נסיכת המדעים

מחלקת המחקר באוצר היא זעירה, והיא חוקרת מה שהשר הממונה מבקש לחקור. הבעיה בישראל היא שאין מכון מחקר אובייקטיבי שיזום מחקרים כלכליים. חוץ מהאוניברסיטאות, המחקר הכלכלי בארץ מרוכז רובו ככולו בבנק ישראל, וזאת שגיאה כי נושאי המחקר שלהם מוגבלים (בעיקר למדיניות מוניטרית) וגם הם לא תמיד אובייקטיבים.

יוסי, כתבתי שזאת זכותך להצביע על כשלים במחקר, כמו כן הסכמתי איתך לגבי אחד מהם. עדיין אשמח לשמוע מה האלטרנטיבות שאתה מציע לגישת האוצר.

הבעיה היחידה עם כל זה היא שחובת ההוכחה צריכה להיות מוטלת על אלו התומכים בהחלת והגדלת שכר המינימום ולא על אלו המתנגדים לו.
כזכור, שכר המינימום הוא סוג של התערבות ממשלתית שנועדה להשיג תוצאות מסויימות. גישה רציונלית לדבר מחייבת את *המצדדים* בחוק לבסס את טענותיהם:
א. מהן התוצאות אותן אמור להשיג החוק
ב. כיצד יאפשר החוק את השגתם
ג. האם ישנן תופעות לוואי, ואם כן, האם השפעתן איננה חמורה יותר מאותן תוצאות חיוביות שביקשנו להשיג

דומני שגם מצדדי החוק הנלהבים ביותר מבינים שיש תופעות לוואי והדבר ניכר בעצם ההצעה שהרי איש איננו מציע להעלות את שכר המינימום לאלפיים דולר, או חמישים אלף. (ומדוע לא בעצם?).
בתחום התוצאות החיוביות מעניין לציין את הנתון שמובא במחקר על אחוז הנמוך של עניים בקרב מקבלי שכר המינימום (פחות מחמישית). בניגוד למצגת השווא של ההסתדרות, שכר המינימום איננו בעיה של עניים משום שרוב העניים אינם עובדים.

1. מצטער, אבל הכרתי את הפילוסופיה המדעי ת מלמדת אותי שיש בהחלט תחומים שבהם מסתפקים בהוכחות אמפיריות גם בלי לקבל תשובה לש אלה למה. לדוגמא חוקי ניוטון. היום אנחנו יודעים שהחוקים הקשורים במהירות וגרביטציה היו מוטעים, אבל במשך יותר ממאה שנים השימוש בחוקים האלו היה מספיק טוב למרות שלא הוכחו (או שההוכחות היו מוטעות). ההוכחה האמפירית לקשר בין שכר המינימום לאבטלה היא ה"חוק" היחידי שעומד בפנינו היום (מאחר שההסתדרות לא טורחת להציג מחקרים סותרים) והטענה שצריך להראות הוכחה תיאורטית לנכונות התוצאות לטעמי היא מוזרה, שקולה לסירוב של פיזיקאי להכיר בכך שמשקל הפרוטון הוא פי ~1800 ממשקל האלקטרון עד שלא יסבירו לו למה.

2. המחקר מציג בנספח (עמודים 21 והילך) שיש מתאם בין העלאתו היחסית של שכר המינימום לבין גידול באבטלה ברבעון שלאחריו, כלומר לםי המחקר יש סיבתיות. אני לא סטטיסטיקאי לכן אין לי מושג אם החישובים תקפים אבל כמו שהעיר עוזי ו. בתגובה לפוסט הקודם בכל מקרה חסרים למשוואה הרבה נתונים על גורמים אחרים שיכולים להשפיע על מצב האבטלה. האם זה הופך את המחקר ללא תקף? יתכן אבל מישהוא צריך לנמק למה ועד עכשיו לא שמעתי על אחד כזה. (כלומר יתכן באופן תיאורטי שהגורמים שעוזי מצביע עליהם אין להם שום השפעה)

3. כמו שכותב דר בר ביצוע, על ההסתדרות להציג את המחקרים שלה שמצדיקים את ההעלאה ומראים שבעיקבותיה המשק יצמח. כל הדיון פה מסתמך על נכונות טענות ההסתדרות, אבל איפה ההוכחה? (ונא להכניס את כל הגורמים שהזכיר עוזי לתוך ההוכחה). מה הטעם לתזז את כל המשק פעם בשנה למשך 4 שנים אם בכלל אין תועלת במהלך?

4. השאלה הבסיסית והדבר הבסיסי ביותר שמפריע לי במסע הפרסום של ההסתדרות הוא המטרה. מה המטרה של הגדלת הצמיחה? האם היא הקטנת האבטלה, או הקטנת העוני, או הקטנת רמת האי שיוויון במשק או ….. . להבנתי יתכן בהחלט שאותו גידול בצריכה שיבוא יגרום להגדלת הכנסותיהם של העשירים המופלגים בעלי החברות ולא ישנה במאום את מצבם של הילדים העניים (וכמעט בטוח שירע מאחר שכמו שכתבתי בפוסט הקודם העלאת מיסים או אינפלציה יהיו תוצאות די ברורות של הגדלת שכר המינימום בגלל ריבוי עובדי שכר המינימום במגזר הציכורי) האם גם אז תתמוך בהגדלת שכר המינימום?

5. בהמשך לארבע. יתכן שהמחקר אכן שגוי וההסתדרות צודקת בטענתה. אבל יתכן שיש כלים יותר יעילים להגיע לאותה מטרה, כמו הורדות מיסים (או הגדלת נקודות זיכוי) או מימון ציבורי לפרויקטי תשתיות עתירי עבודה כמו סלילת מסילות רכבת. אבל כשאין מטרה, פרט להיבחרותו של פרץ לראשות העבודה, אין דרך להציע אלטרנטיבות רלבנטיות.

לגישות כלכליות אחרות ולהוכחות שהעלאת שכר לא גורמת לאינפלציה באתר
http://bnarchives.yorku.ca/archive/00000059

אני לא חושב שיכולה להיות מחלוקת ששכר מינימום מגדיל את האבטלה ומצמצם את התעסוקה. כל מי שלמד מקרו א' יכול לצייר את הגרף של ביקוש והיצע לעבודה ומה עושה קביעת שכר מינימום. לדעתי אין שום דרך בעולם לטעון ששכר מינימום מגביר את התעסוקה.

בנוסף לזה, שכר מינימום מעוות את תמונת התעסוקה במשק, מפני שכשיש שכר מינימום, אנשים לא בוחרים נכון את העיסוק שלהם. כאשר יש מצב שבו הרבה מקומות עבודה מציעים את שכר המינימום, אנשים יבחרו בעבודה על פי שיקולי נוחות, כלומר בעבודות הקלות פיסית והקרובות לבית ולא באלו שהמשק צריך.

אני חושב שהטענות בזכות שכר מינימום הן שתיים. האחת – ברוב ארצות העולם יש שכר מינימום וברמות מסויימות אפשר לחיות עם זה. השניה – השגת קיום מינימלי בכבוד. אבל מעבר לזה, אני חושב שהטענות על הגדלת הצמיחה הן דמגוגיה.

תגובותי לתגובות אלה – בלינק הבא:
http://www.notes.co.il/joseph/8793.asp

ניראה שאתה עושה סאלטות באוויר כדי לספר לנו מדוע המסמך בעייתי (וזאת זכותך). אני גם יכול לקבל חלק מהטיעונים שלך כמו למשל עיוות הגרפים. זה עדיין לא מעלה או מוריד בעיניי ואני סבור שהעלאת שכר המינימום עלולה להיות אסון במיוחד בעיתוי הנוכחי. אני לא צריך בשביל זה את כלכלני האוצר, מספיק לי לראות כמה מהקולגות שלי מאבדים מקומות עבודה:

http://www.nrg.co.il/online/16/ART/826/761.html

העלאת שכר המינימום תעלה כאן את העלויות בכל ענפי המשק ותהפוך את המשק לתחרותי פחות. במקום זאת יש להתרכז בהורדת יוקר המחייה שיאפשר לעניים לחיות טוב יותר ולמשק להיות תחרותי יותר. הורדת עלויות תעשה בין השאר ע"י הפסקת החגיגה הציבורית של חבריהם של פרץ ועוזי כהן.

אולי תנסה להסביר מדוע את חושב שצריך להעלות את שכר המינימום.

בסופו של דבר הטענה היא פשוטה לחלוטין. לאורך זמן יש בישראל (כלומר לא מנוסח במחקר כלל שתקף לכל העולם) מתאם ישיר בין העליה ביחס שבין שכר המינימום לתל"ג לנפש לבין עליה באבטלה. בהחלט יתכן שהמתאם הזה מקרי או שהמדגם לא מספיק גדול אבל עד שמישהו לא יציע טיעון רציונלי שמבוסס על עובדות שמראה אחרת אני נשאר עם הטיעון הרציונלי היחידי בשטח.

אם אתה מחפש תיאוריות כלכליות אז אני מוכן לספק שתים טריביאליות הישר מהמותן.

1. עסקים שעלות השכר בהם היא מרכיב גדול מהוצאות העסק ושמעסיקים הרבה עובדים לא מיומנים בשכר מינימום ושיש להם תחרות (למשל בתי קפה) העליה בעלויות השכר תעביר חלק מהם להפסד ולכן תגרום בסופו של דבר לסגירתם, ולכן יהיו יותר סטודנטיות מובטלות.

2. 34% ממקבלי שכר המינימום עובדים בשרות הציבורי (ממשלה ועיריות לשלוחותיהן) על מנת לממן את את עלית שכר המינימום הממשלה תיאלץ להטיל מיסים (מאחר שאין דבר כזה ארוחת חינם). אם המס יוטל על המעסיקים אז גם במקרה שהמפעל לא יפשוט את הרגל יהיה לו פחות כסף לגייס עובדים חדשים. האפשרות האחרת היא שהמס יוטל על השכירים, אפשרות שפוליטית לא נראית כברת ביצוע, הרי כולנו חכמים לדרוש שלאחר יהיה יותר טוב אבל כמה מאיתנו ממש מוכנים להקריב משהו בשביל זה?

בסופו של דבר זה שהגדלת שכר המינימום גוררת גידול באבטלה היא ענין של הגיון פשוט, והמקרים שבהם זה לא קורה הם היוצאי דופן. בשביל שגידול בשכר מינימום לא יוביל לגידול באבטלה אתה צריך משק שבו רב עובדי שכר המינימום עובדים במונופולים שמסוגלים לגלגל את הגידול בהוצעות השכר על הלקוחות שלהם. הסטורית ברגע שהמתפרות בארץ נחשפו לתחרות עם המתפרות בירדן, בגלל רמת השכר הגבוהה יחסית בארץ שחויבה על ידי שכר המינימום עבודות התפירה עברו לירדן כי המתפרות לא יכלו לגלגל את העלות של שכר המינימום על הצרכנים בגלל היבוא היותר זול.

אתייחס לתגובותיכם ברשימה נפרדת, כיוון שהדיון יחרוג מתחום הסטטיסטיקה.

תגובתי למרק ולליאור נמצאת ברשימה בלינק הבא:
http://www.notes.co.il/joseph/8728.asp

(מתוך תגובה שכתבתי באתר "האייל הקורא", 22.11.2004)

1. הגרף בעמוד 18 מראה מתאם מופלא בין "יחס שכר המינימום" לבין שעור האבטלה. היחס הוא שכר המינימום הקבוע בחוק, מחולק בשכר הממוצע.
בתקופות שבהן שכר המינימום אינו משתנה, היחס עולה ככל שהשכר הממוצע יורד. אם כך, הגרף מוכיח שככל שהשכר הממוצע *יורד*, מספר המובטלים עולה. פירוש: כשהמשק במצב רע, המשק במצב רע. מצב המשק הוא המשתנה ה"נסתר", שמסביר מדוע היחס מינימום-מתוך-ממוצע עולה יחד עם מספר המובטלים.

2. בהשוואות בינלאומיות מחולק שכר המינימום בתל"ג לנפש, כתחליף להשוואה של כח הקניה הדולרי של שכר המינימום. מכיוון שבמדינות אירופה וארה"ב התל"ג לנפש גבוה ב- 20%-80% מאשר בישראל, מתקבל הרושם ששכר המינימום שלנו מגיע לרמה האירופית. בכל מקרה, ברור שההחלטה לבצע השוואה כזו או אחרת היא החלטה מודעת שמשפיעה על המסקנות, ולא "הגיון כלכלי" אובייקטיבי.

3. עיינתי בנספח האקונומטרי המרתק (עמודים 21 עד 32). מתברר – כצפוי – שלא רק שכר המינימום משפיע על שעור האבטלה, אלא גם גורמים אחרים (שיטת הרגרסיה מאפשרת במידת מה לבודד את ההשפעה של כל אחד מהגורמים). הדבר המעניין אינו רשימת הגורמים המסבירים, אלא רשימת הגורמים ש*לא נלקחו בחשבון* (החוקרים מסבירים שמשתנים לא מובהקים לא נכללו בטבלאות הסיכום, אבל אינם מספרים לנו אילו משתנים נמצאו בלתי מובהקים).

תקופת המחקר היא 1993 עד 2004. השינויים העיקריים שישראל עברה בתקופה הזו תלויים בשני צירים: המצב הבטחוני והכלכלה העולמית. שני הגורמים אינם מופיעים כלל בניתוח. אפשר היה למשל לקחת בחשבון את מספר כניסות התיירים לארץ (כמדד לאווירה הנובעת מהמצב הבטחוני), ואת ממוצע האינדקס של הבורסות המובילות בעולם (משוקלל לפי סחר החוץ של ישראל). השוואה כזו היתה יכולה לגלות ששעור המובטלים עולה כשהמשק בצרות – ושהמשק בצרות בגלל הבטחון ובגלל הכלכלה העולמית, ולא בגלל שכר המינימום הנושכני.

אני לא מומחית לכלכלה, אבל אם הבנתי נכון, מסקנת המחקר אינה שהמשק הישראלי יתמוטט אם יועלה שכר המינימום, אלא רק ירוויח פחות. ואם בכך מדובר, אזי השאלה היא מהי חשיבותו של מחקר זה מול מחקרים או שיקולים חברתיים?
המדינה הרי יכולה להחליט "להרוויח" פחות למען מטרות חברתיות חשובות, והיא גם עושה זאת. כך, לדוגמה, מדינת ישראל החליטה שלמרות העלות הגבוהה, יש חשיבות לכך שכל ילד ילמד 13 שנה (החל מגן חובה). לחוק חינוך חינם יש השלכות כלכליות בטווח המידי ובטווח הארוך, אך בראש ובראשונה הוא תוצר של החלטה חברתית.
באותו אופן ניתן לבחון את העלאת שכר המינימום – להעלאה בוודאי תהיה השפעה על רווחי המעסיקים והמדינה, אך בבסיסה זו החלטה חברתית הקשורה למטרות ששמה לעצמה החברה הישראלית.

אם אינני טועה, יש לקחת בחשבון את נתוני השכר של של המשכורות המוצמדות לשכר המינימום. הוספת כל אותם שכירים ששכרם מוצמד עשוייה להוסיף כמה מלירדים נוספים לחשבון (אני לא בטוח אם זה יעזור להגיע לסכום המנופח של 22 מליארד, אבל אולי עם תוספת המיסים שצריך המעביד לשלם, או אם הצמדת השכר נעשית במכפלות – זה עשוי להגיע לשם)

שהיא האם יש מקום להעלות את שכר המינימום במשק (אני חושב שיש ועוד איך), אני לא בהכרח מוצא פסול בהצגת הגרף. בפרסומים נהוג שהנקודות תשבנה על מקסימום שטח מהגרף, וזאת כדי להקל על הבנת הפרטים וניתוח מגמות. נניח שהגרף מציג נתונים מ-1990 כי רק אז החלו לאסוף נתונים. אין שום טעם להציג בארים ריקים עבור השנים 1980-1989. המטרה היא לפרוס את המידע על מקסימום שטח. אני מסכים שזה צעד בעייתי כשהמידע מופנה לקהל הרחב, שלא תמיד שם לב לפרטים ומושפע מאוד מהאפקט הגרפי. אבל אם המחקר מיועד לאנשי מקצוע באוצר, אני בהחלט מצפה מהם לקרוא את הצירים כשהם נתקלים בהיסטוגרמה. בקיצור, תלוי מי הוא קהל היעד.

ונראה לי שנחמיה שטרסלר היה מתנגד לציטוט שלו דווקא בהקשר שהוא מתנגד לו. אבל אם אתה לא תגלה, גם אני לא אגלה.

יש שכר מינימום ברוב המדינות המפותחות, וחבל שבכל הדיונים הפוליטיים בעד ונגד שכר המינימום לא מנסים ללמוד מנסיונן של מדינות אחרות.

ואגב, המחקר מזכיר לי את יצחק שמיר, שלפי המסופר שאל פעם את אנשי האוצר מדוע שלא לקבוע ששכר המינימום יהיה שווה לשכר הממוצע במשק.

בהולנד בה אחוז האבטלה הוא הנמוך בעולם-2.3%
שכר המינימום הוא 7.41 דולר לשעה, אפילו בארה"ב בה אחוז האבטלה הוא 5.8 (ע"פ מדד ההתפתחות האנושי של האו"ם)שכר המינימום גבוה מבארץ ועומד על 5.15 דולר לשעה

הם משווים את שכר המינימום במדינות שונות כאחוז מההכנסה לנפש ולא כאחוז מהשכר (ממוצע/חציוני וכדומה)
אני לא מצליח לחשוב על הסבר מדוע זו השוואה מטעה, אבל אינטואיטיבית משהו נראה לי לא נכון בבחירה

רוצים לעזור לי????

באיזשהו זמן ניתקלתי באתר שפרט מספר דרכים לשקר בעזרת נתונים סטטיסטיים נכונים, ונדמה לי שהצגת גרפים שיש בהם שינוי קנה מידה פנימי היתה הסעיף הראשון.

המחקר עצמו הוא בהחלט מרתק ואם במקרה דוד קליין קורא את הבלוג הזה הייתי מציע לו להתחיל להיות טיפה חברתי כמו שהוא הצהיר לפני מספר חודשים ולישם את המסקנות האמפיריות המובאות בו ולנקוט מדיניות מרחיבה (כלומר להוריד את הריבית).

העלאת שכר המינימום אולי לא נראית גבוהה לך, על הגרף, אבל היא תהיה גבוהה למדי עבור המובטלים הרבים שיתווספו לשוק ואלו שאפילו לא ייזכו להכנס אליו.

לגבי האבטלה בהולנד אותה הזכיר כותב קודם: ראשית, האבטלה בהולנד היא של כארבעה אחוזים ולא כפי שצויין. שנית, בהולנד ניתן להעניק שכר שמתחת לשכר המינימום לעובדים צעירים — המהווים עיקר המשתכרים שכר מינימום או קרוב לו. נוסף על כך, היחס בין שכר המינימום והשכר הממוצע בהולנד השתנה מ-64 אחוז מהשכר הממוצע בשנת 1976 ל-47 אחוז מהשכר הממוצע בשנת 2000, כך שהכיוון בהולנד הוא של ירידה במשמעות שכר המינימום.

ההשוואה מבוצעת גם כאחוז מהשכר החציוני והשוואות נוספות.

השאלה הטריוויאלית היא הסכום שנקבע לשכר המינימום. השאלה האמיתית היא האם הסכום הזה נאכף. והוא לא.

וראו כאן: (צ)חוק שכר המינימום מאת אפרים דוידי
http://www.hagada.org.il/hagad….ame=News&file=article&sid=2871

עיון בסקירה http://www.mof.gov.il/research/skira11_2004/skira11_2004.pdf מראה שהנוהג הזה מופיע לכל אורכה – גרפים שמתחילים מ-10% ולא מ-0, ויש עוד.

דוד קליין קורא את הבלוג הז. http://finance.walla.co.il/ts…..tsscript=item&path=3&id=629566

כמה דברים: באותה שנה נחשב כבר הטלפון למכשיר עממי למדי, לא יקר מדי לרכישה ולהתקנה. להערכתי, גם אם הושגו שמות וכתובות הנשאלים מספרי הטלפונים אין בכך כדי להעיד על אי-תקינות בהנחות היסוד. השאלה, להערכתי, היא מאלו ספרי טלפונים נלקחו השמות.

המיתון באותן שנים כבר היה בירידה. מכל מקום, מדינות ניו אינגלנד, למשל, נגעו פחות מאזורי המערב, המרכז והדרום. באזורים אחרונים אלה, הוכיח הניו-דיל את עצמו באופן שהעניק לרוזוולט לעתים למעלה מתשעים אחוז מהקולות (דרום קרולינה ומיסיסיפי), או לפחות למעלה משבעים אחוז (כל המדינות ממערב לקו מונטנה-ניו מכסיקו ומדרום לקו וירג'יניה-טקסאס). כלומר, אם הסוקרים עשו שימוש בספרי טלפונים של איזורים מסוימים בניו אינגלנד (מיין או ורמונט, למשל), כולל אפילו ניו יורק וסביבתה, ולא עשו שימוש בספרי טלפונים של איזורים בדרום ובמערב, יתכן שזו הייתה הסיבה לטעות.

אגב, הבחירות לנשיאות ארה"ב הביאו בכנפיהן כמה פרדוכסים מעניינים בעבר, כמו נשיא שנבחר בקולות שלושים אחוז מהתושבים בלבד או נשיא שזכה בניצחון על חודו של אלקטור בודד כשקיבל את מיעוט הקולות. עמדתי על כך במאמר שפרסמתי כאן: http://www.aplaton.co.il/story_56

צריך להזכיר את הנטיה של עובדים במקצוע מסוים לצרוך בהגזמה את המוצר אותו הם מוכרים (ואין הכוונה לעובדי חברת החשמל).
אם תשאלו את היו"ר כמה כרטיסי לוטו/טוטו יש לו, תקבלו תשובה גדולה מאפס,
ואם תבררו את הרגלי הצריכה של העובדים במשרדי פרסום, תגלו נתונים מעציבים מאוד.

בלי שום קשר, לא מתפקידה של הממשלה לעסוק בהימורים, לא כל שכן לעודד אותם.

.

תוכל לראות את החישובים המפורטים בפורום המתמטיקה של תפוז – הלינק נמצא ברשימה.

מה ההבדל בין הקורס של מוטרו לבין "הסתברות (1)"?

דווקא בגלל שעובדי מפעל הפיס מכירים את הסיכויים היה ראוי שהם לא ישתתפו.

לדוגמה: חלק מעובדי מפעל הפיס יכולים לדעת מהם הסיכויים המדוייקים בהגרלה ברגע האחרון ולהחליט אז אם לקנות כרטיס.

ובקשר לתפקידה של הממשלה: הטענה הנפוצה היא שההיממורים שללו היו קיימים בכל מקרה. ועדיף שהכסף הזה ילך לטוטו וללוטו מאשר למשפחת גבריאלי ושות'.

1. זה שאנשי מפעל הפיס מכירים את הסיכוי לא מגדיל את הסיכוי שלהם. לדעתי השאלה היותר טובה היא האם הם משלמים מחיר מלא עבור המנוי.

2. כמו שהחישוב פה מראה אדם צריך להשקיע 350*60 (מחיר מנוי לחודש) =~20,000 שקל בכדי לקבל סיכוי של 50% לזכות בהגרלה קטנה שמארגנת המדינה בעוד שאצל הקרובים של גבריאלי הסיכוי הוא ~48% ויותר החל מהשקל הראשון. האנשים במדינה הם לא טיפשים ולכן הם הולכים להמר איפה שהחישוב הרציונלי מראה שיותר כדאי להמר. בגדול ניתן לומר שהמונופול של המדינה בעניני הימורים מכתיב סיכויים אפסיים למהמרים.

3. הימורים הם מס על עניים כי בעיקר העניים מהמרים. אתה יכול לדמיין לעצמך מצב בו המדינה גובה מס מיוחד של 10 שקלים בחודש מאנשים שמרוויחים פחות מ5000 שקל בשביל לממן בנית אולמות ספורט ותשלומי שכר של עשרות אלפי שקלים למינויים פוליטיים? אם המדינה חושבת שהקמת אולמות ספורט זה דבר חשוב, היא צריכה להקצות לו כסף בתקציב ולגבות אותו כמס *מהעשירים*.

כתבת "הימורים הם מס על עניים".

לעניות דעתי, הימורים הם מס בעיקר על טפשות.

למרות זאת, אני מסכים עם טינתך העקרונית.

אם באמת היו"ר תורם את המכונית בה זכה, מה הניע אותו להשתתף בהגרלה המקורית?
הרי הוא ידע שאם יזכה יאלץ, כנראה, לתרום את המכונית, ואם לא יזכה- פשוט אין טעם לשלם עבור הכרטיסים;
לכן בכל מקרה הוא מפסיד את מחיר הכרטיסים.

היה צריך להגריל בין האנשים תאונות דרכים, כדי לדלל קצת את המכוניות ולא להוסיף עליהן חדשות. בעצם זה מה שקורה פה כל יום. כל יום פה מצד אחד מגרילים כמה מכוניות של מפעל הפיס, ומצד שני מגרילים כמה תאונות, שישמר איזון המכוניות בטבע הפקקים.

ותשובה ל5- ידיעות כבר זמן מה עסוק במסע ציבורי שמטרתו לשכנע את הציבור שהוא דפוק ומסכן והכל רע. מענין אם זה קשור לעובדה שסטיב כבר לא ממש מועמד לראשות הליכוד וזו דרך טובה להפחית את הסיכויים של נתניהו.

אבל מי צריך נקיון כפיים במפעל הפיס? הרי לרגע לא חשדנו בהם שהם כאלה.
ואכן, משכורתו של היו"ר ללא ספק אינה מספיקה לגמור את החודש, אני לא מתפלאת שהוא נאלץ להשלים הכנסה בהגרלות, כאחרון העניים.

כשאני עושה ביטוח חיים, למשל, מעניין אותי כמה יעלה לי לוודא שאשתי לא תישאר עם משכנתא במקרה מותי. אני מניח שיתכן שאמות מסיבה כלשהי שאינה בשליטתי.

כשאני נוסע לסיני, לעומת זאת, אני לא מניח שאמות מסיבה שאינה בשליטתי משום שכאן אני יכול לבחור שלא לנסוע דווקא לסיני, כן לשעות לאזהרות מעכת הבטחון הסופר-מקצועית שלנו, וכו'.

הסיכוי של מי?
של רוכב האופניים?
הולך הרגל?
נהג המשאית?
הנהג החדש?

והסיכוי למות בסיני – מהו מרחב המדגם? התיירים שהיו בסיני בחג? מאז רוה"ש? בשנה האחרונה?

בסופו של דבר אם הסטטיסטיקה של כרמלי היתה נכונה לפחות 300 אנשים היו צריכים למות בסיני כתוצאה מעישון, אבל מאחר ואנשים מעשנים לא נוטים למות בשבוע מסוים של השנה אלא המוות שלהם מתפזר בצורה פחות או יותר אחידה על כל הימים ב (ניחוש שלי) טווח של 15 שנה, לכן מספר המתים מעישון הצפוי באותה כמות של אנשים הוא 600/)365/20*15( שזה 3 אנשים, פחות ממספר ההרוגים בפיגוע.

באותה המידה ההשוואה לתאנות הדרכים מוטעית מאחר שגם התאונות מתפזרות במידה שווה על פני השנה ולא ממוקדות כמו ההתראה רק לחג.

הניתוח הרטרואקטיבי הזה הוא לדעתי מוטעה לחלוטין. השאלה היא האם הערכת הסיכון של האנשים שירדו לסיני היתה מוטעת בהתחשב בנתונים שהיו בידיהם בהשוואה ל, למשל, טיול בצפון. מאחר ועד אותו רגע הניסיון הראה שההתראות לא מתממשות ולכן הסיכון בנסיעה לסיני הוא אפסי. עכשיו אחרי הפיגוע כולנו מתיחסים להתרעות בצורה יותר רצינית ולכן רמת הסיכון כבר לא אפסית ואנשים מבטלים טיסות לטורקיה ותאילנד.

זה שהצבוע ההוא, אורלב, מתעלם מרמת הסיכון בה חיים בוחריו. אולי באמת כדאי שהמדינה תפסיק לממן פיצויים למי שנפגע בפיגועים צפויים בשטחים הכבושים.

לא ברור לי בדיוק על איזה הטבות (אולי "פיצויים" תהיה מילה הולמת יותר) מתנהל הויכוח.
לדעתי אין מקום לפצות מי שנפגע מטרור בחו"ל יותר מאשר מי שנפגע בדרך אחרת.
המדינה מחויבת לתת לאזרחיה הגנה בתחומה, ובמקרה שכשלה בכך עליה לפצותם עד כמה שניתן.
היא אינה מסוגלת ואינה מחויבת להגן עליהם בעת שהם נופשים בחו"ל.

מובן שלמדינה אין זכות לאסור על מכירת ביטוח לנוסעים.

כתבת "סטטיסטיקה אינה הכלי המתאים", אבל בנימוקיך לא הייתה התייחסות כמותית אלא איכותית.
אם החלטת לנסוע לסיני, ואתה מעוניין להעריך את הסיכון שאתה נוטל עליך, האיזה כלי תשתמש להערכת הסיכון?

מעניין מה היה קורה אם ארה"ב היתה מודיעה שהיא איננה אחראית לגורל אזרחיה השמים נפשם בכפם ומבקרים בישראל.
לגבי השאלה למה חברות הביטוח רוצות למכור הרבה פוליסות – קודם כל כדי להרוויח כסף. חוץ מזה, ככל שתמכור במספרים גבוהים יותר גדל הסיכוי שהתחזית האקטוארית שלך אכן תתממש.

כמובן שאני מעדיף את 1+1=2 (את המשוואה הזו אני מבין) אבל הייתי משנה את זה ל 1+0=1 ומתמוגג גם מקיום איבר נייטרלי לחיבור.

תקח משהו כמו a+0=a, המשפט לעיל אומר רק שהוא נייטרלי ביחס ל1, וזה לא מרשים מדי.

הכל נובע (בערך) מאבר יחידה, פעולת החיבור ואקסיומת האינדוקציה. a (בשלמים) הוא תוצר של כמה פעולות חיבור של 1.

1+1=10 לא?

אני חושבת שניסחת לי בזה הרגע למה אפילו לא שקלתי לקרוא את הספר הזה.

דווקא עושה לו את החיים קלים, אבל שמעתי מחברה בעלת חשיבה עצמאית שזה ספר מעצבן, טרחני ומשעמם, כן מתמטיקה או לא מתמטיקה.
ככה, זה לפעמים (ולפעמים יותר מרק לפעמים…) רבי המכר הם לאו דווקא ספרים טובים.
אתה יודע, כולם קנו, לא בטוח שכולם קראו…

לעניין "מונטי הול" – האם גם לך נדמה שניסוח השאלה שם מעורר ספקות באשר לתוצאה (כלומר, יתכן שההסבר הסטטיסטי מנצח את השאיפה האינטואיטיבית בדוגמא המקורית, אולם מילה אחת שחסרה במובאה של האדון גורמת להסבר הסטטיסטי להיות שגוי? – העובדה שלא מצויין האם המנחה מציג למתחרה את הדלת עם העז, או עושה זאת רק לעיני הקהל, היא המאפשרת גם לתשובה האינטואיטיבית וגם לתשובה הסטטיסטית להיות נכונות, לדעתי (ואפשר להרחיב על כך אם לא הצלחתי להסביר למה אני מתכוון).

ובכלל, הילד אולי גאון, אבל הסופר לא מיודע לגבי מסלולי הרכבות התחתיות בלונדון, וטועה שם בגדול (קו Jubilee לא עובר דרך תחנת פיקדילי).

לא הבנתי את הבקורת שלך, האם אתה אומר:
1. תאור דמות האוטיסט אינו טוב.
2. אפשר היה לתאר אותו גם ללא נטייה מתמטית.
אם 1, אז אנחנו פשוט חלוקים אם 2 אז נכון אבל אז מה.
אפשר היה ליצג אותו גם כילדה, שחור או לכתוב ספר אחר.
בעיני לא קיימת המשוואה שהגדרת בספר, האוטיזם שלו (שלא ברור לי למה אתה פוסק שהוא לא אוטיסט) כולל הרבה יותר מהנטייה המתמטית.
עקרו הוא חוסר הבנה טוטאלית של העולם, מערכות יחסים ורגשות.
הספר היה עבורי ממש לא קל ומאוד מטריד, אבל טוב.

1. ככל שהבנתי (המוגבלת בתחום) משגת, הילד אינו אוטיסט אלא סובל מתסמונת אספרגר. אני מסתמך בטענתי זו על הבנתי, לאחר שקראתי קצת על אוטיזם, והתיאור בספר לא תואם את התיאורים שקראתי לתסמונת האוטיזם. בנוסף לכך, במקומות שונים (פורום אוטיזם בתפוז, ביקורת בעיתון הארץ) גם כן נטען כי התיאור אינו של אוטיסט אלא של תסמונת אספרגר.
לעומת זאת, התיאור החיצוני של התנהגותו כסובל מתסמונת אספרגר הוא טוב למדי, ככל הנראה.

לגבי 2, זו אכן טענתי. הטענה שלך "אז מה" נכונה לחלוטין. פרט לכך שזו סיבה מספיק טובה בשבילי לא לאהוב את הספר.
עניין של טעם.

תסמונת אספרגר מוגדרת כתת-קבוצה של אוטיזם. ובמילים אחרות: טכנית, אין אדם בעל תסמונת אספרגר שאינו אוטיסט. זה שנעשה שימוש מבלבל במושג "אוטיסט", לפעמים גם בפורומים מקצועיים, זאת כבר בעיה אחרת. (לכאורה "אוטיסט" הוא כל אדם בעל תסמינים אוטיסטיים, ובפרט בתפקוד נמוך, שאינו נופל תחת הגדרה ספציפית יותר, כגון תסמונת אספרגר, תסמונת רט, תסמונת איקס שביר וכו).

הנה לך, סתם לשל השכלתך, ביקורת על אותו ספר שכתבה בחורה אוטיסטית:

http://www.sonic.net/mustang/moggy/archives/Literature.html

על טעם ועל ריח אין להתווכח, זכותך לא לאהוב את הספר. אבל אל תלמד אותנו מה זה אוטיזם, אם אתה לא ממש יודע. ואת זה אני כותבת בתור אמא של ילד שידע לזהות מספרים בשמם, וידע להבחין בין משושה למתומן ולתת להם את השם הנכון – עוד לפני שידע לקרוא לי "אמא". יש כאלה באמת, לא רק בסרטים ובספרים.

תסמונת אספרגר אינה ליקוי, כי אם תסמונת: אוסף של סימפטומים. חלקם שלילייםוחלקם חיוביים.

פורום האינטרנט הישראלי של אנשים עם אספרגר נמצא כאן:
http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommuna.asp?Communaid=15669
כל מי שיש לו תסמונת אספרגר מוזמן להצטרף אל הפורום.
גם מי שרק חושב שאולי יש לו תסמונת אספרגר מוזמן להצטרף אל הפורום.

ממתי ספר טוב קשור באמיתות או בדיוק הפרטים שבו?????? באמת… אני אמא לילד עם תיסמונת אספרגר ולא יאומן כמה שהספר קולע בול לתיאור של התיסמונת. אתא כניראה לא ממש יודע באמת מהי תיסמונת אספרגר – בספקטרום האוטיסטי עם אינטיליגנציה לרוב הרבה מעל הממוצע. מתמטיקה או מדע או מוסיקה לכל אחד מהילדים האלה יש איזה תחום של (לא נעים לומר אבל) גאונות מסויימת.