היכן הטיפול בסרטן הערמונית טוב יותר?
האם הטיפול בסרטן הערמונית בארצות הברית טוב יותר מהטיפול בבריטניה? לא בהכרח. השוואה בין נתונים רפואיים (ובכלל) של שתי אוכלוסיות תקפה רק כאשר האוגכלוסיות הן בנות השוואה.
אלוהים משחק ביקום בקוביות
אלגוריתמים רפואיים של machine learning. סמים – אי הפללה. בריאות הציבור. לגליזציה של קנאביס. תוחלת חיים. צמחונות. אנורקסיה. סרטן. איידס. חיסונים. הומיאופתיה. שירותי בריאות. מלרם. מחקר ביו רפואי. האוס.
האם הטיפול בסרטן הערמונית בארצות הברית טוב יותר מהטיפול בבריטניה? לא בהכרח. השוואה בין נתונים רפואיים (ובכלל) של שתי אוכלוסיות תקפה רק כאשר האוגכלוסיות הן בנות השוואה.
מרכז וינטון לתקשורת סיכונים ועדויות כמותיות באוניברסיטת קיימברידג’ פירסם לאחרונה שנועד לעוסקים בתחומי הרפואה והבריאות להעריך את יכולתם בהבנת נתונים סטטיסטיים אודות התועלת והנזק של טיפולים רפואיים. גם אם אינכם עוסקים בתחומים האלה, אני חושב שכדאי שתכירו חלק מהמושגים האלה. אתם יכולים כמובן לנסות לענות בכל מקרה, ולאחר שתסיימו לענות על כל השאלות, תוכלו לקרוא…
Read More “שאלון יכולת הערכת נתונים סטטיסטיים רפואיים – אוניברסיטת קיימברידג’” »
מחקר שפורסם בשנת 2014 העלה את האפשרות כי הרחבת השימוש בקנאביס רפואי מביאה לירידה במספר מקרי המוות עקב מינון יתר של אופיואידים. מחקר חדש שפורסם זה עתה שיחזר את התוצאה שהתקבלה במחקר משנת 2014, אבל הראה גם כי הנתונים חדשים שהצטברו בינתיים מראים למרבה הצער כי ככל הנראה אין השפעה שלהרחבת השימוש בקנאביס רפואי על שיעור מקרי המוות.
ב-25.2.2019 התפרסמה בעיתון ידיעות אחרונות כתבה תחת הכותרת “רחובות הסרטן“. הנה ציטוט כותרות המשנה: מקום לדאגה: ברדיוס של 500 מטרים במרכז ראש־העין התגלו בשנים האחרונות עשרות מקרים של סרטן • כארבעים בני אדם כבר נפטרו מהמחלה • התושבים בטוחים שהגורם לתחלואה הוא אנטנות סלולריות שניצבות על גג בניין השייך לעירייה • “שנים שאנחנו זועקים ואף…
במקרה של מחלת החצבת, גורם הסיכון היחיד שניתן לטפל בו כרגע אופן ההתפשטות המהיר של המחלה. הדרך היחידה האפשרית להאט את קצב התפשטות המחלה היא לחסן את האוכלוסייה. לא קיימות כרגע סנקציות שאפשר לנקוט נגד אנשים שאינם מחסנים את ילדיהם ואנשים המעודדים אנשים אחרים לא לחסן. מה שניתן לעשות זה להזהיר מפני הסכנות, גם אם זה פוגע ברגשותיהם של כמה אנשים
בקבוצת פייסבוק של מתנגדי חיסונים הופיע לינק לכתבה באתר בריאות הוליסטית שעסקה בסכנות שבבדיקות הממוגרפיה. בקבוצה של קיטורים על מתנגדי החיסונים מיהרו להשמיץ, אבל אף אחד לא טרח לקרוא את הכתבה. מתברר כי הכתבה הזו הסתמכה על מחקרים שהופיעו בשנים האחרונות בכתבי עת מובילים: BMJ, New England Journal of Medicine, וכן על סקירה שיטתית של מכון Cochrane. המסקנה היא שלמרות שמוסכם על כל הקהיליה המדעית כי התנגדות לחיסונים אינה מגובה בכל נתון מדעי שהוא, זו עדיין לא סיבה לפסול באופן אוטומטי כל מה שמתנגדי החיסונים אומרים, בוודאי אם מדובר בנושאים אחרים שאינם קשורים לחיסונים או לרפואה אלטרנטיבית למיניה. יש להפעיל תמיד חשיבה ספקנית וקריאה ביקורתית.
חוקרים מאוניברסיטת קולורדו ערכו ניסוי כדי לבדוק האם צלחות עם ציורי ירקות ופירות גורמות לילדים לאכול יותר ירקות ופירות. התכנון של הניסוי בעייתי: יש התעלמות ממקורות של שונות ולכן מתקבלים רווחי סמך צרים שאינם משקפים את ההבדלים בין הילדים. כמו כן, בניסוי אין קבוצת ביקורת. לא ברור האם לתוצאות שהתקבלו יש משמעות מבחינה רפואית או תזונתית.
בעיתונות פורסם כי בכל שנה מתים כ-8000 איש כתוצאה מנזקי העישון. זהו נתון מזעזע בכל קנה מידה. איך הגיעו למספר הזה? את האמדן מקבלים על ידי איסוף קפדני של נתונים ושימוש במודל לאמידת הסיכונים: מודל קוקס. ברשימה זו אני מסביר את העקרונות שמאחורי המודל הסטטיסטי ואת החישובים הנובעים ממנו.
לכל תרופה יש תאריך תוקף שלאחריו השימוש בה אינו מומלץ. איך קובעים את תאריך התוקף? מי דוחף לכך שתאריכי התוקף יהיו קצרים יחסית? מהם האינטרסים של חברות התרופות? ומה מומלץ לעשות כאשר התוקף פג?
קרן נויבך ערכה ראיון עם אדם בשם גדי, שקורא למטופלים המתמודדים עם מחלות נפש להפסיק את הטיפול התרופתי הפסיכיאטרי שלהם. הראיון בעייתי ומעורר שאלות קשות שלמרבה הצער לא נשאלו בעת הראיון. קרן נויבך הזדהתה לחלוטין עם דבריו של המרואיין והתבטאה בצורה מעוררת מחלוקת. קרן נויבך סירבה להגיב לביקורת שנמתחה עליה בטוויטר, ואף לא הגיבה לפניות נוספות אליה במייל ובמסרים אישיים, נכון למועד כתיבת דברים אלה.