נסיכת המדעים

כמו כל דת, גם לדת הקפיטליסטית יש זרמים שונים. יש קפיטליסטים רפורמיים, כמו מוחמד יונוס או ג'ורג' אקרלוף, והמאה-שערים של הקפיטליזם שוכנת ללא ספק בשכונת הייד פארק שבדרום שיקגו.את אנשי הזרם המשיחי-חסידי ניתן למצוא במקומות רבים, ואחד המקומות האלה הוא בלוג בשם "הקפיטליסט היומי".

אני עוקב אחרי הבלוג הזה. אני לא אדם דתי, ובפרט איני מאמין בשיטה כלכלית מסויימת כלשהי, שהיא האחת ואין בלתה. לכן אני פתוח לקרוא גם רעיונות קפיטליסטיים, למרות שבדרך כלל איני מסכים איתם. אני גם לא ממש מעוניין להכנס לויכוח עם כותבי הבלוג הזה, אבל לפעמים אין ברירה, והמתקפה החריפה של הקפיטליסט היומי על מערכת האוניברסיטאות הגדישה את הסאה.

מסתבר כי הקפיטליסט שלנו רואה באוניברסיטאות הציבוריות מועדון לבני העשירונים העליונים, שבאו לחפש חתן או לעשות לביתם, והמועדון הזה ממומן, הפלא ופלא, על ידי הסטודנטים במכללות שמשלמים "שכר לימוד מלא" המסבסד את "שכר הלימוד המגוחך" של האוניברסיטאות.

הקפיטליסט מספר לנו גם מאיפה הגיע לתובנות האלה. לא, הוא לא הלך למגרש החניה כדי לספור את המכוניות (תודה לאל). הוא הביט התבוננות מעמיקה בסטודנטים היושבים באולם כימיה 8 או טבע 1, ולא ראה שם הוגים,מדענים, משוררים, סופרים או פילוסופים אלא רק סטודנטים משועממים. אכן, תצפית מדעית במיטבה.

ולכן, רק מתוך דאגה עמוקה לחברה הישראלית, ולשוכני העשירונים הלא עליונים, הוא מציע העלאה חדה בשכר הלימוד, ובמקביל, תהליך הפרטה מהיר של מערכת המכללות. כך, ללא ספק, יסולקו בני העשירונים העליונים המשועממים מן האוניברסיטאות, והאוניברסיטה תהפוך בחזרה למוסד אליטיסטי ומורם מעם. במקביל, מציע הקפיטליסט הסרת חסמים לפתיחת מכללות פרטיות, שיוכלו "להוות אלטרנטיבה אמיתית בחינוך הגבוה".

אבל מה עם העובדות?  בואו נבחן אותן ברצינות.

בישראל יש שני סוגי מכללות – ציבוריות ופרטיות. בעוד ששכר הלימוד במכללות הציבוריות שווה לשכר הלימוד באוניברסיטאות, שכר הלימוד במכללות הפרטיות כפול ואף משולש משכר הלימוד במוסדות הציבוריים. אז איפה סביר למצוא יותר סטודנטים מהעשירונים העליונים? באוניברסיטה ציבורית שגובה שכר לימוד של 1400 דולר לשנה, או במכללה פרטית שגובה מעל 4000 דולר לשנה?

והסטודנטים שבמכללות הפרטיות – האם הם המשוררים והפילוסופים של המחר, או שמא הם עורכי הדין והברוקרים של המחר? (רמז – נסו למצוא מכללה פרטית שבה יש חוג לפילוסופיה)

האמת היא שהמכללות הפרטיות מהוות אלטרנטיבה אמיתית בחינוך הגבוה בלימודי המשפטים ומנהל העסקים, הביקוש לחוגים אלה עולה על ההיצע באוניברסיטאות, והן עונות על הביקוש תוך גביית מחיר ראוי, על פי כל כללי הטקס של תורת  השוק החופשי. אין לי כל בעיה עם זה. אדרבא, אני בהחלט בעד מתן היתרים לפתיחת מכללות פרטיות נוספות.

מה הקפיטליסט שלנו רוצה באמת? העלאה חדה בשכר הלימוד לא תאפשר לשוכני העשירונים הנמוכים להיכנס לאוניברסיטה ביתר קלות, אלא להיפך – זה הגיון פשוט של מבוא לכלכלה, שיעור ראשון. הקפיטליסט רוצה לבצר את האוניברסיטאות כמקום לבני העשירונים העליונים – כך הן יהפכו למוסדות אליטיסטיים אמנם, אך במחיר איבוד המצויינות האקדמית, כי בעל המאה הוא אולי בעל הדעה, אך לא בהכרח בעל הדעת.

ועוד – העלאה בשכר הלימוד באוניברסיטאות תגרור אחריה העלאה בשכר הלימוד במכללות הפרטיות, ובעקבותיה גם העלאה נוספת בשכר הלימוד במכללות הפרטיות, ללא ספק עסק מצויין עבור המכללות הפרטיות. אבל תגובת השרשרת של ההעלאות בשכר הלימוד תאט עוד יותר את המוביליות החברתית ואת פערי המעמדות בחברה הישראלית.

אני מציע להקשיב הפעם דווקא לקפיטליסט אחר,  בנימין נתניהו, שמטיף ליישם את המודל של אירלנד בישראל. באירלנד, אחד הצעדים הראשונים שנעשו במסגרת הרפורמה הכוללת שם, לפני כ-15 שנה, היה להוריד את שכר הלימוד באוניברסיטאות בצורה חדה – לאפס.

מתוך רצון לנגח את האוניברסיטאות הציבוריות ולרומם את המכללות הפרטיות, הקפיטליסט שלנו מציע לנו לפעול נגד האינטרסים שלנו עצמנו. הצמיחה הכלכלית לא תבוא מצמצום הנגישות להשכלה הגבוהה, והחלפת המערכת האוניברסיטאית במערכת של בתי ספר מקצועיים פוסט תיכוניים. להיפך – זהו מתכון בטוח להידרדרות מהירה של ההון האנושי שלנו – שהפך אותנו לאחת מ-25 המדינות העשירות בעולם (במונחי תמ"ג לנפש). אם יוגשם חזונו של הקפיטליסט היומי, החברה הישראלית כולה תפסיד, קפיטליסטים ולא-קפיטליסטים כאחד.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 17 בינואר 2007 שם התקבלו 17 תגובות

הכלכלן המתוסכל  [אתר]  בתאריך 1/17/2007 11:54:43 AM

סוף כל סוף

אני שמח לקרוא סוף כל סוף ביקורת אינטיליגנטית ובעיקר נתמכת בנתונים על הקפיטליסט היומי. הבחור הזה מעצבן אותי מזה זמן, גם באופן אישי, אבל חוץ מדמגוגיה זולה כלפי הדמגוגיה הזולה שלו לא הצלחתי לחשוב על דבר.
אז, כאמור, תודה.

ירון  בתאריך 1/17/2007 12:37:21 PM

תנאי הכרחי אך לא מספיק

בעניין רפורמת אירלנד והורדת שכר הלימוד – אני תומך. אני חושב שזה תנאי הכרחי להעלאת רמת האוניברסיטאות והעשרתן באנשים בגוונים שונים. אני אפילו חושב יותר מכך – יש לעודד את כולם ללמוד באופן שלא יהיו להם צרות פיננסיות לכלכל את עצמם. כלומר מימון מסויים של הוצאות מחייה במהלך הלימודים (אולי תנאי פנימייה – לא יודע). אני הרי זוכר את עצמי במהלך הלימודים ויודע כמה קשה ללמוד כאשר חייבים לעבוד – אפילו אם זה רק בשביל לשלם את שכר הדירה ולא בשביל שכר הלימוד. אני זוכר גם את האבסורד שהרגשתי שדוקא המצטיינים שמשיגים את הציונים הכי טובים – דווקא הם מקבלים מלגות מחייה, ושאר העמך שמשיגים ציונים בסדר אבל נאבקים בשביל זה – מקשים עלינו עוד יותר את החיים כי אנו נאלצים לעבוד למחייתנו ולבזבז זמן יקר במקום ללמוד. מלגות ההצטיינות הן רק רלוונטיות במצב הנוכחי. במקום שלימוד באוניברסיטאות הוא חינם (כולל מחייה), לכולם אותה ההזדמנות ולא צריך לעודד מצטיינים – הם יצטיינו ללא קשר ליכולת הכלכלית שלהם (היכולת הכלכלית הופכת להיות לא רלוונטית).
בכל מקרה, שינוי כזה חייב לבוא יחד עם הקשחה בדרישות האקדמיות הטהורות – מבחנים, עבודות ודרכי הערכה אחרות. זאת על מנת שההשקעה תשתלם ותהיה ברירה טבעית של מצטיינים לפי יכולת אקדמית נטו שלא תלוייה ביכולת כלכלית. הדרך למדוד יכולות אקדמיות היא נושא בפני עצמו, וכמובן שגם שם ישנן הטיות כלפי עשירונים עליונים וראו הביקורת שיש על המבחן הפסיכומטרי(כמו עולם תוכן של מי שכותב את המבחנים, תואמות של ציונים לשכבות אוכלוסייה עשירות וכו'). יש בזה מן הצדק, ואם הרפורמה שאני מציע תתבצע (קרי בידוד הקריטריונים ללימוד על ידי יכולות אקדמיות טהורות) אזי יש לעשות רפרומה גם בדרך שבה בוחנים את היכולות האקדמיות הללו. אבל זוהי סאגה אחרת לגמרי.

יהונתן  [אתר]  בתאריך 1/17/2007 4:20:00 PM

ללא נושא

בתור מי שלמד במכללה פרטית (הבינתחומי) ומלמד בה עוד היום, אני לא מסכים שהאליטיזם מתבצר שם. ניתן לראות התפלגות של מלגאים ואנשים שמוכנים לעשות הכל כדי לקבל את החינוך הטוב שניתן שם מצד אחד כמו גם אנשים שמוכנים לשלם יותר עבור לימודים איכותיים יותר מכיוון האליטה (ואולי ראוי לבחון משכורות של בוגרים כהשוואה).
אבל, דווקא בתחום של התשוקה למקצוע והרצון ללמוד ניתן למצוא, אולי בתואר השני שם יותר מאשר בתואר הראשון, קבוצה מגובשת של סטודנטים עם תשוקה למקצוע ולאו דווקא רצון להרוויח יותר. אנשים שמעניין אותם לחקור, ללמוד ולחדש.
שכר הלימוד הגבוה מגלם, בסך הכל, את היכולת לקבל חינוך יותר טוב לעיתים.

הקפיטליסט היומי  [אתר]  בתאריך 1/17/2007 5:56:00 PM

דמוגוגיה זולה

אוי ואבוי לטבע אם אלו הם סטטיסטיקיאיה,
מאמרך המלומד כולל הרבה טעויות גסותף חוסר הבנה של המאמר שלי ומעט דמגוגיה זולה.
ברשותך, התייחס לטעויות הגסות וחוסר ההבנה, את הדמגוגיה השאיר לך (:
1. אז איפה סביר למצוא יותר סטודנטים מהעשירונים העליונים? באוניברסיטה ציבורית שגובה שכר לימוד של 1400 דולר לשנה, או במכללה פרטית שגובה מעל 4000 דולר לשנה?
זאת הייתה דווקא שאלה, ושאלה טובה. מסתבר שסטודנטים מעשירונים עליונים נמצאים דווקא יותר באוניברסיטאות מאשר במכללות הפרטיות (זאת בהסתכלות ארצית, לא בדקתי את הבןטחונים מול אוניברסיטת חיפה דווקא).
2. והסטודנטים שבמכללות הפרטיות – האם הם המשוררים והפילוסופים של המחר, או שמא הם עורכי הדין והברוקרים של המחר? (רמז – נסו למצוא מכללה פרטית שבה יש חוג לפילוסופיה)
לא הם לא, וזה בדיוק מה שאני טוען במאמר שלי, באוניברסיטאות לומדים מקצוע, רוב האנשים עוסקים בקצועות גשמיים ולא במדעי הרוח או במחקר, וזה מה שהם צריכים ללמוד. אם הם רוצים ללמוד משהו אחר, לא פרקטי שלא ישרת אותם, שיעשו את זה מכיסם ולא ממשאביה של המדינה.
3. בנוגע לשכר הלימוד במכללות הפרטיות, אתה שוכח (או לא יודע) פרט חשוב מאוד. בישראל לא כל אחד יכול לפתוח מכללה פרטית. האמת היא כי יולי תמיר מאוד מאוד מאוד לא רוצה שמכללות כאלו יפתחו.
אז נחזור לשיעור ראשון של מבוא לכלכלה טוב, הרי אתה היית שם, אם יש מישהו שמגביל את ההיצע מה יקרה למחיר ? חלק ממה שאני מציע במאמרי הוא להוריד את הרגולציה ולתת למכללות לעלות ולפרוח.
4. נקודה אחרונה וחשובה – החבר'ה ליצים שאתם שאתה בונה סביבם את כל המערכת, אותם שלוש עשרה בני עשירון תחתון שאיכשהו הסתננו לאוניברסיטה העברית ונהנים משכר לימוד מופחת. נגיד ולא יהיה צדיק אחד בישראל שיהיה מוכן לסבסד גאון עני, גם אז, איך אתה יכול לתת יד למערכת רווחה לעשירים שלוקחת מהרוב המוחלט ששייך למעמדות הנמוכים ולא הולך לאוניברסיטה ונותנת לסטודנטים עשירים.
ועוד משהו: אתה בחור אינטיליגנטי, פעם הבאה שאתה מפרסם תגובה בקפיטליסט, עשה טובה ותרום לדיון, אל תזרוק רק טיזר לאתר שלך, אני לא עושה את זה.
יום טוב ושבוע נפלא

  בתאריך 1/17/2007 6:15:53 PM

Philosophy and etc.

Something that won't serve them? how are u to call that?
philosophy, literature and etc are the base of society and reflect on many issues.
i learn computer sience in huji and i know that there is no chance i'll ever be a programer or something like it, in that case i should quit my studies?

ליאור  בתאריך 1/18/2007 7:41:22 AM

קפיטליסט יומי

התגובה שלך היא אחת העצובות ביותר (שלא ל ומר מייאשות) שקראתי בזמן האחרון, וזה רק בגלל שאני יודע שיש הרבה שמזדהים עם התוכן והסגנון.
אחרי משפט פתיחה גס רוח, אתה טורח להתעלם לחלוטין מכל הטענות של המאמר ולענות על דברים שבכלל לא הוזכרו בו.
על מה לכל הרוחות אתה עונה בסעיף 3? הרי הוא כותב במפורש "אני בהחלט בעד מתן היתרים לפתיחת מכללות פרטיות נוספות". אז מה אתה רוצה בדיוק??
הבעיה ב"הסרת החסמים" היא לא עלייה בשכר הלימוד (לא הוזכר בשום מקום במאמר) אלא בינוניזציה נוספת בהשכלה הגבוהה. כי תואר אקדמי זה לא רק עניין של היצע וביקוש והוא גם לא תעודת הסמכה למקצוע כלשהו, אלא גם (ובעיקר) עניין של איכות ומצויינות. פתיחת מוסד המעניק תארים כעסק כלכלי הוכיח את עצמו בישראל כתורם מרכזי לבינוניות המתפשטת בהשכלה הגבוהה, בעיקר בתארים הראשונים.
לגבי סעיף 1. ברור שככל שהמצב הסוציו-אקונומי של אדם מסויים טוב יותר כך גדל הסיכוי שלו להתקבל ללימודים במוסד יוקרתי. אבל זה לא העניין כאן. השאלה היא כיצד מסייעות המכללות הפרטיות לאלה שלא מצליחים להתקבל לאוניברסיטאות המובילות. אין לי מספרים בדוקים, אבל מניסיון אישי רב אני יכול להניח בסבירות די גבוהה שאחוז העשירונים העליונים במכללות הפרטיות גבוה בהרבה מהאחוז שלהם באוניברסיטאות. לכן המכללות הפרטיות, באופן כללי, לא משרתות את אנשי הפריפריה שלא הצליחו להתקבל למוסד יוקרתי בגלל ההשכלה הנחותה (לעומת המרכז) שקיבלו בבית הספר. בםועל המציאות היא שהמכללות הפרטיות משרתות בעיקר את בני המעמד הבינוני-גבוה שלא עמדו בתנאי התחרות של האוניברסיטאות ולכן מצאו מפלט במכללות בעלי תנאי קבלה נמוכים ואחוזי הדחה בלתי קיימים (עד היום לא פגשתי או שמעתי על אדם שהודח ממכללה פרטית, ולא משנה כמה הוא לא-חכם או כמה פעמים הוא נכשל בבחינה מסויימת). את שכר הלימוד אין להם בעיה לשלם.
סעיף 4. דיברת על שיעור ראשון במיקרו? אז מה לדעתך תעשה העלאת שכר הלימוד לביקוש להשכלה גבוהה? נכון. הביקוש ייקטן. אבל השכלה גבוהה היא לא הטבה שהמדינה נותנת לאדם מסויים. מדובר בהשקעה. ולא סתם השקעה, אלא ההשקעה הטובה ביותר שמדינה יכולה לעשות. למדינה יש אינטרס מובהק שכמה שיותר אנשים יקבלו השכלה ברמה גבוהה (ולא תואר בינוני במנהל עסקים באיזו מכללה קיקיונית)
סעיף 2 שלך ממש מפחיד. האם היסטוריה, ספרות, יהדות, גיאוגרפיה, אסטרונומיה, ביולוגיה, פילוספיה וכו' הם מקצועות מיותרים שיש לבטל את קיומם (על ידי גביית שכר לימוד בלתי אפשרי) רק בגלל שהם לא מופיעים (כרגע) במודעות הדרושים בעיתון?? אתה בכלל קולט מה אתה אומר כאן?

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 1/18/2007 8:26:04 AM

תודה לליאור

אני מבקש להודות לליאור שטרח וכתב היטב את התגובה הראויה לתגובתו של הקפיטליסט היומי לרשימה.

אבי  בתאריך 1/18/2007 1:34:29 PM

מבוא בשיווק

הקפיטליסט היומי צריך לקחת שיעור בסיסי בניהול ושיווק. המכללות הפרטיות ממתגות את עצמן כיוקרתיות ולכן העלאה של שכר הלימוד באוניברסיטאות תגרור העלאת שכר הלימוד מצידן בכדי להישאר יוקרתיות.
מכללה כגון המרכז הבין תחומי לא יכולה להרשות לעצמה תדמית של מכללה זולה.

אורי  בתאריך 1/18/2007 3:52:50 PM

מצבם של הסטודנטים

"אז איפה סביר למצוא יותר סטודנטים מהעשירונים העליונים? באוניברסיטה ציבורית שגובה שכר לימוד של 1400 דולר לשנה, או במכללה פרטית שגובה מעל 4000 דולר לשנה?"
לפחות לפי המחקר כאן http://derug.co.il/template/de….7&parentP=168&catP=2&maincat=1 הבוחן את הרקע הסוציו-אקונומי של הסטודנטים באקדמיה הישראלית אוניברסיטאות תל אביב, הטכנין, חיפה, בר אילן, בן גוריון והעברית כולן נמצאות מעל לממוצע וחלקן (במיוחד הטכניון ותל אביב) הרבה מעל לו.
מההשוואה עולה כי מספר אלו שהגדירו את מצבם "מצוקה כלכלית" במכללות הפרטיות היה גדול בשיעור ניכר ממספר אלו שהגדירו את עצמם ככאלו באוניברסיטאות או במכללות האזוריות.

מישהו  בתאריך 1/19/2007 12:04:50 AM

ללא נושא

כמעט כל המכללות שבהן הסטודנטים הגיעו מרקע סוציו-אקונומי נמוך הן מכללות ציבוריות, עם שכר לימוד מסובסד שדומה לשכר הלימוד באוניברסיטאות. במכללות הפרטיות בהן שכר הלימוד גבוה (המכללה למנהל, המרכז הבינתחומי) רקע הסטודנטים היה ממעמד סוציו אקונומי גבוה יותר מאשר באוניברסיטאות כגון האוניברסיטה העברית, בן גוריון ובר אילן. המוסד שבו הסטודנטים היו מרקע הסוציו אקונומי הגבוה ביותר היה המכללה הפרטית המרכז הבינתחומי.

שי  בתאריך 1/19/2007 11:10:10 AM

השגיאה האחרת של הקפיטליסט

כשמסתכלים על מערכת ההשכלה הגבוהה כמודל עסקי לכל דבר, חשוב להגדיר נכון את המודל. השגיאה של הקפיטליסט וחבריו, שזוהתה במאמר של Michael Courtney ו־Amy Courtney, היא שיש להסתכל על הסטודנט לא כצרכן, אלא כחומר הגלם, והמוצר של האוניברסיטאות הוא הידע שרוכש בהן הסטודנט.
Who is the customer in higher education?
Michael Courtney, PhD
Forensic Science Program, Western Carolina University, Cullowhee, NC 28723
Amy Courtney, PhD
Department of Biology, Southwestern Community College, Sylva, NC 28779
http://www.arxiv.org/ftp/physics/papers/0612/0612117.pdf

עומר  בתאריך 1/21/2007 1:01:45 PM

שי, אני לא ממש מבין,

הסטודנט כחומר גלם בידי מי?
ובעניין המאמר – אני מצאתי שם כמה הכללות והנחות שלא ממש בוססו ע"י הכותבים בנתונים מחקריים, אלא נראה שמדובר בסברות כרס. אולי תוכל להסביר לי במה זה שונה ממה שכל יתר המגיבים כאן (למעט, אולי, אויר) עושים?

עומר  בתאריך 1/21/2007 1:02:16 PM

סליחה,

הכוונה היתה לא ל"אויר" אלא ל"אורי"

אלון   [אתר]  בתאריך 1/22/2007 1:07:06 AM

ללא נושא

יש עוד אספקט חברתי מעניין של בני הטובים במכללות הפרטיות. אבל זה לפעם הבאה, כי אחת בלילה כעת והמלאכה מחר מרובה.
בדיוק סיימתי להעלות פוסט קצר בנושא, עם שתי האגורות שלי.

אלון   [אתר]  בתאריך 1/22/2007 1:10:34 AM

ללא נושא

לינק
http://gblogs.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=891058

הקפיטליסט היומי  בתאריך 1/22/2007 1:22:11 AM

מלודרמטי

עצוב, מייאש, גס, מפחיד….
בהעדר עובדות אנחנו נשארים לפעמים רק עם ההרגשה, הסנטימנט העיוור שמוליך אותנו ברוח וצילצולים למסקנה הלא נכונה.
אתה מוזמן לקרוא את הנתונים של האתר מעל הממוצע, אליו מפנה אורי בשביל להיתקל בכמה עובדות מעניינות על עולם ההשכלה הגבוהה, אחת מהן היא כי הסטודנטים במכללות הפרטיות עשירים פחות מהסטודנטים המסובסדים באוניברסיטאות.
וליתר הטענות.
1. אתה טועה, במכללות הפרטיות הסטודנטים לא יותר עשירים.
4. (אני הולך לפי הסדר שלך) מדינה לא משקיעה, אנשים משקיעים. אתה מכיר את עצמך יותר טוב מכל אדם , פוליטיקאי או מדינה. אתה יודע אם שווה לך יותר להשקיע 90 אלף ש"ח בהשכלה שלך או בעבודה בקטיף. אנשים לא הולכים בשביל לתרום קודם כל למדינה שלהם, הם רוצים קודם כל לתרום לעצמם, ושהם משפרים את עמם ומתאימים את היכולות והכישורים שלהם בצורה הטובה ביותר לבחירות שלהם גם הם וגם הסובבים אותם (במקרה זה החברה והמדינה) מרוויחים.
בשיטה הישראלית המעוותת אנשים הולכים ללמוד דברים שלא היו הולכים ללמוד אם שכר הלימוד היה משקף את העלות האמיתית שלו, הם גם לומדים במוסד ששפ דגש על חיי מחקר והגות בעוד הם מחפשים השכלה פרקטית, אנחנו לא עם של חוטבי עצים ושואבי מים, אבל אין סיבה שכל בן אדם שני פה ילמד תואר ראשון כאילו הוא בדרך להיות פרופסור (הכוונה לתואר אוניברסיטאי).
2. הסעיף המפחיד, ילדים מתחת לגיל 15 מתבקשים לעבור לאתר של מגמה ירוקה – אני חושב שפילוסופיה, ספרות ושירה הן בחירות לגיטימיות חשובות ומעניינות כמסלול תעסוקתי או לימודי, אני פשוט לא חושב שבחירה של אדם בכיוון כזה צריכה להיות על חשבון אדם אחר שבחר בעוונותיו ללמוד משפטים וכלכלה או רחמנא ליצלא לא ללמוד.
יותר מזה, ההוגים הגדולים של כל הזמן היו רחמנא ליצלא פופולאריים ונהנו מהכנסות בלתי תלויות בכספים שנלקחו בכפינ מאנשים אחרים
האם דיקנס, טולסטוי,דבוז'ק, דוסטויבסקי, ואגנר, רנואר, מונה, ת‘אקרי, באלזק, גרשווין, ורמיר, רמברנדט, טר בורך, פלובר, אתגר קרת, ורדי, הוגו, רוסיני, שרה ברנרד סבלו מחרפת רעב ? האם סשה ארגוב אולי גדול משוררי ישראל היה משורר פחות טוב כיוון שהיה גם אדם שמחזיק את עצמו ועבד כפקיד בנק.

הקפיטליסט היומי  [אתר]  בתאריך 1/22/2007 1:29:12 AM

ללא נושא

שי יקר,
האם הטעות שלי היא שלא קראתי את מאמרם של סגניו של אלוהים
Michael Courtney ו־Amy Courtney.
אני מבקש ממך להביא טיעונים ולא קישור למאמר כטיעון, אין טעם להתווכח ולהתנצח למרות שברור שמדובר בערימת שטויות. אני לא הולך לקרוא מאמר בשביל להפריך אותה.
נ.ב – ההסתכלות של האנטיליגנציה השמאלית
על אנשים וסטודנטים כנפעלים במערכת ולא כפועלים בה מזעזעת, מצערת, מפחידה ומייאשת אותי. (":

בלוג כלכלי

קיבלתי פני כשבועיים דואל מאלון ניר, שכותב בלוג חדש יחסית בבלוגיה של תפוז/גלובס, תחת הכותרת "הסטודנט". אלון מנסה לכתוב בלוג בהשראת "פריקונומיקס", והסה"כ נראה מספיק מעניין כדי שאוסיף אותו לקורא הרסס שלי.  אלון ביקש ממני להתייחס (ועשיתי זאת בתגובה בבלוג שלו)  לפוסט האחרון שלו שבו כיכבו 2 דמויות היפותטיות: הסטטיסטיקאי הנאיבי והכלכלן מספר הסיפורים. אבל אני, מה לעשות, דווקא סטטיסטיקאי מספר סיפורים שנתקל בכלכלנים נאיביים.
אלון, אל תיקח את הסיפור הזה באופן אישי. אתה סטודנט, ואם תלמד היטב יש לך סיכוי טוב להיות כלכלן בלתי נאיבי שיודע גם לספר את הסיפור הסטטיסטי. בהצלחה.

ספרים על כלכלה

רותי קרני כתבה לי:
מר לוי שלום, תהיתי אם תוכל להמליץ לי על ספרים שמדגימים את ההבדל בין השקפת העולם הנאו-ליברלית לאחרות, למשל שני ספרי "מבוא לכלכלה" שניתן לראות בהם את השפעות השקפת העולם. אודה לך על כל המלצה.

ובכן רותי, קודם כל, את יכולה לקרוא לי יוסי. ולשאלתך:

ספר מצויין שמתאר את יסודות הכלכלה מנקודת המבט הקפיטליסטית/ניאו-ליברלית הוא "כלכלה עירומה – מפשיטים את מדע הכלכלה" מאת צ'ארלס וילן. וילן כותב היטב, ואף עשוי, או יותר נכון, עלול לשכנע את הקוראים בכמה תיאוריות ניאו ליברליות, כגון תיאוריית החלחול, עקומת לייפר, וכמובן תיאוריית ההרס היצירתי של פרידמן שלה קושר וילן כתרים רבים.

מהעבר השני, אני ממליץ על שני ספרים: "כח השוויון בכלכלה" מאת ד"ר אסתר אלכסנדר, וכן את ספרם של שמשון ביכלר ויהונתן ניצן – "מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום".

קריאה מהנה.

סוציאליסט או קפיטליסט?

ניר ברמן כתב לי אחרי שקרא את רשימתי "כמה מכוניות יש לסטודנטים?": האם אתה מאמין בגישה סוציאליסטית בה על אדם בעל יכולת לסבסד אדם חסר יכולת (בנושא לימודים) או גישה קפיטליסטית יותר בה על המדינה לעודד את בעלי היכולת כי בכך יוכלו לתרום יותר למדינה בעתיד?
שאלה מצויינת, והרי תשובתי:
אני סבור שהמדינה צריכה לעשות ככל שביכולתה לעזור לכלל אזרחיה. במקרה של השכלה גבוהה זה די פשוט: ברור שעידוד ההשכלה הגבוהה מועיל לאזרחי המדינה, וברור גם שאין קשר בין היכולת הכלכלית של אדם מסויים ובין היכולת האקדמית שלו. לכן, המדינה צריכה לאפשר לכל אדם בעל יכולת אקדמית ללמוד, ללא כל קשר ליכולתו הכלכלית. האם זוהי גישה סוציאליסטית או קפיטליסטית? אני ממש לא יודע.
בתגובה לתשובתי, כתב לי ניר: היות ותקציבה של המדינה מגיע מתשלום המיסים של תושביה, עמדה בה על המדינה לדאוג לכך שכל אדם יוכל ללמוד היא סוציאליסטית מטבעה לדעתי, או שאני טועה?
ובכן ניר, הכל תלוי בהגדרות. במדינת ניו המפשייר (שהמוטו שלה הוא live free or die), זה אכן ייחשב לסוציאליזם קיצוני. האם הגישה לפיה כל אדם יכול ללכת על המדרכה בתל-אביב, שנסללה בכספי משלם המסים, היא סוציאליסטית בטבעה? אולי, אבל מה האלטרנטיבה?

למי לעזור ולמי להקל

ועוד שאל אותי ניר ברמן, בתשובה לתשובתי: כתבת שהמדינה צריכה לאפשר לכל אדם בעל יכולת אקדמית ללמוד, אבל האם לדעתך עליה לאפשר לאדם בעל יכולת אקדמית גבוה יותר ללמוד ביתר קלות מאדם בעל יכולת אקדמית נמוכה יותר (תסכים איתי שיכולות אקדמיות שונות מאדם לאדם) ובכך לעודד מצוינות, האם עליה להקל על אדם בעל יכולת אקדמית נמוכה יותר כי הוא זקוק לעזרה, או האם עליה להתעלם לחלוטין מהיכולת האקדמית של האנשים ולתת לכולם סיכוי שווה?
ובכן, אני חושב שלא הובנתי, הפעם בעניין רציני. המדינה צריכה, לדעתי, לאפשר לכל אדם בעל יכולת אקדמית ללמוד. במלה "לאפשר" התכוונתי לאפשר מבחינה כספית. אסור שייוצר מצב בו אדם שיכול ללמוד לא יוכל לעשות כן בגלל סיבות כלכליות.
ולא רק שלא הובנתי, גם לא הבנתי למה הכוונה ב-"להקל על אדם בעל יכולת אקדמית נמוכה יותר". האם הכוונה להורדת הדרישות האקדמיות (נניח, ציון 43 ב"מבוא לכלכלה" יחשב לציון עובר, או מתן אפשרות לגשת למועד ב' בבחינת הבגרות, כאשר בכל מקרה ייחשב הציון הגבוה מבין השניים)? אני בהחלט מתנגד לכך. לעומת זאת, יש בהחלט לסייע לאנשים בעלי יכולות אקדמיות נמוכות יחסית על ידי השקעת משאבים נוספים ברמות האקדמיה הבסיסיות – גן, בית ספר ובית ספר תיכון. תואר אקדמי אוניברסיטאי הוא דבר חשוב, אבל השכלה בסיסית יותר חשובה לא פחות, ואולי אפילו יותר. אני חושב שהחיים של כולנו יראו טוב יותר מכל בחינה, כולל זו הכלכלית, אם נקפיד לאפשר לכל אחד השכלה בסיסית (גן עד סוף התיכון) ברמה המתאימה לאדם בתקופה המודרנית, וזה לא מה שנעשה כיום במדינת ישראל.

טוטו ידידותי

כתב לי מאיר: יוסי חמודי… אהבתי את ההומור שלך באתר…:-) במקרה הגעתי אל האתר הזה. שמע הייתי שמח לשמוע דעתך בגדול על המיזם שלנו במשקפיים מלומדות כמו שלך. אתה איש של מספרים ואנחנו בתחילת 2007 מתחילים לרוץ. מעניין אותי לשמוע דעתך ואם תמצא לנכון לסייע ליעץ לשלוח בדיחות מידי פעם אדרבא… תודה ידידי  (הערה: הלינק לאתר המיזם לא מופיע כאן בכוונה תחילה – י.ל.)
תשובה: מאיר חביבי, ראה תשובתי ברשימה "מי אמר 69  ולא קיבל". אמנם שם דיברתי על לוטו ואתה עוסק בטוטו, אבל העקרון הוא אותו עקרון. אני מקווה שגם הלקוחות הפוטנציאליים שלך יקראו את הרשימה שלי ויחסכו את כספם לעניינים רציניים יותר.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 12 בינואר 2007 שם התקבלו 5 תגובות

אלון הנאיבי  [אתר]  בתאריך 1/12/2007 10:36:44 AM

ללא נושא

לא נפגעתי, חלילה, אלא להפך. כמו שכתבתי בפוסט הביכורים שלי
http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=econ101
מטרת הבלוג היא לחשוב קצת בקול, כדי לגרות קצת את האונה ולשמוע אישושים או הפרכות, ביציאה מנקודה שאני סטודנט שיש לו עוד הרבה מה ללמוד.

איתיש  [אתר]  בתאריך 1/12/2007 11:57:13 AM

שוב בעניין הלוטו -

נדמה לי שיש יתרון מסוים לקניה קבוצתית, כשלכל אחד מספרים פרטיים משלו – אם קונים כרטיס שיטתי, ומחלקים בין המשתתפים את הפסאודו-ניחושים הבודדים.
מצד שני, קראתי פעם, איני זוכר איפה, שטופס שיטתי (1) אינו חוסך בעלות הכרטיס, אלא רק חוסך מילוי ידני, וש-(2) אמנם הזכיה בטופס שיטתי גבוהה יותר, אך הסיכוי לזכות בה נמוך – בגלל שלמעשה אתה מנחש יותר מידי צירופים דומים, שמזכים אותך ברבים מתתי-הפרסים.
אבל בהתעלם מזה, אולי יש יתרון מסוים לקניה קבוצתית…

אורי  בתאריך 1/12/2007 2:05:38 PM

יכולות אקדמיות

אני מזדהה עם עמדתך לגבי מתן ועידוד השכלה אך איני יכול להתעלם מהאירוניה באמירה על הפרדת יכולות אקדמיות מיכולות כלכליות. לכל אדם יש לדעתי היכולת לסיים תיכון ואף תואר ראשון, אך היכולת בפועל היא נגזרת ישירה של מצב כלכלי.

אורי  [אתר]  בתאריך 1/13/2007 10:33:29 PM

ומעניין לעניין באותו עניין

הייתי שמח לשמוע את דעתך על הספר החדש בעברית – "יסודות הכלכלה – מדריך לאזרח", מאת תומס סואל, בהוצ' שלם:
http://www.ibooks.co.il/NS_GetProdInfo.asp?prodid=14960036

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 1/14/2007 8:09:06 AM

תשובה לאורי -בעניין הספר של סואל

לא קראתי את הספר, אך אתה מוזמן לקרוא את דבריו של פרופ' אביה ספיבק, בעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, מרצה בחוג לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון ועמית בכיר במכון ון ליר, במוסף הספרים של הארץ:
"'יסודות הכלכלה: מדריך לאזרח' של תומס סמואל הוא ספר פשטני ומיושן ברעיונותיו ובדוגמאותיו… ספרו של סואל חסר את הברק האינטלקטואלי והנטייה התיאורטית שמאפיינים את המחברים האחרים מן האסכולה השמרנית, למשל מילטון פרידמן או פרדריק האייק… בתוך הקליפה החיצונית הסטנדרטית הזו נמצאים תכנים של אידיאולוגיה לוהטת וחסרת פשרות… לעתים אנו רואים היפוך מרשים לאחור של הלוגיקה הכלכלית…"
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/800293.html

מעשה בשני אזרחים, חיים ומשה, שחשקה נפשם במכונית יפנית חדשה ונוצצת. פנו שניהם אל סוכנות המכירות, ובמקרה בחרו שניהם באותה מכונית בדיוק, מאותו דגם עצמו. אחרי שסיכמו את פרטי הקניה עם איש המכירות, ניגשו שניהם אל הקופה כדי לשלם עבור המוצר שקנו. הראשון בתור היה חיים. "120,000 שקלים בבקשה", אמר הקופאי. חיים שלף צרור שטרות מכיסו ושילם. אחריו הגיע תורו של משה. להפתעתו, דרש ממנו הקופאי תשלום בסך 150,000 שקלים. "הכיצד?", שאל משה, "מחיים דרשת 120,000 ₪ בלבד?".

"אהא!", אמר הקופאי, "המחיר שעליך לשלם גבוה יותר כי אתה עשיר/אביך יותר ממשה, יען כי משכורותיכם גבוהות יותר, או שברשותכם הון מניב רווחים, או שירשתם מגרשים ונכסי דלא ניידי ברחבי הארץ, או שזכיתם בפיס, או כל העונשים כאחד, ולכן עליכם לשלם מחיר גבוה יותר תמורת המכונית, מכיוון שממשלת ישראל הנהיגה מחיר דיפרנציאלי למכוניות".

"אבל…", מלמל משה, "אנחנו גם משלמים מס הכנסה גבוה יותר, ומס רווחי הון, ומס רכוש, וגם מכספי הזכיה בפיס שילמנו 25% מס, ומזל שבישראל בוטל מס הירושה ב-1981, אחרת גם את זה היינו משלמים, אז למה עלינו לשלם עוד מס בקניית מכונית רק משום ששפר עלינו גורלנו?".

הסיפור הזה נשמע אבסורדי, אבל במדינת ישראל קימת ועדה בראשות שר האוצר לשעבר אברהם שוחט, שדנה בכובד ראש בהטלת מס דיפרנציאלי על רכישת מכוניות, סליחה, על רכישת השכלה גבוהה.

לכאורה, מה יותר סוציאל דמוקרטי משכר לימוד דיפרנציאלי? העשירים ישלמו שכר לימוד מלא, ואלה שידם אינה משגת לשלם את מלוא שכר הלימוד, יזכו להנחה/סובסידיה באדיבות המדינה. אבל מדובר פה בתרגיל ניאו-ליברלי מתוחכם העטוף (כרגיל)  בדמגוגיה.

מה מונע מהממשלה לגבות מהעשירים חלק גדול יותר עבור פרוסתם מהעוגה בלאומית על ידי העלאת שיעורי מס ההכנסה, מסי ההון, מס הרכוש והטלה מחדש של מס הירושה? הדבר היחיד שמונע זאת מהממשלה הוא חוסר הרצון לעשות כן. להטלת מס על רכישת מוצר, גם באופן דיפרנציאלי, יש אפקט מיסויי קטן יותר. מס כזה מוטל על פחות אנשים, ועלותו השולית לנישום קטנה יותר ככל שהינו בעל נכסים רבים יותר.  האם באופן כזה המס הוגן יותר? ניתן להתווכח על כך. מי שחושב שכן, מתבקש להצהיר על תמיכתו בהטלת מס קניה דיפרנציאלי על רכישת מכוניות, מכשירי חשמל, דירות ובתים, בעצם על כל דבר.

האם מס כזה יפתור את הבעיה התקציבית של מערכת ההשכלה הגבוהה? ייתכן, והדבר תלוי במידת הדיפרנציאליות של שכר הלימוד. אם רוב הסטודנטים יימצאו קרוב בשלבים העליונים של סולם שכר הלימוד, ויידרשו לשלם שכר לימוד גבוה, תינתן בכך תוספת משמעותית לתקציבי האוניברסיטאות. אם רוב הסטודנטים יהיו בשלבים הנמוכים, סך שכר הלימוד שישולם יהיה אולי נמוך יותר מזה שמשולם כעת. הדבר תלוי כמובן בקריטריונים שייקבעו, כלומר במדרגות המס. הניחוש שלי הוא שבסופו של דבר הסטודנטים ישלמו יותר, אחרת, למה להנהיג את כל המערכת המטורפת הזו?

וזה לא סוף הסיפור: כמקובל, המדינה תשנה את הכללים, ויותר ויותר סטודנטים יידרשו לשם שכר לימוד גבוה יותר. במקביל, תפתח מערכת הסתה נגד הסטודנטים הפרזיטים והרמאים, שעובדים "שחור" ומעלימים הכנסות, ורושמים את האוטו על שם הסבתא כדי לחמוק מתשלום שכר לימוד דיפרנציאלי גבוה יותר. יתברר גם כי המנגנון שעוסק באיסוף הנתונים וקביעת גובה השכר עולה לא מעט כסף, וגם אותו יהיה צריך לממן איכשהו (אולי אגרה הנגבית עם שכר הלימוד? דיפרנציאלית?).

אני בטוח שאנשי האוצר, מאמיניו של נביא השוק החופשי וחוסר האחריות הציבורית מילטון פרידמן, לא מעוניינים באמת בהטלת מס "חברתי" על עשירי ישראל. הכוונה האמיתית היא ככל הנראה לתקוע את הרגל בפתח, בדרך אל העלאה גורפת של שכר הלימוד, על פי חזונו של קובי הבר.

וכל זאת למה? כדי שישראל תוכל להתהדר בהיותה המדינה היחידה בעולם המטילה מס על ההשכלה הגבוהה.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 4 בדצמבר 2006 שם התקבלו 15 תגובות

אייל רוזנברג  בתאריך 12/4/2006 11:03:48 PM

דרך פשוטה לראות מבעד למסך התעמולה…

… היא להסתכל על תקציב ההשכלה הגבוהה. אם הסכום שהאוניברסיטאות מקבלות בסוף הוא קטן (והוא קטן), וכן אם הוא בירידה (והוא בירידה), מה הועילו חכמים בתקנתם? ולמה דיפרנציאלי, הרי המדינה יכולה להכריז על שכר לימוד אפס ופשוט להפסיק לגבות – הכי פשוט לא? אבל היא לא תשפה את האוניברסיטאות במה שלא נגבה מן הסטודנטים.
לכאורה אפשר היה לומר שמדובר רק בחלוקה-מחדש של שכר-הלימוד הקיים בין הסטודנטים. אבל בהסתכלות על כלל התקצוב, המתכווץ, נראה שמדובר בעיקר בהעלאות שכ"ל, כדי לאפשר לממשלה לקצץ עוד יותר בתקציב האוניברסיטאות מבלי שאלה האחרונות ישברו את הכלים ויצאו למאבק.
ובהערת אגב אפשר לומר שהחלק השני של פעולת המלקחיים הוא ועדת מלץ ותוכניות 'הבראה' למיניהן למצב הגרעוני.

יהל זמיר  [אתר]  בתאריך 12/5/2006 12:00:47 AM

בול!

קולע מאוד. שיחקת אותה, יוסי.

חן  בתאריך 12/5/2006 11:07:18 AM

לא השתכנעתי

1. אין אבסורד בכך שעשירים ישלמו יותר עבור שרות זהה מהמדינה. נניח אגרות רישוי לרכבים פרטיים מותאמות לשווי הרכב ולשנת הייצור מתוך כוונה מוצהרת שהעשירים ישלמו יותר.
2. יתרה מכך, מדובר על כך שהמדינה תסבסד את העשירים פחות. כלומר מס ההכנסה שהעשירים ישלמו יסבסד יותר את הלימודים של העניים ופחות את הלימודים של העשירים. מה רע? ומה זה קשור לכך שאפשר גם להעלות מיסים או להוסיף מיסים. האבסורד הוא בזה שהמדינה מסבסדת לימודים לאנשים שכלל לא זקוקים לסובסידיה ובשקט יכולים לשלם שכר לימוד של 30,000 בשנה. הם הרי משלמים סכומים כאלה במכללות.
3. השאלה היא לא האם רוב הסטודנטים ישלמו פחות או יותר, השאלה היא אם מי שישלם יותר הוא מי שיכול לשלם יותר. ואם הוא יכול לשלם הרבה עבור שרות מבוקש, למה שלא יעשה זאת ובכך יקל על המדינה לסייע לסטודנטים לא יכולים?
4. אולי מדובר בתקיעת רגל בדלת ואולי לא. אבל לפסול רפורמה שנשמעת סבירה בגלל שאולי מדובר בתרגיל לא נשמע לי סביר. על בסיס זה אפשר לפסול כל רפורמה, והמצב היום לא עד כדי כך טוב שאין שום אפשרות לשפר משהו בכלל.

מרצה ותיק ומנוסה  בתאריך 12/5/2006 2:02:13 PM

דיפרנציאלי לנושא לא לסטודנט

אני לא יודע מאיפה הבאת את הטיעון הדמגוגי הזה. הרעיון המקורי בשכר לימוד דיפרנציאלי היה בהקשר לנושא הנלמד ולא בהקשר לסטודנט הלומד.
כלומר תלמיד שלומד מקצוע בעל רמת השתכרות פוטנציאלית גבוהה ישלם סכום המחושב על בסיס זרם המזומנים העתידי הצפוי לו מהמכונית… סליחה מהתואר שלמד. אין כאן קשר לעניים ועשירים בהווה אלא לעובדה שהסטודנט הלומד חשבונאות, תואר שיקנה לו / לה יכולת השתכרות גבוהה יותר בעתיד, ישלם יותר, בעוד שמי שלומד לתעודת הוראה רחמנא ליצלן ישלם פחות.
ואגב, יש בהחלט קשר (מתאם) בין רמת ההכנסה של ההורים וציוני הבגרות / פסיכומטרי של הילד, וכל זמן שפרמטרים אלה מהווים חסם כניסה לאוניברסיטאות המסובסדות, מה שקורה בפועל (בממוצע) זה שמשלם המיסים מסבסד ילדי עשירים. ואם תאמר שגם יש מכללות מסובסדות אזכיר לך שתואר אוניברסיטאי מקנה במקצועות רבים כניסה מועדפת לענף, גם אם אותו תואר נלמד במכללות.

אסף ברטוב  [אתר]  בתאריך 12/5/2006 2:49:25 PM

ללא כותרת

יפה אמרת, ותודה על ההסבר הבהיר.
אבל אם אינני טועה, ואני בור בכלכלה אך קראתי לא מזמן כמה מהסיכומים על פועלו של פרידמן, שפורסמו לאחר מותו בנובמבר, פרידמן דגל ב"תלושי השכלה", כלומר בחלוקת תלושי זכאות ללימודי תואר ראשון *בחינם* לשכבות החלשות.
הטיעון שלך עדיין תקף, כמובן, כלומר יכול היה פרידמן לתמוך במיסוי גבוה יותר של העשירים, אבל גם השיטה שהוא מציע נשמעת סבירה, בניגוד לזו שעליה מדובר בועדת שוחט — מצד אחד שכר לימוד ריאלי (כלומר גבוה), ומצד שני אי-גביית שכר לימוד משכבות חלשות.
מה שכן עדיין בעייתי, בוודאי, הוא מנגנון הבירור והאכיפה, מה שתיארת בעצמך ברשימה לעיל.
מה היית אתה עושה בענין שכר הלימוד, אם נניח שיש אינטרס לאומי שיותר אנשים יזכו להשכלה אקדמית?

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 12/5/2006 6:01:45 PM

תשובה מהירה לאסף

ברור שיש אינטרס לאומי בכך שיותר אנשים ירכשו השכלה אקדמית.
לדעתי, שכר לימוד ראוי במקרה של אינטרס לאומי הוא לא יותר מ-5% מהתמ"ג לנפש, כלומר במקרה של ישראל, כ-950 דולר לשנה, ואת שאר העלות המדינה צריכה לממן כהשקעה.
מדובר בשכר לימוד נמוך, אך לא סמלי, שיאפשר כמעט לכל אחד לרכוש השכלה גבוהה.

איתי  בתאריך 12/5/2006 8:09:01 PM

דיפרנציאלי לסטודנט

טעות בידי מי שחושב כי מדובר בשכר לימוד ע"פ מקצועות בלבד לפני כשנה בתפקידו כמ"מ שר האוצר הודיע אולמרט על כוונתו לשנות את קריטריון שכר הלימוד ולהפכו לשכ"ל דיפרנציאלי
"לא הגיוני" כך אמר כי מי שגר בשדרות או דימונה ישלם כמו הבן שלי ובדמגוגיה זולה ניסה להעביר לנציגי הסטודנטים את המסר
בסופו של דבר היו בחירות נציגי הסטודנטים התנגדו והנושא נגנז
לדאבוננו חזר ראש הממשלה לאותה המדיניות האנטי חברתית של פקידי האוצר

אלי  בתאריך 12/6/2006 12:10:56 AM

בדרך כלל אני אני מסכים איתך

אולי פשוט לא הבנתי
אבל אשמח אם תסביר שוב במילים אחרות (ובלי הדוגמא של האוט שלדעתי לא קלעה)
למה המדינה צריכה לסבסד (וכפי שאתה ידוע כיום היא מסבסדת)שכר לימוד של אנשים שאין להם שום קושי לשלם במקום לנתב אותו לטובת אילו שבאמת צריכים?

אלי  בתאריך 12/6/2006 12:11:00 AM

בדרך כלל אני אני מסכים איתך

אולי פשוט לא הבנתי
אבל אשמח אם תסביר שוב במילים אחרות (ובלי הדוגמא של האוט שלדעתי לא קלעה)
למה המדינה צריכה לסבסד (וכפי שאתה ידוע כיום היא מסבסדת)שכר לימוד של אנשים שאין להם שום קושי לשלם במקום לנתב אותו לטובת אילו שבאמת צריכים?

עומר  בתאריך 12/7/2006 9:53:56 AM

יוסי,

למה דווקא 5%?

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 12/7/2006 10:29:05 AM

תשובה לעומר

אני אכתוב על זה רשימה נפרדת

עדי  בתאריך 12/20/2006 5:02:35 PM

הקשר בין מטרת הועדה ומסקנותיה הצפויות.

כל נושא העלאת שכר הלימוד לתואר ראשון כלל לא קשור למטרה לשמה מוקמת הועדה(על פי נאומי הירשזון ואולמרט) – עלות שכר הלימוד לתואר ראשון, הורדתו או העלאתו אינו הסיבה לבריחת המוחות מהאקדמיה הישראלית.
העובדה שאחרי תואר ראשון, עת אנשים הם כבר בעלי משפחות, קוצצו המלגות, אפשרויות התעסוקה ותחומי הלימוד לתארים מתקדמים היא הסיבה לבריחת המוחות
אני יודעת שאשמע לא פופולרית כי הרי 70% מהלומדים באונירסיטאות לומדים לתואר ראשון, אבל העלאה של 5000 ש"ח (שהם מעל 50%) בשנה תמורת הלוואות ארוכות טווח אינה רעיון רע כל כך, אם הכסף הזה ילך למלגות, תקנים, גרנטים, ציוד מעבדות, נסיעות לכנסים וכו'.
אולם באם העלאת שכר הלימוד תשמש כצ'ק הכיסוי לצמצום ההשקעה בהשכלה הגבוהה, והתנאים למחקר בארץ לא ישתפרו, אנחנו יכולים לסגור את הבאסטה ולקרוא לעצמנו מדינת עולם שלישי אמיתי, כי לא ירחק היום וזה יהיה מצבנו, הכלכלי, החברתי והתרבותי. כי באין אקדמיה אין חברה.

איציק  [אתר]  בתאריך 12/21/2006 12:02:03 AM

למרצה הותיק – לגיטימי אם זו הוצאה מוכרת

אילו היה הסטודנט לחשבונאות זכאי להחזר מס על שכר הלימוד המוגדל שלו ניחא, אבל לא זה המצב. כלומר – המדינה נבנית (כלכלית) מהסטודנטים במקצועות המכניסים, אולי לפי התחשיב בפוסט ואולי אחרת, אבל מסרבת להכיר בהוצאה על הלימודים האלו כהוצאה לצורך הכנסה. זה לא הוגן בברור. מצד שני, יש לא מעט מקצועות שחשובים ללא ספק לקיומנו התרבותי ואין להם שום ערך כלכלי, לא לסטודנט ולא למדינה. מה תעשה איתם? איך "תחשב" אותם? אם מדובר בענין כלכלי בלבד, כדאי דווקא לקבוע להם מחיר גבוה ולהבטיח שרק מי שממש יכול להרשות לעצמו יהיה "פרזיט", ובא לציון גואל – כולנו נהיה חנוונים עם דיפלומה.

לונה  בתאריך 1/4/2007 4:11:40 PM

לגבי דיפרנציאליות לפי נושא התואר

אם מנהיגים שכר לימוד שעולה ככל שההשתכרות העתידית עולה, פשוט אומרים שמי שעשיר ילך ללמוד משהו שיעשה אותו יותר עשיר, ומי שעני ילך ללמוד משהו שלא יעזור לו לצאת מהעוני.

יוסי  בתאריך 1/11/2007 12:33:16 AM

שכר לימוד סטנדרטי

אין לאף גוף במדינה יכולת אמיתית ראויה ומכובדת לאכוף בדיקה של רמת ה"עשירות" וחוץ מזה זאת חוצפה לשמה.
אני לא קרוב להיות עשיר אבל אני בטוח שאין שום סיבה להטיל עונש על מי שהוריו עשירים. ובכדי לסייע לשכבות מצוקה קיימות מלגות על בסיס סוציואקונומי ומצוינות וככה זה צריך להיות ,סטודנט יהיה זכאי לכסף לא בגלל שהוא עני אלא בגלל שהוא טוב.
ודי עם האשליות של בוא נקפח אוכלוסיה מסויימת באוכלוסיה בגלל ש….
לימודים אקדמאים הם זכות ולא חובה וצריכים להיות במחיר סביר ולדעתי כיום שכר לימוד של כ8500 ש"ח הינו סביר והגיוני.
לזכות העשירים יאמר שכן בגלל שלאבא יש כסף…אז המותרות שלו יהיו לשלוח אותו למכללה פרטית ועם זה אף אחד לא יכול לריב אבל על הממשלתיות זאת תהיה שערוריה להפלות עפ"י מאפיינים כלכליים ..של ההורים.

מירב ארלוזורוב, הפרשנית מבית הארץ/דה-מרקר, חגגה את פתיחת שנת הלימודים האקדמית בשני מאמרים וידיעה חדשותית/יחצנית שפרסמה בנושא שכר הלימוד באוניברסיטאות.

ארלוזורוב מגייסת לעזרתה את קובי הבר, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, שאת דבריו ודעתו בנושא פרסמה ארלוזורוב, כידיעה חדשותית דווקא, ב-25.10.2006. ארלוזורוב והבר חושבים כי שכר הלימוד בישראל נמוך מדי, ויש להעלותו משלל סיבות. הטיעונים דמגוגיים במקרה הטוב, משתמשים בנתונים מעוותים במקרה הפחות טוב, וגרוע מכל – חושפת את צרות הלב והעין של השניים, שמקורם בהשקפת העולם הנאו-ליברלית שבהם מחזיקים השניים. גרוע מכך – המדיניות שמציעים הבר וארלוזורוב הינה קצרת ראות, ואם תיושם תאבד ישראל את מעמדה כאחת המדינות המובילות בעולם בתחומי המדע והטכנולוגיה.

כמה מכוניות יש לסטודנטים?

אפתח דווקא בטיעון הדמגוגי מכולם, המכוניות של הסטודנטים. כותבת ארלוזורוב:

כאשר קובי הבר, ראש אגף תקציבים במשרד האוצר, רוצה להוכיח את התיזה שלו, הוא מצביע על הצפיפות במגרשי החניה הצמודים לאוניברסיטאות בישראל. באמצע שנת הלימודים, אין כמעט סיכוי למצוא מקום פנוי באחד המגרשים הללו. הסטודנטים הצובאים על פתחי מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל מגיעים ללימודים שלהם בתנאי דה-לוקס: עם המכונית הצמודה, של אבא או אפילו שלהם.

את הטיעון הזה קל מאוד להפריך. ניקח למשל את אוניברסיטת תל אביב. בקמפוס האוניברסיטה יש 2800 מקומות חניה בתוך מתחם הקמפוס, ו-700 תווי חניה למגרשים אלה מוקצים לסטודנטים. סביב הקמפוס יש עוד כ-5000 מקומות חניה. בואו נניח כי כל 5000 המקומות האלה נתפסים על ידי הסטודנטים (כי כידוע, אין מבקרים שסתם כך מזדמנים לקמפוס).  בואו נניח גם כי יש תחלופה, בו חלק גדול ממקומות החניה מתחלפות המכוניות במשך היום, ולא כל סטודנט מגיע כל יום לקמפוס. אז לכמה סטודנטים בעלי מכוניות הגענו? 10000? 15000? באוניברסיטת תל אביב יש 30000 סטודנטים. לפחות מחציתם (ואולי אף יותר) לא מגיעים לקמפוס "ברכב הצמוד שלהם" (ויעידו גם האוטובוסים הצפופים המגיעים אל הקמפוס ברחבי העיר).

שכר הלימוד באוניברסיטאות – זול או יקר?

ארלוזורוב מביאה גם טיעונים שמתיימרים להיות רציניים יותר, אך הם מקוממים לא פחות.  מה תאמרו למשל על הטיעון הבא של ארלוזורוב?

שכר הלימוד בישראל הוא זול. הוא זול ברמה עולמית – במונחי כח קנייה ישראלי משלם הסטודנט 2,500 דולר שכר לימוד לשנה. עמיתיו באוסטרליה משלמים 5,800 דולר (לפני ייקור צפוי של 25%), בבריטניה עד 4,800 דולר, ביפאן – 4,500 דולר, ובקנדה משלמים עד 4,300 דולר. אם הסטודנט הישראלי היה נודד דרומה מקנדה, לארה"ב, הוא כבר עשוי היה למצוא את עצמו משלם שכר לימוד של עד 13 אלף דולר בממוצע.

בואו נעסוק קודם בכח הקניה. מה לעשות וכח הקניה של 2500 דולר בישראל נמוך מכח הקניה שלהם בארה"ב. אם שכר הלימוד הממוצע באוניברסיטה בארה"ב הוא 13000 דולר ובישראל 2500, האם פירוש הדבר ששכר הלימוד בישראל נמוך פי 5.2 ממקבילו בארה"ב? התמ"ג של ישראל לנפש הוא כ-19000 דולר לשנה, ובארה"ב התמ"ג לנפש הוא כ-33000 דולר לשנה. לכן שכר הלימוד בישראל מהווה כ-13% מהתמ"ג לנפש, ובארה"ב כ-40% מהתמ"ג לנפש. במונחי כח קניה, שכר הלימוד הממוצע בארה"ב (על פי הנתון של ארלוזורוב) הוא רק פי 3 משכר הלימוד בישראל, לא פי 5. אבל ארלוזורוב, שיודעת את החשבון הזה, נמנעת מלעשות אותו, כיוון שהנתונים המותאמים לכח הקניה מציגים את עמדתה בצורה קצת פחות בוטה. מי שיבדוק את שאר נתוני התמ"ג העולמיים, ימצא כי שכר הלימוד ביפן כאחוז מהתמ"ג כמעט שווה לשכר הלימוד בישראל (12%),  ובבריטניה הוא מעט יותר יקר, כ-20% מהתמ"ג, כמו גם בקנדה (21%). אז האם שכר הלימוד בישראל זול? יחסית כן, אבל ללא הבדלי משמעותיים לעומת יפן, קנדה ובריטניה. מהנתונים שהביאה ארלוזורוב אפשר לומר בעיקר כי שכר הלימוד הממוצע בארה"ב יקר ברמה עולמית, וזה כבר נושא לדיון אחר.

לעזאזל העובדות, העיקר זה האידיאולוגיה

לאחר שהופרחו באוויר מספרים מופרכים ונתונים מעוותים, פורשים ארלוזורוב והבר את האידיאולוגיה שלהם.

מירב ארלוזורוב מזכירה את נורווגיה (שיש בעולם רק שלוש מדינות עשירות ממנה על פי הקריטריון של תמ"ג לנפש) כדוגמא למדינה בעל שכר לימוד נמוך, אבל לא מציגה בפנינו שום תובנה לגבי המודל הנורווגי. כדוגמא היא מעדיפה להביא דווקא את מערכת ההשכלה הגבוהה בצרפת. הלימודים הגבוהים שם אינם חינם, אמנם, כפי שטוענת ארלוזורוב, אבל שכר הלימוד אכן נמוך מאוד. זו הסיבה, לדעת ארלוזורוב, להידרדרות ההשכלה הגבוהה בצרפת. אני לא שמעתי על ההידרדרות הזו (יש 4 אוניברסיטאות צרפתיות ברשימת 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם, וכל הארבע הן אוניברסיטאות ציבוריות), ואולי אני טועה וההידרדרות אכן קרתה. אבל 38 שנה לאחר ההידרדרות, שהחלה, לדברי ארלוזורוב, ב-1968, צרפת היא עדיין אחת המדינות העשירות בעולם, מעצמה מדעית, טכנולוגית ותרבותית מהשורה הראשונה, למרות שכר הלימוד הנמוך מאוד באוניברסיטאות הציבוריות שם.

מירב ארלוזורוב טוענת כי "התקציבים המופנים להשכלה גבוהה בצרפת נמוכים מאלו המופנים לבתי ספר יסודיים", ואולי זה נכון (ויש מי שיטען כי כך גם ראוי), אבל: האם התקציבים המופנים נמוכים בגלל הפחתת שכר הלימוד, או בגלל שפשוט קוצצו? האם אי אפשר לשמור על שכר הלימוד ברמה סבירה, או אפילו שכר לימוד נמוך/חינם בלי לקצץ את התקציבים המופנים לאוניברסיטאות? התשובה היא שזה כמובן אפשרי. הבעיה היא לא האפשרות, אלא סדר העדיפויות, שנקבע על ידי אידיאולוגיה והשקפת עולם.

היהפוך נמר חברבורותיו?

קובי הבר מציע להעלות את שכר הלימוד ל-14000 ₪ בשנה, לא סכום גדול בעיניו (קצת פחות מ- 5 חודשי עבודה בשכר מינימום, שממנו יכול כל אדם לחיות בכבוד במדינת ישראל, לפחות על פי משרד האוצר). כמובן, רק טובת הציבור עומדת לנגד עיניו: " מכיוון שמרבית הסטודנטים הם עשירים, העמקת הסבסוד של שכר הלימוד משמעו שהמדינה תגדיל את המענקים שהיא נותנת לעשירים – על חשבון העניים, בניגוד גמור לעקרונות מדינת הרווחה". אדם ציני יאמר כי נחמד לדעת שקובי הבר נעשה פתאום חסיד של עקרונות מדינת הרווחה, אבל האמת היא שהבר מגייס את צמד המלים "מדינת רווחה" לצרכי הדמגוגיה שלו – וחוזר למעשה על הטיעון של ד"ר אמיר שהם כי "העלאת שכר הלימוד תסייע לסטודנטים עניים" . נו, באמת.

מה הבר באמת רוצה? הוא מסביר את כוונתו לגבי לימודי התואר השני דווקא: "מי שהולך לעשות תואר שני, כי זה יקפיץ לו את המשכורת אחר כך, אין סיבה שהוא לא ישלם יותר. זאת השקעה שעושה הסטודנט בשיפור פוטנציאל ההשתכרות שלו, והמדינה לא צריכה לממן את ההשקעה הזו על חשבונה" (העברית עילגת במקור). אני סבור שהבר חושב כך גם לגבי התואר הראשון, כי גם לימודי תואר ראשון משפרים את פוטנציאל ההשתכרות, ואין גם סיבה שהמדינה "תממן את זה על חשבונה", נכון?

השכלה גבוהה – בזבוז או השקעה?

רגע, אבל מי שישקיע, ילמד, וישפר את פוטנציאל ההשתכרות שלו, אמנם ישתכר יותר (ומה רע בזה? קצת פרגון, בבקשה, מר הבר) אבל גם יגדיל את התמ"ג (כלומר את העושר הכללי של המדינה) וגם ישלם בעתיד יותר מסים למדינה, הרבה יותר מאדם ממוצע שאינו בעל השכלה גבוהה (קישור לקובץ  pdf באתר הלמ”ס). הבר רוצה בעצם שהסטודנטים ישלמו פעמיים: פעם אחת עבור רכישת ההשכלה, ובפעם השנייה בגלל רכישת ההשכלה.

סמנכ"ל הכספים של המדינה מתנהג בעצם כבעל חנות מכולת. בעיניו השכלה גבוהה אינה השקעה, אלא רק הוצאה, "זאת לא מלה גסה לעבוד" – מצוטט הבר בלשונו הבוטה (התיאור "לשונו הבוטה" על דברי הבר נכתב, אגב, על ידי מירב ארלוזורוב). אני לא חושב שיש מישהו שחושב ש-"זאת מלה גסה לעבוד", אבל מצד שני – גם "לחשוב" ו-"לתכנן" אינן מלים גסות.

כאשר אדם נכנס ל"שוק העבודה", בגיל ממוצע של 20 למשל, עומדות לפניו כ-47 שנות עבודה עד לפרישה. לפניו מספר אפשרויות: הוא יכול להיכנס לשוק, ועם 12 שנות הלימוד שלו (נניח) ישתכר בממוצע 5500 ₪ לחודש, ישלם מס הכנסה בסך כ-300 ₪ לחודש (ראו מחשבון מס הכנסה באתר משרד האוצר), ובמשך חייו ישלם בממוצע סך של כ-170,000 ₪ מס.

לעומת זאת, אם יתחיל אותו אדם ללמוד באוניברסיטה, יקדיש את כל זמנו ללימודים ולא יעבוד כלל במשך 3 שנים, יוותרו לו לאחר מכן 44 שנות עבודה בשכר ממוצע של כ-7000 ₪ לחודש, ישלם מס הכנסה חדשי של כ-630 ₪ בחודש, וסה"כ ישלם למדינה כ-333,000 ₪ מסים – כמעט כפליים מחברו חסר ההשכלה האקדמית..

ואם ימשיך אותו אדם את לימודיו לתואר שני, יפסיד שתי שנות הכנסה נוספות, ויוכל לעבוד 42 שנה בשכר ממוצע של 10,000 ₪ לחודש, עם תשלום מס של 1435 ₪ לחודש, ובסך הכל ישלם מסים בסך של 723,000 ₪. כשהבר אומר שאין סיבה שמהמדינה "תממן את זה על חשבונה", הוא אומר שאין סיבה שהמדינה תשקיע באזרחיה סכום של כמה אלפי שקלים (6000 ₪ לסטודנט לשנה) כדי להגדיל את התמ"ג ואת הכנסות המדינה ממסים בעתיד, שיוכלו לשמש לשפע של דברים (אולי הגדלת תקציבי המחקר? סתם).

הבר מעדיף לשכוח שהתמ"ג של ישראל לנפש, שמציב אותנו במקום ה-23 בעולם (כן, אנחנו יותר עשירים מכוויית, ומספרד, והרבה יותר עשירים מערב הסעודית, דרום אפריקה ורוסיה), מקורו לא בשדות הנפט שלנו, לא במכרות הזהב, וגם לא במרבצי היהלומים שבשפלת החוף, אלא בעיקר מההון האנושי שלנו, שמציב את ישראל בראש החץ של המחקר והפיתוח בעולם.

שכר לימוד סביר ותמיכה באוניברסיטאות אינם מותרות בישראל, זוהי השקעה חיונית לשימור מעמדה של ישראל כמדינה מערבית.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 30 באוקטובר 2006 שם התקבלו 29 תגובות

הלל כהן  בתאריך 10/30/2006 9:35:50 PM

פוסט מצוין

שמח שחזרת לעדכן.

אייל רוזנברג  בתאריך 10/30/2006 10:06:36 PM

השלמות…

השוואות למתרחש במדינות אחרות אפשר לעשות גם באופן שמשרת פחות את הקו של האוצר. לדוגמה, בכל המדינות סביבנו, בעלות תל"ג נמוך ואשר אינן ידועות בהוצאות רווחה רחבות, הלימודים לתואר ראשון הינם חינם. עוד דוגמה מעניינת: קובה. למרות אמברגו סחר ארוך-שנים ובידוד דיפלומטי, למרות תל"ג שהוא כעשירית (אאל"ט) ממקבילו הישראלי, כרבע (שוב, אאל"ט) מן הקובנים משיגים תואר ראשון, וקובה הינה מיני-מעצמת ביוטכנולוגיה ורפואה המייצאת רופאים ומוכרת חיסונים ברחבי העולם.
בעניין המכוניות: הסטודנטים מן הסתם אינם ממלאים את רוב מקומות החנייה סביב הקמפוס, שכן רבים מהם (אולי אפילו רובם) בתשלום, והסטודנטים אינם עשירים (כן, אני יודע שזה היגיון מעגלי אבל זו האמת…) כך שאינם יכולים להרשות זאת לעצם.
וקצת ביקורת לסיום: הטיעון לפיו האדם המשכיל ישלם יותר מיסים ולכן כדאי להשקיע בו הוא טיעון המניח מראש כי האדם כפרט יכול לקבוע את גורלו ולמעשה לבחור, בהינתן שיוויון הזדמנויות, האם יהיה מגיסטר בעל משרה מכניסה ומשמעותית או מנקה רחובות. אך האמת היא שללא שינוי מהפכני במערכת החברתית והכלכלית הקיימת, גם אם לפתע היו כל תושבי הארץ משלימים מגיסטרים ודוקטורטים, עדיין היו רובם ממשיכים לעסוק בניקיון, בישול, אבטחה, זבנות, חיילוּת, פקידות, פֹּעל-ייצור, וכן הלאה – אותן העבודות אשר מזכות את מחצית מכח-העבודה הפעיל בישראל בשכר מינימום ומטה (ולא הזכרנו כמובן את הנשים שעבודתן היא אחזקת משק-ביתן – עבודה אשר כמעט שאינה מתוגמלת). כדי להיווכח בכך בידקו ומיצאו כמה רבים מן העובדים 'השחורים' בארץ, שהינם ממוצא רוסי, הינם למעשה מהנדסים ועובדים מקצועיים בעלי הכשרה וניסיון.

אבי  בתאריך 10/30/2006 10:25:16 PM

ללא נושא

ארלוזורוב משקרת במודע. בנורבגיה הלימודים באוניברסיטה חינם אפילו לסטודנטים זרים.
http://www.studyinnorway.no/tuition_scholarships
http://www.norway.org.uk/education/education/higher/higher.htm
בשבדיה ישנו ויכוח כיום האם להתחיל לדרוש שכר לימוד מסטודנטים זרים (כלומר מסטודנטים שמחוץ לאיחוד האירופאי או מנורבגיה) אולם השבדים אינם משלמים שכר לימוד
http://www.thelocal.se/5337/20….91ca437c08d86133f705603557b9e0

אורן  בתאריך 10/30/2006 10:31:31 PM

אתה צודק בהכל

אבל לסטודנטים בארץ באמת יש מכוניות הרבה מעבר לשיעור המכוניות המקובל אצל סטודנטים בחו"ל.
כמובן שאין לי נתונים מדוייקים אבל למדתי גם בחו"ל (וביקרתי בלא מעט אוניברסיטאות) ואני מניח שבחו"ל (אמריקה ומערב אירופה) יש לא פחות מכוניות למשפחה מאשר בארץ ובכל זאת נדמה ששיעור המכוניות אצל הסטודנטים בחו"ל נמוך בהרבה.

סטודנטית תפרנית  בתאריך 10/30/2006 11:06:49 PM

תודה

פוסט מצויין.

יואב כהן מנור  בתאריך 10/31/2006 12:29:56 AM

פוסט חשוב

נראה לי שזו גם שעת כושר לבדוק את השפעתה של הבלוגספירה על השיח – האם לפוסט הזה יכולה להיות השפעה כשהוא במיקומו הנוכחי כשם שהיתה יכולה להיות לו לו היה מוצג באחד מהעיתונים הגדולים.

אסף ברטוב  [אתר]  בתאריך 10/31/2006 1:52:50 AM

ללא כותרת

יפה אמרת.
(ובפסקה השנייה תחת הכותרת "היהפוך וגו'" נדמה שחזרת על ההערה בסוגריים בטעות).
ולמגיב אורן: גם אני מתרשם (אין לי נתונים) שלסטודנטים בארץ יש יותר מכוניות מלעמיתיהם במדינות אחרות, אבל נדמה לי שאם אמנם כך, הרי שזה כרוך הדוקות לרמת התחבורה הציבורית בישראל לעומת מדינות אחרות.

גלעד  בתאריך 10/31/2006 3:09:55 AM

מדוע אף אחד לא מזכיר את הטבת העובדים?

בישראל ישנה הטבת לימודים חינם לילדי ובני הזוג של עובדי האוניברסיטאות, מכוני המחקר ובתי החולים האוניברסיטאיים. אנסה להסביר:
בן של פרופסור באוניברסיטת בן גוריון יכול ללמוד בכל אוניברסיטה בחינם. המדינה לא מוותרת על הכנסות המיסוי שלה, ולכן האוניברסיטה תשלם את חלקו של המס המגולם בשכר הלימוד למדינה. סכום זה מנוכה ממשכורת הברוטו של העובד, כמדומני, כך שפועל משולם רק כרבע או פחות מכך משכר הלימוד. אנא תקנו אותי אם אני טועה – לא נהניתי מזכות זאת ולכן איני מכיר את הנושא לעומק.
בהנחה שמרבית בני עובדי האוניברסיטאות ממשים את הזכות הזאת – כלומר אחוז הסטודנטים מביניהם גבוה בהרבה מהממוצע באוכלוסיה, הרי שמדובר בעוד הטבה שהיא על חשבון ציבור הסטודנטים שנאלץ לשלם את מלוא שכר הלימוד.
וכן, ההטבה הזאת תופסת לכל התארים בכל הרמות – עד לדוקטורט. וכל עובד קבע זכאי לה, גם בני עובדים מנהלתיים בבית חולים סורוקה, מה שמגדיל את אחוז הנהנים מהזכות הזאת באלפים רבים של סטודנטים כל שנה.
בלימודי באב"ג נדהמתי כמה סטודנטים מסביבי היו מקבלים טופס שכ"ל עם 0.00 ש"ח לתשלום. לאורך כל ימי המאבק על שכר הלימוד לא הועלה נושא זה אפילו פעם אחת – מישהו יודע מדוע?

גק"ע  בתאריך 10/31/2006 7:21:11 AM

על מכוניות ומיסוי עקיף

לכל מי שמזמן לא היה סטודנט, הנה ההסבר הפשוט.
1. בת"א אין מעונות סטודנטים בגרוש, ולכן רוב הסטודנטים גרים רחוק וחייבים להשתמש ברכב כדי להגיע לקמפוס ולתמרן בינו לבין העבודה.
2. שירות התחבורה הציבורית בארץ עלוב להחריד ולא יכול לשמש כתחליף, אין שום דרך הגיונית שבה אפשר גם לגור אצל ההורים או בשכירות בדרום תל אביב, לעבוד, ולנוע מהבית לעבודה וללימודים באוטובוס, ולהספיק הכל. מי שנאלץ לעשות את זה פשוט מבריז מרוב השיעורים.
את המכוניות שאתם רואים קונים ההורים לילדים, ככה שבעצם המצב הוא שזה מס נוסף שמוטל על שכבות הביניים, לעשירים זה לא מזיז הרי, והעניים בכלל לא מגיעים לשם.
כל המדינה הזו הבנויה על מיסוי עקיף של מעמד הביניים וזו השערוריה האמיתית.
העיקר שברפורמת המס נותנים הקלות לעשירים… אחרי זה בוכים שאין כסף ללימודים ומוכרחים להעלות שכר לימוד…
כלומר למסות את ההורים, שאל תשכחו מימנו את הילדים גם בצבא.
ובלי קשר – מערכת ההשכלה בארה"ב היא אחת הגרועות בעולם וכל מי שלמד שם יודע את זה. רמה עלובה להחריד. רק בטופ 20 של האוניברסיטאות הרמה היא גבוהה, וגם זה רק בזכות תרומות ענק. אני אשמח לשמוע מתישהו שביבי יתרים מרון לאודר מיליארד דולר לפקולטה למדעי הרוח, ואז אני אהיה מוכן לבלוע את שיוטת המיסוי העקיף שהוא מציע

בועז כהן  [אתר]  בתאריך 10/31/2006 8:37:08 AM

"אימפריאל קולג'" בלונדון, למשל

כל השוואה של אוניברסיטת תל אביב לאוניברסיטאות מרכזיות בערים גדולות בעולם היא מופרכת מיסודה מהרבה מאוד סיבות.
אבל הסיבה העיקרית היא שבלונדון, פאריז או שיקגו, התחבורה הציבורית יוצאת מן הכלל. אף סטודנט לא יחשוב להחזיק מכונית בעיר גדולה מהסיבה הפשוטה שהוא לא צריך אחת כזאת. יש רכבת תחתית מהירה ומצויינת שבאה לעתים קרובות.
חוץ מזה, אנגלי או צרפתי יכול להשקיע את זמנו בלימודיו האקדמיים – ולא חייב לחלק את הזמן הזה בין עבודה ארוכת-שעות, לימודים ושירות מילואים.

גלעד  בתאריך 10/31/2006 8:49:16 AM

פיספסתי נקודה חשובה

אם רוצים לשנות את שיטת התשלום להשכלה אקדמאית (מעבר למודל האוסטרלי) הרי ההטבה הנוכחית חייבת להשתנות. אם רוצים להעלות את שכר הלימוד, הרי שזה צריך להיות מחוץ להטבה – אחרת נמשיך לשלם אפילו יותר עבור סבסוד הלימודים של בני הפרופסורים. זכור לי שההצדקה להטבה הייתה השכר הנמוך יחסית של המרצים, ואולם בשנות ה90 שכר הסגל עלה בצורה ניכרת (במיוחד לוותיקים) וניתן לראות היום גם משכורות של 30 אלף ש"ח באקדמיה.
מעבר לכך אני מסכים לחלוטין עם גק"ע – הכל בנוי על שכבות הביניים. מי שכבר שייך לשכבה שמרוויחה היטב כמו קצינים בקבע או שוב סגל אקדמי יוצא שאינו מרגיש כלל את שכר הלימוד, ומי שלא נמצא שם גם זוכה לשלם את מלוא הסכום. כאן נמצא אי השיויון הזועק בשכ"ל.

עזי  בתאריך 10/31/2006 9:28:27 AM

לגלעד – אתה אמנם טועה

כפרופ' ש-3 ילדיו למדו/לומדים באוניברסיטה, תואר ראשון-שני, יש לי את המידע המדוייק שמראה שאתה מה-זה טועה…
שכר הלימוד עבור ילדי לא מגולם ולא בטיח. הוא נזקף כתוספת למשכורתי ועליו אני משלם את כל המסים (מס הכנסה, מס בריאות, ביטוח לאומי, וכמובן שאפילו מחוייב בניכויים נוספים שמחושבים כשיעור מהשכר (כגון: קרן תגמולים).
יוצא מזה שאני משלם מכיסי כ-70% משכר הלימוד. לא ש-30% היא הנחה שאני מזלזל בה, אבל בוודאי שלא מדובר כאן על הטבה במונחים שרבים מדברים בהם, כולל אותך. תרשה לי גם לומר לך שבמקומות עבודה רבים הטבות כאלו (שוות כסף) אינן נזקפות לשכר והנן נטו שבנטו, בניגוד למה שקורה עם אנשי הסגל האקדמי.
חוצמזה, יוסי — כל הכבוד לפוסט החשוב והמושקע!

ד.ט  בתאריך 10/31/2006 9:36:46 AM

אינני יודע אם זה עלה כבר

אבל אחת הסיבות לרמת מינוע גבוהה יחסית לסטודנטים בישראלים לעומת חבריהם בחו"ל היא פשוט העובדה שהם מבוגרים יותר בשנתיים-שלוש בממוצע, בגלל הצבא. לעתודאים לרוב אין אוטו.

ד.ט  בתאריך 10/31/2006 9:40:12 AM

ולעניין עצמו

אני לא בטוח אם אמנם שכר הלימוד גבוה מדי. הלימודים לתואר ראשון מסובסדים גם כיום ב 75 אחוז מעלותם. אני לא משוכנע שזה לגמרי צודק, שאדם שאחרי הצבא הלך לעבוד, יממן את לימודיו של חברו שהלך ללמוד באוניברסיטה. (גם כאשר החבר בא ממשפחה אמידה).
גם אם יחליטו שצריך להשקיע יותר כספים באקדמיה, לא בטוח שהצורה הנכונה היא לסבסד את שכר הלימוד עוד יותר, ולא למשל להשקיע בכוח ההוראה והמחקר, במעבדות ובספריות טובות יותר וכולי.

מ. נבוכים  בתאריך 10/31/2006 11:54:37 AM

כמה הערות

ראשית – לענין שכ"ל בארה"ב. אמנם מוסדות פרטיים (CMU, MIT) גובים גם 30.000 דולר לשנה, אולם שכ"ל במוסדות הציבוריים נמוך בהרבה ולעתים חינם לתושבי המדינה. במוסדות אלה יש גם בעלי שם (UCLA לדוגמה).
מכיוון ששכ"ל בדיון הוא למוסדות הציבוריים בארץ, יש להשוותו לנתון המקביל בארה"ב.
שנית – אובדן הכנסה עקב לימודים. אובדן זה מתרחש כאשר העובד צעיר, ולכן כולל הפסדים גדולים של ריבית על הפרשות פנסיוניות. כלומר: על שקל שמפריש עובד או מעביד לקופ"ג בגיל 20, נצברות 40 שנות ריבית או תשואות עד לפנסיה, ולכן משקלו רב בהרבה משקל שמופרש בגיל 30 או 40.

דוני ברסקו  בתאריך 10/31/2006 2:35:12 PM

ציטוט

"ואם ימשיך אותו אדם את לימודיו לתואר שני, יפסיד שתי שנות הכנסה נוספות, ויוכל לעבוד 42 שנה בשכר ממוצע של…"
איזו דרך נהדרת להסתכל על החיים!
אפילו קפקא היה מקיא.

עידן  בתאריך 10/31/2006 4:12:30 PM

שכחת להשוות לכלל האוכלוסיה

נניח שנקבל את תוצאות הניתוח שלך ול15 אלף מתוך 30 אלף סטונדים יש מכונית.
פרוש הדבר שלמחציתם יש מכונית
אני לא יודע מה שיעור כלי הרכב באוכלוסיה אולם חצי נראה לי גבוהה בהרבה.
אין 3 מליון מכוניות בישראל.
נדמה לי שמספר האנשים הבוגרים בישראל הוא כ 4 מליון ואני מניח שמספר המכוניות בישראל נמוך גם מ 2 מליון.

עידן  בתאריך 10/31/2006 4:17:35 PM

מספר כלי הרכב באוכלוסיה

תמיד עדיף לחפש קצת ולראות אם הנתון שאתה צריך זמין…
לפי הכתבה הזו יש בישראל כ 300 מכוניות לאלף איש (לא ברור עם לבוגר).
במדינות אחרות היחס הוא כ 500 מכוניות לאלף איש.
http://www.themarker.com/tmc/a….layer2=headarticle&layer3=cars
כלומר, לפי החישוב שלך לחצי מהסטודנטים יש רכב בעוד שלשליש מכלל האוכלוסיה (כולל סטודנטים) יש רכב.

א  בתאריך 10/31/2006 11:13:43 PM

עוד סיבה מדוע הסטודנט הישראלי זקוק לרכב.

קמפוס של אוניברסיטה בחו"ל הוא בד"כ קריה אקדמית המספקת את כל צרכי הסטודנט – מגורים, מזון, בילוי וחיי חברה, והכל במרחק הליכה או רכיבה באופניים.
לא צריך להסביר כמה זה שונה מהמצב בארץ.

ליאור  בתאריך 11/1/2006 6:43:45 AM

פוסט מצויין

חבל שיש מי שלא מבין עד כמה חשובה ההשכלה הגבוהה למדינת ישראל. הרי כמו שציינת, כל שקל שמושקע
בהשכלה גבוהה מחזיר את עצמו, ובגדול.
מעניין לקרוא את הדברים של הבר שחושב שמי שעושה תואר שני עושה זאת כדי להרוויח יותר (כנראה שהוא לא מסוגל לחשוב על שום סיבה אחרת להמשיך ללמוד, וכאן שורש הבעיה בגישה הכללית שלו לנושא ההשכלה הגבוהה). אפילו יותר מעניין לקרוא שמי שיש לו תואר שני מרוויח יותר מבעל תואר ראשון. מניסיון, לא ברור לי אם זה עובר את מבחן המציאות.

מ. נבוכים  בתאריך 11/1/2006 10:20:57 AM

תיקון ועדכון

ראשית אתקן דברי מקודם – כדוגמה למוסד ציבורי מכובד התכוונתי לUC כולה ובמיוחד ברקלי.
שנית – שכ"ל בארה"ב במוסד ציבורי הוא 5800 דולר לשנה. במוסד פרטי הממוצע הוא 22000 דולר. בכתבה להלן מוזכרת העלות כולל דיור:
http://www.globes.co.il/serve/globes/DocView.asp?did=1000147762

מקס הזועם.  [אתר]  בתאריך 11/14/2006 4:05:47 PM

ללא נושא

לגבי מירב ארלוזורוב, בהתחשב במאמריה הירודים, העילגים, הקלישאתיים והמגוייסים, אני תוהה מה היא עשתה (ועם מי) כדי שיתנו לה לכתוב את הטור הקלוקל שלה.
לגבי רכב, אם לא היה לי אופנוע לא הייתי יכול בשום אופן לתמרן בין הלימודים לשלל העבודות בשמינית משרה שסטודנטים שאין להם מימון מקיף מההורים צריכים לעבוד בהן כי לשרוד כלכלית. וגם אני, בדומה להרבה מאוד סטודנטים ממושכן בהלוואות לכמה וכמה שנים.

עודד י.  בתאריך 11/20/2006 6:56:56 PM

פוסט מבריק

ראוי להזכיר את הסיפור של הקפיצה הגדולה של ארה"ב לאחר מלחה"ע 2. במידה רבה בגלל החינוך חינם שניתן לווטרנים

חגי  בתאריך 12/2/2006 10:55:25 PM

ליקקתי את האצבעות

נתקלתי בפוסט, ובבלוג הזה בכלל, בטעות, אבל הוא בהחלק ב-Favorites. ממש נהנתי.

מתן  [אתר]  בתאריך 12/24/2006 3:18:12 PM

ללא נושא

ואללה נהנתי לקרוא

לונה  בתאריך 12/31/2006 10:10:49 PM

ועוד קצת על רכב

בתור סטודנטית חסרת רכב, אני יכולה להעיד עד כמה בלתי אפשריים הם החיים ללא רכב פרטי. לנסוע לעבודה, שלא לדבר על ההורים, זו משימה קשה שלוקחת פי שניים ויותר מאשר זמן הנסיעה בתחבורה ציבורית. האוטובוסים בארץ (לפחות מחוץ לגוש דן) נגמרים בסביבות 7-8 בערב, שאלה בערך השעות שבהן אני פנויה לצאת לכל עניין שהוא: בילוי, תור לרופא וכו'. אני מוצאת את עצמי פשוט הוזה על חייהם הנוחים של חבריי בעלי הרכב. ולא שאני אוהבת כל כך לנהוג, זה פשוט המצב.

באתר "המשתה – אייל גרוס" פורסמה התייחסות לרשימה זו 
בתאריך 2/5/2007 1:29:14 PM

הארץ נגד האוניברסיטה?

אפשר להתווכח עם האידיאולוגיה הניאו-ליברלית שמייצגת מירב ארלוזורוב, ושגויסה לאחרונה להתקפה על המערכת הציבורית של ההשכלה הגבוהה בישראל. אבל חשוב לתת את הדעת על כך שכאשר ההתקפה הזו נעשית על מערכת האוניבר המשך…

אייל  בתאריך 2/14/2007 6:51:46 AM

אוסטרליה כדוגמא

קודם כל כל הכבוד על הפוסט המושקע.
דבר שני, אני לא יודע אם כבר כתבו את זה פה, אבל מידע אישי אני יודע לספר שאולי שכר הלימוד באוסטרליה גבוה יותר, אבל כל סטודנט שם יכול לקבל הלוואה מהמדינה לטובת שכר הלימוד. את ההלוואה, שאינה צוברת ריבית (!), הוא יחזיר בעתיד, רק אם ירוויח מעל מדרגת שכר די גבוהה, וגם אז ינוכה משכרו אחוז די נמוך בכל חודש להחזר ההלוואה. בקיצור לימודים גבוהים הם פחות או יותר זכות יסוד באוסטרליה, ולא מוצר שאזרח יכול לקנות על מנת לשפר את מעמדו הכלכלי.
בדומה למערכת הבריאות החינמית שלהם, אבל זה נושא אחר.

אלעד  [אתר]  בתאריך 7/16/2007 3:25:58 PM

סחטין על הפוסט – אבל

למה אין התיחסות לטוסטוסים ? זה לא כלי רכב

עוד הוכחה לאטימות הממשלתית רבת השנים.

ועדת וינוגרד, שמונתה על ידי ממשלת ברק והציעה הפחתה הדרגתית של שכר הלימוד באוניברסיטאות, ממשלת ברק שאימצה את ההמלצה, וממשלת אולמרט, שחזרה בה תוך 24 שעות מההצעה להעלות את שכר הלימוד ב-50% – כולן כולן מתנכלות לעניים.

לא מאמינים? תקראו מה שד"ר אמיר שהם כותב היום בהארץ/דה-מרקר: "העלאת שכר הלימוד תסייע לסטודנטים עניים", כלומר – הורדת שכר הלימוד תפגע בהם.

לא ממש מפתיע – זהו בדיוק אותו ההגיון האומר שמי שנהנה מרכב צמוד הוא זה שאינו יכול להרשות לעצמו לקנות מכונית, קל וחומר לשלם את שכר הלימוד באוניברסיטה.

בואו ונמשיך את ההגיון הזה. כך למשל, עדכון והעלאת קצבאות הזקנה תפגע בקשישים, והמשך העסקת אחיות בבתי הספר תפגע בבריאות התלמידים. אתם מוזמנים להוסיף דוגמאות משלכם.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 13 בספטמבר 2006 שם התקבלו 7 תגובות

מרק ק.  [אתר]  בתאריך 9/13/2006 9:50:34 AM

עוד דוקטור לכלכלה

לא יודע אם זה ענין של זילות התואר בכלכלה או שפשוט האנשים שמוצאים לנכון להתבטא בעיתונים הם גם אלו שמבינים הכי פחות בכלכלה.
פיסקת המפתח של הטענה היא "להעלאת שכר הלימוד יש גם פן סוציאלי. מחקרים מוכיחים שככל שהפרט עשיר יותר הוא צורך יותר השכלה אקדמית. מכיוון שהמערכת האקדמית מסובסדת בצורה משמעותית דרך תקציב המדינה, המשמעות היא שהפרטים מהעשירונים הנמוכים יותר מסבסדים את הפרטים העשירים."
אבל כל ילד שהוא לא דוקטור לכלכלה יודע ששני העשירונים העליונים משלמים כ85% מהכנסות המדינה ממיסים ולכן הכסף של העשירים מסבסד את האוניברסיטאות.

אילן  בתאריך 9/13/2006 10:03:07 AM

פינוי ישובים מפלג את העם

בדיוק אותה לוגיקה…

ערן  בתאריך 9/13/2006 11:26:13 AM

גם לשפשף את העיניים

גם אני שיפשפתי את העיניים כאשר קראתי את הכתבה. יש מספר רב של טעויות בכתבה, אבל המובהקת ביותר היא זו: הכותב טוען כי כיוון שרוב מוחלט ממי שנהנה מלימודים אקדמיים הם העשירונים העליונים, הרי שסיבסוד האקדמיה ייטיב עם אותם עשירונים עליונים. הטעות היא פשוטה: אחת הסיבות שהעשירונים העליונים נהנים יותר היא בגלל שכר הלימוד, וההוצאות הנילוות ללימודים. אם שכר הלימוד יעלה, הדבר רק יחריף את התופעה ולא ישפר אותו.

אלי  בתאריך 9/13/2006 11:49:54 PM

הסכם עם הערבים יביא שלום

בדיוק אותה לוגיקה

  בתאריך 9/15/2006 6:36:58 PM

הורדת שכר המורים תסייע לתלמידים

וכמובן למורים, אבל זה מובן מאליו, לא צריך להיות כלכלן בשביל תובנה כזו

אלמוני  בתאריך 9/27/2006 7:47:37 AM

הטעות הבסיסית בכתבה…

"להעלאת שכר הלימוד יש גם פן סוציאלי. מחקרים מוכיחים שככל שהפרט עשיר יותר הוא צורך יותר השכלה אקדמית. מכיוון שהמערכת האקדמית מסובסדת בצורה משמעותית דרך תקציב המדינה, המשמעות היא שהפרטים מהעשירונים הנמוכים יותר מסבסדים את הפרטים העשירים."
והפסקה העוקבת מסבירה שהעלת שכר הלימוד תפתור את הבעיה הזו. אם נמשיך עם מה שהכותב הנכבד מציע הפתרון האופטימלי יהיה לפתוח אוניברסיטאות פרטיות לגמרי, עם שכר לימוד עצום. כך בוודאי לא יקרה מצב שהעשירונים הנמוכים יותר מסבסדים את הפרטים העשירים. אבל יווצר מצב שהעשירונים הנמוכים יותר לא יוכלו לרכוש השכלה.
המאמר רצוף בטעויות לוגיות והרי ידוע שמאבסורד ניתן להסיק כל דבר.
חבל.

יוני  בתאריך 10/3/2006 3:23:11 PM

ללא נושא

אני אומנם לא מתייחס לנושא שכ"ל. אבל אני יכול להצביע על רבים מעמיתי שעובדים עבור חברת "הי-טק" במגזר הממשלתי ששכרם נע סביב 10K ש"ח אשר לא יכלו להרשות לעצמם לקנות רכב חדיש במקום רכב הליסינג. בל נשכח שבשנים האחרונות זינקה עלות הרכב הצמוד ב-33% אולם מי שיוותר כיום על הרכב לא יקבל את העלות כיום אלא את הסכום שעליו ויתר לפני שנים. אם ניקח עובד אשר מרוויח כ-15K ש"ח אשר קבל רכב לפני 9 שנים וויתר אז על כ-2K ש"ח לא עובד מקביל לו ירצה היום לקחת רכב הוא יאלץ לותר על קרוב ל-4K ש"ח אבל לא העובד הראשון ירצה להחזיר את הרכב הוא יקבל בחזרה לשכרו רק 2K ש"ח ברוטו. תסבירי לי איך ב-2K ש"ח ברוטו אתה קונה רכב חדיש ולא רכב מודל 2000 בעל עבר בחברת ליסינג או חברת השכרה?