נסיכת המדעים

עוד הוכחה לאטימות הממשלתית רבת השנים.

ועדת וינוגרד, שמונתה על ידי ממשלת ברק והציעה הפחתה הדרגתית של שכר הלימוד באוניברסיטאות, ממשלת ברק שאימצה את ההמלצה, וממשלת אולמרט, שחזרה בה תוך 24 שעות מההצעה להעלות את שכר הלימוד ב-50% – כולן כולן מתנכלות לעניים.

לא מאמינים? תקראו מה שד"ר אמיר שהם כותב היום בהארץ/דה-מרקר: "העלאת שכר הלימוד תסייע לסטודנטים עניים", כלומר – הורדת שכר הלימוד תפגע בהם.

לא ממש מפתיע – זהו בדיוק אותו ההגיון האומר שמי שנהנה מרכב צמוד הוא זה שאינו יכול להרשות לעצמו לקנות מכונית, קל וחומר לשלם את שכר הלימוד באוניברסיטה.

בואו ונמשיך את ההגיון הזה. כך למשל, עדכון והעלאת קצבאות הזקנה תפגע בקשישים, והמשך העסקת אחיות בבתי הספר תפגע בבריאות התלמידים. אתם מוזמנים להוסיף דוגמאות משלכם.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 13 בספטמבר 2006 שם התקבלו 7 תגובות

מרק ק.  [אתר]  בתאריך 9/13/2006 9:50:34 AM

עוד דוקטור לכלכלה

לא יודע אם זה ענין של זילות התואר בכלכלה או שפשוט האנשים שמוצאים לנכון להתבטא בעיתונים הם גם אלו שמבינים הכי פחות בכלכלה.
פיסקת המפתח של הטענה היא "להעלאת שכר הלימוד יש גם פן סוציאלי. מחקרים מוכיחים שככל שהפרט עשיר יותר הוא צורך יותר השכלה אקדמית. מכיוון שהמערכת האקדמית מסובסדת בצורה משמעותית דרך תקציב המדינה, המשמעות היא שהפרטים מהעשירונים הנמוכים יותר מסבסדים את הפרטים העשירים."
אבל כל ילד שהוא לא דוקטור לכלכלה יודע ששני העשירונים העליונים משלמים כ85% מהכנסות המדינה ממיסים ולכן הכסף של העשירים מסבסד את האוניברסיטאות.

אילן  בתאריך 9/13/2006 10:03:07 AM

פינוי ישובים מפלג את העם

בדיוק אותה לוגיקה…

ערן  בתאריך 9/13/2006 11:26:13 AM

גם לשפשף את העיניים

גם אני שיפשפתי את העיניים כאשר קראתי את הכתבה. יש מספר רב של טעויות בכתבה, אבל המובהקת ביותר היא זו: הכותב טוען כי כיוון שרוב מוחלט ממי שנהנה מלימודים אקדמיים הם העשירונים העליונים, הרי שסיבסוד האקדמיה ייטיב עם אותם עשירונים עליונים. הטעות היא פשוטה: אחת הסיבות שהעשירונים העליונים נהנים יותר היא בגלל שכר הלימוד, וההוצאות הנילוות ללימודים. אם שכר הלימוד יעלה, הדבר רק יחריף את התופעה ולא ישפר אותו.

אלי  בתאריך 9/13/2006 11:49:54 PM

הסכם עם הערבים יביא שלום

בדיוק אותה לוגיקה

  בתאריך 9/15/2006 6:36:58 PM

הורדת שכר המורים תסייע לתלמידים

וכמובן למורים, אבל זה מובן מאליו, לא צריך להיות כלכלן בשביל תובנה כזו

אלמוני  בתאריך 9/27/2006 7:47:37 AM

הטעות הבסיסית בכתבה…

"להעלאת שכר הלימוד יש גם פן סוציאלי. מחקרים מוכיחים שככל שהפרט עשיר יותר הוא צורך יותר השכלה אקדמית. מכיוון שהמערכת האקדמית מסובסדת בצורה משמעותית דרך תקציב המדינה, המשמעות היא שהפרטים מהעשירונים הנמוכים יותר מסבסדים את הפרטים העשירים."
והפסקה העוקבת מסבירה שהעלת שכר הלימוד תפתור את הבעיה הזו. אם נמשיך עם מה שהכותב הנכבד מציע הפתרון האופטימלי יהיה לפתוח אוניברסיטאות פרטיות לגמרי, עם שכר לימוד עצום. כך בוודאי לא יקרה מצב שהעשירונים הנמוכים יותר מסבסדים את הפרטים העשירים. אבל יווצר מצב שהעשירונים הנמוכים יותר לא יוכלו לרכוש השכלה.
המאמר רצוף בטעויות לוגיות והרי ידוע שמאבסורד ניתן להסיק כל דבר.
חבל.

יוני  בתאריך 10/3/2006 3:23:11 PM

ללא נושא

אני אומנם לא מתייחס לנושא שכ"ל. אבל אני יכול להצביע על רבים מעמיתי שעובדים עבור חברת "הי-טק" במגזר הממשלתי ששכרם נע סביב 10K ש"ח אשר לא יכלו להרשות לעצמם לקנות רכב חדיש במקום רכב הליסינג. בל נשכח שבשנים האחרונות זינקה עלות הרכב הצמוד ב-33% אולם מי שיוותר כיום על הרכב לא יקבל את העלות כיום אלא את הסכום שעליו ויתר לפני שנים. אם ניקח עובד אשר מרוויח כ-15K ש"ח אשר קבל רכב לפני 9 שנים וויתר אז על כ-2K ש"ח לא עובד מקביל לו ירצה היום לקחת רכב הוא יאלץ לותר על קרוב ל-4K ש"ח אבל לא העובד הראשון ירצה להחזיר את הרכב הוא יקבל בחזרה לשכרו רק 2K ש"ח ברוטו. תסבירי לי איך ב-2K ש"ח ברוטו אתה קונה רכב חדיש ולא רכב מודל 2000 בעל עבר בחברת ליסינג או חברת השכרה?

במאמר שהתפרסם היום בדה-מרקר, כותב פרופ' יעקב עמיהוד על המשבר הפיננסי של המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, ויוצא חוצץ נגד התנהלות הסטודנטים בנושא. הפתרון של עמיהוד למשבר הוא, איך לא, הנהגת תחרות בין האוניברסיטאות והעלאת שכר הלימוד. פרופ' עמיהוד הוא פרופ' לפיננסים בביה"ס הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת ניו-יורק, והינו בעל תואר דוקטור בכלכלה וניתוח כמותי מאוניברסיטה זו. אני מכבד את דעתו של עמיהוד (אם כי מתנגד לה).

הבעיה היא כאשר עמיהוד מנסה לגייס את הסטטיסטיקה לעזרתו. וכך הוא כותב: "שכר הלימוד באוניברסיטאות בישראל נמוך מאוד. בארה"ב, למשל, שכר הלימוד הממוצע באוניברסיטאות הציבוריות הוא 5,132 דולר…" ומייד מסייג את דבריו: "…אך באוניברסיטאות הציבוריות הטובות, שכר הלימוד גבוה בהרבה. כך, באוניברסיטה הציבורית של פנסילווניה, שכר הלימוד הוא 10,856 דולר. שכר הלימוד הממוצע באוניברסיטאות הפרטיות הוא כ-20 אלף דולר".

עמיהוד מודע היטב לפערים הכלכליים בין ישראל לארה"ב: "ההכנסה הממוצעת לנפש בארה"ב מעט יותר מכפולה מזו שבישראל, ובהתאמה שכר הלימוד בארץ היה צריך להיות כמחצית מזה בארה"ב". ולאחרשהביא בפנינו תובנה זו הוא קובע: "בפועל, הוא נמוך בהרבה".

תרשו לי לעשות חשבון: שכר הלימוד באוניברסיטאות הציבוריות שלנו הוא כ-2400 דולר לשנה. 5132 הם קצת יותר מפי שניים מ-2400 (פי 2.13 למי שמתעקש). לכן, לפי החשבון שלי, שכר הלימוד באוניברסיטאות הציבוריות ביחס להכנסה לנפש שווה שערך בשתי המדינות. אז איך קובע עמיהוד כי שכר הלימוד בישראל "נמוך בהרבה"?

ובכן, כנראה שהוא משווה את שכר הלימוד כאן לשכר הלימוד באוניברסיטה הציבורית של פנסילווניה. כלומר, הוא משווה את הממוצע שלנו, לערך המקסימלי (או כמעט מקסימלי) של ארה"ב. זכותו. אבל שיספר לנו את זה, בבקשה.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 22 במרץ 20

05 שם התקבלו 6 תגובות

יאן  בתאריך 3/22/2005 8:02:28 PM

ללא נושא

זאת ועוד: הוא גם שכח שיש עוד מדינות פרט לארה"ב בעולם. באירופה, להוציא בריטניה, שכר הלימוד נמוך או שהלימודים הם בחינם.

עזי  בתאריך 3/22/2005 8:19:22 PM

שים לב…

שים לב שאת הטענות האלו (גם את של המגיב לפני) העלו בתגובות ב"הארץ" למאמרו של עמיהוד.
אם תרשה לי – אני *לא* מכבד את דעתו. הוא מבסס את דבריו על-סמך נתונים חלקיים, שגויים ומטעים, ומגיע בהכרח למסקנה מטופשת.

lior  [אתר]  בתאריך 3/22/2005 9:22:16 PM

כל הכתבה הזאת תמוהה מאוד

"בארצות הברית, למשל…". יופי. לקח את המדינה שבה שכר הלימוד המקסימלי הוא מהגבוהים בעולם והפך אותה למשל, כאילו מדובר במקרה ממוצע.
הוא גם שכח לציין שבארצות הברית יכול כל סטודנט ללמוד כמעט בחינם במכללה הקרובה למקום מגוריו.
אל נושא המחקר באוניברסיטאות הוא בכלל לא מתייחס, ומתעלם באלגנטיות מכך שמחאת הסטודנטים, במקרה זה, אינה באופן ישיר נגד גובה שכר הלימוד.
כל זה ייאוש אחד גדול. עוד שנה וחצי אני צפוי לסיים את הדוקטורט, ולפי המצב שנראה עכשיו אין לי שום סיכוי למצוא משרה בישראל. עם רשימת המאמרים המדעיים הדלה שלי (לפחות כרגע) היה לי גם ככה קשה להתחרות במועמדים אחרים, אבל עכשיו זה נראה שבכלל אין תחרות. פשוט אין משרות פתוחות. ולהיות עובד קבלן שמפטרים אותו אחרי שנה ממש לא בא לי, מה גם שאפילו לזה לא בטוח שיקבלו אותי.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 3/23/2005 8:01:33 AM

תגובה לעזי

זה בסדר, אני מרשה לך

ערדי  בתאריך 3/23/2005 1:32:23 PM

אבל בלי קשר לעמיהוד,

לא תסכימו ששכר הלימוד בארץ נמוך למדי, בטח ביחס לרמת האוניברסיטאות?
2400 דולר לשנה, כשמי שמוכן לתת כמה שעות שבועיות יכול להשתתף בפרויקט פר"ח ולשלם חצי מזה – 1200 דולר לשנה. 450 ש"ח לחודש, בחישוב שנתי.
בכל זאת, נראה לי שמדובר בשכ"ל מהנמוכים בעולם, לא כן?

יוני  בתאריך 4/28/2005 6:45:34 PM

ארה"ב לא חייבת להיות מושא לחיקוי

לא כל מה שנעשה בארה"ב ירד הישר מהר סיני. בארה"ב יש גם דברים לא טובים.

מכירים את החשבון לפיו כמעט ולא עובדים? יש 365 ימים בשנה. נוריד 104 ימי סופשבוע, 30 ימי חג (כולל ערבי חג), 24 ימי מילואים, 30 ימי מחלה, 21 יום חופשה שנתית, גשרים, שעות בטלה בשעות העבודה, הפסקות צהריים, עיצומים, איחורים וסידורים, ונגיע איכשהו לכך שכל אחד עובד למעשה רק יום אחד בשנה, אז פלא שהכלכלה על הפנים?

לבדיחה הזו יש זקן כל כך ארוך, שאפילו ילד בכיתה ג שתספר לו אותה יביט בך ברחמים. אבל, עיתון מכובד יכול גם יכול ליישם את הרעיון שבבדיחה לעניין רציני ביותר שנדון בכתבה במוסף הכלכלי המכובד.
אז מה העלות של לימודים אקדמיים במדינת ישראל? לפי ידיעות אחרונות/Ynet, "מחירו של תואר ראשון בישראל בשנת 2004/5 הוא לא פחות מ-178,260 שקל".

איך הם הגיעו לזה? כמו כל מסע בן אלף מילין, גם מסע זה מתחיל בצעד הראשון. להלן תיאור התחשיב, שנעשה עבור העיתון משה וסמדר קצין מחברת חשב.

לתוך העלות נמזגו טופס מועמדות והרשמה, שכר לימוד, תוספת לקורסים חיצוניים,  ספרי לימוד, מחברות, כלי כתיבה וחומרי עזר, תשלומים עבור אישורים, וגם עלויות צילומים, שירותי הדפסה ואפילו דמי שמירה. על חלק מהסעיפים ניתן אולי להתווכח, אבל ברובם מדובר בסכומים קטנים. סך כל הסעיפים האלה מגיע ל-35,575 ש"ח, או כ-1000 ש"ח לחודש במשך 3 שנים. לא סכום שיש לזלזל בו. אבל גם לא סכום שיוצר כותרת.

אז בואו ונוסיף עוד עלויות: הוצאות נסיעה – 7560 באוטובוס או 6020 ברכב פרטי, כולל עלות החניה (בעיתון סוכם סעיף זה כ-5940 ש"ח בממוצע – בין הפותרים נכונה יוגרלו תודות). ארוחות בקפטריה – 3600 ש"ח, טלפונים הקשורים בלימודים – 360 ש"ח, מגורים – 10,800 ש"ח. הנה עוד 20,700 ש"ח.  עם המנה הראשונה, הכל מסתכם ל-56,275 ש"ח. כמובן, יש כאן את ההנחה שמי שאינו סטודנט אינו זקוק לשירותי תחבורה או לרכב כדי להגיע לעיסוקיו הרבים והמגוונים, אינו אוכל, חי ברחוב, וטלפונים שאינם קשורים בלימודים הם בחינם, כמובן.
אבל – עדיין אין מספיק בשר לכותרת. לכן – הנה הקינוח: אובדן שכר פוטנציאלי. "זהו הנתון החשוב ביותר בחישוב עלותו של התואר הראשון" – טוענים בעלי הכתבה. החשבון: במקום ללמוד אפשר לעבוד, ולהשתכר 5157 ש"ח נטו לחודש (השכר הממוצע במשק). אבדן ההכנסה לפי תחשיב זה הוא 123,786 ש"ח. נוסיף את זה ל-56,275 השקלים שהיו לנו, נפחית קצת הנחות לסטודנטים, ונגיע ל-178,260 ש"ח.

יופי, ממש יופי.

תרשו לי לעשות חשבון קצת אחר.

להערכתי עלות הלימודים היא 36,000 ש"ח, לא כולל נסיעות, מגורים, מחיה, הוצאות רפואיות, וכל הוצאה אחרת שלא קשורה ישירות ללימודים.

הכנסה ללא לימודים – אדם שיבחר להיכנס ישירות לשוק העבודה, ויעבור מגיל 21 עד גיל 67, כלומר 46 שנה,  ישתכר על פי הערכתי כ-4000 עד 5000 ש"ח ברוטו לחודש. הכנסתו משכר של אדם זה תהיה לכן לכל היותר 2,760,000 ש"ח.

אדם שילמד לימודי תואר ראשון מגיל 21 עד גיל 24, יוכל להרוויח לאחר סיום לימודיו שכר הגבוה מהשכר הממוצע במשק (שהרי שכרו הממוצע של בעל השכלה אקדמאית גבוה משכרו הממוצע של מי שאינו בעל השכלה כזו). לאקדמאי שלנו יוותרו 43 שנות עבודה, ובהנחה השמרנית ששכרו הממוצע לאורך שנים אלה יהיה 8000 ש"ח ברוטו בלבד, ישתכר במשך שנות עבודתו 4,128,000 ש"ח ברוטו. לא נשכח כי אותו אדם שילם 36,000 ש"ח תמורת לימודיו. לא, בואו ניקח את 56,275 השקלים שחישב העיתון. נחסיר סכום זה מ-4,128,000  ונקבל 4,071,725 ש"ח, שזה 1,311,725 ש"ח יותר מהכנסתו של אותו אדם שהעדיף להשתלב בשוק העבודה במקום לפנות ללימודים אקדמאיים.

אמור מעתה: לימודים אקדמאיים הם השקעה שתשואתה לפחות 2300%. ללא ספק – ההשקעה המשתלמת ביותר במשק.
 

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 23 באוגוסט 2004 00:00 שם התקבלו 9 תגובות