17 משוואות ששינו את העולם
בפוסט זה אני סוקר את ספרו של איאן סטיוארט, “17 משוואות ששינו את העולם”. למרבה הצער, הסקירה מסתיימת בפרק השביעי, ולא במקרה. ההסבר לכך נמצא בסוף הפוסט
Category: מדע
ממתאם לסיבתיות – הקשר בין עישון ותחלואה בסרטן הריאה
עדויות בדבר הקשר בין עישון ותחלואה בסרטן הריאה החלו להופיע כבר בתחילת המאה העשרים, ומספר רב של מחקרים שנערכו בשנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים סיפקו עדויות נוספות לקשר הזה. בפוסט זה אני סוקר את העדויות המחקריות שהראו את הקשר בין עישון סיגריות ותחלואה בסרטן, ואת השיקולים שהובילו לביסוס הקשר הסיבתי לפיו עישון הוא גורם הסיכון העיקרי לתחלואה בסרטן הריאה, וגיבוש הקונצנזוס המדעי התומך בטענה זו.
האם קנאביס רפואי יכול לסייע במלחמה במגיפת האופיואידים?
מחקר שפורסם בשנת 2014 העלה את האפשרות כי הרחבת השימוש בקנאביס רפואי מביאה לירידה במספר מקרי המוות עקב מינון יתר של אופיואידים. מחקר חדש שפורסם זה עתה שיחזר את התוצאה שהתקבלה במחקר משנת 2014, אבל הראה גם כי הנתונים חדשים שהצטברו בינתיים מראים למרבה הצער כי ככל הנראה אין השפעה שלהרחבת השימוש בקנאביס רפואי על שיעור מקרי המוות.
ממוגרפיה – סיכונים ונתונים
בקבוצת פייסבוק של מתנגדי חיסונים הופיע לינק לכתבה באתר בריאות הוליסטית שעסקה בסכנות שבבדיקות הממוגרפיה. בקבוצה של קיטורים על מתנגדי החיסונים מיהרו להשמיץ, אבל אף אחד לא טרח לקרוא את הכתבה. מתברר כי הכתבה הזו הסתמכה על מחקרים שהופיעו בשנים האחרונות בכתבי עת מובילים: BMJ, New England Journal of Medicine, וכן על סקירה שיטתית של מכון Cochrane. המסקנה היא שלמרות שמוסכם על כל הקהיליה המדעית כי התנגדות לחיסונים אינה מגובה בכל נתון מדעי שהוא, זו עדיין לא סיבה לפסול באופן אוטומטי כל מה שמתנגדי החיסונים אומרים, בוודאי אם מדובר בנושאים אחרים שאינם קשורים לחיסונים או לרפואה אלטרנטיבית למיניה. יש להפעיל תמיד חשיבה ספקנית וקריאה ביקורתית.
אנטומיה של מגיפה
קרן נויבך ערכה ראיון עם אדם בשם גדי, שקורא למטופלים המתמודדים עם מחלות נפש להפסיק את הטיפול התרופתי הפסיכיאטרי שלהם. הראיון בעייתי ומעורר שאלות קשות שלמרבה הצער לא נשאלו בעת הראיון. קרן נויבך הזדהתה לחלוטין עם דבריו של המרואיין והתבטאה בצורה מעוררת מחלוקת. קרן נויבך סירבה להגיב לביקורת שנמתחה עליה בטוויטר, ואף לא הגיבה לפניות נוספות אליה במייל ובמסרים אישיים, נכון למועד כתיבת דברים אלה.
“המחשב טעה. שלא תדעו עוד צער.”
האם מקצוע הרדיולוג עומד להיכחד? האם אלגוריתמים של בינה מלאכותית, כגון רשתות נוירונים, יחליפו את הרדיולוגים, ובהמשך את שאר הרופאים? ואיך כל זה קשור למכוניות אוטונומיות? כל השאלות האלה עלו בעקבות פוסט בבלוג Toward Data Science שפרסם יו הארווי, רופא המתמחה ברדיולוגיה. הארווי טוען כי האלגוריתמים לא יחליפו את הרדיולוגים בעתיד הנראה לעין, אם בכלל….
סטטיסטיקה רעה: לא לתכנן
“לקרוא לסטטיסטיקאי לאחר שהניסוי התבצע זה כמו לבקש ממנו לבצע ניתוח שלאחר המוות. לכל היותר הוא יוכל לומר מה הייתה סיבת המוות” – רונלד פישר. כשמדברים בסטטיסטיקה על תכנון, מדברים בדרך כלל על תכנון ניסויים. ((תכנון איסוף הנתונים ותכנון הניתוח הסטטיסטי הם חלק מתהליך תכנון הניסוי. )) קשה להביא דוגמאות למקרים של כשלים בתכנון ניסויים,…
סטטיסטיקה רעה: p-Hacking
p-hacking ((אשמח להצעות לתרגום לעברית)) היא הפרקטיקה של חתירה לתוצאה מובהקת, ובאמירה פופולרית “לענות את הנתונים עד שיודו”. לעיתים הדבר נעשה מחוסר מודעות, ולעיתים בכוונה תחילה. יש הרבה דרכים להגיע לתוצאה מובהקת. אפשר לנסות לנתח את הנתונים בכל מיני שיטות סטטיסטיות. אפשר לאסוף נתונים, לנתח אותם, ואז לפרסם אם מתקבלת תוצאה מובהקת, ואם לא, לאסוף…
סטטיסטיקה רעה: לקבל את השערת האפס
בתהליך הסטטיסטי של בדיקת השערות מוצבות זו מול זו שתי השערות. ההשערה הבסיסית, המכונה השערת האפס, מתארת את הידע הקיים (ידע מדעי או אחר), ומולה ניצבת השערה אלטרנטיבית, המייצגת תיאוריה חדשה. כדי להוכיח כי התיאוריה החדשה נכונה, על החוקר להציג ראיות מובהקות ומשמעותיות שיביאו לדחיית השערת האפס לטובת ההשערה האלטרנטיבית. מה קורה אם אין ראיות…
סטטיסטיקה רעה: אי אבחנה בין מתאם לסיבתיות
בנושא המתאם והסיבתיות דנתי רבות ((זה היה הפוסט הראשון שהופיע בנסיכת המדעים!)). יש הרבה דוגמאות משעשעות: מתאם בין יבוא לימונים לבטיחות בדרכים, בין צבעה של מכונית והסיכוי כי תהיה מעורבת בתאונת דרכים, ובין מחזורי הירח ומחירי המניות. קוריוזים כאלה בדרך כלל לא גורמים נזק ((אם כי עלולים להיגרם הפסדים כספיים למי שישקיע את כספו על…