חיפוש באתר

קישורים

עמודים

קטגוריות

ארכיב עבור 'סקרים'

כשלון הסקרים בחיזוי תוצאת הבחירות המקדימות ב"קדימה": המשך הדיון

בתגובות לרשימתי הקודמת על תוצאת סקרי הבחירות המקדימות בקדימה (הערות בעקבות כשלון הסקרים בפריימריס של קדימה) התנהל דיון רב משתתפים, ובו הושמעו מספר טענות ונשאלו שאלות. ברשימה זו אגיב במרוכז לכל התגובות ההן.

האם לאסור על פרסום תוצאות סקרים?

חלק נכבד מהדיון עסק ברעיון לאסור על פרסום תוצאות סקרים. הגולש דודי לא חסך במלים: “פולחן הסקר נעשה למפגע אנטי-דמוקרטי”, כתב. איזה פולחן בדיוק? מה אנטי דמוקרטי בעריכת סקר? הוא לא טרח להסביר. האם מישהו חושב ברצינות כי פרסום תוצאה של סקר מביא לפגיעה בדמוקרטיה? האם מי שכתב את המלים האלה מבין מהי דמוקרטיה ומהי פגיעה בדמוקרטיה. לא ברור.

דודי טוען, ובצדק מסוים, כי פרסום תוצאות הסקר לפני סגירת הקלפיות היה עלול להשפיע על תוצאות ההצבעה עצמה. אבל כל דבר משפיע בצורה זו או אחרת, כפי שציינו גולשים אחרים בתגובות. האם הארכת משך ההצבעה בחצי שעה לא השפיעה על התוצאות? מה פוגע יותר בדמוקרטיה: פרסום תוצאה של סקר או שינוי הכללים במהלך ההצבעה?

חשוב יותר להתייחס לטיעון אחר של דודי, לפיו “הבעיה אינה הטעות עצמה … אלא השלכותיה על התוצאות”. איך בדיוק משליכה הטעות בסקר על התוצאות, לא ברור לי. אפשר לבנות תיאוריות לכאן ולכאן: האם סקר שמנבא נצחון גורף ללבני עוזר לה או למופז? אפשר לטעון כי מצביעי מופז הפוטנציאליים ויתרו על ההצבעה כיוון שקולם “כבר לא ישנה כלום”, אבל באותה מידה ניתן לטעון כי חלק מתומכי לבני הפוטנציאליים החליטו לא לטרוח להצביע כי הניצחון ממילא מובטח. איזה אפשרות נכונה?

עומר מפנה לדבריו של פרופ’ ישראל אומן, חסיד נוסף של איסור הפרסום ואף השימוש בסקרים, ומפנה ללינק לטור של זאב גלילי באתר העיתון “מקור ראשון”, בו הובאו דבריו של פרופ’ אומן בכנס האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה שנערך במאי 2006. אותם דברים שפרופ’ אומן אמר, עדיף היה שלא יאמרו, והתייחסתי אליהם כאן כבר בעבר. אתם מוזמנים לקרוא שוב: סקרי דעת קהל – מי כאן הטיפש? – רשימה על הרצאתו של פרופ’ ישראל אומן בכנס האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה, 8/5/2006

עמית מציין כי “סקרים מזמן הפסיקו להיות רק סוג של מדד …  בנוגע לדעת הקהל והתנהגותו. .. הסקרים התחילו לעצב מציאות במקום לשקף אותה”. אני בספק אם זה נכון. אם מישהו חשב כי שאול מופז הוא האדם המתאים ביותר לעמוד בראשות “קדימה” ובראשות הממשלה, אז סקר שהראה תמיכה גורפת בציפי לבני שינה את דעתו? עמית, אתה קובע את דעתך לפי הסקרים? אתה מכיר מישהו שמחליט כיצד יצביע בבחירות לפי תוצאות הסקר העדכני האחרון?

מה בדבר אחריות התקשורת – או חוסר האחריות, כפי שטען הגולש (או הגולשת?) בר? אולי הצעת החוק של בן-ששון מיועדת להשתלט על התקשורת “חסרת האחריות”, ואין לבן-ששון דבר וחצי דבר כנגד הסטטיסטיקה? זהו תרחיש הרבה יותר גרוע, בו בן-ששון מקדם הצעת חוק הפוגעת בחופש הביטוי ובחופש המידע. נכון שהצגה לא נכונה של תוצאות סקר עלולה לגרום לעיוות משמעותי של המציאות (ראו למשל את רשימתי סקר לדוגמא), אבל האם הצעת החוק של בן-ששון היא התרופה הנכונה? האם לא ראוי יותר, למשל לחייב בחוק את כל עורכי הסקרים לקיים את כללי האתיקה המקצועית של האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה, ובמקביל לחייב כל כלי תקשורת המפרסם תוצאות סקר לפרסם גם את ההסברים הדרושים כדי לאפשר לציבור להעריך נכון את מהימנותם (ראו סעיף 3.3 של כללי האתיקה)?

את הדיון בנושא זה סיכם היטב הגולש חזי: “הצעת החוק של בן שושן חסרת כל שחר. הרעיון שצריך להפסיק את הסקרים לפני הבחירות כדי למנוע הטיה של התוצאות הוא חסר כל שחר. לפי ההגיון הזה צריך גם למנוע סיקור חדשותי, או בכלל כל שיחה או מחשבה בנושאים פוליטיים”.

מה בדבר אמינות הסקרים?

נושא נוסף שעלה בדיון הוא אמינות הסקרים. הגולש עמית העיד על עצמו כי הוא נוהג להשיב תשובות שקריות בסקרים שבהם הוא משתתף. והוא לא היחיד. ברשימות קודמות התייחסתי רבות לתופעה זו (להשיב או לא להשיב , הנסקרים משקרים (שוב) – גירסת הפריימריס ).

כל סקר נערך בשלושה שלבים. השלב הראשון הוא בחירת המדגם: תת-אוכלוסיה שתייצג את האוכלוסיה בה אנו מתעניינים. השלב הבא  הוא איסוף המידע מהמדגם, על ידי שאלונים, ראיונות (כולל ראיונות טלפוניים), תצפית ומדידה. השלב השלישי הוא ניתוח המידע שהנאסף והסקת המסקנות. אני לא חושב שבסקרי הפריימריז של קדימה היו בעיות בשלב הראשון או בשלב השלישי. לו זה היה המצב, שלושת הסקרים היו מגיעים לתוצאות שונות, וזה לא קרה. אני משוכנע כי חלק מהנסקרים לא אמרו תשובות אמת לסוקרים. איך מתגברים על בעיה כזו? הגולש עמית הזכיר מדדי אמינות, המשולבים במתודולוגיה של שאלות דומות. אני לא יודע האם שלושת הסוקרים (פוקס, צמח, גבע) השתמשו/משתמשים במתודולוגיות כאלה. בכל מקרה, מתודולוגית הניתוח הסטטיסטי מתבססת על ההנחה כי הנתונים אמיתיים, ואם הנסקרים משקרים, תוצאת הניתוח תהיה שונה מהתוצאה האמיתית. לטוב ולרע, זה מה שיש.

מה בדבר מדעיות הסקרים?

סטטיסטיקה היא מדע, ולכן סקרים הנערכים באמצעות שיטות סטטיסטיות הם מדעיים. כל מי שטוען אחרת מטעה. גם אם זו פרופ’ תמר הרמן, שאל דבריה אתייחס ברשימה נפרדת.

פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 3 באוקטובר 2008  שם התקבלו 12 תגובות

גולדבלט משה  בתאריך 10/3/2008 2:05:08 PM

למי נחוצים הסקרים

הייתי שמח לענות להרבה שאלות רטוריות של הכותב. אענה רק על אחת-הרבה אנשים שאינם נותנים לעצמם דין וחשבון למי הם באמת רוצים להצביע מושפעים מאווירה שסקרים יוצרים.אם מועמד מוביל ובגדול קיימת נטיה אנושית להצטרף לצד הזוכה .
כך או כך השאלה היא מה הסקרים תורמים לציבור ולדיון הציבורי? התשובה כלום!. הם משרתים רצון להתמודד עם אי וודאות העתיד ותו לא. מבחינה זו אני מעדיף איסור כללי מוחלט וגורף על פרסום סקרים ולא רק בזמן בחירות ובמקביל לתת מענקי עידוד לאסטרולוגים ושאר מיני ידעונים שלפחות אינם טוענים שיש משהו מדעי בתחזיותיהם.

דודי  בתאריך 10/3/2008 3:31:45 PM

בהחלט נזק לדמוקרטיה

כאשר הסקרים נעשים לחזות הכל, כאשר מפלגה בוחרת מי יעמוד בראשה על-פי סקרים (כפי שעשתה לראשונה מפלגת המרכז בזמנו, כמדומני), כאשר השאלה “מי פופולרי יותר” הופכת למרכז ההכרעה, ולא “מי ראוי יותר” – יש פגיעה בתהליך הדמוקרטי.
“האם הארכת משך ההצבעה בחצי שעה לא השפיעה על התוצאות? מה פוגע יותר בדמוקרטיה: פרסום תוצאה של סקר או שינוי הכללים במהלך ההצבעה?” ייתכן מאד ששינוי משך הכללים במהלך ההצבעה, הראוי לגינוי, פוגע יותר בדמוקרטיה מאשר חגיגות הסקרים, אך לא נובע מכך שהסקרים אינם מהווים מפגע בפני עצמם.
“איך בדיוק משליכה הטעות בסקר על התוצאות, לא ברור לי. אפשר לבנות תיאוריות לכאן ולכאן” אפשר. עם זאת, הפינקלשטיינים למיניהם יאמרו, ברוב המכריע של המקרים, שטוב למועמד להיתפס כמי שעומד לנצח. (אולי לא ברוב גדול מדי). אני חושב שבין אנשי מדעי החברה, העוסקים בבחירות, קיימת הסכמה לגבי כוחם של סקרים להשפיע על עמדותיהם של מצביעים. מובן שחסיד ש”ס לא יצביע פתאום למרצ בגלל סקר, אבל חלק גדול מציבור הבוחרים כן מושפע.
כאמור, החוק האוסר על פרסום סקרים בתקופה שלפני הבחירות הוא דבר שקיים בצרפת, ואולי גם במדינות נוספות. למגזר הסוקרים תהיה די פרנסה גם בלי שבוע הבחירות.

אבי  בתאריך 10/3/2008 4:05:48 PM

על סקרים כשיטת ניבויי פוליטית ומדע

האם הטיעון הבא מתקבל על הדעת?
הגיאומטריה היא מדע, לכן מפות אסטרולוגיות, הנערכות באמצעות בשיטות גיאומטריות,, הן מדעיות. כל מי שטוען אחרת מטעה.
כמובן שלא.
באסטרולוגיה בנוסף לשיטות גיאומטריות מדעיות לחלוטין, יש הנחות שהן הבל גמור.
ההתקפות על ערכם של סקרי דעת קהל בד”כ אינן על השיטות הסטטיסטיות, אלא על הנחות אחרות.כגון איכות הדגימה וכיו”ב.
בכל מקרה, מדע או לא מדע, בהקשר של ניבויים פוליטיים סקרים מוכחים שוב ושוב כאמצעי חיזוי לא אמין.

גיל  [אתר]  בתאריך 10/3/2008 7:50:31 PM

סטטיסטיקה אינה מדע מדויק

ולכן להציג אותה ככזו ואז לתקוף אותה על שהיא אינה מנבאת בצורה מושלמת זה טיעון איש קש קלאסי. סקרים בהחלט יכולים לשמש לצרכים שונים אם משתמשים בהם בתבונה ומכירים במגבלות שלהם. לחשוב על כל הנושא בצורה של שחור ולבן זה די טיפשי.
משה, ההנחה שאנשים נוהרים לזוכה לא מוכחת. באותה מידה יש את ההנחה ההפוכה שאנשים מצביעים לאנדרדוג כי ברור מי יזכה והם רוצים לחזק את החלש. אני גם לא חושב שסקרים לא תורמים לשיח הציבורי, אבל אפילו אם ניקח את הגישה הקיצונית ונגיד שלא, זה מעשה אנטי דמוקרטי בעליל למנוע את פירסומם. על פי אותו הגיון אפשר להפסיק את שידורי הטלביזיה שלא מועילים בכלום.

אוטו פוקוס  [אתר]  בתאריך 10/3/2008 11:36:26 PM

לא משנים דעה, משפיעים על ההחלטה להצביע

ברור שהכל משפיע על הדמוקרטיה, ולא רק הסקרים. מקומו של המחוקק הוא להחליט מה ראוי שישפע, ומה אינו ראוי. כמו שהמחוקק יכול להגביל פרסום המפלגות לקראת הבחירות באופנים מסויימים, כך הוא גם רשאי להגביל פרסום סקרים. המטרה, כמובן, היא שהבחירות ישקפו באופן הנאמן ביותר את דעתם של המספר הרב ביותר האפשרי של האזרחים, עם כמה שפחות השפעות זרות.
לטעמי סקר לא ישנה את דעתו של איש, אבל תרבות סקרי הבחירות עלולה ליצור מצג שווא של תוצאות גמורות לפני ההצבעה. לא כולם סטטיסטיקאים, והצגת רצף של סקרים חד-משמעיים בשבוע שלפני הבחירות עלול לגרום לכמה אנשים לחשוב שמדובר באמת גמורה, בלי להתחשב בתנאי עריכת הסקר או בזהות אמצעי התקשורת המפרסם. כך, מי שרואה שמועמדו נמצא במיעוט, עלול להחליט שאין טעם לצאת מהבית להצביע, כי הבחירות כבר אבודות. באותה המידה עלול שלא להצביע מי שיחשוב שהמועמד שלו כבר מנצח בטוח.
באופן כזה יוצא שלרצף של סקרים שנערכו על כמה אלפים בודדים אנשים יש השפעה משמעותית על הבחירות הכלליות עצמן. הדבר הוא כמובן השערה, אבל בעיני היא סבירה, ויש לבדוק אותה. אי אפשר לבטל אותה בהינף יד.

גולדלבט משה  בתאריך 10/4/2008 7:28:37 AM

תגובה

העובדה שסקרים יכולים להשפיע בכיוונים שונים אינה מבטלת את השפעתם. בכל מקרה זו השפעה פסולה כי אינה נובעת מנימוקים ענייניים. מכיוון שכך לחקור מה מידת ההשפעה של סקר בחירות על כל קבוצה זו ברכה לבטלה-עדיף להימנע בכלל מהצורך הזה
אני באמת לא מצליח ללמוד גזירה שווה מסקר שמסביר לי מה אחוז התמיכה במועמד או רשימה לדיון פוליטי ענייני.
במחשבה נוספת ניתן לראות בסקר שלא בסמוך לבחירות מידע חשוב על הלכי רוח שעשוי להסביר מדוע אישים מסויימים רוצים לדוגמא להימנע מבחירות בכל מחיר וכמידע אין לפסול סקר כזה שלא נעשה בקשר לבחירות קרבות
מכ מקום לפחות חודש לפני בחירות הייתי אוסר על פרסום תוצאות סקרים או אפילו הדלפות ביחס לתוצאות סקרים שלא נועדו לפרסום
יש עוד םיבה חשובה מאד להתנגדותי לבקרים וכבר הבעתי אותה -אני לא מאמין שהסוקרים טעו כל כך בחיזוי הבחירות הפנימיות בקדימה. חלק מהסקרים היו פשוט כזבים מוזמנים. אני לא מאמין ביושרתם של מכוני הסקריפ,אני סבור שניתן לרכוש איזה סקר שרוצים ואני יודע שבהרבה מערכות בחירות נעשה שימוש מתוחכם בסקרים מזוייפים

גיל  [אתר]  בתאריך 10/4/2008 7:47:54 AM

משה, איך אפשר לקבוע איזו השפעה

פסולה ואיזו לא? האם תוכנית סאטירית לא משפיעה גם היא על תוצאות הבחירות?
אני חושב שהבעייה היא בעיקר בתדמית הנמוכה שיש לסקרים שחלקה מוצדק לגמרי בגלל סוקרים שלא מחויבים לכללי אתיקה, וחלקה לא מוצדק ומלובה על ידי התקשורת שמעודדת סקרים מצד אחד וקוטלת אותם מצד שני. אנשים צריכים להבין מה סקרים אומרים, איך הם נבנו, את המגבלות שלהם וכו’. אין צורך לשפוך את התינוק עם המים.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 10/5/2008 5:46:19 PM

קודם כל תודה למשה גולדבלט על כנותו

ועל כך שהבהיר כי הבעיה האמיתית שלו היא הפרנואידיות – הרי כל הסוקרים ידעו את התוצאה האמיתית, ופרסמו תוצאות מזוייפות בכוונה תחילה, הכל, כמובן, כדי להשפיע על תוצאות הבחירות כראות עינהם. נשמע הזוי? כן, אבל זה מה שהוא כתב.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 10/5/2008 5:48:59 PM

משה, שאלה לי אליך

האם אתה משה גולדבלט הכותב ברשימות (עורך דין עצמאי העוסק בתחומי רפואה ומשפט, זכויות נפגעים חולים ) שלא כתב אף מילה ברשימות, נכון להיום, על חברה ומשפט או על זכויות החולים? אותו משה גולדבלט שכתב רשימה בעד הוצאת צווי סגירה לכל העיתונות המודפסת, בשם הדמוקרטיה כמובן?
סתם, רציתי לדעת.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 10/5/2008 5:53:03 PM

שאלה לדודי

בוא נניח לרגע שאתה צודק בכל טענותיך על השפעת הסקרים וכדומה. האם אתה נחרץ בדעתך שאיסור פרסום תוצאות סקרים הוא התרופה היחידה ואין בלתה?
האם לא ראוי יותר, למשל, לחייב בחוק את כל עורכי הסקרים לקיים את כללי האתיקה המקצועית של האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה, ובמקביל לחייב כל כלי תקשורת המפרסם תוצאות סקר לפרסם גם את ההסברים הדרושים כדי לאפשר לציבור להעריך נכון את מהימנותם?
מה רע בהגבלה מידתית שתנטרל את ההשפעות המזיקות כביכול, אבל לא תפגע באופן גורף בזכויות יסוד כגון חופש העיסוק וחופש המידע?

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 10/5/2008 5:55:57 PM

אבי

מזל שאני לא צריך את הגושפנקא שלך בענייני מדע.

ef  בתאריך 10/5/2008 6:32:34 PM

כן לחייב סקרים בתו תקן

הבה נמנה ועדה הכוללת אנשים מהאקדמיה, ומהתעשיה , מומחים בסטאטיסטיקה ונחייב את העיתונים בכללים שתחליט! צריך גם לאכוף את הכללים ולהטיל עונשים על אלה שיפרו אותה . עורכי דין ואנשי אכיפה יוזמנו גם הם לועדה. סוף סוף יהיה פה סדר וסקר יהיה סקר!
כמובן שאני צוחק, משול הדבר בעיני להעפת עפיפונים. נביא מישהו שזכה בפרס נובל באוירונאוטיקה מהטכניון והוא יגיד לנו שאם משקל הזנב אינו מצית למשוואות מסויימות סופו של העפיפון ליפול. נביא עורך דין מעיף עפיפונים חובב ויכתוב כללים שיחיבו את כל מעיפי העפיפונים. נאכוף את החוקים בתקיפות ובעונשים מתאימים למפירים ובא לציון גואל.
השאלה אם באמת מותר לנו לקחת ממשלם המיסים כסף לכל מני כללים שמעניינים לו את התחת. רבותי, הכל שפיט ועל כל דבר אפשר לעשות חוקים וכללים רק שזה בדרך כלל מבזבז כסף.
ואסיים באפשרות האחרת, במדינה מסויימת בה ביקרתי יש אגודת חובבי טילים. הם קיבלו אזור מיוער ולא מיושב של כמה קילומטרים מרובעים ויכולים להעיף שם טילים.
נמאס מתקנות, רוצים לנשום

לקריאה נוספת בנושאים הקשורים לנושא רשימה זו

הערות בעקבות כשלון הסקרים בפריימריס של קדימה

למרות הפער העצום שנפער בין תוצאות הסקרים ותוצאות האמת הפריימריס של מפלגת קדימה, כותרות העיתונים נמנעו הפעם מהקלישאה “יום כיפור של הסוקרים” וקלישאות דומות. למי שלא יודע: שלושה סקרים שונים, שנערכו ביום הבחירות מטעם שלושה ערוצי הטלויזיה המרכזיים, שנערכו על ידי שלושה סוקרים שונים, חזו כולם ניצחון סוחף לציפי לבני על פני שאול מופז. שלשות הסקרים חזו תמיכה של כ-48% ללבני, לעומת 37% תמיכה בשאול מופז, וכ-7% תמיכה לכל אחד משני המועמדים הנוספים, שטרית ודיכטר. תוצאות האמת, לעומת זאת, היו 43% ללבני, 42% למופז, 8.5% לשטרית, 6.5% לדיכטר. התברר כי הסקר הפנימי שערך שאול מופז, שניבא לו 43.7% מהקולות היה קרוב הרבה יותר לאמת.

כבר למחרת התראיינו שלושת הסוקרים, מינה צמח, קמיל פוקס ומנו גבע בתכנית הבוקר של גלי צה”ל וניסו לספק הסברים. דובר שם על הטיה, על אי נכונות לענות לשאלות, על חוסר היכולת “לפצח את ההצבעה” של אלה שסירבו לענות כיצד הצביעו ואף על הטעיה מכוונת של חלק מהנסקרים. אני חושב שרוב התובנות שניתן להפיק מהאירוע הזה נמצאות בטקסטים האלה. גם הקריאה בטוקבקים יכולה ללמד הרבה, בעיקר את מי שמתכוון לערוך סקרים כאלה בעתיד.

אני לא ממש מופתע ממה שקרה כאן. תופעת האנשים המשקרים (בכוונה או שלא בכוונה) לסוקרים אינה חדשה, והיא קיימת כאן עוד משנת 1981, אם לא לפני כן. כבר כתבתי על כך כאן בהרחבה, ולכן אסתפק ברשימת קישורים.

ובכל זאת, הקלישאה של “יום כיפור” דווקא נכונה. הסוקרים צריכים לעשות חשבון נפש (צמח כבר הודיעה שתשקול בעתיד אם לערוך סקרי פריימריס, אבי דגני גם הודיע כי יימנע מכך). אין ספק שיש בעיה במתודולוגיה של עריכת סקרים טלפוניים, לא כל שכן כשבדובר באוכלוסיה מצומצמת ואינטרסנטית כמו מצביעי קדימה. אני לא אומר שזה בלתי אפשרי, ראו את 43.7 האחוזים של שאול מופז. שלושת הסוקרים, פוקס, צמח וגבע נרדמו בשמירה, למרות שככל הנראה היו מודעים לנטיה של הנסקרים לנסות להטות את תוצאות הסקרים. התוצאה העיקרית של הסקרים האלה היא שחיקה ביוקרה המקצועית של שלושת הסוקרים, וחבל.

בניגוד לסוקרים, יש כאלה שלא צריך לעשות חשבון נפש בנושא, ובכל זאת עושים אותו. ח”כ מנחם בן-ששון (מקדימה, אלא מה), שהוא גם פרופסור למשהו אם אני לא טועה, הודיע הבוקר (יום א’) כי יפעל לזרז הליכי חקיקת חוק שיאסור פרסום סקרים שבוע לפני הבחירות המוקדמות. איך זה יפתור את כל הבעיות שגרמו לכשלון הסקרים בליל הבחירות? לבן-ששון הפתרונים. אני מניח שלבן-ששון אין נימוקים סטטיסטיים כלשהם להצדקת הצעת החוק שלו, אך אם יש לו, אשמח לדעת מהם. בעניין זה כבר כתבתי בעבר (בהתייחסותי לדברי פרופ’ ישראל אומן), ואמר זאת שוב במלים בוטות יותר” הריגת השליח וטמינת הראש בחול אינם פתרונות רציניים.

עוד פרופסור שמיהרה לעשות לעצמה כותרות בעקבות ליל הפריימריס של קדימה היא תמר הרמן, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. הסקרים אינם מדע, קבעה חרצה הפרופסור המכובדת, והבעיה העיקרית שלי היא לא איתה, אלא יותר עם אתר הידען שנתן אכסניה לדבריה. התייחסות נרחבת לדבריה של הרמן יבואו ברשימה נפרדת.

פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 21 בספטמבר 2008 שם התקבלו 15 תגובות

הצבנ”ע  [אתר]  בתאריך 9/21/2008 6:46:05 PM

מה בדיוק הבעיה

עם דבריה של פרופ’ הרמן?

דודי  בתאריך 9/21/2008 7:36:01 PM

ההצעה על איסור פרסום סקרים טובה

פולחן הסקר נעשה למפגע אנטי-דמוקרטי. במקרה של קדימה, קרה משהו חמור, כאשר תוצאות (בדיעבד שגויות) של המדגם התפרסמו בזמן שהקלפיות פתוחות, אולי בטעות ואולי בכוונה, והשפיעו על ההצבעה עצמה.

דודי  בתאריך 9/21/2008 7:36:35 PM

ההצעה לאסור פרסום סקרים טובה

פולחן הסקר נעשה למפגע אנטי-דמוקרטי. במקרה של קדימה, קרה משהו חמור, כאשר תוצאות (בדיעבד שגויות) של המדגם התפרסמו בזמן שהקלפיות פתוחות, אולי בטעות ואולי בכוונה, והשפיעו על ההצבעה עצמה.

גיל  [אתר]  בתאריך 9/21/2008 10:33:53 PM

הבעייה היא שזה לא נכון שזה לא מדע

זה פשוט מדע לא מדויק.

גיל  [אתר]  בתאריך 9/21/2008 10:33:55 PM

הבעייה היא שזה לא נכון שזה לא מדע

זה פשוט מדע לא מדויק.

עמית  [אתר]  בתאריך 9/22/2008 12:59:48 AM

בנוגע לסקרים טלפוניים

אני חייב לציין שאני אחד מהאנשים שמחרבים סקרים טלפוניים. אמנם לא השתתפתי בהרבה, אבל באלה שכן דאגתי להציג עמדה קיצונית ובלתי סבירה בעליל.
האינטרס שלי ברור: שיפסיקו להתקשר אלי
אני חושב שזה סוג של חוצפה להתקשר לאדם הביתה בשעות הערב מבלי היכרות קודמת או הזמנה.
זה סוג של חדירה לפרטיות, וזה מחליא אותי.
אני עושה ככל יכולתי לבזבז את הזמן לאנשי השיווק הטלפוני, ולענות תשובות בלתי הגיוניות לסוקרים.
והערה קצת יותר רצינית בנוגע לסקרים:
אחת הבעיות עם סקרים, שבעטיין אולי אותו בן ששון מבקש להעביר את הצעת החוק שלו, היא העבודה שסקרים מזמן הפסיקו להיות רק סוג של מדד (מדעי יותר או פחות, מדויק יותר או פחות) בנוגע לדעת הקהל והתנהגותו.
הדקרים התחילו לעצב מציאות במקום לשקף אותה.
זה מאזן מאד עדין, וריבוי הסקרים הפר אותו.
כל התאוריות הסטטיסטיות של סקרים (לפחות אלו שאני מכיר) תקפות תחת הנחה (בד”כ סבירה) שהסקר בוחן סיטואציה מבלי להשפיע עליה. בדינמיקה הפוליטית בארץ זה כבר מזמן אינו המצב – ולכן גם המודלים הסטטיסטיים לא תמיד עובדים.

עומר  בתאריך 9/22/2008 8:44:26 AM

בהמשך לדבריו של עמית

סקר לפני בחירות הוא בעצם דגימה של משחק. בדגימה מעין זו יש שתי בעיות:
1. השחקנים יכולים (ולעיתים אף כדאי להם לשקר). על כך בדיוק דיברו הסוקרים.
2. פרסום הסקרים עשוי להשפיע על פעולות השחקנים (ואף להגביר את התמריץ לשקר).
כל עוד לא יבינו הסוקרים כי סקרים באוכלוסיות כמו מתפקדי מפלגה הם למעשה סיטואציה אינראקטיבית (קרי – שייכת לעולם תורת המשחקים) הם לא יוכלו אפילו להתחיל ולהתגבר על הבעיה.
נ.ב. – עמית, פרופ’ בן-ששון מקיים כאן את המלצותיו של פרופ’ ישראל אומן בעניין שהושמעו כבר במאי 2006:
http://www.zeevgalili.com/?p=212

דודי  בתאריך 9/22/2008 11:48:53 AM

אילו בעיות?

“איך זה יפתור את כל הבעיות שגרמו לכשלון הסקרים בליל הבחירות?”
הסקר עצמו הוא הבעיה. אין סקר – אין בעיה. שכן הבעיה אינה הטעות עצמה (כפי שאין בעיה עם פרשני ספורט שמנבאים לא נכון את תוצאות המשחק הקרוב), אלא השלכותיה על התוצאות.
בצרפת למשל קיים איסור על קיום (או פרסום) סקרים תקופת-מה לפני הבחירות. והם לא היחידים.

גיל  [אתר]  בתאריך 9/22/2008 6:16:44 PM

איך בדיוק סקר משפיע על התוצאות?

הרי עובדתית חלק מהבחירות בפועל שונות מהסקרים. וגם אם הוא משפיע, למה זה בהכרח רע?
בבחירות לפריימריס יש בעיות מתודולוגיות רבות אבל זה לא מעיד על המדעיות של הסקרים. סקר בודד אף פעם לא יתן תמונה מלאה ומקיפה ולכן צריך לקחת אותו בזהירות. הבעייה המרכזית היא הצביעות של התקשורת שמצד אחד מעודדת עשייה ודיווח על סקרים ואחר כך נהנית לקטול אותם. בעייה נוספת היא אנשים שלא מבינים איך סקר בנוי, מה בדיוק המשמעות שלו וכו’. חלק מהבעייה נעוץ אצל סוקרים שלא מסבירים טוב את תהליך בניית הסקרים וחלק נעוץ בציבור שזה לא ממש מעניין אותו. צריך אולי לקבוע כללי אתיקה ברורים יותר.
אני מוצא את הדברים של אומן דמגוגיים וחבל מאוד שמישהו עם שיעור קומה כמוהו נגרר לאמירת שטויות כאלו.

עמית  [אתר]  בתאריך 9/22/2008 8:56:11 PM

גיל:

סקר לא משפיע על התוצאות של עצמו. זה ברור. אבל דעת קהל, תמיכה במועמדים כאלה ואחרים הם דברים דינמיים – לא סטטיים. הם משתנים בהתאם לאירועים. התמיכה באובאמה ירדה כשהכריזו על פיילין כמועמדת לסגן נשיא, עוד לא כל כך ברור איך ישפיע המשבר הכלכלי הנוכחי, אבל סביר מאד שהוא ישפיע.
בקיצור – אירועים ומידע המופיעים בתקשורת משפיעים על דעת הקהל.
סקרים, במיוחד כשעושים אותם 3 פעמים בשבוע גם הם סוג של ארועים כאלה. הסקר של היום ישפיע על התוצאות של הסקר של מחר.
מעולם לא אמרתי אם זה טוב או רע. זה פשוט ככה. תוצאות של סקרים משפיעים על התנהגות של אנשים, ולכן סקרים לפני בחירות עשויים להשפיע בעקיפין על תוצאות הבחירות.
כל המודלים הסטטיסטיים (אלה שאני מכיר) של דגימה וסקירה מתייחסים כמובן להיבט הסטטי של הסקר הבודד, ולא סקר כחלק מדינמיקה של הקהל. היה יותר נחמד להכניס למודל מה תהיה השפעת הסקר על דעת הקהל, ואז לקבוע לא רק איך דוגמים אלא גם מתי ובאיזה קצב, ומה ההשפעה שיש לקצב הסקירה על הסטייה הסטטיסטית.
סקירה תכופה, אני מניח, מתנהגת יותר כמו תהליך סטוכסטי.
וכאמור, זה לא טוב או רע. זה פשוט ככה. להתעלם מזה תהיה טעות.
יש גם עוד בעיה קטנה שבנוגע אליה אני אשמח לשמוע את דעתו של יוסי:
בתכנון סקרים יש שני אלמנטים. הראשון קשור בדגימת האוכלוסיה ובהשלכותיה. השני קשור באיך מביאים את הנתון הנדרש מתוך המדגם.
בפסיכולוגיה שמים דגש על האספקט השני ויש מדדים לאמינות (reliability) של המדדים שנמדדו. כדי שיהיה מדד לאמינות חייבים שיהיו מספר שאלות שונות שמודדות, פחות או יותר, את אותו דבר. לאחר מכן משתמשים גם במדדי האמינות כדי לשקלל תוצאות של מתאמים וממצאים אחרים.
בסקרים של בחירות, למיטב ידיעתי, פשוט שואלים “עבור מי הצבעת” – שאלה אחת ויחידה, ואין מדד לאמינות, ולכן לא ניתן לשקלל את התוצאות. השאלה היא אם יש דרכים אחרות להכניס את “אמינות” המדידה לתוך המשוואה, ולא רק את טעות הדגימה.

גיל  [אתר]  בתאריך 9/23/2008 1:23:10 AM

לא ממש ברור איך וכמה הוא משפיע

על התוצאות. עובדה, היו הצבעות שונות מאוד ממה שהסקרים ניבאו. גם ההשפעות הפוטנציאליות יכולות להיות בכל הכיוונים וזו לא סיבה בעיניי לא לפרסם סקרים.
עד כמה שידוע לי, רוב הסקרים כוללים שאלות רבות בנוגע לעמדות שונות ולכן כן יש מדידה מסוימת של מהימנות. זה לא מושלם אבל זה מה שאפשרי.
אגב, מדגמי בחירות נוטים להיות הרבה יותר מדויקים מסקרים כי הם נעשים ביום הבחירות עצמו וגם כי לאנשים פחות נעים לנסות לרמות כשהם עושים את זה מול החוקר (למרות שזה גם נעשה בצורה אנונימית).
עוד דבר שצריך לקחת בחשבון בפריימריס זו תופעות של רמאות או קבלני קולות שמאוד קשה לאמוד אותן מראש.

חזי  [אתר]  בתאריך 9/24/2008 3:55:57 PM

הצעת החוק של בן שושן חסרת כל שחר

הרעיון שצריך להפסיק את הסקרים לפני הבחירות כדי למנוע הטיה של התוצאות הוא חסר כל שחר. לפי ההגיון הזה צריך גם למנוע סיקור חדשותי, או בכלל כל שיחה או מחשבה בנושאים פוליטיים.
דרך אגב, אחוז ניכר מחברי הכנסת הנוכחית כלל לא עמדו לבחירה על ידי חברי המפלגות, אלא הוצנחו לתפקיד על ידי ראשי מפלגותיהם (וזה לא רק בש”ס אלא גם במפלגות חילוניות “דמוקרטיות”). אם ח”כ שושן דואג כל כך לפגיעה בהליך הדמוקרטי, אולי כדאי שיתחיל לטפל בבעיה החמורה הזו ולא בשטויות שאליהן הוא נטפל.

בר  בתאריך 9/27/2008 11:06:21 AM

הבעיה הבסיסית היא שאין אחריות

וכיוון שאין לקיחת אחריות אז אפשר לחגוג ולפרסם אין סוף סקרים ואחר כך לעשות מטעמים מזה שהם פיספסו
לתקשורת זה טוב שהסקרים פיספסו כי יש עוד איטם תיקשורתי שמעלה את הרייטינג
לכן בפעם הבאה הם יפנו לאותם סוקרים שלא לקחו אחריות ויפספסו שוב ושוב התקשורת תחגוג כאילו היא לא צד בעניין.

אני  [אתר]  בתאריך 9/27/2008 11:42:48 PM

סקרים פוליטיים אינם בגדר מדע

פרופ’ תמר הרמן:
“הסקרים שכלי התקשורת עצמם מזמינים ערב פרסום תוצאות בחירות הם הסקרים הכי בעייתיים, כי המדיה אינה מוכנה לקבל את כל ההסתייגויות שכל סוקר מקצועי רוצה להוסיף לסקר.
הם לא יתנו לקמיל פוקס או למינה צמח להתחיל לפרט בעת מתן התוצאות שרמת הביטחון של הסקר היא כזו או כזו, וטעות הדגימה הוא 4.5% ושבנסיבות אלה סקר הוא לא הדרך הכי טובה לנבא מה קורה.
כלי התקשורת רוצים משהו אינסטנט, חד ממדי, חד וחלק בלי שום הסתייגויות מתודולוגיות וגם מהר מאוד ואז זה מה שקורה. כי אחרת אפשר לעשות סקר, וסקר חוזר וליישם טכניקות אחרות כדי לאמת את התוצאות.
הבעיה היא לא עם הטכניקה אלא עם היישום האינסטנטי שלה לצרכים של התקשורת הרעבה. התקשורת ממלא תפקיד מאוד בעייתי. היא גורמת להזנייה של מקצוע.”
מקור:
http://www.hayadan.org.il/wp/p….olling-is-not-science-1909081/

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 9/28/2008 12:44:17 PM

תודה לכל המגיבים עד כה

קראתי את תגובותיכם בעיון, ואענה לכולכם בקרוב.
מאחל שנה טובה לכולם

לקריאה נוספת בנושאים הקשורים לנושא רשימה זו

ביצה או תרנגולת?

מה בא קודם – הביצה התרנגולת? זה לא ממש משנה, ובכל זאת הופתעתי לראות הבוקר באתר Ynet הכרזה חד משמעית: "הסקר קבע: התרנגולת היתה לפני הביצה".

egg and hen - poll

סקרים לא קובעים כלום, כמובן, הם בסהך הכל משקפים את דעת האוכלוסיה שנסקרה. עיון יותר מעמיק בכתבה מראה שמדובר לא בסקר אלא בשאלה ששולבה בתוכנת ההתקנה של תכנה פופלרית. לאחר שנה של התקנות, סיכמה החברה את התוצאות, והפיצה אותן תוך ציון הסתייגות כי ":סקר, שנעשה ברוח הומוריסטית, אין שום משמעות סטטיסטית וודאי שלא מדעית". חבל שהעורך ב-Ynet שכח את זה כאשר נתן את הכותרת ההחלטית שקבעה כי "הסקר קבע".

עדכון: נכון לעכשיו, שעה 13:41, הכותרת המדוברת נעלמה מדף הבית של Ynet, ובמקומה מופיעה כותרת הבאה: "מה בא קודם – הביצה או התרנגולת? הנה התוצאות". נחמד להשתעשע במחשבה שהבלוג הזה משפיע על משהו 🙂

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 24 באפריל 2008 שם התקבלו 4 תגובות

אורן  בתאריך 4/24/2008 12:01:11 PM

סקר עוד יותר מגוחך

פרסומת של חברת סוללות גדולה (נו, זאת עם הארנב) הכריזה שעל פי סקר דעת קהל הסוללות שלה מחזיקות הכי הרבה זמן.
כל מה שהסקר אומר זה איזו חברה הוציאה הכי הרבה כסף על שטיפת מח של האוכלוסיה עם המסר שהסוללה שלהם מחזיקה הכי הרבה זמן. מעניין שאותה חברה גם הפסיקה לציין את הקיבולת באמפר-שעה על גבי הסוללה. האם זה בגלל שאז כל אחד היה יכול לראות שבעצם אין שום הבדל בינה לבין כל סוללת אלקליין אחרת?

אדם  בתאריך 4/24/2008 12:21:04 PM

הכתבה היא הומוריסטי וחביבה,

אבל הביעה שמתעוררת עם וויינט כבר מזו תקופה, הוא חוסר הפרדה בין כתבות כאלה לאלה הרציניות. כבר נתקלתי במקרים הרבה יותר קיצוניים של אי הבנות שנוצרו עקב המצב הזה.

אוזניון  בתאריך 4/24/2008 12:50:54 PM

מה קדם למה

א: מה קדם למה, הביצה או התרנגולת?
ב: הביצה כמובן. היו לדינוזאורים ביצים הרבה לפני שהיו תרנגולות.
א: בסדר, מה קדם למה ביצה של תרנגולת או תרנגולת?
ב: כשאתה אומר ביצה של תרנגולת למה אתה מתכוון? לביצה שהוטלה ע"י תרנגולת או לביצה שממנה בוקעת תרנגולת?

מאיר הערות  בתאריך 5/20/2008 8:30:42 PM

לאוזניון

קודם צריך להגדיר שונות גנטית מספיקה
כדי להבדיל בין תרנגולת ללא תרנגולות
(ובקיצור כמה קטן האפסילון שאתה נותן לי)

לקריאה נוספת בנושאים הקשורים לנושא רשימה זו

מה אפשר ללמוד מסקרים?

שלשום פרסמתי רשימה שעסקה בסקר שנערך בקרב מתפקדי מפלגת העבודה לקראת הסיבוב השני של הפריימריס לראשות המפלגה. כרגיל ברשימות מסוג זה, קיבלתי תגובות המבטלות את עניין הסקרים. “הסקרים פשוט חסרי ערך”, כתב קורא שלא טרח להזדהות, אך טרח לכתוב לי הסבר מלומד שנועד להבהיר לי עד כמה הוא מבין בנושא הרבה יותר ממני. קורא אחר, שהזדהה בכינוי “His master’s Voice”, הסתפק בהעתקת כותרת התגובה של המגיב הראשון.

אני מודה שהשכלתי והבנתי בנושא הסקרים בסיסית. בסה”כ הכל יש לי תואר שלישי בסטטיסטיקה, ובמהלך שנות לימודי למדתי את הנושא על קצה המזלג. אבל תרשו לי, קוראיי המכובדים, להבהיר נקודה חשובה: זה שאתם לא מבינים את חשיבות הכלי המחקרי הזה ואינכם רואים כיצד ניתן להפיק ממנו ערך, לא אומר שאכן כך הדבר.

דוגמא קטנה: ברשימה ההיא הערכתי על סמך הנתונים המוגבלים שהיו לפני כי מחנה תומכי עמיר פרץ במפלגת העבודה מתפוגג במהירות. יומיים עברו, ואחת התומכות המרכזיות של פרץ, ח”כ שלי יחימוביץ, הודיעה על העברת תמיכתה לאהוד ברק. אני לא הופתעתי למשמע הידיעה. הכתובת הייתה על הקיר, וניתן היה לקרוא אותה גם בעזרת הבנה מוגבלת בניתוח תוצאות סקרים. איש מקצוע מיומן, שבפניו גלויים הנתונים המלאים, יכול להפיק ערך רב יותר מתוצאות הסקרים.

 

פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 11 ביוני 2007 שם התקבלו 7 תגובות

.

גיל  [אתר]  בתאריך 6/11/2007 12:27:42 PM

הכלבים נובחים והשיירה עוברת

עזוב, אין מה להתווכח עם אנשים שלא מבינים בתחום כי זה מיותר. הרבה אנשים חושבים שאם סקר לא מנבא עד עשירית האחוז את תוצאות הבחירות אז אין לו חשיבות. מבחינתם זה או הכל או לא כלום. כמו כל תחום מדעי (ותיכנון סקרים, עריכתם, הניתוחים הסטטיסטיים הנלווים והפרשנות שלהם הם מדע לכל דבר) צריך להתמצא בהם. נכון, הם רחוקים מלהיות מושלמים, אבל יכולים ללמד אותנו הרבה על מגמות שונות.

אייל  בתאריך 6/11/2007 12:36:02 PM

אפשר ללמוד מסקרים?

אני כבר חשבתי שיהיה פה פוסט מעניין שיצביע על החוזק והחולשה של סקרים, אולי אפילו עם ניתוח דוגמאות היסטוריות.
קטונתי מלשפוט, אבל פוסט כזה יהלום את הבלוג המצוין שלך מאשר התנצחות עם טוקבקיסטים עלומי שם.

קורא  בתאריך 6/11/2007 8:56:02 PM

אין לי שום עניין להתנצח, אני אשמח ללמוד

אין לי כל ספק שאתה מבין בנושא יותר ממני. לא אני נכנס לבלוג מתוך הערכה למידע ולדעות המובאות בו. אני מתנצל אם הבנת אחרת.
למרות זאת, ציינתי את העובדות (כפי שאני רואה אותן. (אני מניח שגם אתה מכיר אותן). אני עומד על דעתי שאם ברצונך לטעון שיש ערך לסקרים פוליטיים (ובמיוחד בקרב אוכלוסיה כגון חברי מרכז העבודה), עליך להביא לכך ראיות.
אני אשמח לשמוע (באמת, זו לא רטוריקה) מדוע אתה חושב אחרת, והאם יש לי טעויות עובדתיות.
(ואגב, שוב מתוך הערכה, אני חושב שההערה על שלי יחימוביץ מפתיעה בהקשר הזה.)

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 6/12/2007 7:09:30 AM

תשובה לקורא

מצטער אם הגזמתי.
בעניין הסקרים: אין כאן שום ציניות, ההבנה שלי בנושא בסיסית ביותר. למדתי את קורס החובה של שנה ג בנושא סקרי דגימה, וזהו. מאז בחרתי להתמחות בתחומים אחרים של הסטטיסטיקה. לכן, בשלב זה של חיי המקצועיים איני יכול לכתוב בהרחבה רבה יותר. אולי בעתיד, אם אחליט להתעמק יותר בנושא.
אני בהחלט מודע לאתגרים המתודולוגיים שקיימים כיום בעריכה וניתוח של סקרי דגימה. אני גם יודע שבכירי הסטטיסטיקאים בארץ מתמודדים עם האתגרים האלה, ומוצאים פתרונות (לא כולם מתפרסמים). נראה לי שמגיע להם קצת קרדיט.

דרומי  [אתר]  בתאריך 6/13/2007 11:05:26 PM

כמה הערות

ראשית, לגבי ‘התפוררות מחנה פרץ’ – לא הייתה התפוררות כזו. שלי יחימוביץ’ אמנם הייתה מאוד מקורבת לפרץ ופרשה ממחנהו, אבל היא עשתה את זה לפני חצי שנה לפחות. בבחירות האלה היא החליטה לתמוך בו רק שבוע לפני הבחירות.
ניתוח של התוצאות מראה שאם אחד המחנות התפרק, זה היה מחנה איילון – הקולות שחסרו למחנה איילון-פרץ כדי להגיע ל-53% שקיבלו בסיבוב הראשון נעלמו מהקיבוצים ומהערים הגדולות, השטחים של איילון, ולא מערי הפיתוח ומהערבים, האזורים של פרץ.
ולגבי ההצלחה של סקרים – אם אפשר, אולי, לתת קצת קרדיט לסקרי יום בחירות (למרות שסקר שטועה ב-8% הוא לא משהו שאפשר ממש להסתמך עליו), הסקרים שמתפרסמים עד לערב הבחירות הם פשוט חסרי ערך. תסתכל, לדוגמא, על 7-14% שפרץ קיבל בלילה שלפני הסיבוב השני, לעומת 22% בפועל. מה הערך של תוצאה כזו?
(גילוי נאות: אני אחיין של עמיר פרץ)

דרומי  [אתר]  בתאריך 6/14/2007 2:40:51 PM

עדכון

לפי ההערכות (ששמעתי היום – אחרי הפוסט של אתמול) הצביעו 11,000 מצביעי פרץ, לעומת 15,000 בסיבוב הראשון. אמנם ירידה, אבל עדיין נתון מרשים (לא אני אמרתי, אלא פרשני רשת ב’) – בהתחשב בזה שהם הצביעו עבור המועמד נגדו נלחמו בסיבוב הראשון.
תשווה למה שקרה למצביעי פינס ויתום, ותגיד ש’המחנה התפרק’.

עמוס  בתאריך 6/18/2007 3:57:58 PM

סוף עידן התמימות

חברים, אל תהיו תמימים
לסקרי דעת קהל של בחירות לא מגיעה יחס זהה כמו למחקר רפואי ואפילו לא לסקרי צרכנות
למרות שכולם ענפים לגיטימיים של הסטטיסטיקה ומדעיים לעילה.
סקרי בחירות הם כלי פוליטי לעיצוב דעת קהל ולא רק לשיקוף שלו. למרות שאני לא מטיל בספק את מקצועיותם של הסוקרים , מי שמשלם להם מונע מאינטרסים ואין מצב שהם לא יבואו לידי ביטוי (גם כאשר מזמיןם הסקר הוא עיתון או ערוץ טלויזיה …תזכרו מי בעלי הערוצים)
אז ככשואלים אותי מה דעתי אני חושב קודם, האם אני רוצה להטות את המדגם ככה שאנשים יצטרפו אלי או להכניס שאננות בצד השני ….הכל משחק אז למה לא לשחק

לקריאה נוספת בנושאים הקשורים לנושא רשימה זו

הנסקרים משקרים (שוב) – גירסת הפריימריס

בסקרים שנערכו לקראת בחירות 2003, התברר כי חלק ניכר ממצביעי ש”ס בבחירות הקודמות התכחשו להצבעתם, והצהירו כי בבחירות 1999 תמכו בליכוד. עכשיו התופעה חוזרת על עצמה בפריימריס לעבודה.

יוסי ורטר מדווח בהארץ (גלגלו כלפי מטה לקטע “אלטלנה הפוכה”) כי בסקר שערך מכון דיאלוג לקראת הסיבוב השני של הפריימריס – 11% מהנסקרים אמרו כי הצביעו לעמיר פרץ בסיבוב הראשו שנערך רק לפני עשרה ימים. הבעיה היא שבסיבוב הראשון קיבל פרץ 22% מהקולות. ההפרש גדול בהרבה מהטעות הסטטיסטית.

מתברר שמחנה תומכי פרץ במפלגת העבודה מתפוגג במהירות רבה.

 

פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 9 ביוני 2007 שם התקבלו 6 תגובות

התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.

קורא  בתאריך 6/9/2007 1:28:14 PM

הסקרים פשוט חסרי ערך (כתמיד)

אין צורך להניח כי הנסקרים משקרים.
בעיה יסודית בסקרים היא שלא ניתן לדגום את האוכלוסיה בצורה סבירה.
הבעיה מחמירה שבעתיים בסקרים פוליטיים בכלל (משום שרבים מסרבים לענות והסירוב לענות מתפלג באוכלוסיה בצורה לא אחידה),
ובסקרים מסוג זה בפרט (משום שאוכלוסיית המצביעים הינה בחלקה הגדול אוכלוסיה קשה לסקרים משום שחלק משמעותי מהמצביעים מגוייסים ע”י סוגים שונים של קבלני קולות).
הסוקרים, בהיותם נבונים, מודעים לבעיות הללו ועל כן משתמשים בשיטות שונות ל”תיקון” התוצאות
אלה כוללות פילוח האוכלוסיה על פי שאלות שאינן
“למי תצביע\י”
אלא שאלות אחרות שאמורות לנבא את המועמד בו יבחר הנסקר (בדרך כלל שיטות אלה נקראות “פיצוח”).
הכל טוב ויפה, אלא ששיטות אלה אינן מצליחות לנבא את התוצאות יותר משיטות אחרות של אובות וידעונים.

דב  בתאריך 6/9/2007 2:18:18 PM

נדמה לי שזו תופעה מוכרת

אנשים לא אוהבים להודות בתמיכתם במועמד שהפסיד או במפלגה שהפסידה.

His master’s Voice  בתאריך 6/9/2007 2:59:23 PM

הסקרים פשוט חסרי ערך (כתמיד)

nothing new
it was allways like that

חבצלת  בתאריך 6/9/2007 8:29:25 PM

ללא נושא

אני (שוב) לא מבינה איזה אינטרס יש לנסקרים להגיד דווקא את האמת. לפעמים יוצא שעונים אמת, ולפעמים מתחשק לענות משהו אחר לגמרי.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 6/10/2007 2:54:35 PM

תשובה לחבצלת

אמירת אמת היא לא עניין של אינטרס, לפחות עבור אנשים הגונים.
אנשי תרבות נוהגים לומר אמת. מי שלא מעוניין להשתתף בסקר – יאמר זאת בנימוס. זה לא כל כך קשה, לא?

לקריאה נוספת בנושאים הקשורים לנושא רשימה זו