חיפוש באתר

קישורים

עמודים

קטגוריות

ארכיב עבור 'חשבון פשוט'

זיכוי מס על הוצאות טיפול בילדים – עוד צעד קטן בהגדלת אי השוויון

מדורי חדשות והכלכלה רעשו אתמול.

שופט בית המשפט המחוזי מגן אלטוביה קיבל את ערעורה של עו”ד ורד פרי, והתיר לה לנכות כהוצאה מותרת במס את התשלומים ששילמה עבור טיפול בשני ילדיה.

מה יכול להיות יותר שוויוני מזה? “צעד חשוב בדרך לשוויון” – כתב ד”ר אביעד הכהן ב”ישראל היום”.  “יש אמהות שהשיקול הזה מנע מהן לצאת לעבוד”, אמרה ל-ynet עו”ד ורד פרי, שהובילה את המאבק. יו”ר שדולת הנשים, רינה בר-טל, אמרה: “אנו קוראות לנשים נוספות לעשות את הצעד ולדרוש ממס הכנסה החזרי מס על הוצאות טיפול בילדים”. אל המברכים הצטרפו גם ח”כ גדעון סער מהליכוד וח”כ זהבה גלאון ממרץ.

מה בדיוק הבעיה פה? רמז נתנה לנו בנעמת: יותר מ-60 אחוז מהנשים כלל לא מגיעות לסף המס.

האם יש פה חגיגה למעמד האישה וחג לשוויון?

לא. ממש לא.

בואו ננסה להבין מה משמעות פסק הדין (וגם הצעות חוק שהוגשו בנושא אך לא עברו בהצבעה בכנסת).

אישה רוצה לעבוד? רוצה. אבל מישהו צריך לטפל בילדים? צריך. למה לא לנכות את הוצאת הטיפול כהוצאה מוכרת? נניח שגברת לוי עובדת במשרה מלאה בשכר של 4500 ₪ בחודש (ברוטו, כמובן) – כ-20% יותר משכר המינימום. כדי שתצא לעבודה, מר לוי צריך להישאר בבית לטפל בילדם המשותף. אפשרות אחרת – לשכור מטפל שיטפל בילד בשעה שההורים נמצאים בעבודתם, ולשלם לו, נניח, 2000 ₪ בחודש. 2000 השקלים המשולמים למטפל הם הוצאה שהוציאה הגברת כדי שתוכל לייצר הכנסה, ולכן אך טבעי שיותר לה לנכות אותם מהכנסתה החייבת במס. כלומר, במקום לשלם מס הכנסה על שכר של 4500 ₪, תשלם הגברת הכנסה על סכום של 2500 ₪ בלבד.ובפועל, לפני הניכוי תשלום מס ההכנסה שהיה עליה לשלם הוא 0 (אפס) שקלים, ולאחר הניכוי תשלום מס ההכנסה שיהיה עליה לשלם הוא 0 (אפס) שקלים. למה זה קורה? כי גברת לוי נמצאת מתחת לסף המס. משכורתה כה נמוכה, עד שהמדינה סבורה (בצדק, לדעתי) כי יש לפטור אותה כליל מהחובה לשלם מס הכנסה.

וכשירות לציבור אני מביא כאן את הטבלה שהתפרסמה היום בעיתון “ישראל היום”. אשה (או משפחה, במקרה של חישוב משפחתי) שהכנסה החדשית 8000 ₪ ברוטו תקבל החזר מס חודשי של 104 עד 211 ₪ על פי הפסיקה המהפכנית (תלוי במספר הילדים), ואשה ששכרה החדשי 15000 ₪ תקבל החזר חדשי של כ-300 עד 700 ₪.

metapelet tax table

עכשיו צריך לשאול כמה שאלות: האם העובדה שעו”ד ורד פרי, אם לשניים, שילמה מס הכנסה מופקע (לדעתה), מנעה ממנה לצאת לשוק העבודה? לא, אני לא חושב ש-500 השקלים העודפים (אולי) ששילמה כיוון שהוצאות הטיפול בילדים לא הותרו כהוצאה מותרת לניכוי מס היוו עבורה חסם יציאה לשוק העבודה. אני גם לא חושב שאם יורידו את שכרה החדשי ב-500 ₪ לחודש היא תשבור את הכלים ותישאר בבית.

האם הפסיקה המהפכנית מהווה לגברת לוי ההיפותטית תמריץ יציאה לשוק העבודה? אני לא חושב שתוספת של 0 ₪ לנטו מהווה תמריץ כזה. ואין בכך כל תמריץ עבור 60% מהנשים שנמצאות מתחת לסף המס, ועוד נשים שאינן עובדות כי יימצאו מתחת לסף המס אם יצאו לעבודה.

אז מה המהפכה בפסיקה המהפכנית? ובכן, מדובר כאן בסובסידיה. אבל הסובסידיה הזו ניתנת רק לבעלי הכנסה גבוהה, כ-8000 ₪ לחודש או יותר. ב-2006 (השנה האחרונה עבורה יש נתונים הכנסות זמינים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), גבול השכר העליון של העשירון השביעי היה 7656 ₪, כלומר שכר של 8000 ₪ או יותר היה נחלתם של שלושת העשירונים העליונים בלבד. ב-2008 ייתכן שגם חלק מהעשירון השביעי זוכה לשכר כזה, אבל עדיין רוב האוכלוסיה לא תיהנה מההטבה הזו. הטבת מס היא סובסידיה לעשירים.

אבל כאן לא סוף הסיפור. כמו ששאל אליק, גיבורו של משה שמיר, גם אנו צריכים לשאול: “מי ישלם?”כי ההטבה הזו תעלה כסף, והרבה – כ-2 מיליארד ₪ בשנה (שוב, כפי שנמסר ב”ישראל היום”). כל הכסף הזה לא ייכנס לקופת המדינה, ואני לא חושב כי הסכום הזה יתקזז עם המון מס שישלמו נשים שעד עכשיו לא יצאו לעבוד בגלל שהוצאות הטיפול בילדים לא מוכרות במס. כבר הסברתי כי אין כאן תמריץ ממשי. לכן הכסף הזה, או רובו, יהיה חסר בקופה. האפשרויות לאיזון מחדש של התקציב אינן רבות: מס אחר (חדש או מוגדל) שיוטל, קיצוץ בתקציב (אולי רוחבי – כלומר קיצוץ ללא הפעלת שיקול דעת), גירעון תקציבי או הקטנת העודף התקציבי (לא סביר שדווקא זה יקרה). בכל מקרה, מישהו יצטרך לשלם, ואנחנו יכולים להיות בטוחים שחלק ניכר מהתשלום ישולם על ידי 70% מהאוכלוסיה שלא ייהנו מהפסיקה המהפכנית.

מהפכה לא הייתה כאן. מה כן יש? יותר כסף לשלושת העשירונים העליונים, שימומן על ידי כולם, כולל שבעת העשירונים התחתונים, שזה במלים פשוטות עוד הגדלה של אי השוויון, עטופה במלים גבוהות וריקות מתוכן על שוויון וקידום מעמד האישה.

פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 7 באפריל 2008 שם התקבלו 27 תגובות

הכלכלן המתוסכל  [אתר]  בתאריך 4/7/2008 11:49:03 PM

ללא נושא

מצוין, מנומק, ומאיר עיניים כרגיל
איפה היית אתמול כשהייתי צריך אותך?
ורק שאלה אחת – למה אתה קורא דווקא ישראל היום?

דרומי  [אתר]  בתאריך 4/7/2008 11:51:02 PM

ללא נושא

אני שותף לביקורת שלך על הפסיקה, אבל השאלה היא לא רק שאלה של יציאה לעבודה אלא גם שאלה של היקף משרה.
אף אחת לא תצא לעבודה בגלל הפסיקה הזו, אבל אשה שעבדה במשרה חלקית עשויה עכשיו להגדיל את היקף המשרה שלה, כי הפער בין תוספת השכר שלה לבין תוספת התשלום על מטפלת גדל בגלל זיכוי המס.

יואב (לונדון)  בתאריך 4/8/2008 12:20:06 AM

שאלה

אם שני בני הזוג עובדים, אז ההוצאה על הטיפול בילדים היא הוצאה ששניהם מוציאים על מנת להגדיל את הכנסתם, לא? אם כן, האם שניהם מקבלים את ההקלה במס, או רק אחד מהם? ואם רק אחד, אז מי ולמה?

אייל רוזנברג  בתאריך 4/8/2008 1:19:01 AM

ואם סופרים לחומרה….

אם סופרים בטבלה רק נשים שכירות כדי למצוא מי מרויחה מעל 8000, אנו מוצאים כי מדובר ב-20% מן השכירות.
מה לגבי האחוז מקרב האימהות?
שיעור ההשתפות של נשים בגילאי 24-52 בכוח העבודה בישראל הוא כ-68% לפי:
http://www.bankisrael.gov.il/press/heb/011218/011218a.htm
(נתון קצת מיושן, אבל זה מה שמצאתי)
תחת ההנחה כי רוב הטיפול בילדים קורה בגיל הזה, וכי שיעור האימהות בקרב הלא-מועסקות גבוה לפחות כמו בקרב המועסקות מדובר ב-13.6% מן האימהות. ואם נהיה מחמירים עוד יותר ונתחשב בכך שנשים בעלות מספר ילדים משתתפות בשיעור נמוך משמעותית בכוח העבודה מכלל הנשים, ונעשה מין חישוב שמשקלל את מספר הילדים הרי שאנו מדברים על 10% מן האימהות-פר-ילד או פחות שייהנו מהטבת המס הזו.
ולסיום כמה קישורים בענייני המאבק הפמיניסטי:
http://www.isha.org.il

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 8:51:57 AM

לכלכלן

תודה על המחמאות.
אתמול, כמו כל יום, הייתי במשרד כמובן, במירוץ נואש אחרי הדדליינים שלי.
ואני לא ממש קורא את ישראל היום, הוא פשוט נוחת לי בתיבה והיה הכי זמין לצורך הרשימה הזו.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 8:54:18 AM

דרומי

אני לא ממש מבין את הטיעון שלך. איך מעבר מחצי משרה בשכר מינימום למשרה מלאה בשכר מינימום ישנה את הפער?
הפסיקה תשנה רק את מצבם.מצבן של בעלי השכר הגבוה.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 8:56:39 AM

לאייל

בכלכליסט של היום ממסר כי מדובר ב-17% מהאימהות. אבל אני לא חושב שאחוז לכאן או לכאן משנה את העקרון.
אם רוצים לעודד נשים לא עובדות לעבוד – הפתרון הוא לא בהטבות מס, אלא בסבסוד מעונות יום – שעלותם תהיה דיפרנציאלית לפי שכר האם.

מרק ק.  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 10:29:59 AM

ללא נושא

אני מסכים לניתוח אבל לא לתוצאה. עובדתית עניים לא משלמים הרבה מיסים ואת רוב המיסים משלמים שני העשירונים העליונים, לכן בפועל לדעתי לא יהיה גידול מוחשי באי שיוויון בין העשירונים.
מצד שני נקודת ההנחה בדיון היא שמיסוי יועלה בשביל לכסות את ההוצאה הנוספת, אבל במקום למסות ניתן גם להקטין תקציב והרבה יותר קל לתקצב פחות קבוצות חלשות באוכלוסיה.

יובל  בתאריך 4/8/2008 10:32:34 AM

גם בהארץ

נראה שכתבת את מאמר המערכת שלהם:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/972737.html

אמא של  בתאריך 4/8/2008 10:55:29 AM

ומה לגבי עצמאים ופמיניסטים

ראשית עצם ההתייחסות ליציאת האם לעבודה בלבד, ללא קשר לכך שעדיין (סטטיסטית… סטטיסטית) ברב המשפחות יש שני הורים, כך שכל ניסוח התקדים והרמז העבה לכך שזה צעד לשיוויון וגו’ מאוד מקומם אותי. כאילו זה רק בעיית הכנסה לאישה, ולא לכל היחידה המשפחתית. (כמובן בהנחה שהאב היה מתישהו אחראי ליצירת הילד ולא רק ליצירת מרבית ההכנסה).
דבר שני, אני חושבת שהתקדים מאוד משמעותי לגבי הורים שיש ביניהם עצמאיים, כי כך אפשר לנכות, אולי, את כל ההוצאה, לא בטוח אבל שווה בדיקה.
ועכשיו כולנו ביחד – אם כבר, אז למה המשכנתא לא מוכרת כהוצאה?
הכותבת מרוויחה הרבה יותר מבעלה, ועדיין מצרה על שיעורי התשלום למטפלות

שחר  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 11:23:27 AM

יש שיוויון ויש שיוויון

אין ספק שכל הוצאה מוכרת לצורכי מס מיטיבה עם העשירונים העליונים ולכן מגדילה את האי-שיוויון בינם לבין העשירונים שמתחתיהם.
אבל כשמדברים על תרומה של פסיקה כזו לשיוויון לא מתכוונים בהכרח לזה שבין העשירונים השונים. מה שפסיקה כזו יכולה לעזור בתיקונו הוא האי-שיוויון הבסיסי בשוק העבודה בין גברים לנשים. כן התיקון הזה יורגש רק בעשירונים הגבוהים, אבל הוא יכול להיות משמעותי. במשפחה מהמעמד הבינוני-גבוה, כזו שגרה באיזור מבוסס (שמשמעותו גם שכר גבוה יותר לטיפול בילדים) נוצר מצב שבו חזרה של האם לעבודה אחרי הלידה אינה משתלמת כלכלית, וכך נשים מקצועיות בתחילת הקריירה קוטעות אותה לא אחת. הפסיקה תבטיח שהחלטה כזו, אם תתקבל, לא תהיה על בסיס כלכלי בלבד.
אז כן, הפער בין העשירונים יגדל, במידה קטנה למדי אני מעריך, אבל ייתכן ונראה יותר נשים מצליחות ליצור לעצמן רצף קריירה שמאפשר להן להתקדם לדרגים גבוהים ולהשתוות לעמיתיהן הגברים.

שפי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 11:46:45 AM

מרוב מספרים

מרוב מספרים אתם לא רואים את היער, כלומר את הג’ונגל:
משרד האוצר אמור להיות מרוצה מהפסיקה הזאת. כי לפחות על-פניו אחת הבעיות המרכזיות שלו היא ההון ה’שחור’, כלומר הכסף שעובר מיד ליד מבלי לדווח לו. ומעכשיו, כדי לקבל זיכוי האמהות תדרושנה חשבוניות, וכתוצאה מכך אפשר יהיה לגבות מהבייביסיטרים למיניהם מס אמת, ובכלל, לדעת עליהם יותר.
לא, אני ממש לא בצד של האוצר, אלא שבמאמר שמתיימר להיות מקצועי אי אפשר שלא להעלות את הנקודה הזאת.

מיכל  בתאריך 4/8/2008 12:18:14 PM

ללא נושא

יוסי, הטענה של דרומי רלבנטית לעניין השורה האחרונה בפוסט שלך. לא מילים גבוהות וריקות מתוכן על קידום ומעמד האישה, אלא מציאות חיים ממשית שנשים חוות מדי יום ביומו. האפשרות להרחיב את היקף המשרה טומנת בחובה פוטנציאל קידום, השתכרות וסיפוק גדולים יותר, שנמנעת מנשים רבות, כמו גם מאבות חד-הוריים.

יפעת  בתאריך 4/8/2008 4:14:25 PM

אני חולקת על דבריך

נשים רבות מרוויחות מתחת לשכר המינימום מאחר והן נאצלות לעבוד בחלקיות משרה ולטפל בילדים בגלל שהעלות של מטפלת וגן עד שעה 16:00 גבוהה מאוד. אם יוכרו הוצאות אלה לניכוי הרי שיוכלו הנשים הללו לצאת לעבוד במשרה מלאה ולהרוויח יותר. כשאשה מרוויחה 3,500 ש”ח נטו, חבל לה לקחת מטפלת ולשלם לה משכורת זהה. אז היא כבר נשארת בבית או עובדת באופן חלקי. לעומת זאת אם האם תוכל לעבוד במשרה מלאה – היא תרחיב את אפשרויות ההעסקה שלה ותוכל, ככל הנראה, גם להרוויח יותר כסף. אם הוצאות מטפלת יהיו מוכרות – יותר כסף ישאר בכיס של האם והיא לא תהייה בדילמה של “האם כדאי שהבוס שלי כבר יעביר את המשכורת שלי ישירות למטפלת”.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 4:51:37 PM

תשובה למרק

1. בעקבות פסק הדין, בעלי הכנסות נמוכות יישארו באותה רמת הכנסה (כי לא יהנו מזיכוי מס) בעלי הכנסות גבוהות יעברו להכנסה יותר גבוהה (כי כן יקבלו זיכוי מס) – זה נראה כמו הגדלת אי שוויון – או שפיספסתי משהו?
2. אין נקודת הנחה שיועלה מיסוי כדי לממן את הטבת המס הזו. זו אחת האפשרויות, והקיצוץ תקציבי הוא אפשרות נוספת.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 4:55:19 PM

תשובה לאמא של

אני לא מאמין שצריך להסביר זאת שוב, אבל בכל זאת.
בעניין המשכנתא – זה בדיוק אותו סיפור. אם שרי אריסון, לצורך העניין, תיקח משכנתא כדי לקנות לעצמה טירה חדשה, ותוכל לנכות את תשלום המשכנתא מהכנסתה החייבת במס, אז אנחנו נממן לה בעצם את המשכנתא. לעומת זאת, משק בית שהכנסתו כ-8000 ש”ח לחודש ומשלם משכנתא לא יהנה מהטבת המס – שוב, כי הוא מתחת לסף המס ולא משלם מס.
וחוץ מזה – מה עניין המשכנתא ליצירת הכנסה?

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 4:59:33 PM

לשחר

אני ממש לא מבין איך יציאה לעבודה לא משתלמת כלכלית. אולי בטווח הקצרצר זה נכון אבל כל מי שרואה מעבר לקצה אפו חייב להבין שזה לא כך.
אם דנים באשה בת 30 שקוטעת קריירה – זה משתלם כלכלית? מתי היא תחזור לעבודה? בעוד 10 שנים? 15? כאשר איבדה שנים יקרות בהן יכלה לצבור נסיון מקצועי וקידום? לא לחזור לעבודה זה לא משתלם כלכלית. ואם חלק נכבד מהשכר הולך להוצאות טיפול בילדים – זו השקעה, לא הוצאה.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 5:02:41 PM

לשפי

אני מת על התגובה שלך – “מאמר המתיימר להיות מקצועי”. נו באמת, אם אתה חושב שאני לא מקצועי, תכתוב את זה וזהו, אל תתבייש.
בעניין ההון השחור – יש משהו בדברים שלך, אבל ממש לא הרבה. מטפל/בייבי סיטר יהיה מתחת לסף המס כמעט בכל מקרה, אז הרבה כסף לא יצא מכך

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 5:03:54 PM

מיכל

אני מסכים עם רוח דברייך, אבל ממש לא חושב שהפסיקה הזו תביא לכך.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 5:07:34 PM

יפעת

לך צריך להקדיש רשימה נפרדת.
אני מביא נתונים, ואת חולקת על דברי כי “את יודעת”
לדוגמא שנתת- אשה שמקבלת 3500 ש”ח לחצי משרה (נטו או ברוטו – לא משנה – זה כמעט אותו דבר) אמורה לקבל על משרה מלאה דומה כ-7000 ש”ח, ולכן ניכוי ההוצאות לא יעזור לה – ההבדל יהיה לא משמעותי (אם בכלל יהיה הבדל). אז מה מונע ממנה לצאת עכשיו לעבוד במשרה מלאה?

שחר  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 5:22:11 PM

יוסי

הנקודה המרכזית שלי לא היתה בשאלה אם משתלם או לא משתלם לאם צעירה להפסיק לעבוד. הנקודה היא שמובן מאליו שהפסיקה הזו לא יכולה להקטין את האי-שיוויון בין העשירונים (אלא להפך במידת מה) אבל יש בה פוטנציאל להקטין את האי-שיוויון בין המינים.

דרומי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 5:43:41 PM

ללא נושא

לא דיברתי על אישה שמשתכרת שכר מינימום.
קח אישה שמשתכרת, נניח, פי שלושה משכר מינימום – זה יוצא משהו כמו 60 ש”ח לשעה. כרגע היא עובדת בחצי משרה ולא משלמת מס. אם תעבור לעבוד במשרה מלאה, תרוויח כפול בברוטו, אבל תתחיל לשלם מס ולכן הנטו שלה יהיה פחות מכפול. במקביל, היא תצטרך להעסיק מטפלת במשך יותר שעות, כך שהנטו ישחק עוד יותר.
זיכוי מס על מטפלת יקטין את המס שהיא תאלץ לשלם, ולכן עשוי לעודד אותה להרחיב את היקף המשרה.

מרק ק.  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 6:00:42 PM

ללא נושא

פשוט נראה לי שרוב האמאות שיקבלו החזר שיכות לעשירונים שמשלמים מיסים ולכן תהיה יותר חלוקה מחדש של כסף בתוך העשירונים מאשר לקיחה מהעניים ומתן לעשירים.

שפי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 9:00:18 PM

ליוסי לוי

לא התכוונתי להגיד על המאמר שלך משהו רע, רק להוסיף את האלמנט שנראה לי הכי חשוב ומשמעותי בסוגייה זאת, הרבה יותר משמעותי מאיך שאתה מציג אותו בתגובתך. אין לי כוח כרגע להרחיב. צר לי שנפגעת מהמילה מתיימר, שהיא לא בהכרח שלילית. אולי ליתר בטחון הייתי צריך לבחור מילה אחרת.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/10/2008 7:53:37 AM

נדב

אשה נשואה עם שני ילדים שעובדת בחצי משרה ב60 ש”ח לשעה אכן לא משלמת מס הכנסה, ותקבל תשלום נטו של 5230 שח. אם תעבור למשרה מלאה תשלם מס הכנסה בגובה 940 ש”ח לחודש, והנטו שלה יהיה כ-9200 שח, כלומר הפרש של כמעט 4000 ש”ח. הזיכוי על הוצאות הטיפול יעלה לה את הנטו ב-290 שח בערך. אתה באמת חושב שזה יהווה את התמריץ לעבור למשרה מלאה?

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/10/2008 7:57:16 AM

מרק

יש הבדל בין מה ש”נראה” ומה שיקרה בפועל. ברור שתהיה חלוקה מחדש של הכסף, אבל לא בהכרח בתוך העשירונים הגבוהים.

יונתן  בתאריך 4/12/2008 10:03:07 AM

היכן תהליך החקיקה

בעוד אני מסכים עם האנומליות שהפסיקה יוצרות, הרי שהדבר המטריד לטעמי בכל התהליך הוא ההתעלמות של השופט מתהליך החקיקה.
זו אינה הפעם הראשונה ששופט מרשה לעצמו לחוקק באמצעות תהליך השיפוט (ע”ע חוק המצות). בעוד אפשר להבין את התסכול של השופטים מעבודת המחוקק, הרי שגל החקיקה באמצעות פסיקות הינו מטריד הרבה יותר.

על סדר היום: לבייב, שטרסלר, הפרטה, ועלויות

נחמיה שטרסלר הביא במאמר שפורסם רק לפני שבוע את כביש 431 כמשל לנפלאות השוק הפרטי: “כביש 431 שאמור לחבר בין כביש 6 לכביש החוף, נבנה בחלקו על ידי המגזר הפרטי ובחלקו על ידי המגזר הציבורי. ומה קורה? החלק הפרטי יהיה גמור חצי שנה לפני המועד. החלק הציבורי יגיע באיחור של שנה. לפחות.”.
לא ברור מה האינטרס של חברה פרטית לסיים פרוייקט לפני הזמן (אלא אם היו בחוזה תמריצים כספיים לכך).

בכל מקרה, מתברר שהחברה הפרטית המופלאה הבונה חלק מכביש 431 אולי נחפזה קצת. לפי פרסום בדה-מרקר היום, “חברת התשתיות והבנייה דניה סיבוס, שבשליטת אפריקה של לב לבייב, פרסמה לפני דקות אזהרת רווח. החברה מציינת כי היא צפויה להציג בתוצאותיה לשנת 2007 הפסד בהיקף של כ-100-60 מיליון שקל. הפסד זה נובע, לפי דניה סיבוס, עקב גידול מהותי באומדן עלויות הביצוע של עבודות קבלניות בפרויקט להקמת כביש 431”. האם לבייב יספוג את ההפרש, או יבקש מהמדינה תשלומים מוגדלים בתקופת הזיכיון? או שאולי ההפסד הזה פשוט יתקזז עם רווחים אחרים שיעשה לבייב על חשבוננו (לא תסריט סביר)? ימים יגידו.

אם מישהו מהקוראים מרחם על לבייב, נא לא לדאוגלו יותר מדי. בידיעה אחרת שפורסמה בדה-מרקר היום נאמר כי ” עלות הכליאה בבית הכלא הפרטי, שבנייתו מסתיימת בימים אלה בבאר שבע, תהיה גבוהה ב-30% לפחות לעומת עלות הכליאה בבית כלא ממשלתי; זאת בניגוד לעמדת משרד האוצר, שקבע כי הפעלת בית כלא פרטי תחסוך למדינה כ-20% מעלויות הכליאה – כך עולה מתחשיב שערך באחרונה בכיר בשירות בתי הסוהר.” את הכלא הפרטי בונה כזכור חברה בבעלות לב לבייב. את ההפרש נשלם אנחנו.

מעניין כי הכותרת קובעת כי “הכליאה בכלא של לב לבייב תהיה יקרה בכ-50% לעומת השב”ס”. העורך של דה-מרקר צריך לחזור על נושא האחוזים. העלות בכלא של לבייב תהיה גדולה ב-30% לעומת עלות הכליאה בכלא ממשלתי – כך נמסר במפורש. העלות תהיה גבוהה מעלות הצפויה, לעומת זאת, לא ב-50%, אלא ב- 62.5%. (חשבון פשוט, אם העלות בשב”ס היא 100, אז העלות בכלא של לבייב הייתה צפויה להיות 80 ולבסוף תהיה 130. חלקו 130 ב-80 וקבלו את התוצאה).

פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 3 במרץ 2008 שם התקבלו 4 תגובות

עומר  בתאריך 3/4/2008 12:26:54 AM

ראשית,

לפי האמור בכתבה, הכליאה תעלה אכן 50% יותר מאשר בשב”ס – לפי אותו תחשיב שפורסם בכתבה עלות הכליאה בשב”ס היא 155 ש”ח ליום ואילו אצל לבייב היא 235 ש”ח ליום, קרי – 50% יותר; אם נתעלם מהנתונים ונתייחס רק לאמור בכתבה הרי שהעלות היומית צריכה להיות גבוהה ב-30% מזו של השב”ס ו-62.5% יותר מהצפוי (לא מהשב”ס).
שנית – המקור למידע מעיד על מהימנות לוקה בחסר…

חזי  [אתר]  בתאריך 3/4/2008 1:39:32 AM

לבייב באמת נראה כמו סוהר

אני יכול לדמיין אותו במדים של השב”ס, פותח את הפה ואומר: “אבל משה, אני הייתי אמור לעשות משמרת בשבת הבאה לא השבוע!”

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 3/4/2008 8:32:44 AM

עומר

תודה על ההארה – אכן לפי הנתונים שפורסמו בתחתית הכתה עהעלות בכלא לבייב תהיה גבוהה ב-50% מהעלות בשב”ס.
חבל שלא נתון כמה הייתה אמורה להיות העלות המקורית של כליאה בכלא לבייב, אבל בכל זאת נאמר כי היא הייתה אמורה להיות נמוכה ב-20% מהעלות הכלא שב”ס.
נקווה שהנתונים הנכונים והמדוייקים יפורסמו מתי שהוא.

אותו 1  בתאריך 3/23/2008 5:21:38 PM

ללא נושא

על פי הסכם הזיכיון, נתיבי היובל תקבל תשלום מהמדינה מהיום בו תסיים את סלילת הכביש (כולל המחלף); זאת גם אם העבודות יסתיימו לפני תאריך היעד הנקוב בהסכם הזיכיון – סוף 2007. נתיבי היובל מבצעת את העבודות סביב השעון, ולפי ההערכות, היא תסיים את העבודות באמצע 2007.
(מתוך http://finance.walla.co.il/?w=/134/907686
)

אז כמה כסף שדדו בדיוק?

 

ותודה לתם ונישלם מפורום אחל”ה בתפוז שהעלה לשם את הידיעה.

Howmuch

 

פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 18 ביוני 2007  שם התקבלו 9 תגובות

מרק ק.  [אתר]  בתאריך 6/18/2007 10:08:47 AM

ללא נושא

בסוף עוד יתברר שמדובר באלפי אגורות :). (כמה אנשים כבר משלמים במזומן בתחנת דלק?)

ד.ט  בתאריך 6/18/2007 10:29:02 AM

פשוט נפלה ו”ו מהכותרת

מאות ואלפי שקלים נגנבו…

להיפך  [אתר]  בתאריך 6/18/2007 2:51:09 PM

אלה שלש ידיעות שונות

מאות אלפי שקלים נשדדו מעובדת בתחנת דלק אלמונית.
עשרות אלפי שקלים נשדדו מעובדת בת 23 בתחנת דלק הפרטיה מפורטים בכתבה.
ובכלל במקום אחר לגמרי הגיע שודד שבאיומי סכין שדד רק אלפי שקלים.
מה פה לא ברור?

שחר  בתאריך 6/18/2007 3:15:18 PM

לא הבנת –

הם לא נשדדו היא נתנה עודף של 250 ש”ח, זו לא הייתה תחנת דלק אלא כספומט, וזה לא היה עודף אלא מישהי הוציאה כסף כדי לקנות בשבוע הספר, וזה לא היה בת”א אלא בחיפה.

רשקולניקוב  בתאריך 6/19/2007 2:05:22 PM

תיקון קרדיט

את הידיעה (מעיתון “הצופה”, דרך אגב) סרקתי והעליתי דווקא אני, בפורום ארץ פו”ח:
http://forums.ort.org.il/scrip….p?which_forum=165&mess=2440113

זוריק  בתאריך 6/21/2007 11:17:18 AM

הכתבה מדויקת אך לא מפורטת מספיק

למעשה נשדדו מאות אלפי שקלים (כמו שמופיע בכותרת)
ובגוף הכתבה- “עשרות שקלים” (כמה עשרות,? המון עשרות בטוח שיותר מ-20 עשרות)
ובסיום הכתבה: “אלפי שקלים” (כמה – המון המון המון אלפי, יותר מ- 200 זה בטוח)
ותודה לעורך, למגיהה, ולסורק
ותודה לבעלי תחנת הדלק, שאינם מפקידים את הקופה בסוף יום העבודה, אלא צוברים עשרות (או אלפי) ימי עבודה בפדיון.
אגב, יוסי, משום מה מנגנון ההפצה לא עובד ומאז מאי לא קיבלתי התרעה מיילית שיש לך פוסטים חדשים, סתם ניכנסתי במקרה.
אשמח אם מישהו יוכל לבדוק את זה (ברשימות, לא אתה אישית)
תודה

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 6/21/2007 1:00:04 PM

לזוריק

הודעה על פוסטים חדשים אינה אוטומטית. כדי לא להטריד מדי את קוראיי, אני שולח הודעה רק כאר יש רשימה שאני מייחס לה חשיבות מיוחדת.

אלעד יאיר  [אתר]  בתאריך 6/27/2007 10:14:05 AM

הבנתי כבר שזה מהצופה

האם ידוע גם באיזה תאריך זה פורסם?

רשקולניקוב  בתאריך 7/13/2007 10:47:30 AM

ללא כותרת

חבל שהקרדיט תרם תוקן.
אלעד:
זה פורסם לפני זמן די רב. הייתי מעריך שלפני שנה לפחות. כשאגיע הביתה אבדוק, נדמה לי שעדיין יש לי את העיתון המקורי.

רוב מקבלי הרכב הצמוד משתכרים שכר נמוך

כן. כה אמר שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, בכנס של לשכת רוה”ח שהתקיים אתמול: “רוב העובדים שמקבלים רכב מהעבודה משתכרים סביב 8,000 שקל ברוטו, ולא יוכלו לספוג את תוספת שווי השימוש כתוצאה מהרפורמה”. זה נשמע מאוד משכנע, והתאים היטב לדבריו של אוריאל לין, נשיא לשכות איגוד המסחר, שהסביר כי רכב צמוד מקבל זה שלא יכול להרשות לעצמו לקנות מכונית.

אבל ברוש הוסיף עוד כמה מלים:  “אצל עובד ברמות שכר כאלה, רוב הכסף הולך לצריכה. אין לו מנין לקחת עוד 600 שקל, ולכן זה מהר מאוד יגיע למעסיק”.

בואו נעשה חשבון. ניקח את העובד שמרוויח 8000 ש”ח ברטו בחודש ולכן מקבל רכב צמוד כי אינו יכול להרשות לעצמו לקנות רכב משלו. כיום נזקף לשכרו סכום של 1330 ש”ח בגין שווי השימוש ברכב, ועם סיום הרפורמה שווי השימוש יהיה 2770 ש”ח, כלומר הוא ישלם מס על סכום של 1440 ש”ח נוספים.

המס השולי של העובד הזה (לפני הורדת מס הכנסה המשולבת עם הרפורמה) הוא 29%, ולכן תוספת המס שישלם היא 417 ש”ח, לא 600. אז ברוש לא יודע חשבון? או שהוא התבלבל? או שאולי ברוש מדבר על העובד שמרוויח 16,000 ש”ח, ותוספת המס השולי שלו אכן תגיע ל-504 ש”ח בעקבות הרפורמה ועוד מאה ומשהו ש”ח לביטוח לאומי(שזה אמנם לא מס אבל ברוש ודומיו מתייחסים אליו כאל כזה) יביאו את התוספת שלו ל-600 ש”ח.

אז ברוש דואג כביכול לשכירים שמרוויחים קצת מעל לשכר הממוצע, אבל “שפת הגוף” שלו – מראה למי הוא דואג באמת.

פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 27 בפברואר 2007  שם התקבלו 16 תגובות

אלון  בתאריך 2/27/2007 10:38:58 PM

ללא נושא

כ”כ התרגלנו לליסינג, שאף אחד לא שואל את המובן מאליו- מהי הזכות הקנויה של אדם המרוויח 8000 ₪ לחודש לנסוע ברכב חדש? אם אין לו כסף לצריכה, אליבא דברוש, הרי שממילא לא ניתן לצפות שינהג ברכב חדש.
הכשל של ברוש רק ממחיש את העיוות בשיטת הליסינג לכל פועל.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 2/28/2007 9:41:38 AM

אלון – נסחפת

לא מדובר על זכות קנויה אלא על שכר – זכותו של אדם לקבל חלק משכרו בצורת רכב, ואין כל בעיה שאדם ששכרו 11,000 ש”ח יקבל 8000 ש”ח + רכב ששוויו 3000 ש”ח לחודש, בתנאי כמובן שישלם מס כפי הנדרש.
הבעיה שלי היא בעיקר עם ברוש, שמנסה לאחז עיניים על ידי הפרחת נתונים לא מדוייקים, כאילו שאף אחד לא יכול לבדוק את מה שהוא אומר.
אני מאוד מתפלא שכל רואי החשבון שהקשיבו לדבריו לא עלו מייד על התרגיל השקוף שלו.

עומר  בתאריך 2/28/2007 11:44:13 AM

ההתייחסות הזו מצד ברוש

ברורה. החשש העיקרי בתחומים שונים הוא לא מהפגיעה באלו שמשתכרים שכר נמוך יחסית. גם אין חשש מפגיעה בבכירים, כי אלו פשוט זוכים לסל הטבות שכולל בתוכו גם שימוש ברכב. החשש העיקרי הוא מאובדן התמריץ לשכבת הביניים שהיא זו שמניעה את גלגלי המערכת, ולה גם יש אפשרות לקום וללכת למקום אחר. אני חושב שהחשש הזה מוצדק, ואני לא ממש מתרשם מהרפורמה החדשה הזו סביב הליסינג. יש לי תחושה ששכרנו כאן כחברה יצא בהפסדנו.

אלון  בתאריך 2/28/2007 1:58:29 PM

ליוסי

יוסי – אני כמובן מסכים עם דבריך.
הגבתי לפן אחר בדבריו של ברוש, הלוקח כמובן מאליו שהעובד יסע במכונית חדשה – כאילו מדובר בזכות לאוויר נקי – כך שה”עוול” (בהשתת מס כבד המונע מהעובד לממש זכותו זו) ברור, כביכול.

מירב  בתאריך 2/28/2007 2:37:18 PM

החישוב של ברוש דווקא נכון

תוספת של 1,440 ש”ח בחודש בשווי רכב צמוד, כאשר המס השולי הוא 29% וביטוח לאומי 12% נוספים, מביאים לכך שלעובד בשכר של 8,000 ש”ח תהיה תוספת מס של 590 (כמעט 600) ש”ח בחודש

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 2/28/2007 2:40:12 PM

מירב

עד כמה שזה נשמע מוזר – ביטוח לאומי הוא לא מס.

עומר  בתאריך 2/28/2007 3:19:55 PM

יוסי,

ביטוח לאומי הוא דווקא כן מס כל יגיעה אישית, והוא מעלה את המס השולי בישראל בשיעור של כ-10 אחוזים.

מרזבאן  בתאריך 2/28/2007 4:41:19 PM

יוסי

בעיקרון אתה צודק,
אבל החישוב שהראתה מירב הוא סביר ביותר ואולי אחרי הכל לא היה כזה פגם בדבריו של ברוש, גם אם בו עצמו יש פגם…

שוקי  [אתר]  בתאריך 2/28/2007 10:02:23 PM

מירב

שכירים משלמים רק 5 אחוזים לביטוח לאומי ועוד 2.5 לביטוח בריאות. רוב התשלום לבט”ל גם מוכר לצורכי מס הכנסה, לכן זה יוצא קרוב יותר ל-4 אחוז מאשר ל-12 אחוז.

אבי  [אתר]  בתאריך 3/1/2007 9:01:12 AM

אכן צעד מטופש של ברוש

גם עובד שמרויח 16 אלף ברוטו מעדיף ליסינג על פני רכב פרטי. זאת, משום שרכב פרטי פירושו התחייבות של 120 אלף שקלים.
לעובד ברמת שכר כזו יש בדרך כלל משכנתא לא-פעוטה וקצת מבאס להוסיף עליה עוד התחייבות שש-ספרתית.

עומר  בתאריך 3/1/2007 12:03:54 PM

אתה מניח שרכב הליסינג הוא בגדר

תחליף לרכב חדש, מעין “או-או”. זה ממש לא כך. אנשים רבים יעדיפו בהעדר ליסינג רכב ישן וקטן, או אפילו תחבורה ציבורית (במקרה שהעבודה נמצאת בקרבה יחסית והרכב אינו דרוש להם לצרכי עבודה ממש).
ולעניין המשכנתא ורמת השכר – לחלק לא מבוטל מהעובדים ברמת השכר הזו אכן יש משכנתא. אך קיימת בהחלט האפשרות שרבים מהם, במקום להתלבט בין התחייבות שש-ספרתית ליסינג או רכב משומש, ימכרו את הבית, יחזירו המשכנתא ויתחפפו עם המשפחה לאוסטרליה. אני לא ממש בטוח שהשיקול הזה נלקח בחשבון ע”י הממשלה…

מירב  בתאריך 3/5/2007 2:16:27 PM

לשוקי

שכירים משלמים על שכר שמעל ל-4,500 ש”ח: 7% ביטוח לאומי ועוד 5% ביטוח בריאות ובסך-הכל 12% מספרים מדויקים ובדוקים שאפשר למצוא באתר של המוסד לביטוח לאומי.
וליוסי – אני לא יודעת למה התכוונת כששכתבת שביטוח לאומי הוא לא מס, אבל לצורך החישובים שעשה ברוש וכדי לדעת כמה יפסידו שכירים בגין העלאת שווי השימוש ברכב, יש להתחשב גם בו.

מירב  בתאריך 3/5/2007 2:19:33 PM

לשוקי2

מה זאת אומרת התשלום לביטוח לאומי מוכר לצרכי מס הכנסה?
שכירים פשוט משלמים 12% על כל שקל שמעל ל-4,500 ש”ח, ואין אף זיכוי ממס הכנסה על זה.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 3/6/2007 2:01:40 PM

התפלפלויות מסים

באותה מידה שמחשבים מס בריאות במסגרת מאזן הרווח וההפסד של תשלומי המסים, אפשר גם להגיד כי מי שהנטו שלו יפחת ב-600 שקל (נניח), גם ישלם פחות מע”מ (כי הוא יוציא פחות כסף כל חודש, בהנחה שכל משכורתו הולכת לצריכה), וכך סך המע”מ שישלם יפחת בכמעט 90 ש”ח. ועוד לא דיברנו על כל מיני מסים עקיפים שמגולמים בצריכה.

מירב  בתאריך 3/6/2007 2:17:34 PM

ממש לא התפלפלות

מדובר בחישוב פשוט של כמה יפסיד עובד בנטו בעקבות העלאת שווי השימוש ברכב, כלומר בכמה יקטן השכר נטו שלו בעקבות המהלך. והחישוב הזה, מה לעשות, פשוט מאוד ומוביל למספר מסוים שאתה מתעקש למצוא סיבות למה הוא לא רלוונטי.
לפעמים יותר פשוט לומר “סליחה טעיתי” מאשר לחפש בכל דרך הצדקות לטענה שהעלית בפוסט הזה המבוססת על חישוב לא נכון שעשית (קורה ).
אגב, אינני נמנית כלל על חסידיו ומסנגריו של ברוש או של הצד שהוא מייצג (להיפך) אבל החישוב שהוא עשה הוא פשוט ונכון, בלי התפלפלויות ובלי משחקים חישוביים, כפי שאתה מתעקש לטעון בתגובותיך,

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 3/6/2007 8:04:34 PM

מירב

המלה האחרונה נשארת שלך. לבריאות

המדינה מנוהלת על ידי חנוונים

ביום חמישי האחרון הופיעה בגלובס כתבה שכותרתה “אין חלב? תשתו בוץ“. הכתבה עוסקת בקמצנות של מעבידים: הנהלה שמזרימה מי ברז למיכלי מים מינרליים, שירותים ללא נייר טואלט, הוראה לא לחזור ללקוח שמשאיר מספר טלפון נייד בהודעה, וכיוצא באלה. הכתבה כתובה בסגנון משעשע, אבל המסר הוא עצוב – מסתבר שגם למנכל”י חברות הייטק יש מנטליות של בעלי חנות מכולת.

סיפור נוסף באותו נושא הופיע בטור של נחום ברנע בידיעות אחרונות, ממש למחרת היום (הטור של ברנע לא מפורסם ברשת). הפעם מדובר בחשב הכללי של האותר, ירון זליכה, שסירב לאשר קניית שי למנכ”לים פורשים של משרדי הממשלה בסך של 300 ₪ (למרות שהדבר מעוגן בתקשי”ר) ואישר שי בסך 150 ₪ בלבד. זליכה חסך 750 ₪ תמימים לתקציב. כל הכבוד.

והאמת, מי שמכיר את חוק פרקינסון לא ממש מופתע משני הסיפורים האלה.

ובכל זאת, הבוקר הופתעתי כשקראתי את כתבתה של רותי סיני בהארץ הבוקר. מתברר שגם במדינת ישראל עדיין ניתן לשבור את שיאי הציניות.

במשרד התמ”ת הצטברו כ-2000 תלונות נגד מעסיקים שהפרו חוקי עבודה, אבל מחסור בפקחים מונע מהמשרד את הטיפול בתלונות. למשרד התמ”ת יש רק 18 פקחים לאכיפת החוקים האלה. משרד האוצר מסכים עקרונית לתקצוב פקחים נוספים, אבל דורש כי הפקחים החדשים שיגוייסו יהיו עובדי קבלן. הם יעלו פחות כסף, וגם יהיה ניתן לפטר אותם אחרי 9 חודשים ולשכור אחרים במקומם. הקבלן שיעסיק את הפקחים האלה יהיה כמובן מעסיק הוגן, שהרי מן המפורסמות הוא שבדיני עבודה כל חברות כח האדם מקפידות  על קטנה כחמורה.

פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 27 בנובמבר 2006  שם התקבלו 6 תגובות

 

חייש  [אתר]  בתאריך 11/27/2006 10:28:52 PM

אתה חייב להעריך את האירוניה,

שפקחי העתיד על דיני עבודה במדינת ישראל יהיו עובדי קבלן. זה כמו לתת לחתול רעב לשמור על צנצנת ריקה.

א.ל.  בתאריך 11/28/2006 7:54:29 AM

תיקון קל

הפתגם הוא “קלה כבחמורה” ולא “קטנה כחמורה”

noamt  בתאריך 11/28/2006 10:08:28 AM

חייש

שיחקת אותה עם האנלוגיה הזאת. עשית לי את הבוקר.

ד.ט  בתאריך 12/1/2006 3:49:25 PM

לפרסום על זליכה הייתי מתייחס בצורה

ביקורתית. האיש נמצא במרכזן של כמה מגה-שערוריות ובראשן פרשת מכרז בנק לאומי שיש לה פוטנציאל להפיל את אולמרט. יש לו אוייבים רציניים וכל האמצעים כשרים.

יהל זמיר  [אתר]  בתאריך 12/11/2006 3:20:35 AM

עובדי קבלן – הפיתרון לכל בעיה

עובדי קבלן בתור פקחים של משרד העבודה, זו רק ההתחלה. המשק כולו הוא כר מרעה נפלא לעבודה קבלנית, והזורעים בדמעה, בדמעותיים יקצורו.
שהרי ניתן גם למנות חיילים ומפקדים כעובדי קבלן – ואם הם נהרגים, אפשר מייד לגייס חדשים.
ולמה לא פקידי אוצר ובנק ישראל? וכך ייפטרו מספיבק-עם-דעות-משלו וזליכה-ישר-כמו-סרגל ועוד כמה עושי צרות.
ובעצם, אפשר אפילו שרים בממשלה, וגם מנכ”לי משרדים – הרי ממילא תקופת ההעסקה שלהם היא שנה, קצת פחות או קצת יותר.