חיפוש באתר

קישורים

עמודים

קטגוריות

ארכיב עבור תגית שכר

מחקר האוצר על "שכר המינימום ונזקיו" – 13 שנים מאוחר יותר

בשנת 2004 פירסם משרד האוצר מחקר על "שכר המינימום ונזקיו", ובו הזהירו חכמי המשרד מפני הקטסטרופה הכלכלית שתתרחש אם יועלה שכר המינימום. נזכרתי בעובדה הזו בעקבות ציוץ מתבדח בטוויטר . המחקר ההוא היה מופת של סטטיסטיקה רעה: "מדגם" מוטה בכוונה תחילה – נבחרו רק הנתונים שהתאימו לאג'נדה, בלבול בין מתאם לסיבתיות, שימוש במדדים בעייתיים, זריקת מספרים חסרי ביסוס והצגה מעוותת של הנתונים (המעוותים). תוכלו לחזור ולקרוא את כל הביקורת שלי על המחקר ההוא.

13 שנים מאוחר יותר, אני סבור שהקטסטרופה הכלכלית לא התרחשה. עסקים לא פשטו רגל בהמוניהם, האבטלה לא עלתה (ראש הממשלה מתגאה באבטלה הנמוכה), ובכלל הכלכלה "במצב מצויין" לפחות בנתוני המקרו (במיקרו זה כנראה סיפור אחר, אבל נעזוב את זה כרגע).

האם במבט לאחור אנשי משרד האוצר סבורים שמסקנות המחקר היו בעייתיות לכל הפחות? כן ולא.

מצד אחד, המחקר ההוא נגנז. בפוסט שלי מ-2004 היה לינק למחקר. הנה הוא שוב: http://www.mof.gov.il/research/skiraframe.htm. אל תטרחו ללחוץ. הלינק הזה מוביל עכשיו להודעת שגיאה. ניסיתי לחפש אותו בגוגל. אמנם לא מצאתי אותו, אבל כן מצאתי מחקר חדש! משנת 2016! "השפעת השינויים בשכר המינימום על התעסוקה והשכר
בישראל"! (קישור לקובץ pdf). קראתי (לא בעיון רב, אני מודה). [1]

מה מתברר?

המחקר חדש, השטיקים אותם שטיקים. שוב המדגם המוטה, שוב בלבול בין מתאם וסיבתיות, שוב שימוש במדדים בעיתיים, שוב הצגה מעוותת של הנתונים, ושוב אותה מסקנה. הקטסטרופה בדרך.

מה אין במחקר החדש? נכון מאוד – אין התייחסות למחקר הישן, וזה מאוד נוח, כי כך אין צורך להתייחס אליו ולדון בשאלות מטרידות, כמו למשל האם התחזיות של המחקר ההוא התממשו (הן לא).

סיכום בשתי מילים: זאב זאב


הערות
  1. עדכון: המחקר המקורי התגלה בארכיון הרשת: https://web.archive.org/web/20051103080421/http://mof.gov.il:80/research/skira11_2004/skira11_2004.pdf . תודה לאייל בר חיים! []

מקבץ 5

ושוב, אוסף לינקים בנושאי הבלוג שהצטברו מאז המקבץ הקודם.

  • המקבץ הקודם הסתיים בלינק לפוסט בבלוג "עבודה שחורה", שהודיע על העובדה הלא מפתיעה כי התפלגות השכר בישראל מוטה, או יותר נכון, אינה סימטרית. האמת, זה קצת כמו להודיע שכלב נשך אדם. זה המצב בכל התפלגויות השכר בכל מקום, וזאת כיוון שהשכר מוגבל מלמטה (על ידי שכר המינימום, או על ידי האפס) אך אינו מוגבל מלמעלה, ותיאורטית (וגם מעשית) יש קבוצה קטנה של מקבלי שכר גבוה במיוחד שיוצרים "זנב" להתפלגות. כל זה לא מעניין במיוחד את שלומית יהב, יועצת כלכלית לעת מצוא. היא פירסמה בווינט כתבה בה הוכיחה באותות ובמופתים כי משפחה שבה שני בני הזוג מרוויחים את השכר הממוצע במשק יכולה "לחיות טוב" בארצנו. אתם יודעים מה, היא גם צודקת. כי השכר הממוצע המשק גבוה מאוד, ומי ששכרו שווה לשכר הממוצע ניצב בגאון בעשירון השלישי, כלומר, 70% מהאוכלוסיה מרוויחים פחות מהשכר הממוצע. הבעיה היא שמספר המשפחות בהן שני בני הזוג עובדים ומרוויחים את השכר הממוצע במשק זניח. אם אחד מבני הזוג מרוויח את השכר הממוצע, יש סיכוי יותר גדול כי השני מרוויח פחות מכך. כן, גם אם לוקחים בחשבון שיש תלות בין השכר של שני בני הזוג, וזאת כיוון שהשכר הממוצע למשפחה הוא פחות מפעמיים השכר הממוצע במשק. דובי קננגיסר כתב היטב על הכשלים של גברת יהב, והעריך כי התחשיב שלה נכון לגבי לא יותר מ- 10% ממשקי הבית בישראל. השורה התחתונה: אם אתה בעשירון העליון, אתה באמת יכול לחיות טוב בארץ הזו.
  • ראיון עם פרופסור אילון לינדנשטראוס, שזכה במדליית פילדס, הפרס היוקרתי ביותר במתמטיקה.
  • אין שידור טלוויזיה של משחק כדורסל, בייסבול או פוטבול (אמריקני) שאינו מלווה בשפע של נתונים סטטיסטיים אודות המתרחש במשחק. יותר מכך: ניתוחים סטטיסטיים מהווים היום חלק מתהליך קבלת ההחלטות בכל ארגון ספורט בענפים האלה. ומה קורה בכדורגל? לא הרבה. הניו יורק טיימס מנסה לברר מדוע. חלק מהסיבות: האוהדים לא מעוניינים. הקבוצות לא מתעניינות. קשה יותר להשיג נתונים סטטיסטיים על משחקי כדורגל, בין היתר בגלל האופי השונה של המשחק.
  • לא רק לענף הכדורגל יש בעיות עם הסטטיסטיקה. גם לרופאים (שוב, ידיעה מהסוג של "כלב נשך אדם"). אתר ABC מדווח על מחקר שפורסם לאחרונה לפיו רוב הרופאים אינם מבינים נתונים סטטיסטיים אודות תופעות לוואי אפשריות של תרופות. עורכי המחקר מאשימים, איך לא, את חברות התרופות. האפשרות שרופאים ילמדו קצת סטטיסטיקה לא עולה בדעתם.
  • בגליון ספטמבר של Amstat News, המגזין החודשי של האיגוד האמריקני לסטטיסטיקה – ראיון עם שלושה בלוגרים סטטיסטיקאים: אנדרו גלמן, נתן יאו וקייזר פאנג.
  • ובגליון אוגוסט מובאים הזוכים בתחרות הפוסטרים השנתית של האיגוד האמריקני לסטטיסטיקה – הנערכת בקרב תלמידי בתי הספר בארה"ב. מה שמראה שלא צריך להיות רופא, או סטטיסטיקאי, כדי "לעשות" סטטיסטיקה טובה. צריך רק לרצות. הנה טעימה: הזוכה במקום הראשון בקרב תלמידים מכיתות א עד ג:

מקבץ 4

שלום לכולם. הפעם מקבץ ארוך למדי, עקב משך הזמן הארוך מאז המקבץ הקודם.

  • השבוע צוינו 100 שנה למותה של פלורנס נייטינגייל.
  • בעיית המעטפות (עליה כתבתי לפני כשנתיים)  הרימה שוב את ראשה, הפעם בבלוג של וייאם בריגס, שהקדיש שתי רשימות לנושא. את הרשימה הראשונה אפילו קראתי. (המשך הפריט גולש לפרטים טכניים, אז מי שלא מעוניין מוזמן פשוט לדלג עליו). בתחילה בריגס מציג את החישוב השגוי לפיו החלפת המעטפות תביא לתוחלת רווח של 1.25X (כאשר  X הוא הסכום במעטפה שקיבלת), ולכן מתקבלת המסקנה הפרדוקסלית לפיה כדאי להחליף את המעטפה שוב ושוב ושוב. אולם בריגס אינו מסיק מכך כי יש לנסות לערוך את החישוב בצורה נאותה יותר. המסקנה של בריגס היא שיש להשליך את התוחלת לכל הרוחות בבעיות החלטה (טוב, הוא השתמש במלים קצת יותר מעודנות). וכיוון שכך, הוא פונה מייד אל העולם הבייסיאני (הבייסיאניים לא משתמשים בתוחלת? אלה חדשות אפילו בשבילי), ומתחיל להציג שלל פתרונות מהסוג שגרמו לי לא להתלהב מהענף הזה של הסטטיסטיקה. עלי לציין כי הגבתי לרשימה וציינתי מהיכן מגיע הפרדוקס, ומדוע תוחלת הרווח מהחלפת המעטפות היא אפס (ולכן לא משנה אם מחליפים או לא). בתגובה בריגס דרש ממני "להוכיח" (?!) כי החישוב שלו לפיו התוחלת היא 1.25X אינו נכון. אני לא מבין את זה. הוא הוא יטען כי 2 ועוד 2 שווים ל-5 ואני אטען כי התשובה הנכונה היא 4 (למניעת תשובות מתחכמות – אני מדבר על שדה הממשיים), האם אדרש להוכיח כי התשובה 5 אינה נכונה? בריגס הוסיף וטען כי התוחלת הוא מושג שכיחותי (frequentist) ואילו ניסוי המעטפות נערך פעם אחת בלבד, ולכן מושג התוחלת אינו תקף. אני לא מבין את הטיעון הזה. ואם נערוך סדרה של ניסויים זהים, אז הטיעון שלי יהיה תקף לפתע? אשמח למי שיאיר את עיניי. את הרשימה השניה של בריגס כבר לא קראתי, אבל אתם מוזמנים.
  • נתן יאו מהבלוג Flowing Data העוסק בויזואליזציה של נתונים כתב רשימה על 7 הכללים הבסיסיים ליצירת גרפים ותרשימים. 7 הכללים הם: בדוק את הנתונים, הסבר את הקידוד, הוסף תוויות לצירים, ציין את יחידות המדידה, שמור על פרופרציות גיאומטריות נכונות, ציין את מקור הנתונים, וזכור מי קהל היעד שלך. כעת פוצח יאו בסדרה של שבע רשימות שתסביר ביתר פירוט את כל אחד מהכללים. הנה הלינק לרשימה הראשונה בסדרה: בדוק את הנתונים.
  • שמוליק הביא בבלוג שלו דוגמא בה הכלל החמישי של יאו מופר בגסות.
  • והנה הצגה גרפית יפה (בוושינגטון פוסט) המשווה בין תכניות המס של שני נשיאי ארה"ב האחרונים, בוש ואובאמה.
  • רנדום ג'ון מדווח על הרצאה של פרנק הארל בכנס useR!  שעסקה ב"אלרגיה לאינפורמציה". תופעה זו באה לידי ביטוי בהתנגדות להשיג אינפורמציה הדרושה לקבלת החלטה נכונה ובהתעלמות מאינפורמציה חשובה וזמינה. הוא מביא לינק למצגת של גירסה יותר ישנה של ההרצאה.
  • ועוד דיווח מכנס: ג'ון ג'ונסון מחברת קאטו מדווח על התובנות שלו מכנס JSM2010 שנערך בואנקובר בתחילת החודש.
  • למתעניינים בכריית נתונים (שלאחרונה הצטרפתי לשורותיהם): ג'ון אלדר כותב על עשרת הטעויות האפשריות הגדולות ביתר בדאטה מיינינג. כשערך את ספירת המלאי גילה שיש לו למעשה 11 טעויות ברשימה. הפתרון שלו: הן דורגו החל מ-0 ועד 10. זה לא רעיון מקורי. גם בליגת המכללות הנקראת "Big10" יש 11 מכללות (שימו לב ללוגו).
  • וזה לא שייך למקבץ, אבל הפריט הקודם הזכיר לי אנקדוטה על המתמטיקאי נורברט ווינר, אולי האבטיפוס של דמות הפרופסור המפוזר. באחת הפעמים שעבר דירה, ביקשה ממנו אשתו לברר כי אל הדירה החדשה הגיעו 10 מזוודות. ווינר חזר ודיווח לרעייתו כי ספר 9 מזוודות בלבד, והדגים בנוכחותה את הספירה החוזרת: 0, 1, 2,…
  • כריסטיאן רוברט (Xian) מאוניברסיטת דופין בפריז החליט להעביר סמינר על המארים הקלאסיים של הסטטיסטיקה. כדי להחליט אלו מאמרים ילמדו בסמינר, הוא ערך סקר בין קוראי הבלוג שלו. בין המועמדים: מאמרם הקלאסי של ניימן ופירסון, מאמרו של ברדלי אפרון (מספר 8 ברשימת 15 הסטטיסטיקאים הגדולים שערכתי), מאמרו של קוקס (מספר 10) על ניתוח השרדות, ועוד רבים וטובים. בולטים בהעדרם מהרשימה  מאמר כלשהו מאת פישר ומאמרו של בייס (עליו כתבתי ברשימה "הכוכב, הסמים והכומר"). כשצפיתי בתוצאות הסקר הופתעתי: המאמר של ניימן ופירסון הגיע רק למקום החמישי, אותו הוא חולק במשותף עם מאמרו של הייסטינגס על שיטת MCMC. למקום הראשון הגיע מאמרו של אפרון על שיטת הבוטסטרפ; במקום השני: דמפסטר, ליירד ורבין במאמרם על שאלגוריתם EM. שלישי היה מאמרו של רוברט טיבשירני על שיטת הלאסו, ובמקום הרביעי – ישראל על המפה: מאמרם של יוסי הוכברג ויואב בנימיני מאוניברסיטת תל אביב על גישת ה-FDR  לבדיקת השערות מרובות.
  • תמר בן יוסף כותבת על התייקרות הדירות בישראל, ובפרט על הקשיים והכשלים במדידת מחירי הדירות.
  • בבלוג עבודה שחורה כותב יפתח גולדמן על סקר שערך משרד התמ"ת אודות התפלגות השכר בישראל ומסקנתו: התפלגות השכר מוּטה, והשכר הממוצע לא מייצג את התפלגות השכר במשק. קוראי הבלוג הותיקים, שקראו את רשימתי על המנהל והפועלים, בודאי לא מופתעים.

הגיחוך היומי: נתניהו מבטיח להעלות את שכר המינימום

כן, כן, ביבי נתניהו מבטיח שאם ייבחר (למה בדיוק?) יעלה את שכר המינימום.

רגע, רגע, ביבי היה פעם שר האוצר? לא? הוא היה שר האוצר במשך כשנתיים וחצי, בתאריכים 28 בפברואר 2003 – 9 באוגוסט 2005. למה הוא לא העלה אז את שכר המינימום? אולי בגלל שמשרד האוצר, שבראשותו עמד, פרסם "מחקר" בו "הוכיח" באותות ובמופתים כי שכר המינימום הינו "מסוכן ומזיק"?

נברתי בארכיון שלי ומצאתי רשימה (שפרסמתי לראשונה באתר "רשימות") שכותרתה: מחקר האוצר על "שכר המינימום ונזקיו" – קריאה ביקורתית. הרשימה הזו פורסמה לראשונה בתאריך 27 בנובמבר 2004, בערך באמצע כהונת ביבי בתפקיד שר האוצר. תחליטו עכשיו לאיזה ביבי אתם מאמינים. לזה שלא עשה כאשר הייתה בידו היכולת לעשות, או לזה שמבטיח הבטחות לפני הבחירות.

למה אנחנו צריכים שכר מינימום – גדעון עשת מראיין את פרופ' אלן קרוגר

רשימותיו של גדעון עשת בידיעות אחרונות (קריאת חובה בכל יום שלישי) לא מתפרסמות בדרך כלל ב-Ynet, הזרוע האינטרנטית של העיתון. הראיון שקיים עשת עם פרופ' אלן קרוגר, שפורסם ביום שלישי שעבר, היה כנראה חשוב מדי ולא ניתן להעלמה בבמהדורה המודפסת בלבד. קראו את דעתו של פרופ' קרוגר:  למה חשוב שיהיה שכר מינימום, איך קובעים את גובה השכר הזה, למה לא לקבוע גם שכר מקסימום, ומה ההבדל בין עובדים למלפפונים.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 2 בינואר 2005

שם התקבלו 3 תגובות

מיץ פטל  [אתר]  בתאריך 1/3/2005 12:22:57 AM

רק בישראל?

"קרוגר במפורש לא מתייחס למצב בארץ", ו"נקודת המוצא […] ששכר המינימום בישראל הוא 3,335 שקל" אינה עומדת במבחן הבדיקה בשטח (נתוני 2000), לפי מאמר התגובה של אברהם טל במהדורה המודפסת של "הארץ":
http://www.haaretz.co.il/hasit….ContrassID=6&sbSubContrassID=9
"בינתיים", כותב טל, "מוטב להתמקד באכיפת החוק הקיים המופר בסיטונות ויופר עוד יותר אם יועלה שכר המינימום".

שוקי  [אתר]  בתאריך 1/4/2005 1:57:39 AM

מיץ

חשוב לאכוף, וזה לגמרי לא קשור לשאלה מה שכר המינימום צריך להיות.

מיץ פטל  [אתר]  בתאריך 1/4/2005 3:25:14 PM

אכן, רק רציתי להזכיר

שגם הראיון עם קרוגר לא קשור ישירות לשאלה מה שכר המינימום צריך להיות *בישראל*.