הסקה סיבתית ומציאות חלופית
מתווה ניימן-רובין הוא אחד משתי הגישות המרכזיות המקובלות היום להסקה סיבתית. בפוסט זה אני סוקר את הרקע ההיסטורי והפילוסופי של המתווה.
אלוהים משחק ביקום בקוביות
מתווה ניימן-רובין הוא אחד משתי הגישות המרכזיות המקובלות היום להסקה סיבתית. בפוסט זה אני סוקר את הרקע ההיסטורי והפילוסופי של המתווה.
פוסט זה, השישי בסדרת הפוסטים להסקה סיבתית, עוסק במחן הסיבתיות של גריינג’ר
עדויות בדבר הקשר בין עישון ותחלואה בסרטן הריאה החלו להופיע כבר בתחילת המאה העשרים, ומספר רב של מחקרים שנערכו בשנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים סיפקו עדויות נוספות לקשר הזה. בפוסט זה אני סוקר את העדויות המחקריות שהראו את הקשר בין עישון סיגריות ותחלואה בסרטן, ואת השיקולים שהובילו לביסוס הקשר הסיבתי לפיו עישון הוא גורם הסיכון העיקרי לתחלואה בסרטן הריאה, וגיבוש הקונצנזוס המדעי התומך בטענה זו.
בשנת 1965 נעשה הניסיון הראשון להציג מתווה שיאפשר הסקת סיבתיות על סמך מתאם, כאשר סיר אוסטין ברדפורד היל הציג 9 קריטריונים להסקה כזו. בפוסט זה אציג ואדגים את הקריטריונים והביקורת עליהם. לבסוף אביע את דעתי על הרלוונטיות העכשווית של שלהם.
ניסוי מבוקר בהקצאה רנדומלית הוא סטנדרט הזהב להוכחת סיבתיות. אבל לפעמים אי אפשר לבצע ניסוי כזה, וגם כאשר ניתן לבצע ניסוי כזה דברים עלולים להשתבש.
הסקה סיבתית: סטנדרט הזהב להוכחת סיבתיות הוצג על ידי רונלד פישר בראשית המאה העשרים, אולם רעיונותיו התקבלו במלואם רק בשנות החמישים. בפוסט זה אני מציג את הרעיון של פישר ואת ההיסטוריה שלו.
פוסט זה סוקר מספר תיאוריות והגדרות של סיבתיות הרלוונטיות לנושא של הסקה סיבתית. היריעה, כמובן, רחבה הרבה יותר.
בשבועות הקרובים אפרסם סדרה של פוסטים שיעסקו בהסקה סיבתית. זהו פוסט הפתיחה המתאר את המוטיבציה לכתיבת הסדרה.