חיפוש באתר

קישורים

עמודים

קטגוריות

ארכיב עבור 'נשים בסטטיסטיקה'

ג’ולייט פופר שייפר

ג’ולייט (ג’ולי) פופר שייפר (נולדה ב-1932) הייתה פסיכולוגית וסטטיסטיקאית אמריקנית, הידועה בעיקר בזכות מחקריה בתחום ההשערות המרובות.

ג'ולייט שייפר

ג’ולייט שייפר (נולדה ב-1932)

ג’ולייט פופר נולדה בברוקלין. בבית הספר התיכון למדה במגמת המתמטיקה במשך ארבע שנים, למרות שמגמה זו יועדה לבנים בלבד. כמו כן הייתה חברה במועדון המתמטיקה, שגם הוא נועד לבנים בלבד. עם סיום לימודיה בתיכון למדה במכללת סווארתמור פסיכולוגיה, מתמטיקה ופילוסופיה. את לימודי הדוקטורט עשתה באוניברסיטת סטנפורד, וקיבלה תואר דוקטור בפסיכולוגיה בשנת 1957.

לאחר פוסטדוקטורט באוניברסיטת אינדיאנה הצטרפה כחברת סגל למחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קנזס, שם לימדה קורסים בפסיכולוגיה מתמטית ובסטטיסטיקה. במהלך השנים קודמה והגיעה לדרגת פרופסור. היא הייתה מעורבת בפעילות נגד אפליה גזעית, והייתה יושבת הראש הראשונה של הועדה למניעת הפליה באוניסברסיטת קנזס.

בשנת 1973 יצאה לשנת שבתון במחלקה לסטטיסטיקה באוניברסיטת ברקלי, שם עבדה בשיתוף פעולה עם אריק ל. להמן, לו נישאה כעבור ארבע שנים. ב-1977 עברה להתגורר בברקלי, קליפורניה, וקיבלה משרת מרצה אורח באוניברסיטת קליפורניה בדייויס. ב-1978 קיבלה משרת מרצה לסטטיסטיקה באוניברסיטת ברקלי, וניהלה שם את שירותי הייעוץ הסטטיסטי. גם שם הגיעה לדרגת פרופסור. היא פרשה ב-1994, אך המשיכה לעבוד במשך מספר שנים במרכז להערכה חינוכית בפרינסטון.

בתקופת עבודתה בקנזס מחקריה של שייפר בתחום הפסיכולוגיה עסקו בתיאוריה של הלמידה, בחקר האישיות ובתפישה חושית. מאוחר יותר החלה להתעניין בבעיית ההשערות המרובות, תחום אשר יהפוך מאוחר יותר לנושא המחקר העיקרי שלה.

להמן כותב בספרו כי בתקופת עבודתה בברקלי שייפר הייתה לאחד החוקרים המובילים בתחום ההשערות המרובות. שייפר הראתה כי הבדלים מובהקים סטטיסטית אינם טרנזיטיביים, וטבעה את המושג “טעות מסוג שלישי”. כן עסקה בחקר מודלים לינאריים ובניתוח רב משתני. היא פירסמה למעלה מעשרים מאמרים מדעיים בתחום. בסך הכל פירסמה 79 מאמרים מחקריים לאורך הקריירה שלה.

שייפר הייתה חברת כבוד במספר אגודות מדעיות, וחברה במכון הבינלאומי לסטטיסטיקה. בשנת 2003 זכתה בפרס על שם פ.נ. דייויד בזכות תרומתה החלוצית לשיטות סטטיסטיות בחינוך ופסיכומטריה ותפקידה יוצא הדופן בטיפוח ההזדמנויות לקידום  נשים במדעים.

לקריאה נוספת

קראו על עוד נשים בסטטיסטיקה

אניד צ’ארלס

אניד צ’ארלס (1894-1972) הייתה סטטיסטיקאית ופעילה סוציאליסטית ופמיניסטית. היא נמנית עם חלוצי המחקר בתחומי הדמוגרפיה והסטטיסטיקה של אוכלוסיות.

צ’רלס קיבלה ב-1916 תואר במתמטיקה, כלכלה וסטטיסטיקה בניונהאם קולג’ באוניברסיטת קיימברידג’. ב-1929, כאשר התגוררה בדרום אפריקה, לשם עברה בעקבות בעלה, קיבלה תואר דוקטור בפסיכולוגיה מאוניברסיטת קייפטאון.

היא החלה לעסוק בסטטיסטיקה רק בתחילת שנות ה-30, כשאר התמנתה לעמיתת מחקר בבית הספר לכלכלה של לונדון (LSE). למעשה, היא התמקדה במחקר בתחום חדש שזה עתה החל להתפתח – דמוגרפיה. היא עסקה בעיקר בשני תחומים עיקריים – חקר הפוריות ותחזיות אוכלוסייה. עם זאת, לא נמנעה מלעסוק גם בתחומים אחרים.

ב-1932 היא פירסמה מחקר חלוצי על השימוש באמצעי מניעה שהתבסס על מדגם של 900 נשים באנגליה. כעבור שנתיים, פירסמה ספר רב השפעה על מגמת הירידה בגידול האוכלוסייה באנגליה. בספר זה תקפה את עקרונות האאוגניקה, שהיו אז מקובלים למדי בבריטניה ובמדינות נוספות.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, מצבה המשפחתי היה מסובך. בעלה שהה בשוודיה, ואחת מבנותיהם שהתה בנורווגיה. בדרך לא דרך המשפחה התאחדה בקנדה. היא עבדה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של קנדה בין 1940 ל-1946, בשנתיים הראשונות ללא תשלום, ועסקה שם במחקרים על מגמות נישואין, פוריות, והגירה פנימית. את סיכום מחקריה שם פירסמה בספר שיצא לאור ב-1948. לאחר שעזבה את קנדה החזיקה במספר משרות, בין היתר באוניברסיטת בירמינגהם והחל מ-1953 ועד לפרישתה ב-1964 (עם הפסקה בין 1959 ל-1962) עבדה בארגון הבריאות העולמי. במסגרת עבודתה בארגון ערכה ופרסמה 24 מחקרים שעסקו בעיקר בחקר אוכלוסיות ובריאות הציבור בעולם השלישי, כגון אפגניסטן, תאילנד, בורמה והודו. סילביה וארגון, שכתבה את סיפור המורשת של צ’ארלס (לינק בסוף הפוסט) טוענת כי בארגון הבריאות העולמי צ’ארלס ביצעה את המחקר המשמעותי ביותר בקריירה שלה, ולמרות זאת, פרק זה בחייה המקצועיים זכה להערכה הפחותה ביותר.

לקריאה נוספת

קראו על עוד נשים בסטטיסטיקה

אתל מ. אלדרטון

אתל מרי אלדרטון (1878-1954) הייתה חוקרת בתחום האאוגניקה, ועבדה יחד עם עם פרנסיס גאלטון וקרל פירסון.

היא למדה בקולג’ בדפורד בלונדון, שם החלה להתעניין באאוגניקה , כאשר למדה אצל אליס לי . ב-1890 פרשה מהלימודים ללא שסיימה אותם, עקב מות אביה, והייתה למורה בבית ספר. ב-1905 הייתה לעוזרת המחקר של פרנסיס גאלטון, בעקבות המלצתה של אליס לי. היא עסקה שם במחקרי אוכלוסיות, ומסופר כי עבודתה גרמה לגאלטון לרכך את דיעותיו בדבר נחיתותן של הנשים. עם זאת, מחקריה, כמו כל המחקרים בתחום האאוגניקה, היו שנויים במחלוקת. המחקר הידוע ביותר שפירסמה, ב-1910, טען כי אלכוהוליזם עובר בירושה. בעקבות מחקרה זה הגיעה למסקנה כי רפורמות חברתיות הינן חסרות ערך, ואולי אף מזיקות. מחקר ידוע נוסף בו הייתה מעורבת עסק בשיעורי הילודה בבריטניה. המחקר, שנערך ב-1914, חשף, בין היתר, מידע רב על שיעורי ההפלות בממלכה.[1]  עם זאת, מסקנותיה מתוצאות המחקר היו שוב שנויות במחלוקת. מכיוון ששיעורי הילודה בבריטניה היו באותה עת בירידה, היו מי שניסו להנהיג רפורמות כגון מתן חלב בחינם לילדים, טיפול רפואי חינם לאמהות צעירות, ועוד. אלדרטון טענה כי נזקן של הרפורמות האלה גדולות מתועלתן.

בזכות עבודתה המחקרית מונתה לפרופסור ביוניברסיטי קולג’ בלונדון, למרות שלא הייתה לה כל השכלה פורמלית.  שם היא עבדה בשיתוף פעולה עם קרל פירסון. אלדרטון פירסמה מספר ספרים, הידוע שבהם הוא ספר מבוא לסטטיסטיקה. את ההקדמה לספר זה כתב פרנסיס גאלטון.

היא פרשה לגמלאות ב-1933.

לקריאה נוספת

קראו על עוד נשים בסטטיסטיקה


הערות
  1. לא הצלחתי לאתר פרטים נוספים על המחקר []

רות רייס פופר

רות רייס פופר

רות רייס פופר (1907-2002)

הייתה ביוסטטיסטיקאית אמריקנית. היא עמדה בראש המחלקה לסטטיסטיקת בריאות בארגון הבריאות הפאן-אמריקני (PAHO).

לאחר שסיימה את לימודי התואר הראשון ב-1929, החלה לעבוד בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הארווארד. ב-1933 עברה לנאשוויל, שם מונתה למנהלת המחלקה לסטטיסטיקה במשרד בריאות הציבור של מדינת טנסי. לאחר מכן חזרה לאוניברסיטת הארווארד כתלמידת מחקר, וב-1943 הוענק לה תואר דוקטור בבריאות הציבור.  עבודת הדוקטורט שלה עסקה בחקר תפוצת השחפת במסגרות משפחתיות, ויצאה לאור כספר בהוצאת הספרים של אוניברסיטת הארווארד.

ב-1957 פירסמה מחקר חשוב בו הראתה כי שיעורי התמותה מטרשת עורקים באמריקה הלטינית נמוכים משמעותית משיעורם בארצות הברית. המחקר עורר מחלוקת גדולה, ורבים הטילו ספק בנכונות התוצאות. ארגון הבריאות העולמי הורה לבחון תעודות פטירה במדינות שונות כדי לבחון את התוצאות. התברר שפופר צדקה. המחקר שלה הוביל לזיהוי גורמי סיכון לטרשת העורקים.

בתקופת עבודתה ב-PAHO הובילה פופר שני מחקרים פורצי על דפוסי התמותה בקרב ילדים ובקרב מבוגרים ביבשת אמריקה. תוצאות המחקרים פורסמו בארבעה ספרים (2 כרכים כל אחד) שהינם עד היום אבן דרך חשובה בתחום חקר התמותה, ומהווים סטנדרט מתודולוגי למחקרים בתחום.

אחד המחקרים האלה נערך בין 1962 ל-1964,  וחקר את שיעורי התמותה ממחלות לב, שבחן נתונים מדרום אמריקה, ארה”ב ובריטניה. זה היה המחקר הרב לאומי הראשון שאושר אי פעם על ידי מכון הבריאות הלאומי של ארצות הברית (NIH) ומומן על ידו. המחקר הראה כי אכן קיימים הבדלים משמעותיים בשיעורי התמותה בין מדינות שונות, וכי לא ניתן לייחס את ההבדלים לפרקטיקות שונות של דיווחים רפואיים. המחקר זיהה גורמים שונים לתמותה ממחלות לב, שהסבירו את השוני בדפוסי התמותה בין המדינות השונות.

המחקר השני עסק כאמור בדפוסי תמותה אצל ילדים בגילאי 5 עד 13, בדרום אמריקה, ארצות הברית, וקנדה. המחקר העלה כי שיעורי התמותה הגבוהים של ילדים בדרום אמריקה נבעו, בין השאר, ממגיפת חצבת שלא זוהתה על ידי רשויות הבריאות שם (עקב חוסר תיאום בין המדינות השונות), ושיעורים נמוכים של הנקה במספר איזורים. כמו כן, זוהו מחלות זיהומיות שהגבירו את שיעורי התמותה, ובראשן זיהומים של מערכת העיכול. השילוב בין מחלות זיהומיות וחסכים תזונתיים התגלה כקטלני במיוחד. המחקר הזה הראה את הדרך למחקרים נוספים, שתרמו אף הם להפחתת שיעורי תמותת הילדים בדרום אמריקה.

לאחר פרישתה הרשמית מ-PAHO ב-1970, כאשר הייתה בת 63, המשיכה לעבוד כיועצת לארגון. בראשית שנות ה-80,לבקשת ארגוני בריאות שונים, עסקה במחקרי תמותה בקרב ילדים בהודו ובאינדונזיה.

לקריאה נוספת

קראו על עוד נשים בסטטיסטיקה

אליזבת סקוט

אליזבט ליאונרד סקוט (1917-1988) הייתה סטטיסטיקאית, מתמטיקאית ואסטרונומית אמריקנית.

אליזבט סקוט

אליזבט סקוט (1917-1988)

סקוט גדלה בברקלי, קליפורניה למדה באוניברסיטה שם מתמטיקה ואסטרונומיה., וקיבלה את תואר הדוקטור ב-1949. במהלך לימודיה למדה מספר קורסים בסטטיסטיקה, אם כי העניין הראשוני שלה בסטטיסטיקה היה לצורך ניתוח נתונים אסטרונומיים. מאחר ובאותה תקופה הייתה קיימת אפליה חזקה נגד נשים בתחום (על נשים נאסר להשתמש בטלסקופ שבהר וילסון, ונשים לא מונו למשרות אקדמיות בתחום), פנתה לתחום הסטטיסטיקה, וב-1948 (עוד לפני שסיימה את לימודי הדוקטורט) מונתה למרצה לסטטיסטיקה באוניברסיטת ברקלי, ושם הגיעה עד לדרגת פרופסור בין 1968 ל-1973 הייתה יו”ר המחלקה לסטטיסטיקה.

בשנות מלחמת העולם השנייה הייתה עוזרת המחקר של ג’רזי ניימן, שעסק בתכנון אופטימלי של תכניות הפצצה. במהלך עבודתה המשותפת עם ניימן התפתחו ביניהם גם קשרי ידידות אמיצים.

הקריירה המדעית של סקוט עסקה בסטטיסטיקה, אסטרונומיה, ובתחומים המשותפים לשני התחומים. ב-1948 פירסמה מאמר משותף עם ניימן שהראה כי בתנאים מסויימים אמד נראות מקסימלית עשוי להיות לא עקיב. בין 1952 ל-1964 סקוט וניימן פירסמו 26 מאמרים משותפים שעסקו בניתוח נתונים אסטרונומים של גלקסיות, חלקם בשיתוף פעולה עם ק. ד. שיין, מנהל מצפה הכוכבים בהר ליק. בנוסף לכך, עסקה גם במחקר בתחום מזג האויר, ובייחוד בטכנולוגיה של זריעת עננים, ופרסמה 30 מאמרים שעסקו בתחום זה (חלקם בשיתוף פעולה עם ניימן). כן הייתה מעורבת במחקר לזיהוי גורמי סיכון של סרטן העור, וערה מחקר שעסק באי השוויון בשכר בין גברים ונשים באקדמיה.

סקוט הייתה חברה במכון לסטטיסטיקה מתמטית וכיהנה כנשיאת המכון בשנים 1977-1978.היא הייתה נשיאת המכון הבינלאומי לסטטיסטיקה בשנים 1981-1983, ונשיאת אגודת ברנולי בשנים 1983-1985. כן הייתה סגנית נשיא האיגוד האמריקני לקידום המדע בשנים 1970-1971.

ב-1992, ועדת הנשיאים של ארגוני הסטטיסטיקה (COPSS) הכריזה פרס על שמה המוענק עבור קידום נשים בתחום הסטטיסטיקה. הזוכה הראשונה בפרס הייתה פ. נ. דייויד.

לקריאה נוספת

קראו על עוד נשים בסטטיסטיקה