונדיאל, ולא מעוניין לממן את צפייתו של אף אחד אחר במונדיאל או בכל תכנית אחרת. מי שרוצה לצפות – שישלם. כל אפשרות אחרת פוגעת בעקרון השיוויון.

רמי  בתאריך 6/4/2006 8:43:12 PM

אני לא אוותר על אף משחק למרות שלא ארכוש

את הערוץ.
שכנעתי את בעל בית הקפה בו אני נוהג לשבת (קפה הנרייטה) שכדאי לו להקרין את המשחקים והוא הלך על זה בגדול. הוא מקרין על מסך ענק את כל המשחקים, מביא בירה מחבית ותפריט מיוחד ובכלל מתלהב מהעניין.
אני הולך להנות מהמונדיאל כפי שמעולם לא חוויתי ובאותה הזדמנות גם אלמד את צ’רלטון לקח בחשיבות סקר שוק לפני קבלת החלטות.

רועי  [אתר]  בתאריך 7/27/2006 9:30:45 PM

ללא נושא

אני כבר שילמתי המונדיאל ננננננננגגגגגגגגגגגגגגגגממממממ….מממממממממררררררררררררררררררררר

לקריאה נוספת בנושאים הקשורים לנושא רשימה זו

אברהם טל כותב שטויות

אברהם טל החליט גם הוא לכתוב על הנושא של שכר המינימום במאמר שפורסם אתמול ב”הארץ”. במאמר, לצערי, ניתן למצוא בעיקר הטעיות, טיעונים דמגוגיים, וחוסר הבנה בסיסי בנושאים שפרשן בכיר לענייני כלכלה צריך להיות בקיא בהם.

ראשית החליט טל להעלות מהאוב את המחקר המניפולטיבי שפרסם משרד האוצר בנובמבר 2004,שהשתמש בין היתר בציטוט סלקטיבי של מחקרים. אנשי האוצר היו הוגנים מספיק להודות כי קיימים מחקרים שמגיעים למסקנה כי העלאת שכר (ושכר המינימום בפרט) הינה מהלך חיובי מבחינה כלכלית. אצל טל גם ההגינות הבסיסית נעלמה – והוא מזכיר רק את שלושת המאמרים שמסקנתם הייתה כי שכר העלאת שכר המינימום היא מהלך שלילי. כנראה שגם טל עצמו לא בוטח המאמרים אלה, שכן הוא מזהיר: “אם יש ממש במחקרים אלה, נשמטת הקרקע מתחת לטיעון, שהעלאת שכר המינימום תביא להגדלת הביקושים ולהגדלת התעסוקה…”. טל עצמו נמנע מלקבוע נחרצות אם אכן יש ממש במחקרים אלה. האם יש ממש במחקרים האלה? לא בטוח, אך למה לדון בכך אם אפשר לחרוץ מייד מסקנה לאחר הסתייגות בחצי פה?

מכאן עובר טל לפסילה של הטענות כי להעלאת שכר המינימום בארה”ב ובבריטניה (ע”י קלינטון ובלייר) הייתה השפעה חיובית על הכלכלה שם. ראשית הוא פוסל את הטענות האלה פסילה גורפת ולא מנומקת, ואח”כ מביא מספר נימוקים משלו.

טל טוען כי העלאת עלות העבודה תגרום לפגיעה בסחר החוץ של ישראל, דבר שיביא, לדבריו, לפגיעה ברווחיות ולקריסת מפעלים.  ובכן, התמ”ג בישראל הוא כ-17000 דולר לנפש, וכיוון שיש בישראל כ-7 מליון תושבים, התמ”ג הכולל הוא קצת פחות מ-120 מיליארד דולר. לפי טל, היקף סחר החוץ של ישראל הוא 90% מהתמ”ג, כלומר כ-107 מיליארד דולר. לעומת זאת, לפי תחשיבי התאחדות התעשיינים, עלות העלאת שכר המינימום ל-4500 ש”ח, כולל תחשיבים בלתי מוסברים (לחצי שכר שיופיעו רק עם העלאת שכר המינימום אך לא אם יונהג מס הכנסה שלילי), שווה ל-26 מיליארד ש”ח, שמהווים כ-5% מהיקף הסחר. העלות האמיתית, לפי התחשיב שלי נמוכה כמעט פי 4 מהעלות שחישבה התאחדות התעשיינים, וזה יוצא בערך אחוז אחד מהיקף הסחר. האם הנזק שייגרם הוא כל כך גדול? מפעלים יקרסו? אולי. בודאי מפעלים שמתבססים על עבודה זולה כדי לשמור את הראש מעל למים. שואה כלכלית לא תהיה כאן. טל מסביר כי בארה”ב ובבריטניה שיעור סחר החוץ מהתוצר נמוך בהרבה מזה של ישראל. לכן – עלות העלאת שכר המינימום שם ביחס להיקף סחר החוץ גבוהה יותר. לא קרתה שם שואה כלכלית, ככל הזכור לי, אאז למה שתקרה אצלנו? לא ברור, אבל במאמר טל לא צריך לעשות חישובים, רק להפחיד.

טל עובר כעת לטיעון אחר נגד בהבאת המקרים של העלאת שכר המינימום בארה”ב ובבריטניה כדוגמא חיובית: ההשוואה אינה מביאה בחשבון את ההבדלים בתוצר לנפש. מה הבעיה? קראתי שוב ושוב את הפסקה שכתב טל, ולא הצלחתי להבין. שכר המנימום בישראל ובבריטניה הוא דומה- 53.3% ו-49% – אם מודדים אותו ביחס לתוצר הממוצע לנפש. בקנה מידה זה, שכר המינימום בארה”ב נמוך מזה של ישראל ובריטניה בחצי בערך – 28.4%. זאת לפי הגרף שמופיע בראש המאמר (באדיבות משרד האוצר). טל לא מסביר מה כאן הבעיה. אולי האחוז הישראלי גבוה כי התוצר לנפש דווקא נמוך, ולא בגלל ששכר המינימום גבוה? במקום זאת, טל טוען, ללא כל קשר לבעיה שהוא מנסה להבהיר: “כבר היום שכר המינימום בישראל גבוה במקצת מהשכר החציוני”. תגיד לי טל, אנחנו חיים באותה מדינה?  השכר החציוני בישראל הוא 5156 ש”ח (לפי הלשכה המרכזית לסטטיטיקה – לוח 27), ושכר המינימום הוא 3335 ש”ח. איזה מספר יותר גבוה? טל מוסיף כי אם יועלה שכר המינימום ל-4700 ש”ח הוא יהיה גבוה יותר מהשכר החציוני ב-75%. אם זה היה סיטקום טלוויזיוני ולא מאמר מודפס – היה נשמע ברקע צחוק מתגלגל. אברהם טל זקוק לקורס רענון דחוף במבוא לסטטיסטיקה.

מבין המאמרים שפורסמו נגד העלאה אפשרית של שכר המינימום, מאמר זה הינו אחד המגוחכים ביותר. טוב היה אילו לא פורסם מעולם.

פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 18 במרץ 2006 17:13 במדור כלכלה וחברה שם התקבלו 8 תגובות

קטנוני, אך לא משעמם  בתאריך 3/18/2006 8:41:04 PM

יפה מאוד

שלח את זה ל”הארץ” כתגובה, או כמאמר אורח.

אבי  בתאריך 3/18/2006 10:09:55 PM

ללא נושא

למעשה מבחינה אבסולוטית שכר המינימום בישראל הוא הנמוך בעולם המערבי, יותר נמוך מ-5.35 ליש”ט באנגליה ו-5.15 דולר בארה”ב. אם התיאוריה הקפיטליסטית הייתה נכונה לא היו מפעלים יותר באנגליה ובארה”ב וכולם היו עוברים לישראל

יהל זמיר  [אתר]  בתאריך 3/18/2006 11:56:21 PM

עוד כמה הערות

1. קודם כל, שכר המינימום אינו נאכף היטב בישראל, כך שמקומות עבודה רבים משלמים הרבה מתחת לשכר המינימום. ואכן, מפלגת העבודה מציעה גם, קודם כל לשפר את האכיפה. ראה למשל את המסמך של מרכז “אדוה” בנושא זה:
http://www.adva.org/ivrit/MinimumWage1.htm
2. מעבר לשיקולי הכלכלה, הבעיה המרכזית לגבי שכר המינימום היא, שאינו מאפשר קיום הוגן, ואינו מאפשר לאדם לשמור על בריאות משפחתו, ולהקנות חינוך לילדיו. כלומר, שכר מינימום נמוך הוא מתכון בטוח להגברת רמות הבורות, הפשיעה והנכות בחברה. אכן, מטרות ראויות. אגב, גם נשיא התאחדות התעשיינים הסכים על כך:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/681721.html
3. מקובל להשוות את שכר המינימום לשכר הממוצע או החציוני, ולא לתל”ג לנפש, ויש לכך סיבות טובות. בהשוואה כזו, בישראל שכר המינימום הוא 47.5 אחוז מהשכר הממוצע, בעוד שבמדינות אירופיות רבות הוא גבוה יותר. ראה למשל: http://www.federalreserve.gov/….feds/2003/200323/200323pap.pdf
4. אם כל-כך מסוכן להעלות את שכר המינימום, אולי באמת כדאי להוריד אותו באופן משמעותי, או פשוט לבטל אותו בכלל? כל מתנגדי ההעלאה צריכים לפחות להסביר, מדוע הרמה הנוכחית מהווה איזון טוב כל-כך בין הצרכים השונים ששכר מינימום ממלא.

מרק ק.  בתאריך 3/19/2006 7:17:31 AM

יהל

איש אינו טוען שמסוכן להעלות את שכר המינימום. הטענה בעיקרה מסתכמת בכך שהעלאת שכר המינימום עלולה לגרום לעליה באבטלה ואינה פותרת כלל את בעיות אי השיוויון והעוני.
אנשים כן טוענים שהמספר של 1000$ שפרץ נוקב בו חסר כל משמעות ושעל פרץ לתת הסבר כלכלי מעמיק למה זה הערך הנכון עבור המשק הישראלי.
אם מסתכלים על ארה”ב ובריטניה, שפרץ מנפנף בשינויי השכר שנערכו בהן, רואים שבשתי הארצות חוקי שכר מינימום הם שונים מחוקי שכר המינימום בישראל. בשתי המדינות אנשים צעירים פטורים מהחוק בארה”ב עד גיל 20 ובבריטניה סטודנטים לעומת ישראל שבה החוק חל על כל אדם מגיל 18. בנוסף בארה”ב פטורות מהחוק חברות שאינן עוסקות בסחר בין מדינתי או שהמחזור שלהן קטן מ500,000$.
השינויים בשכר המינימום של שתי הארצות היו מינוריים ולא דומים כלל להעלאה ב50% שפרץ רוצה. בארה”ב לרוב המדינות יש חוקי שכר מינימום משלהן ובתקופה שקלינטון העלה את שכר המינימום הפדרלי ברוב המדינות שכר המינימום היה יותר גבוה או כמעט זהה ל 5.15$. בבריטניה החוק החליף אאל”ט הסדרי עבודה בין מעסיקים לועדים.
מאחר שהשינוי בארה”ב היה מינורי, זה מגוחך ליחס לו את הצמיחה בתקופת קלינטון. בבריטניה השינוי היה חלק מסדרת חוקים חברתיים ששינו את מפת העבודה הבריטית. סטטיסטיקאים שמאלנים בבריטניה מאשימים את ממשלת בלייר בכך שהיא לא טיפלה כלל בבעית האבטלה אלא בצורת ההצגה שלה, ושהאבטלה בבריטניה זהה לזו האירופאית. הסיבה לכך שהאבטלה הבריטית מוצגת להיות 5% היא ש 7% מכח העבודה מצהיר שהוא חולה (מספר 1 באירופה), כי יותר קל לקבל קצבת מחלה מקצבת אבטלה.
ואם בכל זאת כל כך טוב, אז למה ההסתדרות, עם אחד ומפלגת העבודה לא מישמות את השכר הזה בביתן? למה ההיסתדרות לא דואגת בחוזים שלה מול הקבלנים שהם ישלמו 4,700 שקל לעובדים שלהם? למה בעיריה היחידה שנשלטת על ידי עם אחד (רמת השרון, עיריה לחלוטין לא ענייה) משלמים שכר שנמוך מכך? למה מפלגת העבודה על מוסדותיה ועיריותיה

אורי  בתאריך 3/21/2006 1:08:28 AM

ולהיפך

“מבין המאמרים שפורסמו בעד העלאה אפשרית של שכר המינימום, מאמר זה הינו אחד המגוחכים ביותר. טוב היה אילו לא פורסם מעולם.”

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 3/21/2006 7:31:15 AM

תגובה לאורי

בניגוד למה שחושבים, רשימה זו אינה רשימה בעד העלאה אפשרית של שכר המינימום.
אברהם טל נגד העלאת שכר המינימום – זכותו. אבל חובתו, כבעל טור בעיתון מכובד, להבין את המשמעות של דבריו.
כמו שיש נימוקים כבדי משקל בעד העלאת שכר המינימום, יש גם כמה נימוקים כבדי משקל בכיוון השני, שבהחלט יש צורך להתחשב בהם כאשר מגיעים לדיון רציני בהחלטה. הנימוקים של אברהם טל אינם נמנים על אלה.

dw  בתאריך 4/2/2006 1:35:31 AM

זכית להפניה בערך שכר מינימום בויקיפדיה

אולי תוכל לתרום לו. אתה נראה בקי מאוד
http://he.wikipedia.org/wiki/%….%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9D

אופיר  בתאריך 2/26/2008 4:02:08 PM

תפרסמו את זה !

טל זה לא יפה שכתבתה את דנית ואת אמא ואבא ואותי לא אני כועסת עליך כי אני אחותך ואתה צריך להזכיר אותי יש לך מאמר מאוד גרוע אחותך אופיר

לקריאה נוספת בנושאים הקשורים לנושא רשימה זו