נסיכת המדעים

מקווה שלמרות שחלק הן הודעות של הרגע האחרון, הקוראים יוכלו להפיק מהן תועלת – השבוע הבא הולך להיות מלהיב מאוד!

• ביום ראשון ירצה במרכז חמד"ע בתל-אביב המתמטיקאי הבריטי מרקוס דה-סוטוי, שחיבר שני ספרים פופולריים על נושאים מתמטיים עמוקים: "המוזיקה של המספרים הראשוניים" שעסק בהשערת רימן, ו-"סימטריה" שעסק, נכון, בנושא הסימטריה. ההרצאה שייתן דה-סוטוי, בשפה האנגלית, תישא את הכותרת "מסעו של מתמטיקאי בעולם הסימטריה". נדרשת הרשמה מראש, ייתכן שעדיין יש מקומות פנויים. פרטים נוספים באתר חמד"ע. אני אהיה שם.
• ביום שני בירושלים יתקיים אירוע נדיר ביותר: הרצאות של שני חתני פרס נובל – ישראל אומן ודניאל כהנמן. זאת במסגרת כנס בן יומיים שנושא את הכותרת "סדנת חשיבה מחדש על הרציונליות", שמארגנים במשותף אוניברסיטת בן-גוריון והמרכז לחקר רציונליות באוניברסיטה העברית. נודע לי על האירוע הזה רק לפני כמה שעות, ועדיין לא ברור לי האם הוא פתוח לקהל הרחב, האם נדרשים דמי הרשמה, והאם בכלל עוד יש מקום פנוי באולם. אני שוקל ברצינות לקחת יום חופש ולנסוע. היום השני של הכנס יהיה למחרת (יום שלישי) בבאר שבע, לשם בכל מקרה לא אגיע, כי…
• ביום שלישי בבוקר, במסגרת סמינר המחלקה לסטטיסטיקה של אוניברסיטת תל-אביב, ירצה אור צוק, ישראלי השוהה במכון ברואד בקיימברידג' מסצוסטס, על נושא שבו אני מתעניין במיוחד – פרמקוגנטיקה. הוא ידבר על "הירושה החסרה" – הפער בין התכונות הגנטיות/תורשתיות (של בני אדם) ובין השונות הפנוטיפית, כלומר – הדרך בה מתבטאים בפועל ההבדלים בין בני האדם. (מקווה שהסברתי נכון את הנושא.. ) פרטים בדף הסמינרים של המחלקה.
• ביום רביעי, למיטב ידיעתי, אפשר לנוח ולהתכונן ליום חמישי
• ביום חמישי יתקיים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירושלים יום עיון המאורגן על ידי הלשכה והאיגוד הישראלי לסטטיסטיקה, לציון מאוחר של יום הסטטיסטיקה העולמי. יום העיון יתמקד בתחומי העיסוק של הלמ"ס בדגש על המידע העומד לרשות אנשי המקצוע. בין המרצים יהיו מורי ורבי (ומנחה עבודת הדוקטורט שלי) פרופ' צבי גילולה מהאוניברסיטה העברית, שידבר על סולמות מדידה אורדינליים, ועבדכם הנאמן, שיסקור את הגישות העיקריות לניתוח לוחות שכיחות. פרטים על יום העיון בלינק זה לאתר הלשכה. אני לא בטוח שעדיין נשארו מקומות פנויים.

ואם כל זה לא מספיק, אז הנה הודעות על שתי סדרות הרצאות המיועדות לקהל הרחב, תחת הכותרת "מתמטיקה על כוס קפה", שנותנת פרופ' נצה מובשוביץ-הדר מהמחלקה לטכנולוגיה והוראת המדעים בטכניון. אמנם שתי הסדרות כבר החלו, אך עדיין נותרו שלוש הרצאות בכל אחת מהן, ולדעתי כדאי למצוא את הזמן ולהנות מהרצאות על שלל נושאים מרתקים. סדרה אחת נערכת במרכז להוראת הטכנולוגיה והמדעים טכניון בחיפה, והשניה במרכז המדעים בהרצליה.

תהנו!

בארץ משתוללת פרשת גלנט, מצרים על סף מהפכה, ואני כאן, כותב לכם על הומיאופתיה, כי גם זה חשוב.

כתבתי כאן על נושא ההומיאופתיה פעמים רבות. בקצרה – הומיאופתיה היא פסוודו-מדע. טכניקה המתיימרת לרפא חוליים, על ידי מתן מים לחולים. המים עוברים כביכול "תהליך עיבוד" שאמור להעניק להם "תכונות ריפוי", אך כל מחקר רציני שנערך בנושא הראה כי התיאוריה ההומאופתית לא מחזיקה מים, תרתי משמע. אסתפק כאן רק בהפניה אחת, לכתב העת החשוב ביותר בעולם בתחום הרפואה, ה-Lancet, שקבע מפורשות כי להומיאופתיה אין כל אפקט מעבר לאפקט הפלסבו.

והכן, מה רע בכך? אז חולה בא להומיאופת, שותה קצת מים או לוקח גלולת סוכר, ונהנה מאפקט פלסבו. לא מועיל, לא מזיק?

האמת המרה היא שההומיאופתיה טומנת בחובה נזקים ממשיים. כבר כתבתי על כך ברשימתי "מבט אל ההומיאופתיה". גם סיימון סינג ואדזרד ארנסט כתבו על נזקי ההומיאופתיה בספרם "ריפוי או פיתוי". הלינק יוליך אתכם אל קטע מהספר הדן בנזקי ההומיאופתיה.

חולים שפונים לטיפול הומיאופתי דוחים בכך טיפול רפואי מבוסס או מועיל, או אפילו מוותרים עליו. אסתפק רק בתיאור מקרה אחד, ממש מהשבוע האחרון.

רק לפני מספר ימים הופיעה הודעה בפורום ההומיאופתיה בתפוז, ובה מבקשת אם עצה לטיפול בביתה בת השלוש, הסובלת מדלקת אזניים המלווה בכאבים וחום גבוה מזה שלושה ימים. רופאת הילדים הורתה על טיפול באנטיביוטיקה, אך האם "חיכתה", וביום השלישי, אחרי שמצב הילדה לא השתפר, פנתה להומיאופת, שהורה על טיפול הומיאופתי כלשהו. האם ביקשה דעה נוספת בפורום. ההומיאופתים היו חד משמעיים – יש לתת לילדה את הרמדי ההומיאופתי ומייד. כתב ההומיאופת אבישי קמינר: "קיבלת רמדי מההומאופתית שמטפלת בבתך למה לא לתת לה את הרמדי?  למה לחכות? הילדה סובלת, לא חבל?". הוא לא המליץ לה לנסות את הטיפול האנטיביוטי שרשמה רופאת הילדים. נעמהמה, דמות מוכרת בפורום זה ובקומונה "בין ניו-אייג' למדע" המליצה "ליצור קשר במיידי עם ההומאופתית המטפלת ולשאול אותה בדיוק מה לעשות". ליצור קשר "במיידי" עם רופאת הילדים? חלילה. נועה שגיא, מנהלת הפורום, יעצה "לתת טיפול הומיאופתי מיד ולא לחכות". ולמקרה שחלילה תחליט האם המודאגת לטפל בביתה באנטיביוטיקה, מדגישה שגיא כי "גם אם החלטת לתת אנטיביוטיקה, פני להומיאופתית שלכם והיא תתאים טיפול לאחרי הדלקת כדי למנוע את הישנותה".

צריך לעשות משהו, ואני וחבריי לקהילה הספקנית נעשה משהו.

אנו נצא למחות נגד הלגיטימציה שנותנות קופות החולים ורשתות הפארם לטיפולים ההומאופתיים חסרי הערך, ונקרא לציבור הרחב לבחון בשיקול דעת את התועלת והנזק הפוטנציאליים הטמונים בטיפול הומיאופתי לפני ההחלטה לפנות לטיפול כזה.

לא נהיה לבד. יחד עימנו ימחו אלפי אנשים בעשרות מדינות, במסגרת אירוע 10:23, אירוע מחאה גלובלי נגד ההומיאופתיה ונזקיה. אני גאה להיות חלק מהמחאה הזו. אשמח אם תצטרפו אליי,ביום שישי הקרוב, ה-4.2.2011, בשעה 10:23, בכיכר דיזנגוף בתל-אביב.

אתמול, 19.10.2010, התקיימו שתי הרצאות בבית אריאלה בתל אביב.

בהרצאה הראשונה היו שני דוברים, אדזארד ארנסט וסימון סינג, מחברי הספר "ריפוי או פיתוי". ארנסט דיבר על הרפואה האלטרנטיבית, הגדרתה הבעייתית, ותיאר סיבות אפשריות להווצרות הרושם כי טיפולים לא יעילים נראים כאילו הם עובדים. בהמשך הוא דיבר על הדרכים לבחון שיטות ריפוי אלטרנטיביות ואת יעילותן (ניסויים קליניים), על הסכנות שבטיפול על ידי פלסבו/שיטות לא יעילות, ועל ההשלכות החברתיות/כלכליות של שימוש בשיטות כאלה.

סינג דיבר על תהליך כתיבת הספר, על עקרונות ההומיאופתיה והבעייתיות שלהם, על הגישה המדעית לבחינת טענות, וגם על תביעת הדיבה שהוגשה נגדו על ידי ארגון הכירופרקטים בבריטניה, בה זכה לאחר הליך משפטי ארוך ויקר.

הקלטת ההרצאה של סינג וארנס על הספר "ריפוי או פיתוי"

בהרצאה השניה דיבר סינג על שלושת ספריו הקודמים: "המשפט האחרון של פרמה", "סודות ההצפנה", ו-"המפץ הגדול". הוא דיבר על המוטיבציה שלו לכתוב את הספרים האלה, ועל הסיפורים שמאחורי הספרים. בהרצאה שולבו קליפים מתוך הסרט על המשפט האחרון של פרמה שסינג הפיק עבור ה-BBC. בנוסף, הוכיח סינג מתמטית כי הטלטאביז הם התגלמות הרוע.

הקלטת ההרצאה של סינג על שלושת ספריו הראשונים (דברי פתיחה: אבשלום אליצור)

ושוב, אוסף לינקים בנושאי הבלוג שהצטברו מאז המקבץ הקודם.

• המקבץ הקודם הסתיים בלינק לפוסט בבלוג "עבודה שחורה", שהודיע על העובדה הלא מפתיעה כי התפלגות השכר בישראל מוטה, או יותר נכון, אינה סימטרית. האמת, זה קצת כמו להודיע שכלב נשך אדם. זה המצב בכל התפלגויות השכר בכל מקום, וזאת כיוון שהשכר מוגבל מלמטה (על ידי שכר המינימום, או על ידי האפס) אך אינו מוגבל מלמעלה, ותיאורטית (וגם מעשית) יש קבוצה קטנה של מקבלי שכר גבוה במיוחד שיוצרים "זנב" להתפלגות. כל זה לא מעניין במיוחד את שלומית יהב, יועצת כלכלית לעת מצוא. היא פירסמה בווינט כתבה בה הוכיחה באותות ובמופתים כי משפחה שבה שני בני הזוג מרוויחים את השכר הממוצע במשק יכולה "לחיות טוב" בארצנו. אתם יודעים מה, היא גם צודקת. כי השכר הממוצע המשק גבוה מאוד, ומי ששכרו שווה לשכר הממוצע ניצב בגאון בעשירון השלישי, כלומר, 70% מהאוכלוסיה מרוויחים פחות מהשכר הממוצע. הבעיה היא שמספר המשפחות בהן שני בני הזוג עובדים ומרוויחים את השכר הממוצע במשק זניח. אם אחד מבני הזוג מרוויח את השכר הממוצע, יש סיכוי יותר גדול כי השני מרוויח פחות מכך. כן, גם אם לוקחים בחשבון שיש תלות בין השכר של שני בני הזוג, וזאת כיוון שהשכר הממוצע למשפחה הוא פחות מפעמיים השכר הממוצע במשק. דובי קננגיסר כתב היטב על הכשלים של גברת יהב, והעריך כי התחשיב שלה נכון לגבי לא יותר מ- 10% ממשקי הבית בישראל. השורה התחתונה: אם אתה בעשירון העליון, אתה באמת יכול לחיות טוב בארץ הזו.
• ראיון עם פרופסור אילון לינדנשטראוס, שזכה במדליית פילדס, הפרס היוקרתי ביותר במתמטיקה.
• אין שידור טלוויזיה של משחק כדורסל, בייסבול או פוטבול (אמריקני) שאינו מלווה בשפע של נתונים סטטיסטיים אודות המתרחש במשחק. יותר מכך: ניתוחים סטטיסטיים מהווים היום חלק מתהליך קבלת ההחלטות בכל ארגון ספורט בענפים האלה. ומה קורה בכדורגל? לא הרבה. הניו יורק טיימס מנסה לברר מדוע. חלק מהסיבות: האוהדים לא מעוניינים. הקבוצות לא מתעניינות. קשה יותר להשיג נתונים סטטיסטיים על משחקי כדורגל, בין היתר בגלל האופי השונה של המשחק.
• לא רק לענף הכדורגל יש בעיות עם הסטטיסטיקה. גם לרופאים (שוב, ידיעה מהסוג של "כלב נשך אדם"). אתר ABC מדווח על מחקר שפורסם לאחרונה לפיו רוב הרופאים אינם מבינים נתונים סטטיסטיים אודות תופעות לוואי אפשריות של תרופות. עורכי המחקר מאשימים, איך לא, את חברות התרופות. האפשרות שרופאים ילמדו קצת סטטיסטיקה לא עולה בדעתם.
• בגליון ספטמבר של Amstat News, המגזין החודשי של האיגוד האמריקני לסטטיסטיקה – ראיון עם שלושה בלוגרים סטטיסטיקאים: אנדרו גלמן, נתן יאו וקייזר פאנג.
• ובגליון אוגוסט מובאים הזוכים בתחרות הפוסטרים השנתית של האיגוד האמריקני לסטטיסטיקה – הנערכת בקרב תלמידי בתי הספר בארה"ב. מה שמראה שלא צריך להיות רופא, או סטטיסטיקאי, כדי "לעשות" סטטיסטיקה טובה. צריך רק לרצות. הנה טעימה: הזוכה במקום הראשון בקרב תלמידים מכיתות א עד ג:

אחוז ניכר של האוכלוסייה מאמין שחלליות מאוכלסות בחייזרים המבקרים אותנו מדי יום.

מה ניתן לעשות כנגד תנועה שכזו? אילו כלים מציע לנו המדע לחקירת עדויות לכאורה כאלו? התשובות בהרצאתו של דודי זוסימן במפגש"ספקנים בפאב" הקרוב. הספקנות מוצגת במיטבה. ההרצאה תכלול סרטונים מדהימים של עב”מים המציתים את הדמיון!

דודי זוסימן, מהנדס חלל, כיום מנהל את תוכנית עמוס 4 ובעל ניסיון של מעל עשור בתחום לוויני החישה מרחוק והתקשורת בתחומי החלל הממשלתי והמסחרי. מנכ”ל "אגודת החלל הישראלית" וממייסדיה. חבר בוועד "העמותה לננו-לווינים בישראל" ומנהל פורום חלל ולווינים ב"תפוז".

המפגש ייערך בפאב "גורדו", בטיילת גורדון בתל-אביב, בתאריך 24 באוגוסט 2010, בשעה 20.00.

לאחר ההרצאה יתקיים דיון בנושא בהשתתפות המרצה.

דמי ההשתתפות: 10ש"ח בלבד לכיסוי עלויות האירוע. מספר המקומות מוגבל. הרשמו באתר http://www.skeptics.org.il

פרטים נוספים: באתר ספר סביר ובאתר שפינוזה.