ובכל זאת אנסה לענות, אם כי התשובה אינה רק סטטיסטית אלא גם פילוסופית. התשובה לא תהיה מנוסחת בדיוק מתמטי, ולכן אם טעיתי או לא דייקתי, הקוראים מתבקשים לסלוח לי ולתקן אותי.

למה לחזור על ניסוי בו התקבלה תוצאה מובהקת? קודם כל, כי עדיין ייתכן שאירעה טעות מסוג ראשון – זו המשמעות של רמת המובהקות. חוץ מזה, ניוסי מוצלח אינו הוכחה לתיאוריה, אלא רק עדות לנכונותה, כי על פי פופר במדע אי אפשר באמת להוכיח, רק להפריך. לכן חשוב לחזור גם על ניסויים שהצליחו כדי לאסוף עדויות נוספןת לנכונות התיאוריה

בכל זאת יש עוד מה להגיד כאן. אם בניסוי מבוקר הp-value מאד נמוך האם יש טעם בכלל לחזור על הניסוי? הרי חזרה על ניסויים היא בסיס למתודולוגיה המדעית – מה הטעם לחזור על ניסוי שהp-value שהושג בו מאד נמוך?

2.מה ההבדל בין אם פתחתי את ההקלפים לפני שבחרת או אחרי? בכל מקרה אחראי שיש לי קלף ביד ופסלת 50 מתוך 52 יש סיכוי טוב שיש לי את האס.

לחיזוק דבריך – פתרון אפשרי לבעיית דמי הניהול (ש"שותים" כשליש מהפנסיה, אם להאמין לדהמרקר וכלכליסט):

המדינה תציע מסלול השקעות "טיפש" בדמי ניהול אפסיים, מבוסס מדדים (למשל 70% מדד אג"ח מדינה, 20% מדד אג"ח קונצרני כלשהו, ו-10% מדד מניות ת"א 100)
לא נדרשים אנליסטים, כי אין שינוי בתמהיל ההשקעות – לכן דמי הניהול יכולים להיות נניח 0.2% ללא סבסוד כלשהו.
זה מבוסס על הטענה ש-80%-90% מקרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים אינם "מכים את המדד" – כלומר גובים דמי ניהול על כשלונותיהם.
המדינה יכולה להפיץ דרך בנק הדואר שבבעלותה (עדיין).

זה עשוי לשבור את קרטל דמי הניהול.
ועד עכשיו תיארתי פיתרון נאו-ליברלי. במודל יותר סוציאל-דמוקרטי אפשר גם להוסיף סבסוד, הגדלת שעור אג"ח מיועדות וכו'.

אין כמו 3D פיי עם הדגשה!!!