חיפוש באתר

קישורים

RSS סטטיסטיקה ברשת

עמודים

קטגוריות

תגיות

ארכיב עבור תגית מחקרים

נפלאות המחקר – שיעור באחוזונים

הנה מחקר נפלא שתוצאותיו פורסמו ב-Scientific Ynet (ותודה לעריסטו מפורום מתמטיקה בתפוז), שקבע כי "למעלה משליש מהילדים בארץ – בעודף משקל":

נמצא כי בממוצע לאורך שבע שנות המחקר 29 אחוז מבני השש היו בעלי עודף משקל (משקלם היה גבוה מהאחוזון ה-85, כלומר גבוה מ-85 אחוז מבני גילם). מחציתם אף הוגדרו כסובלים מהשמנה (שקלו יותר מ-95 אחוז מבני גילם).

ואני לתומי חשבתי כי רק ל-15% מהאוכלוסיה משקך הגבוה מהאחוזון ה-85, ורק ל-5% משקל הגבוה מהאחוזון ה-95. נו, מה אני כבר יודע?

מחקר האוצר – תשובות לתגובות

 

לרשימתי  על מחקר האוצר התקבלו שתי תגובות. להלן תגובתי לתגובות אלה.
להזכירכם, טענתי כי מחקר האוצר, הטוען כי העלאת שכר המינימום תביא להגברת האבטלה הוא בעייתי, וזאת ממספר סיבות:
1) המדד העיקרי עליו מסתמך האוצר, היחס בין שכר המינימום לשכר הממוצע, משקף דווקא את התנודות בשכר הממוצע ולא את השינויים בשכר המינימום, המתעדכן רק אחת לשנה או שנתיים. עליה ביחס זה נובעת בדרך כלל מירידה בשכר הממוצע, ולא מעליה בשכר המינימום.
2) מחקר האוצר הוכיח כי קיימת קורלציה בין יחס שכר המינימום והשכר הממוצע לבין שיעור האבטלה, אך הקורלציה עצמה אינה מעידה על סיבתיות, וייתכן בהחלט כי השינוי ביחס השר נגרם על ידי השינוי בשיעור האבטלה, ולא להיפך כפי שהאוצר טוען.
3) עורכי המחקר בחרו להתמקד בתקופת זמן קצרה יחסית לתקופת הזמן בה נהוג שכר המינימום, למרות שהנתונים ברשותם.
4) לאורך כל המחקר מוצגים נתונים בצורה מסולפת ומעוותת, כדי לנסות ולהדגיש את דעתם של עורכי המחקר, ונוצר בי הרושם כי דעתם נקבעה מראש.

כתב ליאור: "ניראה שאתה עושה סאלטות באוויר כדי לספר לנו מדוע המסמך בעייתי"

ובכן, מה לעשות, והמסמך באמת בעייתי, ואני משוכנע כי לו הוגש מסמך זה לפרסום בכתב עת מדעי, היה המאמר נדחה על הסף על ידי העורכים, ולו רק בגלל המניפולציות שנעשו בהצגת הנתונים, והסקירה הבלתי מאוזנת של העבודות הקודמות שנערכו בנושא זה.

כמו כן כתב מרק ק. כי הצגת בעייתיות אין בה כדי להפריך את הטענה.

ובכן, חובת ההוכחה מוטלת על בעל הטענה. אני לא מתיימר להפריך את טענת האוצר. אני טוען כי טענת האוצר אינה תקפה מלכתחילה, כיוון שלא הוכחה כלל – הוכחה שגויה אינה נחשבת להוכחה.
בהחלט ייתכן כי טענת האוצר נכונה, והעלאת שכר המינימום תגרום לנזקים. אולם, ייתכן גם כי האוצר טועה. האוצר לא הוכיח את טענתו. נקודה. ולכן טענת האוצר נותרת בגדר השערה בלבד.

ממשיך מרק וכותב: "בהחלט יתכן שהמתאם הזה מקרי או שהמדגם לא מספיק גדול". כבר הסברתי את ההבדל בין מתאם לסיבתיות, ולא אחזור על כך שוב. ולגבי ה"מדגם", כפי שהסברתי, לא נעשה כאן מדגם. נלקחו נתונים חלקיים – הנתונים הנוחים לאוצר. שכר מינימום נהוג בישראל מראשית שנות ה-70 של המאה ה-20. האוצר בחר להתעלם מנתונים של 20 שנה, בהם לא עלתה האבטלה למרות הנהגת שכר המינימום ועלייה בגובהו של שכר זה. מרק תומך בטענת האוצר כיוון שזהו "הטיעון הרציונלי היחיד בשטח". אבל הטיעון של האוצר אינו רציונלי, מה לעשות.
 

 

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 2 בדצמבר 2004 שם התקבלו 7 תגובות

רוני ה.  [אתר]  בתאריך 12/2/2004 7:16:13 PM

אני לא חושב שצריך לבוא בטענות אל האוצר

מחלקת המחקר באוצר היא זעירה, והיא חוקרת מה שהשר הממונה מבקש לחקור. הבעיה בישראל היא שאין מכון מחקר אובייקטיבי שיזום מחקרים כלכליים. חוץ מהאוניברסיטאות, המחקר הכלכלי בארץ מרוכז רובו ככולו בבנק ישראל, וזאת שגיאה כי נושאי המחקר שלהם מוגבלים (בעיקר למדיניות מוניטרית) וגם הם לא תמיד אובייקטיבים.

ליאור  בתאריך 12/3/2004 2:00:31 AM

ללא נושא

יוסי, כתבתי שזאת זכותך להצביע על כשלים במחקר, כמו כן הסכמתי איתך לגבי אחד מהם. עדיין אשמח לשמוע מה האלטרנטיבות שאתה מציע לגישת האוצר.

ד"ר בר ביצוע  בתאריך 12/3/2004 10:20:50 AM

ללא נושא

הבעיה היחידה עם כל זה היא שחובת ההוכחה צריכה להיות מוטלת על אלו התומכים בהחלת והגדלת שכר המינימום ולא על אלו המתנגדים לו.
כזכור, שכר המינימום הוא סוג של התערבות ממשלתית שנועדה להשיג תוצאות מסויימות. גישה רציונלית לדבר מחייבת את *המצדדים* בחוק לבסס את טענותיהם:
א. מהן התוצאות אותן אמור להשיג החוק
ב. כיצד יאפשר החוק את השגתם
ג. האם ישנן תופעות לוואי, ואם כן, האם השפעתן איננה חמורה יותר מאותן תוצאות חיוביות שביקשנו להשיג

דומני שגם מצדדי החוק הנלהבים ביותר מבינים שיש תופעות לוואי והדבר ניכר בעצם ההצעה שהרי איש איננו מציע להעלות את שכר המינימום לאלפיים דולר, או חמישים אלף. (ומדוע לא בעצם?).
בתחום התוצאות החיוביות מעניין לציין את הנתון שמובא במחקר על אחוז הנמוך של עניים בקרב מקבלי שכר המינימום (פחות מחמישית). בניגוד למצגת השווא של ההסתדרות, שכר המינימום איננו בעיה של עניים משום שרוב העניים אינם עובדים.

מרק ק.  בתאריך 12/3/2004 12:18:45 PM

ללא נושא

1. מצטער, אבל הכרתי את הפילוסופיה המדעי ת מלמדת אותי שיש בהחלט תחומים שבהם מסתפקים בהוכחות אמפיריות גם בלי לקבל תשובה לש אלה למה. לדוגמא חוקי ניוטון. היום אנחנו יודעים שהחוקים הקשורים במהירות וגרביטציה היו מוטעים, אבל במשך יותר ממאה שנים השימוש בחוקים האלו היה מספיק טוב למרות שלא הוכחו (או שההוכחות היו מוטעות). ההוכחה האמפירית לקשר בין שכר המינימום לאבטלה היא ה"חוק" היחידי שעומד בפנינו היום (מאחר שההסתדרות לא טורחת להציג מחקרים סותרים) והטענה שצריך להראות הוכחה תיאורטית לנכונות התוצאות לטעמי היא מוזרה, שקולה לסירוב של פיזיקאי להכיר בכך שמשקל הפרוטון הוא פי ~1800 ממשקל האלקטרון עד שלא יסבירו לו למה.

2. המחקר מציג בנספח (עמודים 21 והילך) שיש מתאם בין העלאתו היחסית של שכר המינימום לבין גידול באבטלה ברבעון שלאחריו, כלומר לםי המחקר יש סיבתיות. אני לא סטטיסטיקאי לכן אין לי מושג אם החישובים תקפים אבל כמו שהעיר עוזי ו. בתגובה לפוסט הקודם בכל מקרה חסרים למשוואה הרבה נתונים על גורמים אחרים שיכולים להשפיע על מצב האבטלה. האם זה הופך את המחקר ללא תקף? יתכן אבל מישהוא צריך לנמק למה ועד עכשיו לא שמעתי על אחד כזה. (כלומר יתכן באופן תיאורטי שהגורמים שעוזי מצביע עליהם אין להם שום השפעה)

3. כמו שכותב דר בר ביצוע, על ההסתדרות להציג את המחקרים שלה שמצדיקים את ההעלאה ומראים שבעיקבותיה המשק יצמח. כל הדיון פה מסתמך על נכונות טענות ההסתדרות, אבל איפה ההוכחה? (ונא להכניס את כל הגורמים שהזכיר עוזי לתוך ההוכחה). מה הטעם לתזז את כל המשק פעם בשנה למשך 4 שנים אם בכלל אין תועלת במהלך?

4. השאלה הבסיסית והדבר הבסיסי ביותר שמפריע לי במסע הפרסום של ההסתדרות הוא המטרה. מה המטרה של הגדלת הצמיחה? האם היא הקטנת האבטלה, או הקטנת העוני, או הקטנת רמת האי שיוויון במשק או ….. . להבנתי יתכן בהחלט שאותו גידול בצריכה שיבוא יגרום להגדלת הכנסותיהם של העשירים המופלגים בעלי החברות ולא ישנה במאום את מצבם של הילדים העניים (וכמעט בטוח שירע מאחר שכמו שכתבתי בפוסט הקודם העלאת מיסים או אינפלציה יהיו תוצאות די ברורות של הגדלת שכר המינימום בגלל ריבוי עובדי שכר המינימום במגזר הציכורי) האם גם אז תתמוך בהגדלת שכר המינימום?

5. בהמשך לארבע. יתכן שהמחקר אכן שגוי וההסתדרות צודקת בטענתה. אבל יתכן שיש כלים יותר יעילים להגיע לאותה מטרה, כמו הורדות מיסים (או הגדלת נקודות זיכוי) או מימון ציבורי לפרויקטי תשתיות עתירי עבודה כמו סלילת מסילות רכבת. אבל כשאין מטרה, פרט להיבחרותו של פרץ לראשות העבודה, אין דרך להציע אלטרנטיבות רלבנטיות.

אבי  [אתר]  בתאריך 12/3/2004 3:06:32 PM

ללא נושא

לגישות כלכליות אחרות ולהוכחות שהעלאת שכר לא גורמת לאינפלציה באתר
http://bnarchives.yorku.ca/archive/00000059

רוני ה.  [אתר]  בתאריך 12/3/2004 3:28:09 PM

תגובה קצרה לעצם הענין

אני לא חושב שיכולה להיות מחלוקת ששכר מינימום מגדיל את האבטלה ומצמצם את התעסוקה. כל מי שלמד מקרו א' יכול לצייר את הגרף של ביקוש והיצע לעבודה ומה עושה קביעת שכר מינימום. לדעתי אין שום דרך בעולם לטעון ששכר מינימום מגביר את התעסוקה.

בנוסף לזה, שכר מינימום מעוות את תמונת התעסוקה במשק, מפני שכשיש שכר מינימום, אנשים לא בוחרים נכון את העיסוק שלהם. כאשר יש מצב שבו הרבה מקומות עבודה מציעים את שכר המינימום, אנשים יבחרו בעבודה על פי שיקולי נוחות, כלומר בעבודות הקלות פיסית והקרובות לבית ולא באלו שהמשק צריך.

אני חושב שהטענות בזכות שכר מינימום הן שתיים. האחת – ברוב ארצות העולם יש שכר מינימום וברמות מסויימות אפשר לחיות עם זה. השניה – השגת קיום מינימלי בכבוד. אבל מעבר לזה, אני חושב שהטענות על הגדלת הצמיחה הן דמגוגיה.

יוסי לוי  בתאריך 12/6/2004 10:44:09 AM

המשך הדיון ברשימה חדשה

תגובותי לתגובות אלה – בלינק הבא:
http://www.notes.co.il/joseph/8793.asp

מחקר האוצר על "שכר המינימום ונזקיו" – קריאה ביקורתית

לפני כשבוע פרסם משרד האוצר מחקר שערך תחת הכותרת "השפעת שכר המינימום ונזקיו", שמהווה את תשובת האוצר למסע הציבורי שמנהלת ההסתדרות למען העלאת גובה שכר המינימום בישראל. כ פי שכותרת המחקר מעידה, מסקנת המחקר היא כי חוק שכר המינימום גורם נזק כלכלי למשק, והעלאתו אף תגרום לנזקים כלכליים נוספים.
טיעוני נייר העמדה שפרסם האוצר מתחלקים לשלוש קבוצות עיקריות: ציטוט מחקרים ומאמרים העוסקים בנושא השפעות שכר המינימום, ה שוואת שכר המינימום בישראל לשכר המינימום הנהוג במדינות אחרות, ומחקר אקונומטרי/סטט יסטי שערכו כלכלני האוצר על פי נתוני המשק הישראלי.

עורכי המחקר מודים כי אין הס כמה בקרב החוקרים בדבר השפעת גובה שכר המינימום על שיעור התעסוקה, וכותבים בפירוש כ י "העדויות האמפיריות  לגבי השפעת העלאת שכר המינימום על התעסוקה, על העוני וא י השוויון… מגוונות ולעיתים סותרות". כמו היופי, גם הקשר בין שני משתנים כלכליים הוא בעיני המתבונן. הנכם מוזמנים לקרוא את סקירת האוצר ואת המחקרים המצוטטים במסמך האוצר, ולשפוט בעצמכם. ברשותכם אתעכב רק על ציטוט אחד, שמקורו דווקא לא אקדמי.  ; כותב מסמך האוצר מציין כי "התאחדות התעשיינים מעריכה כי סך כל תוספת העלות למעסיק ים במשק…בגין העלאת שכר המינימום ל-4500 ש"ח נאמד בכ-22 מיליארד ש"ח". הבה נעשה ח שבון. שכר המינימום כיום הוא מעט יותר מ-3300 ש"ח. העלאתו ל-4500 ש"ח פירושה העלאה של 1200 ש"ח לחודש לעובד פירושה העלאה של כ-14400 ש"ח לשנה. האם העלות של 22 מיליאר ד ש"ח הינה עלות לשנה? מספר משתכרי שכר מינימום הוא כ-10% מהשכירים במשק, שהם כ-180 ,000 עובדים. הכפלה של  14400 ש"ח ב-18000 תיתן 2.5 מיליארד ש"ח. מספר זה שונה למדי מהערכת התעשיינים.

השוואת שכר המינימום בישראל לשכר המינימום במדינות אחרו ת מתחילה, כראוי, בסקירת המצב בארץ. כבר בקריאה של הסקירה ההיסטורית, הקורא מתבלבל. כותב הסקירה מערבב בין סקירה היסטורית של התפתחות שכר המינימום, ובין דעותיו לגבי השפעות שכר המינימום על מצב המשק. כך למשל הוא כותב כי "היחס בין שכר המינימום לשכר הממוצע עלה החל ב-1995 בקצב מהיר. בשנת 1995 עמד היחס על 40.0 אחוזים, לעומת 47.8 אחוזים בשנת 2003". האמת היא ששכר המינימום עמד על 40% מהשכר הממוצע עד 1997, ואז ש ונה בחוק להיות שווה ל-47% מהשכר הממוצע. לכן התייחסות ל"קצב" גידול הינה מטעה.

בחלק זה של הסקירה מושווה שכר המינימום בישראל לשכר המינימום לפי בסיסים שונים – בי חס לשכר הממוצע, ביחס לשכר החציוני, וביחס לתוצר לנפש. כך, למשל, מראה אחת הטבלאות עליה בשכר המינימום בישראל ביחס לתוצר לנפש, מ-47.8% בשנת 2000 ל-53.3% בשנת 2003. בולט במיוחד בטבלה הזינוק שבין שנת 2001, בה היה שכר המינימום 47.8% מהתוצר לנפש לח ודש, לשנת 2002, בה עלה היחס בין שכר המינימום לתוצר ל-52.8%. אולם, הכלכלן מהאוצר לא מביא בפנינו את הנתונים לפיהם חושבו היחסים. בדיקה תראה כי בין שנת 2001 ל-2002 לא עודכן שכר המינימום כלל – בשנים אלה השכר עמד על 3266.58 ש"ח (ראו נתונים הסטוריים לגבי שכר המינימום והשכר הממוצע באתר חברת "נתון").. העלייה ביחס בין שכר המינימום לתוצר לא חלה בגלל עליית שכר המינימום, אלא בגלל הירידה בתוצר. כך גם "זינק" היחס בין שכר המינימ ום לשכר הממוצע מ-44.4% ב-2001 ל-45.7% ב-2002. שוב, לא שכר המינימום עלה, אלא השכר הממוצע ירד. נקודה זו חשובה במיוחד כיוון שבחלק השלישי מסתמך עורך המחקר על היחס ב ין שכר המינימום לשכר הממוצע כאל המשתנה המרכזי בניתוח. עלינו לזכור כי יחס זה אינו גדל רק כתוצאה מעליית שכר המינימום, אלא גם כאשר השכר הממוצע יורד. כך, כאשר באחד הגרפים מראה הכותב כי במקביל לעליה היחס שכר המינימום והשכר הממוצע בין 2001 ל-2002 חלה גם עליה באבטלה מ-11% ל-12%, עלינו לזכור כי לא חלה עליה בשכר המינימום אלא יר ידה בשכר הממוצע במקביל לעליה באבטלה.
חלק ההשוואות משופע בגרפים ובאיורים, ושם חוזר שוב ושוב הטריק של עיוות הצגת הנתונים באמצעות שינוי מלאכותי של בסיס ההשוואה, כפי שהסברתי ברשימתי הקודמת שעסק במחקר הזה.

החלק האחרון במחקר הוא ניתוח אקונומטרי סטטיסטי של נתונים היסטוריים מהמשק הישראלי. במחקר זה ישנם שני כשלים עיקריים. ראשית, המחקר מתייחס לתקופה של 11 שנים, מ-1993 ל-2003, וזאת למרות ששכר המינימום נהוג בישראל מראשית שנות ה-70. מדוע? מסביר עורך המחקר: "תקופת המדגם נבחרה כך שלא תכלול את השינויים המבניים הגדולים שהתרחשו בתחילת שנות ה-90". ובכן, יש כאן הטעיה גדולה. זה אינו מדגם. החוקר מעדיף להתרכז מסיבותיו שלו בתקופה מסויימת, ולוקח את כל הנתונים מאותה תקופה. הנתונים משקפים אכן את שאירע בשנים אלה, אך רק אותן.

הכשל השני הוא הבלבול בין קשר לסיבתיות, כפי שהסברתי כבר ברשימה "האם החסידה מביאה ילדים לעולם?" שעסקה בנושא זה. עצם העובדה שמתגלה קשר בין מספר משתנים, לא אומר כי שינו בערכו של משתנה אחד גורם לשינוי בערכו של משתנה אחר. המחקר האקונומטרי אכן מצביע על קשר בין שיעור התעסוקה והיחס בין שכר המינימום והשכר הממוצע, אך אינו מבסס את הסיבתיות שהאוצר טוען לקיומה. כפי שכבר ראינו, היחס בין שכר המינימום לשכר הממוצע יכול לעלות כי השכר הממוצע יורד, והשכר הממוצע יורד בגלל ירידת הביקוש לעובדים (כפי שלכל כלכלן יסביר לכם), כלומר בגלל עליה באבטלה. ייתכן בהחלט מצב בו עליה באבטלה מגדילה את היחס בין שכר המינימום לשכר הממוצע, גורמת באותה עת לירידה בתוצר, ואז גם היחס בין שכר המינימום לתוצר עולה.
לסיכום, המחקר של משרד האוצר הינו בעייתי במספר מישורים. הוא מסתמך על נתונים לתקופה קצרה יחסית – שהיא כשליש מהתקופה בה נהוג שכר המינימום בישראל. המדד בו משתמש האוצר לייצוג שכר המינימום יכול להשתנות גם כאשר שכר המינימום אינו משתנה, ועלול להראות עליה בשכר המינימום היחסי דווקא עקב עליה באבטלה וירידה בתוצר. בנוסף לכך האוצר מציג את הנתונים בצורה המציגה את המציאות האמיתי  באופן מעוות, מבלבל בין קשר וסיבתיות, אינו מציע תיאוריה כלכלית לביסוס הסיבתיות שותה הוא מנסה להוכיח, ומבטל כלאחר יד מחקרים אחרים שהגיעו לתוצאות מנוגדות לשלו.
 
פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 27 בנובמבר 2004 שם התקבלו 7 תגובות

ליאור  בתאריך 11/27/2004 7:21:14 PM

ניראה שאתה עושה סאלטות באוויר כדי לספר לנו מדוע המסמך בעייתי (וזאת זכותך). אני גם יכול לקבל חלק מהטיעונים שלך כמו למשל עיוות הגרפים. זה עדיין לא מעלה או מוריד בעיניי ואני סבור שהעלאת שכר המינימום עלולה להיות אסון במיוחד בעיתוי הנוכחי. אני לא צריך בשביל זה את כלכלני האוצר, מספיק לי לראות כמה מהקולגות שלי מאבדים מקומות עבודה:

http://www.nrg.co.il/online/16/ART/826/761.html

העלאת שכר המינימום תעלה כאן את העלויות בכל ענפי המשק ותהפוך את המשק לתחרותי פחות. במקום זאת יש להתרכז בהורדת יוקר המחייה שיאפשר לעניים לחיות טוב יותר ולמשק להיות תחרותי יותר. הורדת עלויות תעשה בין השאר ע"י הפסקת החגיגה הציבורית של חבריהם של פרץ ועוזי כהן.

אולי תנסה להסביר מדוע את חושב שצריך להעלות את שכר המינימום.

מרק ק.  בתאריך 11/27/2004 11:16:18 PM

בסופו של דבר הטענה היא פשוטה לחלוטין. לאורך זמן יש בישראל (כלומר לא מנוסח במחקר כלל שתקף לכל העולם) מתאם ישיר בין העליה ביחס שבין שכר המינימום לתל"ג לנפש לבין עליה באבטלה. בהחלט יתכן שהמתאם הזה מקרי או שהמדגם לא מספיק גדול אבל עד שמישהו לא יציע טיעון רציונלי שמבוסס על עובדות שמראה אחרת אני נשאר עם הטיעון הרציונלי היחידי בשטח.

אם אתה מחפש תיאוריות כלכליות אז אני מוכן לספק שתים טריביאליות הישר מהמותן.

1. עסקים שעלות השכר בהם היא מרכיב גדול מהוצאות העסק ושמעסיקים הרבה עובדים לא מיומנים בשכר מינימום ושיש להם תחרות (למשל בתי קפה) העליה בעלויות השכר תעביר חלק מהם להפסד ולכן תגרום בסופו של דבר לסגירתם, ולכן יהיו יותר סטודנטיות מובטלות.

2. 34% ממקבלי שכר המינימום עובדים בשרות הציבורי (ממשלה ועיריות לשלוחותיהן) על מנת לממן את את עלית שכר המינימום הממשלה תיאלץ להטיל מיסים (מאחר שאין דבר כזה ארוחת חינם). אם המס יוטל על המעסיקים אז גם במקרה שהמפעל לא יפשוט את הרגל יהיה לו פחות כסף לגייס עובדים חדשים. האפשרות האחרת היא שהמס יוטל על השכירים, אפשרות שפוליטית לא נראית כברת ביצוע, הרי כולנו חכמים לדרוש שלאחר יהיה יותר טוב אבל כמה מאיתנו ממש מוכנים להקריב משהו בשביל זה?

בסופו של דבר זה שהגדלת שכר המינימום גוררת גידול באבטלה היא ענין של הגיון פשוט, והמקרים שבהם זה לא קורה הם היוצאי דופן. בשביל שגידול בשכר מינימום לא יוביל לגידול באבטלה אתה צריך משק שבו רב עובדי שכר המינימום עובדים במונופולים שמסוגלים לגלגל את הגידול בהוצעות השכר על הלקוחות שלהם. הסטורית ברגע שהמתפרות בארץ נחשפו לתחרות עם המתפרות בירדן, בגלל רמת השכר הגבוהה יחסית בארץ שחויבה על ידי שכר המינימום עבודות התפירה עברו לירדן כי המתפרות לא יכלו לגלגל את העלות של שכר המינימום על הצרכנים בגלל היבוא היותר זול.

יוסי לוי    בתאריך 11/29/2004 2:51:54 PM

אתייחס לתגובותיכם ברשימה נפרדת, כיוון שהדיון יחרוג מתחום הסטטיסטיקה.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 12/2/2004 6:11:11 PM

תגובתי למרק ולליאור נמצאת ברשימה בלינק הבא:
http://www.notes.co.il/joseph/8728.asp

עוזי ו.  בתאריך 12/2/2004 9:57:11 PM

(מתוך תגובה שכתבתי באתר "האייל הקורא", 22.11.2004)

1. הגרף בעמוד 18 מראה מתאם מופלא בין "יחס שכר המינימום" לבין שעור האבטלה. היחס הוא שכר המינימום הקבוע בחוק, מחולק בשכר הממוצע.
בתקופות שבהן שכר המינימום אינו משתנה, היחס עולה ככל שהשכר הממוצע יורד. אם כך, הגרף מוכיח שככל שהשכר הממוצע *יורד*, מספר המובטלים עולה. פירוש: כשהמשק במצב רע, המשק במצב רע. מצב המשק הוא המשתנה ה"נסתר", שמסביר מדוע היחס מינימום-מתוך-ממוצע עולה יחד עם מספר המובטלים.

2. בהשוואות בינלאומיות מחולק שכר המינימום בתל"ג לנפש, כתחליף להשוואה של כח הקניה הדולרי של שכר המינימום. מכיוון שבמדינות אירופה וארה"ב התל"ג לנפש גבוה ב- 20%-80% מאשר בישראל, מתקבל הרושם ששכר המינימום שלנו מגיע לרמה האירופית. בכל מקרה, ברור שההחלטה לבצע השוואה כזו או אחרת היא החלטה מודעת שמשפיעה על המסקנות, ולא "הגיון כלכלי" אובייקטיבי.

3. עיינתי בנספח האקונומטרי המרתק (עמודים 21 עד 32). מתברר – כצפוי – שלא רק שכר המינימום משפיע על שעור האבטלה, אלא גם גורמים אחרים (שיטת הרגרסיה מאפשרת במידת מה לבודד את ההשפעה של כל אחד מהגורמים). הדבר המעניין אינו רשימת הגורמים המסבירים, אלא רשימת הגורמים ש*לא נלקחו בחשבון* (החוקרים מסבירים שמשתנים לא מובהקים לא נכללו בטבלאות הסיכום, אבל אינם מספרים לנו אילו משתנים נמצאו בלתי מובהקים).

תקופת המחקר היא 1993 עד 2004. השינויים העיקריים שישראל עברה בתקופה הזו תלויים בשני צירים: המצב הבטחוני והכלכלה העולמית. שני הגורמים אינם מופיעים כלל בניתוח. אפשר היה למשל לקחת בחשבון את מספר כניסות התיירים לארץ (כמדד לאווירה הנובעת מהמצב הבטחוני), ואת ממוצע האינדקס של הבורסות המובילות בעולם (משוקלל לפי סחר החוץ של ישראל). השוואה כזו היתה יכולה לגלות ששעור המובטלים עולה כשהמשק בצרות – ושהמשק בצרות בגלל הבטחון ובגלל הכלכלה העולמית, ולא בגלל שכר המינימום הנושכני.

שקדיה  [אתר]  בתאריך 2/19/2006 2:25:42 PM

אני לא מומחית לכלכלה, אבל אם הבנתי נכון, מסקנת המחקר אינה שהמשק הישראלי יתמוטט אם יועלה שכר המינימום, אלא רק ירוויח פחות. ואם בכך מדובר, אזי השאלה היא מהי חשיבותו של מחקר זה מול מחקרים או שיקולים חברתיים?
המדינה הרי יכולה להחליט "להרוויח" פחות למען מטרות חברתיות חשובות, והיא גם עושה זאת. כך, לדוגמה, מדינת ישראל החליטה שלמרות העלות הגבוהה, יש חשיבות לכך שכל ילד ילמד 13 שנה (החל מגן חובה). לחוק חינוך חינם יש השלכות כלכליות בטווח המידי ובטווח הארוך, אך בראש ובראשונה הוא תוצר של החלטה חברתית.
באותו אופן ניתן לבחון את העלאת שכר המינימום – להעלאה בוודאי תהיה השפעה על רווחי המעסיקים והמדינה, אך בבסיסה זו החלטה חברתית הקשורה למטרות ששמה לעצמה החברה הישראלית.

אהרון  בתאריך 1/16/2008 9:10:29 PM

אם אינני טועה, יש לקחת בחשבון את נתוני השכר של של המשכורות המוצמדות לשכר המינימום. הוספת כל אותם שכירים ששכרם מוצמד עשוייה להוסיף כמה מלירדים נוספים לחשבון (אני לא בטוח אם זה יעזור להגיע לסכום המנופח של 22 מליארד, אבל אולי עם תוספת המיסים שצריך המעביד לשלם, או אם הצמדת השכר נעשית במכפלות – זה עשוי להגיע לשם)

מחקר האוצר על השפעת שכר המינימום על התעסוקה במשק

 משרד האוצר פרסם מחקר על מה שהוא מכנה "השפעת שכר המינימום ונזקיו". אני קורא עכשיו את המחקר המרתק הזה. מדובר במסמך לא קל לקריאה, ואת תגובתי המלאה אליו אפרסם בהמשך. בינתיים, הנה דוגמא למניפולציה קטנה מהמחקר הזה.

עורך המחקר מודד את שכר המינימום כ-% מהשכר הממוצע במשק. הוא חישב ומצא כי אם יועלה שכר המינימום ל-4500 ש"ח כפי שמציעה ההסתדרות, שכר המינימום בשנת 2007 יהיה שווה ל-54.5% מהשכר הממוצע במשק, וזוהי רמה גבוהה ביותר לשכר המינימום, לדעת החוקר. כדי להמחיש עד כמה השכר גבוה, מצורף בדו"ח האוצר הגרף הבא, המראה את היחס בין שכר המינימום לשכר הממוצע לאורך השנים:

היחס בין שכר המינימום לשכר הממוצע - כפי שהוצג במסמך שהכין משרד האוצר

 

רואים בבירור כי העמודה של שנת 2007 גבוהה ב-60% מהעמודה של שנת 2003, וגבוהה כפליים ויותר מעמודות האחרות. אוי ווי.

אבל שימו לב לציר ה-Y שבצד ימין – תחתית כל עמודה היא בגובה של 38% – עורך המחקר קיצץ את העמודות באופן שווה וכך שינה את היחסים בין הגבהים. העמודה של 2007 מייצגת 54.5%, והעמודה של 2002 מייצגת 45.7%, ולכן העמודה של 2007 צריכה להיות גבוהה מהעמודה של 2002 פי 1.2, ולא פי 2 כפי שמופיע בשרטוט.

קל להעתיק את הנתונים לתכנת אקסל, ולייצר את הגרף מחדש, ללא עיוות. כך עשיתי, ולהלן הגרף שקיבלתי:

היחס בין שכר המינימום לשכר הממוצע – התמונה האמיתית שמשרד האוצר מעדיף לא להראות לכם.

האמת, שמשרד האוצר לא רוצה לספר לכם, היא כי ההעלאה המוצעת בשכר המינימום אינה גבוהה כלל וכלל. אז, כמו שנחמיה שטרסלר אוהב להגיד, שלא יעבדו עליכם.

 

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 21 בנובמבר 2004 שם התקבלו 10 תגובות

סת"ס  בתאריך 11/21/2004 6:46:54 PM

שהיא האם יש מקום להעלות את שכר המינימום במשק (אני חושב שיש ועוד איך), אני לא בהכרח מוצא פסול בהצגת הגרף. בפרסומים נהוג שהנקודות תשבנה על מקסימום שטח מהגרף, וזאת כדי להקל על הבנת הפרטים וניתוח מגמות. נניח שהגרף מציג נתונים מ-1990 כי רק אז החלו לאסוף נתונים. אין שום טעם להציג בארים ריקים עבור השנים 1980-1989. המטרה היא לפרוס את המידע על מקסימום שטח. אני מסכים שזה צעד בעייתי כשהמידע מופנה לקהל הרחב, שלא תמיד שם לב לפרטים ומושפע מאוד מהאפקט הגרפי. אבל אם המחקר מיועד לאנשי מקצוע באוצר, אני בהחלט מצפה מהם לקרוא את הצירים כשהם נתקלים בהיסטוגרמה. בקיצור, תלוי מי הוא קהל היעד.

ונראה לי שנחמיה שטרסלר היה מתנגד לציטוט שלו דווקא בהקשר שהוא מתנגד לו. אבל אם אתה לא תגלה, גם אני לא אגלה.

רוני ה.  [אתר]  בתאריך 11/21/2004 9:37:56 PM

יש שכר מינימום ברוב המדינות המפותחות, וחבל שבכל הדיונים הפוליטיים בעד ונגד שכר המינימום לא מנסים ללמוד מנסיונן של מדינות אחרות.

ואגב, המחקר מזכיר לי את יצחק שמיר, שלפי המסופר שאל פעם את אנשי האוצר מדוע שלא לקבוע ששכר המינימום יהיה שווה לשכר הממוצע במשק.

אבי  [אתר]  בתאריך 11/22/2004 12:01:00 AM

בהולנד בה אחוז האבטלה הוא הנמוך בעולם-2.3%
שכר המינימום הוא 7.41 דולר לשעה, אפילו בארה"ב בה אחוז האבטלה הוא 5.8 (ע"פ מדד ההתפתחות האנושי של האו"ם)שכר המינימום גבוה מבארץ ועומד על 5.15 דולר לשעה

יוספה  בתאריך 11/22/2004 8:27:24 AM

הם משווים את שכר המינימום במדינות שונות כאחוז מההכנסה לנפש ולא כאחוז מהשכר (ממוצע/חציוני וכדומה)
אני לא מצליח לחשוב על הסבר מדוע זו השוואה מטעה, אבל אינטואיטיבית משהו נראה לי לא נכון בבחירה

רוצים לעזור לי????

מרק ק.  בתאריך 11/22/2004 9:05:19 AM

באיזשהו זמן ניתקלתי באתר שפרט מספר דרכים לשקר בעזרת נתונים סטטיסטיים נכונים, ונדמה לי שהצגת גרפים שיש בהם שינוי קנה מידה פנימי היתה הסעיף הראשון.

המחקר עצמו הוא בהחלט מרתק ואם במקרה דוד קליין קורא את הבלוג הזה הייתי מציע לו להתחיל להיות טיפה חברתי כמו שהוא הצהיר לפני מספר חודשים ולישם את המסקנות האמפיריות המובאות בו ולנקוט מדיניות מרחיבה (כלומר להוריד את הריבית).

אורי  בתאריך 11/22/2004 12:18:34 PM

העלאת שכר המינימום אולי לא נראית גבוהה לך, על הגרף, אבל היא תהיה גבוהה למדי עבור המובטלים הרבים שיתווספו לשוק ואלו שאפילו לא ייזכו להכנס אליו.

לגבי האבטלה בהולנד אותה הזכיר כותב קודם: ראשית, האבטלה בהולנד היא של כארבעה אחוזים ולא כפי שצויין. שנית, בהולנד ניתן להעניק שכר שמתחת לשכר המינימום לעובדים צעירים — המהווים עיקר המשתכרים שכר מינימום או קרוב לו. נוסף על כך, היחס בין שכר המינימום והשכר הממוצע בהולנד השתנה מ-64 אחוז מהשכר הממוצע בשנת 1976 ל-47 אחוז מהשכר הממוצע בשנת 2000, כך שהכיוון בהולנד הוא של ירידה במשמעות שכר המינימום.

אורי  בתאריך 11/22/2004 12:21:35 PM

ההשוואה מבוצעת גם כאחוז מהשכר החציוני והשוואות נוספות.

חנן כהן  בתאריך 11/22/2004 12:32:15 PM

השאלה הטריוויאלית היא הסכום שנקבע לשכר המינימום. השאלה האמיתית היא האם הסכום הזה נאכף. והוא לא.

וראו כאן: (צ)חוק שכר המינימום מאת אפרים דוידי
http://www.hagada.org.il/hagad….ame=News&file=article&sid=2871

ערן  בתאריך 11/22/2004 2:14:45 PM

עיון בסקירה http://www.mof.gov.il/research/skira11_2004/skira11_2004.pdf מראה שהנוהג הזה מופיע לכל אורכה – גרפים שמתחילים מ-10% ולא מ-0, ויש עוד.

מרק ק.  בתאריך 11/22/2004 4:52:32 PM

דוד קליין קורא את הבלוג הז. http://finance.walla.co.il/ts…..tsscript=item&path=3&id=629566

מחקר חדש מגלה כי…

"מחקר חדש מגלה כי …" היא הכותרת של מאמר שהתפרסם לפני מספר ימים באתר "האייל הקורא". המאמר, שכתב יובל נוב, סוקר בצורה טובה מספר "כשלים סטטיסטיים נפוצים", אם כי אני סבור שראוי לקרוא לכשלים אלה "כשלים בשימוש בסטטיסטיקה".
כרגיל באייל, המאמר זכה למספר גדול של תגובות (198 נכון לכתיבת שורות אלו), עם גלישה לנושאי אוף-טופיק, והרבה אנשים שלא ממש יודעים על מה הם מדברים, וגם הרבה אנשים שכן. אני ממליץ לא להתעצל ולקרוא גם את התגובות, אם כי בביקורתיות.

פורסם לראשונה בתאריך 25 ביולי 2004 08:45 באתר "רשימות"