נסיכת המדעים

מדורי חדשות והכלכלה רעשו אתמול.

שופט בית המשפט המחוזי מגן אלטוביה קיבל את ערעורה של עו"ד ורד פרי, והתיר לה לנכות כהוצאה מותרת במס את התשלומים ששילמה עבור טיפול בשני ילדיה.

מה יכול להיות יותר שוויוני מזה? "צעד חשוב בדרך לשוויון" – כתב ד"ר אביעד הכהן ב"ישראל היום".  "יש אמהות שהשיקול הזה מנע מהן לצאת לעבוד", אמרה ל-ynet עו"ד ורד פרי, שהובילה את המאבק. יו"ר שדולת הנשים, רינה בר-טל, אמרה: "אנו קוראות לנשים נוספות לעשות את הצעד ולדרוש ממס הכנסה החזרי מס על הוצאות טיפול בילדים". אל המברכים הצטרפו גם ח"כ גדעון סער מהליכוד וח"כ זהבה גלאון ממרץ.

מה בדיוק הבעיה פה? רמז נתנה לנו בנעמת: יותר מ-60 אחוז מהנשים כלל לא מגיעות לסף המס.

האם יש פה חגיגה למעמד האישה וחג לשוויון?

לא. ממש לא.

בואו ננסה להבין מה משמעות פסק הדין (וגם הצעות חוק שהוגשו בנושא אך לא עברו בהצבעה בכנסת).

אישה רוצה לעבוד? רוצה. אבל מישהו צריך לטפל בילדים? צריך. למה לא לנכות את הוצאת הטיפול כהוצאה מוכרת? נניח שגברת לוי עובדת במשרה מלאה בשכר של 4500 ₪ בחודש (ברוטו, כמובן) – כ-20% יותר משכר המינימום. כדי שתצא לעבודה, מר לוי צריך להישאר בבית לטפל בילדם המשותף. אפשרות אחרת – לשכור מטפל שיטפל בילד בשעה שההורים נמצאים בעבודתם, ולשלם לו, נניח, 2000 ₪ בחודש. 2000 השקלים המשולמים למטפל הם הוצאה שהוציאה הגברת כדי שתוכל לייצר הכנסה, ולכן אך טבעי שיותר לה לנכות אותם מהכנסתה החייבת במס. כלומר, במקום לשלם מס הכנסה על שכר של 4500 ₪, תשלם הגברת הכנסה על סכום של 2500 ₪ בלבד.ובפועל, לפני הניכוי תשלום מס ההכנסה שהיה עליה לשלם הוא 0 (אפס) שקלים, ולאחר הניכוי תשלום מס ההכנסה שיהיה עליה לשלם הוא 0 (אפס) שקלים. אתם מוזמנים לבדוק ב"אשף הנטו" שבאתר חברת חילן. למה זה קורה? כי גברת לוי נמצאת מתחת לסף המס. משכורתה כה נמוכה, עד שהמדינה סבורה (בצדק, לדעתי) כי יש לפטור אותה כליל מהחובה לשלם מס הכנסה.

וכשירות לציבור אני מביא כאן את הטבלה שהתפרסמה היום בעיתון "ישראל היום". אשה (או משפחה, במקרה של חישוב משפחתי) שהכנסה החדשית 8000 ₪ ברוטו תקבל החזר מס חודשי של 104 עד 211 ₪ על פי הפסיקה המהפכנית (תלוי במספר הילדים), ואשה ששכרה החדשי 15000 ₪ תקבל החזר חדשי של כ-300 עד 700 ₪.

עכשיו צריך לשאול כמה שאלות: האם העובדה שעו"ד ורד פרי, אם לשניים, שילמה מס הכנסה מופקע (לדעתה), מנעה ממנה לצאת לשוק העבודה? לא, אני לא חושב ש-500 השקלים העודפים (אולי) ששילמה כיוון שהוצאות הטיפול בילדים לא הותרו כהוצאה מותרת לניכוי מס היוו עבורה חסם יציאה לשוק העבודה. אני גם לא חושב שאם יורידו את שכרה החדשי ב-500 ₪ לחודש היא תשבור את הכלים ותישאר בבית.

האם הפסיקה המהפכנית מהווה לגברת לוי ההיפותטית תמריץ יציאה לשוק העבודה? אני לא חושב שתוספת של 0 ₪ לנטו מהווה תמריץ כזה. ואין בכך כל תמריץ עבור 60% מהנשים שנמצאות מתחת לסף המס, ועוד נשים שאינן עובדות כי יימצאו מתחת לסף המס אם יצאו לעבודה.

אז מה המהפכה בפסיקה המהפכנית? ובכן, מדובר כאן בסובסידיה. אבל הסובסידיה הזו ניתנת רק לבעלי הכנסה גבוהה, כ-8000 ₪ לחודש או יותר. ב-2006 (השנה האחרונה עבורה יש נתונים הכנסות זמינים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), גבול השכר העליון של העשירון השביעי היה 7656 ₪, כלומר שכר של 8000 ₪ או יותר היה נחלתם של שלושת העשירונים העליונים בלבד. ב-2008 ייתכן שגם חלק מהעשירון השביעי זוכה לשכר כזה, אבל עדיין רוב האוכלוסיה לא תיהנה מההטבה הזו. הטבת מס היא סובסידיה לעשירים.

אבל כאן לא סוף הסיפור. כמו ששאל אליק, גיבורו של משה שמיר, גם אנו צריכים לשאול: "מי ישלם?"כי ההטבה הזו תעלה כסף, והרבה – כ-2 מיליארד ₪ בשנה (שוב, כפי שנמסר ב"ישראל היום"). כל הכסף הזה לא ייכנס לקופת המדינה, ואני לא חושב כי הסכום הזה יתקזז עם המון מס שישלמו נשים שעד עכשיו לא יצאו לעבוד בגלל שהוצאות הטיפול בילדים לא מוכרות במס. כבר הסברתי כי אין כאן תמריץ ממשי. לכן הכסף הזה, או רובו, יהיה חסר בקופה. האפשרויות לאיזון מחדש של התקציב אינן רבות: מס אחר (חדש או מוגדל) שיוטל, קיצוץ בתקציב (אולי רוחבי – כלומר קיצוץ ללא הפעלת שיקול דעת), גירעון תקציבי או הקטנת העודף התקציבי (לא סביר שדווקא זה יקרה). בכל מקרה, מישהו יצטרך לשלם, ואנחנו יכולים להיות בטוחים שחלק ניכר מהתשלום ישולם על ידי 70% מהאוכלוסיה שלא ייהנו מהפסיקה המהפכנית.

מהפכה לא הייתה כאן. מה כן יש? יותר כסף לשלושת העשירונים העליונים, שימומן על ידי כולם, כולל שבעת העשירונים התחתונים, שזה במלים פשוטות עוד הגדלה של אי השוויון, עטופה במלים גבוהות וריקות מתוכן על שוויון וקידום מעמד האישה.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 7 באפריל 2008 שם התקבלו 27 תגובות

הכלכלן המתוסכל  [אתר]  בתאריך 4/7/2008 11:49:03 PM

ללא נושא

מצוין, מנומק, ומאיר עיניים כרגיל
איפה היית אתמול כשהייתי צריך אותך?
ורק שאלה אחת – למה אתה קורא דווקא ישראל היום?

דרומי  [אתר]  בתאריך 4/7/2008 11:51:02 PM

ללא נושא

אני שותף לביקורת שלך על הפסיקה, אבל השאלה היא לא רק שאלה של יציאה לעבודה אלא גם שאלה של היקף משרה.
אף אחת לא תצא לעבודה בגלל הפסיקה הזו, אבל אשה שעבדה במשרה חלקית עשויה עכשיו להגדיל את היקף המשרה שלה, כי הפער בין תוספת השכר שלה לבין תוספת התשלום על מטפלת גדל בגלל זיכוי המס.

יואב (לונדון)  בתאריך 4/8/2008 12:20:06 AM

שאלה

אם שני בני הזוג עובדים, אז ההוצאה על הטיפול בילדים היא הוצאה ששניהם מוציאים על מנת להגדיל את הכנסתם, לא? אם כן, האם שניהם מקבלים את ההקלה במס, או רק אחד מהם? ואם רק אחד, אז מי ולמה?

אייל רוזנברג  בתאריך 4/8/2008 1:19:01 AM

ואם סופרים לחומרה….

אם סופרים בטבלה רק נשים שכירות כדי למצוא מי מרויחה מעל 8000, אנו מוצאים כי מדובר ב-20% מן השכירות.
מה לגבי האחוז מקרב האימהות?
שיעור ההשתפות של נשים בגילאי 24-52 בכוח העבודה בישראל הוא כ-68% לפי:
http://www.bankisrael.gov.il/press/heb/011218/011218a.htm
(נתון קצת מיושן, אבל זה מה שמצאתי)
תחת ההנחה כי רוב הטיפול בילדים קורה בגיל הזה, וכי שיעור האימהות בקרב הלא-מועסקות גבוה לפחות כמו בקרב המועסקות מדובר ב-13.6% מן האימהות. ואם נהיה מחמירים עוד יותר ונתחשב בכך שנשים בעלות מספר ילדים משתתפות בשיעור נמוך משמעותית בכוח העבודה מכלל הנשים, ונעשה מין חישוב שמשקלל את מספר הילדים הרי שאנו מדברים על 10% מן האימהות-פר-ילד או פחות שייהנו מהטבת המס הזו.
ולסיום כמה קישורים בענייני המאבק הפמיניסטי:
http://www.achoti.org.il
http://www.isha.org.il

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 8:51:57 AM

לכלכלן

תודה על המחמאות.
אתמול, כמו כל יום, הייתי במשרד כמובן, במירוץ נואש אחרי הדדליינים שלי.
ואני לא ממש קורא את ישראל היום, הוא פשוט נוחת לי בתיבה והיה הכי זמין לצורך הרשימה הזו.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 8:54:18 AM

דרומי

אני לא ממש מבין את הטיעון שלך. איך מעבר מחצי משרה בשכר מינימום למשרה מלאה בשכר מינימום ישנה את הפער?
הפסיקה תשנה רק את מצבם.מצבן של בעלי השכר הגבוה.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 8:56:39 AM

לאייל

בכלכליסט של היום ממסר כי מדובר ב-17% מהאימהות. אבל אני לא חושב שאחוז לכאן או לכאן משנה את העקרון.
אם רוצים לעודד נשים לא עובדות לעבוד – הפתרון הוא לא בהטבות מס, אלא בסבסוד מעונות יום – שעלותם תהיה דיפרנציאלית לפי שכר האם.

מרק ק.  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 10:29:59 AM

ללא נושא

אני מסכים לניתוח אבל לא לתוצאה. עובדתית עניים לא משלמים הרבה מיסים ואת רוב המיסים משלמים שני העשירונים העליונים, לכן בפועל לדעתי לא יהיה גידול מוחשי באי שיוויון בין העשירונים.
מצד שני נקודת ההנחה בדיון היא שמיסוי יועלה בשביל לכסות את ההוצאה הנוספת, אבל במקום למסות ניתן גם להקטין תקציב והרבה יותר קל לתקצב פחות קבוצות חלשות באוכלוסיה.

יובל  בתאריך 4/8/2008 10:32:34 AM

גם בהארץ

נראה שכתבת את מאמר המערכת שלהם:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/972737.html

אמא של  בתאריך 4/8/2008 10:55:29 AM

ומה לגבי עצמאים ופמיניסטים

ראשית עצם ההתייחסות ליציאת האם לעבודה בלבד, ללא קשר לכך שעדיין (סטטיסטית… סטטיסטית) ברב המשפחות יש שני הורים, כך שכל ניסוח התקדים והרמז העבה לכך שזה צעד לשיוויון וגו' מאוד מקומם אותי. כאילו זה רק בעיית הכנסה לאישה, ולא לכל היחידה המשפחתית. (כמובן בהנחה שהאב היה מתישהו אחראי ליצירת הילד ולא רק ליצירת מרבית ההכנסה).
דבר שני, אני חושבת שהתקדים מאוד משמעותי לגבי הורים שיש ביניהם עצמאיים, כי כך אפשר לנכות, אולי, את כל ההוצאה, לא בטוח אבל שווה בדיקה.
ועכשיו כולנו ביחד – אם כבר, אז למה המשכנתא לא מוכרת כהוצאה?
הכותבת מרוויחה הרבה יותר מבעלה, ועדיין מצרה על שיעורי התשלום למטפלות

שחר  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 11:23:27 AM

יש שיוויון ויש שיוויון

אין ספק שכל הוצאה מוכרת לצורכי מס מיטיבה עם העשירונים העליונים ולכן מגדילה את האי-שיוויון בינם לבין העשירונים שמתחתיהם.
אבל כשמדברים על תרומה של פסיקה כזו לשיוויון לא מתכוונים בהכרח לזה שבין העשירונים השונים. מה שפסיקה כזו יכולה לעזור בתיקונו הוא האי-שיוויון הבסיסי בשוק העבודה בין גברים לנשים. כן התיקון הזה יורגש רק בעשירונים הגבוהים, אבל הוא יכול להיות משמעותי. במשפחה מהמעמד הבינוני-גבוה, כזו שגרה באיזור מבוסס (שמשמעותו גם שכר גבוה יותר לטיפול בילדים) נוצר מצב שבו חזרה של האם לעבודה אחרי הלידה אינה משתלמת כלכלית, וכך נשים מקצועיות בתחילת הקריירה קוטעות אותה לא אחת. הפסיקה תבטיח שהחלטה כזו, אם תתקבל, לא תהיה על בסיס כלכלי בלבד.
אז כן, הפער בין העשירונים יגדל, במידה קטנה למדי אני מעריך, אבל ייתכן ונראה יותר נשים מצליחות ליצור לעצמן רצף קריירה שמאפשר להן להתקדם לדרגים גבוהים ולהשתוות לעמיתיהן הגברים.

שפי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 11:46:45 AM

מרוב מספרים

מרוב מספרים אתם לא רואים את היער, כלומר את הג'ונגל:
משרד האוצר אמור להיות מרוצה מהפסיקה הזאת. כי לפחות על-פניו אחת הבעיות המרכזיות שלו היא ההון ה'שחור', כלומר הכסף שעובר מיד ליד מבלי לדווח לו. ומעכשיו, כדי לקבל זיכוי האמהות תדרושנה חשבוניות, וכתוצאה מכך אפשר יהיה לגבות מהבייביסיטרים למיניהם מס אמת, ובכלל, לדעת עליהם יותר.
לא, אני ממש לא בצד של האוצר, אלא שבמאמר שמתיימר להיות מקצועי אי אפשר שלא להעלות את הנקודה הזאת.

מיכל  בתאריך 4/8/2008 12:18:14 PM

ללא נושא

יוסי, הטענה של דרומי רלבנטית לעניין השורה האחרונה בפוסט שלך. לא מילים גבוהות וריקות מתוכן על קידום ומעמד האישה, אלא מציאות חיים ממשית שנשים חוות מדי יום ביומו. האפשרות להרחיב את היקף המשרה טומנת בחובה פוטנציאל קידום, השתכרות וסיפוק גדולים יותר, שנמנעת מנשים רבות, כמו גם מאבות חד-הוריים.

יפעת  בתאריך 4/8/2008 4:14:25 PM

אני חולקת על דבריך

נשים רבות מרוויחות מתחת לשכר המינימום מאחר והן נאצלות לעבוד בחלקיות משרה ולטפל בילדים בגלל שהעלות של מטפלת וגן עד שעה 16:00 גבוהה מאוד. אם יוכרו הוצאות אלה לניכוי הרי שיוכלו הנשים הללו לצאת לעבוד במשרה מלאה ולהרוויח יותר. כשאשה מרוויחה 3,500 ש"ח נטו, חבל לה לקחת מטפלת ולשלם לה משכורת זהה. אז היא כבר נשארת בבית או עובדת באופן חלקי. לעומת זאת אם האם תוכל לעבוד במשרה מלאה – היא תרחיב את אפשרויות ההעסקה שלה ותוכל, ככל הנראה, גם להרוויח יותר כסף. אם הוצאות מטפלת יהיו מוכרות – יותר כסף ישאר בכיס של האם והיא לא תהייה בדילמה של "האם כדאי שהבוס שלי כבר יעביר את המשכורת שלי ישירות למטפלת".

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 4:51:37 PM

תשובה למרק

1. בעקבות פסק הדין, בעלי הכנסות נמוכות יישארו באותה רמת הכנסה (כי לא יהנו מזיכוי מס) בעלי הכנסות גבוהות יעברו להכנסה יותר גבוהה (כי כן יקבלו זיכוי מס) – זה נראה כמו הגדלת אי שוויון – או שפיספסתי משהו?
2. אין נקודת הנחה שיועלה מיסוי כדי לממן את הטבת המס הזו. זו אחת האפשרויות, והקיצוץ תקציבי הוא אפשרות נוספת.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 4:55:19 PM

תשובה לאמא של

אני לא מאמין שצריך להסביר זאת שוב, אבל בכל זאת.
בעניין המשכנתא – זה בדיוק אותו סיפור. אם שרי אריסון, לצורך העניין, תיקח משכנתא כדי לקנות לעצמה טירה חדשה, ותוכל לנכות את תשלום המשכנתא מהכנסתה החייבת במס, אז אנחנו נממן לה בעצם את המשכנתא. לעומת זאת, משק בית שהכנסתו כ-8000 ש"ח לחודש ומשלם משכנתא לא יהנה מהטבת המס – שוב, כי הוא מתחת לסף המס ולא משלם מס.
וחוץ מזה – מה עניין המשכנתא ליצירת הכנסה?

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 4:59:33 PM

לשחר

אני ממש לא מבין איך יציאה לעבודה לא משתלמת כלכלית. אולי בטווח הקצרצר זה נכון אבל כל מי שרואה מעבר לקצה אפו חייב להבין שזה לא כך.
אם דנים באשה בת 30 שקוטעת קריירה – זה משתלם כלכלית? מתי היא תחזור לעבודה? בעוד 10 שנים? 15? כאשר איבדה שנים יקרות בהן יכלה לצבור נסיון מקצועי וקידום? לא לחזור לעבודה זה לא משתלם כלכלית. ואם חלק נכבד מהשכר הולך להוצאות טיפול בילדים – זו השקעה, לא הוצאה.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 5:02:41 PM

לשפי

אני מת על התגובה שלך – "מאמר המתיימר להיות מקצועי". נו באמת, אם אתה חושב שאני לא מקצועי, תכתוב את זה וזהו, אל תתבייש.
בעניין ההון השחור – יש משהו בדברים שלך, אבל ממש לא הרבה. מטפל/בייבי סיטר יהיה מתחת לסף המס כמעט בכל מקרה, אז הרבה כסף לא יצא מכך

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 5:03:54 PM

מיכל

אני מסכים עם רוח דברייך, אבל ממש לא חושב שהפסיקה הזו תביא לכך.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 5:07:34 PM

יפעת

לך צריך להקדיש רשימה נפרדת.
אני מביא נתונים, ואת חולקת על דברי כי "את יודעת"
לדוגמא שנתת- אשה שמקבלת 3500 ש"ח לחצי משרה (נטו או ברוטו – לא משנה – זה כמעט אותו דבר) אמורה לקבל על משרה מלאה דומה כ-7000 ש"ח, ולכן ניכוי ההוצאות לא יעזור לה – ההבדל יהיה לא משמעותי (אם בכלל יהיה הבדל). אז מה מונע ממנה לצאת עכשיו לעבוד במשרה מלאה?

שחר  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 5:22:11 PM

יוסי

הנקודה המרכזית שלי לא היתה בשאלה אם משתלם או לא משתלם לאם צעירה להפסיק לעבוד. הנקודה היא שמובן מאליו שהפסיקה הזו לא יכולה להקטין את האי-שיוויון בין העשירונים (אלא להפך במידת מה) אבל יש בה פוטנציאל להקטין את האי-שיוויון בין המינים.

דרומי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 5:43:41 PM

ללא נושא

לא דיברתי על אישה שמשתכרת שכר מינימום.
קח אישה שמשתכרת, נניח, פי שלושה משכר מינימום – זה יוצא משהו כמו 60 ש"ח לשעה. כרגע היא עובדת בחצי משרה ולא משלמת מס. אם תעבור לעבוד במשרה מלאה, תרוויח כפול בברוטו, אבל תתחיל לשלם מס ולכן הנטו שלה יהיה פחות מכפול. במקביל, היא תצטרך להעסיק מטפלת במשך יותר שעות, כך שהנטו ישחק עוד יותר.
זיכוי מס על מטפלת יקטין את המס שהיא תאלץ לשלם, ולכן עשוי לעודד אותה להרחיב את היקף המשרה.

מרק ק.  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 6:00:42 PM

ללא נושא

פשוט נראה לי שרוב האמאות שיקבלו החזר שיכות לעשירונים שמשלמים מיסים ולכן תהיה יותר חלוקה מחדש של כסף בתוך העשירונים מאשר לקיחה מהעניים ומתן לעשירים.

שפי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 9:00:18 PM

ליוסי לוי

לא התכוונתי להגיד על המאמר שלך משהו רע, רק להוסיף את האלמנט שנראה לי הכי חשוב ומשמעותי בסוגייה זאת, הרבה יותר משמעותי מאיך שאתה מציג אותו בתגובתך. אין לי כוח כרגע להרחיב. צר לי שנפגעת מהמילה מתיימר, שהיא לא בהכרח שלילית. אולי ליתר בטחון הייתי צריך לבחור מילה אחרת.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/10/2008 7:53:37 AM

נדב

אשה נשואה עם שני ילדים שעובדת בחצי משרה ב60 ש"ח לשעה אכן לא משלמת מס הכנסה, ותקבל תשלום נטו של 5230 שח. אם תעבור למשרה מלאה תשלם מס הכנסה בגובה 940 ש"ח לחודש, והנטו שלה יהיה כ-9200 שח, כלומר הפרש של כמעט 4000 ש"ח. הזיכוי על הוצאות הטיפול יעלה לה את הנטו ב-290 שח בערך. אתה באמת חושב שזה יהווה את התמריץ לעבור למשרה מלאה?

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/10/2008 7:57:16 AM

מרק

יש הבדל בין מה ש"נראה" ומה שיקרה בפועל. ברור שתהיה חלוקה מחדש של הכסף, אבל לא בהכרח בתוך העשירונים הגבוהים.

יונתן  בתאריך 4/12/2008 10:03:07 AM

היכן תהליך החקיקה

בעוד אני מסכים עם האנומליות שהפסיקה יוצרות, הרי שהדבר המטריד לטעמי בכל התהליך הוא ההתעלמות של השופט מתהליך החקיקה.
זו אינה הפעם הראשונה ששופט מרשה לעצמו לחוקק באמצעות תהליך השיפוט (ע"ע חוק המצות). בעוד אפשר להבין את התסכול של השופטים מעבודת המחוקק, הרי שגל החקיקה באמצעות פסיקות הינו מטריד הרבה יותר.

כאשר הלך פרופ' מילטון פרידמן לעולמו, לפני כשלושה וחצי שבועות, מלאו העיתונים במאמרי הספד לרוב. אני נמנעתי מלכתוב על כך. ומה הייתי יכול להוסיף על כל המלים שהרעיפו עלינו טובי הכותבים? פרידמן, אדם רב השפעה ושנוי במחלוקת, היה לדעתי יותר נביא מאשר איש מדע. המלים הבלתי נשכחות שאמר לסבר פלוצקר בראיון בשנת 2002: "צדקתי אז, צדקתי מאז ואני צודק כעת. איני רואה סיבה לשנות את דעותיי" אומרות את הכל – פרידמן ראה את האור בשנות הששים, ומאז שוב לא הרגיש צורך לבחון את דעותיו. מתנגדיו זכו בפרס נובל לכלכלה לפניו וגם אחריו: פול סמואלסון, אמרטיה סן, דניאל כהנמן הם מהבולטים שבהם, וגם תומכיו זכו בפרסי נובל: ג'ון נאש וישראל אומן למשל. מה זה אומר? זה אומר בעיקר שהכלכלה אינה מדע מדוייק, וכי גדולי הכלכלה אינם מסכימים בינם ובין עצמם על הנחות היסוד של המדע הזה.

שתי סיבות גרמו לי להזכיר היום את פרידמן. באוסלו הוענק אתמול פרס נובל לשלום דווקא, לכלכלן איש בנגלדש, מוחמד יונוס. יונוס אמנם קפיטליסט מתון בדיעותיו, אך בניגוד לפרידמן אינו סבור כי עלינו להפקיר את גורלנו לחסדי היד הנעלמה. יונוס הושיט יד נוספת, בנק גראמין, שאפשרה לאלפי עסקים קטנים בבנגלדש להתפתח. תוכלו לקרוא עוד על יונוס ופועלו בבלוג של יונית, ואסתפק כאן רק בציטוט של עיקרי דבריו בנאום קבלת הפרס: "העוני הוא איום על השלום. התסכולים, העויינות והכעס שנובעים מעוני משפיל לא יכולים לתרום לשימור של שלום באף חברה בעולם… באמצעות הגדרת היזם בצורה רחבה יותר אנו יכולים לבצע שינוי רדיקלי באופיו של הקפיטליזם, ולפתור רבות מהבעיות החברתיות והכלכליות הבלתי פתורות בתוך המסגרת של השוק החופשי… יש לפתח מנגנונים חדשים כדי להתמודד עם אי השוויון העצום בחלוקת העושר… לא ניתן להשיג שלום אמיתי ומתמשך אלא אם קבוצות אוכלוסיה גדולות ימצאו דרכים להיחלץ מהעוני. מיקרו-קרדיט הוא דרך כזו. יוזמות כמו זו מקדמות את הדמוקרטיה ואת זכויות האדם… אני מאמין שהשקעת משאבים בשיפור חייהם של אנשים עניים היא אסטרטגיה טובה יותר מאשר להשקיע את הכסף ברובים". אם העולם הבא קיים, אני מקווה שמילטון פרידמן הקשיב.

והנה הסיבה השניה לכתוב על מילטון פרידמן היום. אמנם מי שהיה שר האוצר של ישראל, שמחה ארליך, ניסה ליישם כאן את רעיונותיו של פרידמן, לא בהצלחה רבה, אולם המדינה בה יושמו רעיונות אלה באופן העקבי ביותר הייתה צ'ילה. ובכן, שבועות אחדים אחרי שהלך פרידמן לעולמו, הלך אתמול לעולמו האיש שיישם את עקרונות הכלכלה של פרידמן בצ'ילה, אחרי שתפס את השלטון במדינה בהפיכה צבאית בשנת 1973: הגנרל אוגוסטו פינושה. יואב קרני מציין בבלוג שלו כי לזכות פינושה "אין מנוס מלזקוף את השיקום המזהיר של כלכלת צ'ילה". (הכלכלה המזהירה של צ'ילה מפיקה כיום, דרך אגב, תמ"ג של 4420 דולר לנפש. קצת פחות מלבנון, קצת יותר מפולין). את מחיר השיקום נמנע קרני מלציין: ביטול שכר המינימום והזכות לאיגוד מקצועי, הפרטת קרנות הפנסיה, תעשיות בבעלות ממשלתית ובנקים, והפחתת מיסים על רווחים ועל הון, תוך כדי הטבה עם השכבות העשירות ופגיעה קשה במעמדות הנמוכים ובמעמד הביניים. אם העולם הבא קיים, אני משוכנע שפרידמן ופינושה ייפגשו שם. מעניין על מה הם ידברו.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 11 בדצמבר 2006  שם התקבלו 11 תגובות

באנדר  בתאריך 12/11/2006 8:37:40 PM

לבחון את פינושה מהזוית הכלכלית

זאת פרובוקציה.
מחר יבוא מי שיטען שהיטלר הבריא את כלכלת גרמניה.

אייל גרוס  [אתר]  בתאריך 12/11/2006 8:40:38 PM

פינושה

והיה גם מחיר של עינויים, העלמויות, מוות
http://www.notes.co.il/gross/26332.asp
http://www.notes.co.il/gross/26336.asp

הצועד בנעליו  [אתר]  בתאריך 12/11/2006 8:47:52 PM

אם העולם הבא קיים

השרץ כבר הגיעה אל הכירה הממתינה לו שם, ללא תחנות.

הצועד בנעליו  [אתר]  בתאריך 12/11/2006 8:48:28 PM

הגיע. סליחה.

אורי פז  [אתר]  בתאריך 12/11/2006 8:48:33 PM

ללא כותרת

אין זה מדויק לומר שמתנגדי מילטון פרידמן "זכו בפרס נובל לכלכלה *לפניו* וגם אחריו", ולו משום שפרידמן היה ראשון מקבלי פרס נובל לכלכלה. לפניו לא הוענק הפרס לאיש בתחום חקר הכלכלה.
ויותר משהזכיות שאתה מונה לכלכלנים המגוונים מעידות על אופיו של מדע הכלכלה, הן מעידות בעיני על אופיו של פרס הנובל. לפיו, כל מי שתרם להתפתחות האנושות והצעידה קדימה ראוי לפרס בתחום תרומתו. שלא לדבר על הפוליטיזציה של פרס נובל.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 12/11/2006 11:52:10 PM

תשובה לאורי פז

אורי, אתה פשוט טועה.
פרס נובל לכלכלה מוענק החל מ-1969, והזוכים הראשונים בפרס היו ההולנדי יאן טינברגן והנורווגי ראגנר פריש. פול סמואלסון, מגדולי מתנגדיו של פרידמן זכה בפרס ב-1970. עוד 8 כלכלנים זכו בפרס בשנים 1971-1975, ובינהם גונאר מירדאל, מאבות מדינת הרווחה השוודית, שזכה בפרס ב-1974. לפרידמן הפרס הוענק ב-1976.
רשימה מלאה של כל הזוכים נמצאת באתר מוסד נובל: http://nobelprize.org/nobel_prizes/economics/laureates/

מתן  בתאריך 12/12/2006 12:47:43 PM

מילטון םרידמן כלכלה ומיקרו קרדיט

הערה קטנה בקשר למיקרו בנקינג ומילטון פרידמן
מיקרו בנקינג דבר מבורך הוא ומצויין ואפילו מגזין האקונומיסט ממהללי מילטון מברך ומצדיק אותו. אני לא בטוח שלמילטון עצמו הייתה בעיה איתו כי בסוף מה שהמיקרו בנקינג עושה וזאת יודע כל סטודנט שנה א לכלכלה הוא יוצר שוק משוכלל שמורכב מעשרות עסקים קטנים דבכר שגורר שוק חופשי ולא להפך.
המיקרו בנקס ברובם הינם מיזמים פרטים ולא ממשלתיים ולכן "מוקש נוסף " נוטרל.
דבר נוסף הוא כמובן אמירה שהוא אנטי עזרה לעניים הוא לא אומר את זה הוא אומר שהוא לא רואה למה הכסף שלו שבה מעבודה קשה צריך לממן את העני (אני לא מביע במקרה זה דעה גישתו קיצונית) דבר שאנו רואים היום כבעיה חמורה בעולם המערבי עם זה
MEDCARE או תוכניות דומות לה
הכלכלה מעניקה לנו כלים מה אנחנו עושים איתם זה החלטה שלנו בלבד לא של הכלכלה
זה שארהב החליטה להגיע לירח לא שינה את חוקי הפיזיקה הם היו לפני וישערו אחרי
הכלכלה עוזרת לנו להבין מהן העלויות של ההחלטות האלו!

עומר  בתאריך 12/12/2006 5:06:58 PM

מהיכן אתה יודע

שנאש הוא מתומכיו של פרידמן? נאש זכה בפרס בשל התרומה העצומה של התוצאה שלו למספר ענפים בכלכלה (ובעיקר בשל הלחץ הלא ממש מתון מצידו של אריאל רובינשטיין…). כיצד אתה מסיק מכך שהוא מתומכי פרידמן?

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 12/13/2006 12:36:35 AM

תשובה לעומר

נאש זכה בפרס נובל בזכות תרומתו לפיתוח תורת המשחקים, שבבסיסה עומדת הנחת הרציונליות של הפרט, והנחה זו היא גם אחת מהאקסיומות שהתיאוריה של פרידמן נבנית עליהן.
אולי היה מוגזם לכלול אותו ברשימת תומכי פרידמן, אבל ללא ספק, שניהם נשענים על אותו בסיס.

עומר  בתאריך 12/14/2006 10:55:28 AM

אני עדיין לא משוכנע

אותו בסיס? נאש לקח מודל מסויים של משחקים לא שיתופיים והציג תוצאה מסויימת שתקפה בו. המודל אכן מניח הנחת רציונליות חזקה למדי. אבל מכאן ועד האמירה שהוא ופרידמן נשענים על אותו הבסיס יש מרחק רב מאוד…

עומר  בתאריך 12/14/2006 11:04:22 AM

עניין נוסף

התמ"ג לנפש בצ'ילה אינו 4420 דולר כפי שכתבת אלא כ-11900 דולר (לפי נתוני שנת 2005).

ביבי נתניהו הצהיר על כוונתו להעתיק רפורמה בחינוך שנויה במחלוקת מארה"ב לישראל. מה יקרה לנו אם הוא יצליח.

ראש הממשלה לשעבר, שחושק שוב בתפקיד, פרש את משנתו המנהיגותית בראיון ל"ידיעות אחרונות" שפורסם ביום שישי האחרון, יחד עם סיפורים קורעי לב על ילדותו ומשפחתו. דבריו של ביבי, באופן לא מפתיע, הם תערובת של דמגוגיה, חצאי אמיתות, ולפחות שקר מוחלט אחד (כן, אני יודע שביבי מחה על כך שדבריו לא הובנו כהלכה והוצאו מהקשרם, והעיתון אפילו התנצל. מי שרוצה מוזמן להאמין).

עם זאת, אני חושב שראוי להתייחס לדבריו של נתניהו על תכניותיו לעתיד ברצינות, שכן האפשרות כי ייבחר שוב לתפקיד ראש הממשלה (או אפילו "רק" לתפקיד שר) היא סבירה למדי.

המראיין, גדי בלום, כתב כי "בחודשים האחרונים שקד נתניהו בסתר… על תכנית חירום בתחום החינוך". מדוע? כי הרי שרת החינוך הנוכחית, פרופ' לחינוך יולי תמיר, "לגמרי לא" מתקדמת בכיוון הנכון, לדברי נתניהו, שהרי "ארגוני המורים משבחים אותה", סימן בדוק לעשיה קלוקלת בעיני ביבי. ולכן כאשר ביבי יחזור לשלטון, הוא יוביל את מערכת החינוך לכיוון ההפוך, "כי הרי זו המשמעות של להנהיג".

ומהו הכיוון ההפוך? ביבי, שמעדיף להעתיק רפורמה מאשר לפתח אחת בעצמו, שואב את רעיונותיו משני רפורמטורים דגולים בתחום החינוך.

הרפורמטורית הגדולה הראשונה היא לימור לבנת. ביבי ידאג ללכת בדרכי שרת החינוך לשעבר ממפלגתו, וידאג "להעמיק את השרשים הערכיים שלנו, של העם היהודי". הוא יישם "תכנית ליבה ממוקדת, שבה ילמדו תנ"ך ביסודיות". התנ"ך לא יהיה מקצוע בחירה (גם עכשיו הוא לא, אבל מה זה חשוב?). לזכותו של ביבי ייאמר שבתכנית הליבה הממוקדת שלו נכלל גם מקצוע האזרחות (גם הוא מקצוע חובה בתכנית הלימודים הנוכחית). איך ילמדו את המקצוע הזה? זו כבר שאלה אחרת וביבי לא פירט את התשובה.

אבל זה לא מה שממש מטריד ברפורמה המוצעת של נתניהו. הבעיה העיקרית היא רצונו של נתניהו ללכת בעקבות הרפורמטור הגדול ממדינת טנסי, הסנטור לאמאר אלכסנדר, שכיהן כשנתיים כשר/מזכיר החינוך של הממשלה הפדרלית בממשלו של הנשיא בוש האב (והציע לבטל את משרד החינוך הפדרלי,כשלוש שנים לאחר שעזב את תפקיד שר החינוך). הרפורמה, שאלכסנדר הוא אחד מאדריכליה, נושאת את השם הפומפוזי "No Child Left Behind", שנויה במחלוקת, אבל זה לא מפריע לנתניהו להכריז כי ברצונו לאמץ את החלקים היותר גרועים שלה וליישמם בישראל.

מה מציע נתניהו? לקבוע את שכרם וקידומם של המורים על פי הישגי התלמידים. ואיך יבוצע הדבר הלכה למעשה? "יהיו בחינות אחידות, זהות, שיועברו לכלל התלמידים… החל מכיתה א". כלומר, שכפול רב שנתי של בחינות הבגרות ומבחני המיצב. זה ללא ספק ישפר את מערכת החינוך, כי כך יינתנו למורים תמריצים ללמד טוב יותר, אומר ביבי.

האם נתניהו לא יודע מה יקרה באמת אם תיושם תכניתו?

דבר אחד בטוח – מערכת החינוך לא תשתפר, להיפך.

בתי החרושת לציונים, הפועלים בבתי הספר התיכוניים עם התקרב בחינות הבגרות, ובצורה חלקית בבתי הספר היסודיים (לקראת מבחני המיצב), יהפכו למצב של קבע. טכניקות נוספות לשיפור הציונים יופעלו: תלמידים חלשים יתבקשו לחלות ביום הבחינה, תלמידים מתקשים יקבלו סיוע בזמן הבחינה (הקישור לקטע וידאו מחדשות ערוץ 10 על סיוע מורים בבחינות הבגרות. לצערי התחקיר שהוצג בתכניתו של עמנואל רוזן "זה הזמן" בערוץ 10, שחשף תופעה דומה במבחני המיצב, אינו זמין באתר ה-vod של התכנית(, מורים "ישפרו" את תוצאות המבחנים לאחר סיומם, תתפתח תעשיה של ספרי הכנה לבחינות, וכאשר יתברר כי למרות הכל הרפורמה עדיין אינה מביאה לתוצאות הרצויות, יהפכו הבחינות להיות קלות יותר (ראו את "מיקוד הבגרויות", או את השמטת נושא הגיאומטריה מבחינות המיצב במתמטיקה), יקבע מועד ב לנכשלים, ומי יודע איזה עוד פטנטים ימציא הראש היהודי.

ומי שחושב שאלה נבואות זעם, וביצוע נכון של התכנית יביא את התוצאות הרצויות, אז הנה חדשות לא כל כך מרנינות. התופעות האלה אירעו גם בארצות הברית של לאמאר אלכסנדר. סטיב לוויט דיווח בספרו Freakonomics כיצד זייפו מורים משיקגו את תוצאות מבחני ההערכה. במינסוטה המבחנים לא היו אחידים – תלמידים שסווגו כחלשים קיבלו מבחנים קלים יותר. עוד טריק מבית היוצר של מינסוטה – נוסחת חישוב יצירתית אפשרה לבתי ספר להציג תוצאות משופרות גם כאשר ביצועי התלמידים היו נמוכים. נוסחה "יצירתית" אחרת לשיפור תוצאות גרועות הומצאה במדינת וירג'יניה, שאותה מביא נתניהו כדוגמא להצלחה המופלאה של רפורמת לאמאר אלכסנדר.

נתניהו אינו מציע תכנית לשיפור החינוך, אלא תכנית להתעמרות במורים ובתלמידים. התכנית של נתניהו נותנת למורים ולמערכת שפע של תמריצים שליליים לדרדור החינוך.

מה כן אפשר לעשות?

אולי כדאי להתחיל ולהגדיל שוב את תקציב החינוך, שקוצץ 17 פעמים  תוך ארבע וחצי שנים (ביבי נתניהו היה שר האוצר בחלק מהתקופה). ביבי אמר בראיון "כסף לא מספיק", והוא צודק באופן עקרוני, אבל כסף יכול לעשות הרבה.

בתקציב המוגדל יהיה אפשר לשלם למורים שכר גבוה יותר. שכר המורים נע היום בין כ-4000 ₪ למורה מתחיל, עד לכ-8000 ₪ לכל היותר. דווקא בנושא הזה ביבי לא מציע לנו ללמוד מאמריקה – שם שכר מורה מתחיל הוא מעל 30000 דולר בשנה (תלוי במדינה), כ-50% יותר משכר השיא למורים בישראל. למישהו יש ספק ששכר גבוה יותר למורים ימשוך למקצוע אנשים איכותיים יותר מאלה הפונים אליו היום?

בתקציב מוגדל יהיה אפשר להגדיל את מספר שעות הלימוד בבתי הספר, וגם לאפשר כיתות קטנות יותר, שיתנו לתלמידים הזדמנות טובה יותר לממש את הפוטנציאל שלהם.

ולאחר שישולם למורים שכר הוגן, יהיה אפשר לפקח על רמתם של המורים, לא דרך מערכת בחינות גרנדיוזית, אלא בדרכים אחרות, יעילות יותר – ואני בטוח שלאחר רפורמה רצינית ואמיתית שתביא לשיפור מעמד המורים, מקצוע ההוראה, ותנאי הלימוד בבתי הספר, ארגוני המורים יסכימו בשמחה לכך.

איכשהו נדמה לי שזה לא יקרה אם ביבי ודומיו ימשיכו לאחוז בשלטון. והילדים יישארו מאחור.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 17 באוקטובר 2006  שם התקבלו 14 תגובות

בתאריך 10/18/2006 12:29:13 AM

ללא נושא

כל הכתבה היתה מרגיזה, מין ליקוק תחת מתמשך. כשסיימתי לקרוא אותה תהיתי בשביל מה נדרש שם גדי בלום, אפשר היה לבקש מביבי לכתוב את הנאום שלו ולשלוח אותו לעיתון. בטח יותר זול.
ולעניין החינוך – מסכימה במאה אחוז, כמישהי שעוסקת בחינוך אני יכולה להגיד שמספיק לאדם עם שכל ישר להיות 10 דקות בבי"ס כלשהו בשביל להבין שלא דרושות רפורמות מסובכות וועדות שמתדיינות חודשים, צריך שני דברים פשוטים: להעלות משמעותית את שכר המורים (לפחות להכפיל) ולהקטין את הכיתות (מקסימום 30 תלמידים).אין י ספק שתוך 5 שנים תהיה פה מערכת חינוך ראויה.
אגב, הנתון על 4000 ש"ח למורה מתחיל לא מדויק. מחנכת כיתה בבית ספר יסודי (חברתי הטובה), שאחראית על חינוכם של 36 ילדים בני 7 מרויחה פחות מ-3000 ש"ח. לתפארת מדינת ישראל.

ערס פואטי  בתאריך 10/18/2006 12:51:29 AM

פוסט נאה, מעורר מחשבה

וגם, הו, מייאש. אבל אולי אפשר להתנחם בכך שאם יש דבר שביבי ממש טוב בו, זה לדפוק את ביבי ברגע הנכון.

אזרח.  בתאריך 10/18/2006 5:53:50 AM

כתבה ממצאת ונכונה.

חייתי בארה"ב שנים רבות.אוכל לומר שפגשתי תלמידים בכיתות ז' ח ' שלא ידעו חשבון בסיסי.כששאלתי אותם,איך נתנו לכם לעלות כיתה?הם הסבירו לי שכוווווולם עולים כיתה.וכשגרדתי קצת כדי להבין איך כל העסק עובד,הבנתי שכל בית ספר נמדד בכמות התלמידים שבית הספר מצליח להעביר הלאה.אז כדי שבית הספר יראה נתונים טובים של "הצלחה" מעבירים ומעלים כיתה את כווווולם.גם את החלשים והבלתי יכולתיים.כך שאמנם אתה יוצא עם תעודת גמר,אבל ללא יכולת הבנה של מה שלמדת.
בדיוק רב כמו שהובא פה בכתבה.

עזי  בתאריך 10/18/2006 6:11:08 AM

יישר כוח!

יוסי,
פוסטים רהוטים, מנומקים, ממוקדים וחשובים כמו זה ראויים לכל שבח!
הלוואי וגם השלטונות היו קוראים. אבל הם לא. הם עסוקים בפוליטיקה דמויית ביבי. מה שנקרא ביביזם.

מורה   בתאריך 10/18/2006 7:18:49 AM

עוד ביטוי לשטחיות ולטכנוקרטיות של נהנתני

תודה יעל המאמר המושקע.
נהנתניהו הוא איש ביצועע נחוש. האפשרות שיעלה לשלטון ויסיים את תוכניות ההרס שלו, מקפיאת דם.

מ. נבוכים  בתאריך 10/18/2006 10:20:33 AM

30000 ביחס למה

מבלי להתייחס לשאר הנקודות. נתון של 30000 דולר
והשוואתו לשכר שקלי בארץ הוא מטעה. מה כח הקניה של סכום זה בכל מדינה? איך הוא ביחס לשכר החציוני פה ושם?
בלינקים לסקר השכר שנתת רואים שמורים בארה"ב מקופחים בשכרם ביחס למקצועות צווארון לבן אחרים, וכי הפער גדל בהתמדה (נבדק בין 1994 ל- 2004).
גם מהנדסים בארץ ישמחו לקבל שכר שקול לעמיתיהם בארה"ב, אולם יש סיבות רבות מדוע זה איננו גורם משפיע על גובה השכר שלהם.

בתאריך 10/18/2006 4:07:25 PM

תגובה למ. נבוכים

ההשואה בין נתוני השכר אכן לא מתאימה כפי שנעשתה. אבל בוא נסכים שבלי להשוות לשכר עמיתהם מעבר לים ברור ששכר המורים מבזה אותם, את התלמידים, ובכלל, את ערכו של החינוך במדינה.

צילה  בתאריך 10/19/2006 3:18:03 PM

בתי הספר בישראל הם

לא מזהירים, אבל רחוקים מאוד מבתי הספר
שבאגן הים התיכון, והרבה יותר מוצלחים.
הכל שאלה של פרופורציה.
הצורך הישראלי להיות הכי טוב, הכי מצוין הכי נפלא הכי גאון והכי יוצא מגדר הקלוץ נשבר ונמאס.
מבחינה כלכלית ישראל היא מדינה ענייה שחיים
בה כמה עשירים מופלגים שמסוגלים לתת שעורי עזר לילדים שלהם, ולממן את לימודי ההמשך שלהם בשביל התואר.
כל השאר, חיים מהיד לפה, וזהו גם החינוך שניתן
ושוב, אין הוא רע במיוחד, וגם לא טוב במיוחד
הוא בינוני מאוד.
יש בתי ספר בארץ שעדיין מלמדים בהם מורים נהדרים
ושהתלמידים יוצאים שם עם המון יידע נרכש, ויש מקומות אחרים שבהם הכל הפקרות ובזיון שמתחיל במורות הבורות שאוהבות שכר מינימום.
בסך הכל אין ברירה, זאת המציאות.
די לבכיינות.

עומר  בתאריך 10/19/2006 4:07:25 PM

צילה,

אם אלו אמות המידה שלך, שיבושם לך ומשפחתך עם רמת ההוראה ה"בינונית" ששוררת במקומותינו. אני חושב שיש צורך לשפר את המצב, וששיפור המצב עשוי להצעיד את כל החברה הישראלית קדימה (גם במישור הכלכלי…).
ליוסי,
לא התעמקתי בכל הנתונים, אבל נראה לי שגם אתה לא היית במיטבך כשכתבת את מה שכתבת. למשל – בעניינם של אותם תלמידים חלשים ש"יתבקשו לחלות ביום הבחינה", הרי שמצב זה ניתן לתקן על נקלה אם אחד המשתנים שישפיעו על הציון יהיה שיעור המשתתפים בבחינות מכלל הכיתה (למשל – הכפלת הממוצע הכיתתי בפונקציה קמורה ממש של שיעור זה….). אני גם לא מבין מדוע אתה בוחר להתעלם מכך שתקציב החינוך, על אף הקיצוץ, הוא עדיין עצום ורב, אך חלקו הארי מתבזבז על מערכת בירוקרטית ענפה….
בכל מקרה, נראה לי שכדי לפתור את בעיות מערכת החינוך בישראל צריך להתעמק מעט יותר בנתונים ולא לזרוק אותם סתם כך לאוויר.

צילה  בתאריך 10/19/2006 4:18:26 PM

למר עומר

הבינוניות איננה נחלתי בכלל
להפך, העובדה שלמדתי בבתי ספר בינוניים בדיוק כמוך איפשרה לי להתפתח מקצועית ולהשתפר בהתאם ליכולותיי השיכליות
ואני מגיעה להשגים מרשימים למרות הבינוניות של בתי הספר מהם הגעתי.
לעומתך, אתה אוהב רק לקטר ולהשמיץ כל מה שזז.
ביבי נתניהו הוא אדם בינוני ומטה עם אגו של עבד כי ימלוך והוא זורה מלח בעיניים עליך ועל שכמותך, במצב כזה, וכמו שהוא הרס את הכלכלה בישראל , הוא יהרוס גם את החינוך.
די לשטויות שאתם פולטים על בעיות החינוך.
משרד החינוך הוא משרד טוב , לו היה יותר כסף היה עוד יותר טוב, בסך הכל המצב לא טרגי, עובדה שישראל ניצבת במקום הראשון במדעניה, באמניה ובסופריה.

עומר  בתאריך 10/19/2006 8:36:38 PM

צילה,

מהיכן הגעת למסקנה שאני אוהב "לקטר" (אני מקווה שלא לאלוהים אחרים…)? אני דווקא לא מה"מקטרים" אלא מאלה שלוקחים את העניינים לידיים. מעבר לכך, כל שיפור או חתירה לשיפור נובעים תמיד מחוסר שביעות רצון, ואכן איני שבע רצון מהמתרחש בתחום החינוך. אשר לבינוניות – אני שמח שאת יודעת מאין באת. אני רק לא בטוח לאן את הולכת.
האם יש לך מושג מה הן בעיות החינוך? כמי שעוסק בשנים האחרונות במסגרות חינוך בלתי פורמליות אני חושב שיש לי מושג לא רע. אני נדהם בכל פעם מחדש כיצד ילדים מוכשרים למדי מגיעים תחת חסותה של מערכת החינוך ה"טובה" שלנו לציון 40 בהקבצה ג', מחוסר האכפתיות וחוסר הכשרון של רבים מהמורים וכו'.
באשר לטענתך כי "ישראל ניצבת במקום הראשון במדעניה, באמניה ובסופריה" הרי שעם אלה נמנים בעיקר מי שהתחנכו כאן במערכת החינוך של שנות השישים והשבעים, או, ליתר דיוק, בכמה איים אליטיסטיים במיוחד שהיו כאן אי אז לפני 30-40 שנים ואינם עוד וכן ממי שרכשו את השכלתם בגולה ועלו לישראל (וראי בעניין זה את זוכה פרס נובל האחרון, מו"ר פרופ' ישראל אומן וכן את אלו שקדמו לו, כולם מתאימים לפרופיל שתואר לעיל). הם אינם מהווים מדד לרמתה הכללית של אוכלוסיית ישראל. גם היום ישנם אנשים צעירים ומוכשרים מאוד שמסיימים דוקטורט באונ' בישראל ונמנים עם השמנא וסלטא של המדע העולמי, אך אין בינם רמתם לבין רמתו של הסטודנט הישראלי הממוצע ולא כלום. יתר על כן, הם מצליחים לא בזכות אלא על אף מערכת החינוך הישראלית. כל בר הכי יאמר לך שב-20 השנים האחרונות חלה ירידה מתמדת ברמת ידיעותיהם ויכולותיהם של רוב הסטודנטים. מספר המהנדסים לנפש בישראל הוא מן הנמוכים בעולם המערבי וניתן עוד להמשיך ולהמשיך. את כל אלה צריך לשנות והשאלה היא כמובן "איך?". דבר אחד בטוח: הדרך שאת מציעה, קרי – התבשמות עצמית, רק תמשיך את ההתדרדרות.

שניאור  בתאריך 10/23/2006 6:31:09 AM

אבל התכנית של נתניהו יכולה

להיות שימושית יותר בסקרים סטטיסטיים, לא כן?

מינק  בתאריך 10/27/2006 7:29:28 PM

מספר מהנדסים לנפש

עומר, טענת שמספר המהנדסים לנפש הוא מהנמוכים בעולם המערבי, דבר שהפתיע אותי. בדקתי זאת, למשל פה :http://www.globalwatchservice….s/ThreeColumns.aspx?PageID=399
וניתן לראות שלישראל מספר המהנדסים לנפש הגבוה ביותר בעולם בכלל, גבוה בהרבה משאר מדינות העולם.

עומר  בתאריך 10/30/2006 2:52:37 PM

מינק

טעות בניסוח שלי. צ"ל – מספר מסיימי הנדסה לנפש, כלומר – כמה מהנדסים מצטרפים לשוק (מסיימי תוכנית 4 שנתית). המספר הזה נמוך יחסית, והוא דומה למספר הקיים בארה"ב כ-5 ל-10000 נפש. לשם דוגמא, המספר בקנדה הוא כ-6 ל-נפש ובאירלנד > 10 ל-10000 נפש.
באותו עניין – המספר הכולל של מהנדסים בישראל מנופח, מסיבה פשוטה; בשנות ה-90 עלו לישראל מ"חבר המדינות" מהנדסים רבים, רובם בעלי תארי הנדסה שאין להם דרישה רבה במשק הישראלי (מהנדסי רכבות, מהנדסים בתחום החרושת וכו') או בתחום האזרחי (בניין, מים). בשורה התחתונה – מספר המהנדסים עלה, למרות שרובם "תוצרת חוץ" ובעלי התמחות לא רלוונטית.

טוב, דו"ח העוני פורסם, והפסטיבל הפעם היה קצר במיוחד – בקושי יומיים. ואני בכל זאת, עקשן שכמותי, רוצה להמשיך ולהרהר כאן בהרהורים שהועלו בנושא בשבוע האחרון.

נחמיה שטרסלר, שמזהיר "שלא יעבדו עליכם", מרשה לעצמו (כרגיל) לנסות לעבוד על כולם. שטרסלר עשה כנראה שיעורי בית, וקרא את המאמר של הפרופסורים אלמוג ווימן שפורסם במעריב לפני שמונה ימים. בשני מאמרים שפרסם בהארץ/דה-מרקר (ב-24/1/06 וב-26/1/06), חוזר שטרסלר על טיעונים של וימן ואלמוג, שהם בעצם אותם טיעונים שהוא ממחזר שוב ושוב: העניים שקרנים ובעצם מעלימים הכנסות, שיטת המדידה אינה מדוייקת, העוני משרת אינטרסים פוליטיים ולכן יש בעלי אינטרסים המעוניינים בניפוח הנתונים, העניים לא באמת רוצים לעבוד, הבעיה היא בכלל אי השוויון במשק ולא העוני – שנמדד באופן יחסי. ובכן, הטענות האלה ידועות, והתייחסתי אליהן בתגובתי למאמר של וימן ואלמוג, ולא אחזור עליהן שוב. אעיר רק שמר שטרסלר מתעלה על הציניות הרגילה שלו כאשר הוא מאמץ בהתלהבות את השיפור הקל שחל במדד אי השוויון (מדד ג'יני) על פי דו"ח הביטוח הלאומי, אותו דו"ח שהוא פוסל את אמינותו כאשר הוא מתייחס לנתוני קו העוני.

אתייחס כאן רק לטיעון יום הדין של אלמוג, וימן ושטרסלר:  אם יש כל כך הרבה עניים אז למה לא רואים אותם? ובכן, רואים גם רואים – אם מתבוננים בעזרת הכלים הנכונים. אני מניח ששטרסלר מעולם לא ראה במו עיניו את כוכב הלכת פלוטו, אבל מאמין בקיומו. הוא יוכל לראות את גרם השמיים הזה במו עינו אם ישתמש בטלסקופ. ובכן, אחד הטלסקופים בו אפשר להשתמש כדי לראות את המצב הכלכלי-חברתי במדינה נקרא "סטטיסטיקה". האם שלושת האדונים הנכבדים האלה פוסלים את הסטטיסטיקה ככלי מחקר לגיטימי?

נקודת אור: שטרסלר מסכם וממליץ על שני צעדים הראויים לבדיקה מעמיקה: העלאת שכר המינימום והנהגת מס הכנסה שלילי (כלומר – הדגלת תשלומי ההעברה שנתניהו קיצץ לקול תשואותיו של שטרסלר עצמו לפני מספר שנים). היהפוך כושי עורו ושטרסלר חברבורותיו? ימים יגידו.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 28 בינואר 2006 שם התקבלו 4 תגובות

זו ש  [אתר]  בתאריך 1/28/2006 5:29:06 PM

לא רק סטטיסטיקה

קל מאוד לראות עניים. צריך רק לצאת מהגטו המעמד-בינוני של לב העיר. או, חלילה, ממש לקום ולנסוע אל הפריפריה. הצעה שערורייתית, אני יודעת, אבל עניים נוטים לשבת פחות בבתי הקפה שבהם שטרסלר וחבריו ודאי מסתובבים, ועל כן, ייכבדו ויקחו את הארבע על ארבע שלהם וייצאו לטיול קצר (שאינו שופינג בלונדון), ממש קצר (למרות שבוודאי אינם צריכים לדאוג להוצאות הדלק שלהם, יש מעסיק שמשלם). מספיק לנסוע לדרום העיר, באמת, מתחת לאף ממש. אבל מעל האף הזה צריך להיות זוג עיניים שמוכן להביט.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 1/28/2006 7:06:35 PM

תגובה לזו ש

מסכים לחלוטין.

אבי  בתאריך 1/29/2006 9:16:51 PM

ללא נושא

השיפור הקל במדד הג'יני היה עבור הכנסה לא פנוייה, כלומר לפני הורדות של מיסים (למרות השיפור הקליל המדד עדיין גבוה מאוד). אחרי הורדות המיסים, כלומר מדד הג'יני להכנסה פנוייה מראה על עלייה באי השוויון. כלומר, לעשירים כנראה יש הרבה הנחות במיסים והם לא משלמים כל כך הרבה מיסים כמו שהם מתלוננים

יואב  בתאריך 2/4/2006 2:19:04 PM

ללא נושא

לכל החוכמולוגים, ובתוכם הדוקטורים המלומדים דהאן וספורטא וגם יוסי לוי, שחושבים שהם יודעים סטטיסטיקה ושיעשו הכל כדי להוכיח שאנחנו מדינת עולם שלישי, כולל עיוות נתונים וצעקנות אינסופית – למשל בתוכנית טלויזיה עם אורן נהרי (ואגב, היכן בדיוק הם ראו "מאות אלפי מבוגרים וילדים לבושים בבלויי סחבות, ישנים בקרנות ומתחננים לנדבות בצמתים". אני ראיתי לא יותר ממספר עשרות, רובם עובדים זרים).
אז לידיעתכם הטעות הסטטיסטית היא לא של וימן ואלמוג. למעשה הם לא חידשו הרבה והשתמשו בדוגמא שכבר התפרסמה במקומות אחרים ושעסקה בנושא.
הטענה שלהם לא היתה, כפי שכתבו דהאן וספורטא, בעקבות ההערה שלך יוסי, ש"מתן הטבות ישפיע על מספר העניים" וגם לא על שיעורם באוכלוסיה (ברור שחציון זה משהו קבוע) אלא שערך (במספרים) ההכנסה החציונית עשוי להשתנות בעקבות המרת האופציות למשכורות. הסיבה היא פשוטה ביותר: ענף ההיי טק מגלגל מיליונים (וגם קשורים אליו ענפי שירות רבים שבהם עובדים אנשי הצווארון הכחול). כאשר כסף עובר ממצב צבירה קפוא (אופציות) למצב נזיל (סכום במשכורת) נכנסת תוספת משמעותית מאד למחזור הכספים הפעיל בשוק. זה משפיע על משכורות ומסחר וכו' בשוק כולו – ובסופו של דבר גם על ערכה הנומינלי של ההכנסה החציונית. במלים אחרות, הטענה שלהם היא שערך ההכנסה החציוני הוא בעייתי משום שהוא מושפע בין השאר משינויים קוסמטיים (ולא ממשיים) בכלכלה.
ערך החציון חשוב מאד לדיון הזה כי יש הבדל גדול בין ערך החציון בישראל לבין ערך החציון באוגנדה למשל. רוב האנשים שהכנסתם מעל לחציון באוגנדה לא היו עוברים בהכנסתם את קו החציון בארץ.
בקיצור, אם בשבילכם כל העניים עובדים (כולל 70% המובטלים של כוח העבודה החרדי) וכל העניים מצהירים הצהרות אמת ללשכות אבטלה ולמוסד לביטוח לאומי, וכל הנשים הערביות רוצות לעבוד מחוץ לבית ופשוט לא יכולות – אם כל זה נכון אז באמת נשאלת השאלה מי מכחיש את המציאות.