נסיכת המדעים

מקווה שלמרות שחלק הן הודעות של הרגע האחרון, הקוראים יוכלו להפיק מהן תועלת – השבוע הבא הולך להיות מלהיב מאוד!

• ביום ראשון ירצה במרכז חמד"ע בתל-אביב המתמטיקאי הבריטי מרקוס דה-סוטוי, שחיבר שני ספרים פופולריים על נושאים מתמטיים עמוקים: "המוזיקה של המספרים הראשוניים" שעסק בהשערת רימן, ו-"סימטריה" שעסק, נכון, בנושא הסימטריה. ההרצאה שייתן דה-סוטוי, בשפה האנגלית, תישא את הכותרת "מסעו של מתמטיקאי בעולם הסימטריה". נדרשת הרשמה מראש, ייתכן שעדיין יש מקומות פנויים. פרטים נוספים באתר חמד"ע. אני אהיה שם.
• ביום שני בירושלים יתקיים אירוע נדיר ביותר: הרצאות של שני חתני פרס נובל – ישראל אומן ודניאל כהנמן. זאת במסגרת כנס בן יומיים שנושא את הכותרת "סדנת חשיבה מחדש על הרציונליות", שמארגנים במשותף אוניברסיטת בן-גוריון והמרכז לחקר רציונליות באוניברסיטה העברית. נודע לי על האירוע הזה רק לפני כמה שעות, ועדיין לא ברור לי האם הוא פתוח לקהל הרחב, האם נדרשים דמי הרשמה, והאם בכלל עוד יש מקום פנוי באולם. אני שוקל ברצינות לקחת יום חופש ולנסוע. היום השני של הכנס יהיה למחרת (יום שלישי) בבאר שבע, לשם בכל מקרה לא אגיע, כי…
• ביום שלישי בבוקר, במסגרת סמינר המחלקה לסטטיסטיקה של אוניברסיטת תל-אביב, ירצה אור צוק, ישראלי השוהה במכון ברואד בקיימברידג' מסצוסטס, על נושא שבו אני מתעניין במיוחד – פרמקוגנטיקה. הוא ידבר על "הירושה החסרה" – הפער בין התכונות הגנטיות/תורשתיות (של בני אדם) ובין השונות הפנוטיפית, כלומר – הדרך בה מתבטאים בפועל ההבדלים בין בני האדם. (מקווה שהסברתי נכון את הנושא.. ) פרטים בדף הסמינרים של המחלקה.
• ביום רביעי, למיטב ידיעתי, אפשר לנוח ולהתכונן ליום חמישי
• ביום חמישי יתקיים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירושלים יום עיון המאורגן על ידי הלשכה והאיגוד הישראלי לסטטיסטיקה, לציון מאוחר של יום הסטטיסטיקה העולמי. יום העיון יתמקד בתחומי העיסוק של הלמ"ס בדגש על המידע העומד לרשות אנשי המקצוע. בין המרצים יהיו מורי ורבי (ומנחה עבודת הדוקטורט שלי) פרופ' צבי גילולה מהאוניברסיטה העברית, שידבר על סולמות מדידה אורדינליים, ועבדכם הנאמן, שיסקור את הגישות העיקריות לניתוח לוחות שכיחות. פרטים על יום העיון בלינק זה לאתר הלשכה. אני לא בטוח שעדיין נשארו מקומות פנויים.

ואם כל זה לא מספיק, אז הנה הודעות על שתי סדרות הרצאות המיועדות לקהל הרחב, תחת הכותרת "מתמטיקה על כוס קפה", שנותנת פרופ' נצה מובשוביץ-הדר מהמחלקה לטכנולוגיה והוראת המדעים בטכניון. אמנם שתי הסדרות כבר החלו, אך עדיין נותרו שלוש הרצאות בכל אחת מהן, ולדעתי כדאי למצוא את הזמן ולהנות מהרצאות על שלל נושאים מרתקים. סדרה אחת נערכת במרכז להוראת הטכנולוגיה והמדעים טכניון בחיפה, והשניה במרכז המדעים בהרצליה.

תהנו!

במסגרת "חודש משחקי החשיבה" שייערך ברעננה, נתתי אתמול הרצאה בנושא "נפלאות התבונה – מבט אל תורת המשחקים". ניתן לראות כאן את מצגת ההרצאה.

בדרך כלל אני שולח דברים כאלה לבלוג הכשלים, אבל זה יותר מדי טוב. בחוברת הפרסומית המצורפת לחשבון החודשי של כרטיס האשראי, גילתה אשתי את המודעה הבאה, המבטיחה הפחתת רעלים מהגוף, סיוע בהפחתת העייפות ובהרגעת הגוף מלחצים. (לחצו על התמונה לצפיה בגודל מלא)

המודעה מציינת גם כי המוצר "100% טבעי… נטול סיכונים…בדוק", וכי המוצר הינו "באישור ה-FDA". וואו.

למען ההגינות מציינת המודעה כי "לא הוכחה יעילות (המוצר) למטרה המוצהרת". אז מה הם מוכרים לנו בדיוק? ומי קונה את זה?

שלום לכולם. הפעם מקבץ ארוך למדי, עקב משך הזמן הארוך מאז המקבץ הקודם.

• השבוע צוינו 100 שנה למותה של פלורנס נייטינגייל.
• בעיית המעטפות (עליה כתבתי לפני כשנתיים)  הרימה שוב את ראשה, הפעם בבלוג של וייאם בריגס, שהקדיש שתי רשימות לנושא. את הרשימה הראשונה אפילו קראתי. (המשך הפריט גולש לפרטים טכניים, אז מי שלא מעוניין מוזמן פשוט לדלג עליו). בתחילה בריגס מציג את החישוב השגוי לפיו החלפת המעטפות תביא לתוחלת רווח של 1.25X (כאשר  X הוא הסכום במעטפה שקיבלת), ולכן מתקבלת המסקנה הפרדוקסלית לפיה כדאי להחליף את המעטפה שוב ושוב ושוב. אולם בריגס אינו מסיק מכך כי יש לנסות לערוך את החישוב בצורה נאותה יותר. המסקנה של בריגס היא שיש להשליך את התוחלת לכל הרוחות בבעיות החלטה (טוב, הוא השתמש במלים קצת יותר מעודנות). וכיוון שכך, הוא פונה מייד אל העולם הבייסיאני (הבייסיאניים לא משתמשים בתוחלת? אלה חדשות אפילו בשבילי), ומתחיל להציג שלל פתרונות מהסוג שגרמו לי לא להתלהב מהענף הזה של הסטטיסטיקה. עלי לציין כי הגבתי לרשימה וציינתי מהיכן מגיע הפרדוקס, ומדוע תוחלת הרווח מהחלפת המעטפות היא אפס (ולכן לא משנה אם מחליפים או לא). בתגובה בריגס דרש ממני "להוכיח" (?!) כי החישוב שלו לפיו התוחלת היא 1.25X אינו נכון. אני לא מבין את זה. הוא הוא יטען כי 2 ועוד 2 שווים ל-5 ואני אטען כי התשובה הנכונה היא 4 (למניעת תשובות מתחכמות – אני מדבר על שדה הממשיים), האם אדרש להוכיח כי התשובה 5 אינה נכונה? בריגס הוסיף וטען כי התוחלת הוא מושג שכיחותי (frequentist) ואילו ניסוי המעטפות נערך פעם אחת בלבד, ולכן מושג התוחלת אינו תקף. אני לא מבין את הטיעון הזה. ואם נערוך סדרה של ניסויים זהים, אז הטיעון שלי יהיה תקף לפתע? אשמח למי שיאיר את עיניי. את הרשימה השניה של בריגס כבר לא קראתי, אבל אתם מוזמנים.
• נתן יאו מהבלוג Flowing Data העוסק בויזואליזציה של נתונים כתב רשימה על 7 הכללים הבסיסיים ליצירת גרפים ותרשימים. 7 הכללים הם: בדוק את הנתונים, הסבר את הקידוד, הוסף תוויות לצירים, ציין את יחידות המדידה, שמור על פרופרציות גיאומטריות נכונות, ציין את מקור הנתונים, וזכור מי קהל היעד שלך. כעת פוצח יאו בסדרה של שבע רשימות שתסביר ביתר פירוט את כל אחד מהכללים. הנה הלינק לרשימה הראשונה בסדרה: בדוק את הנתונים.
• שמוליק הביא בבלוג שלו דוגמא בה הכלל החמישי של יאו מופר בגסות.
• והנה הצגה גרפית יפה (בוושינגטון פוסט) המשווה בין תכניות המס של שני נשיאי ארה"ב האחרונים, בוש ואובאמה.
• רנדום ג'ון מדווח על הרצאה של פרנק הארל בכנס useR!  שעסקה ב"אלרגיה לאינפורמציה". תופעה זו באה לידי ביטוי בהתנגדות להשיג אינפורמציה הדרושה לקבלת החלטה נכונה ובהתעלמות מאינפורמציה חשובה וזמינה. הוא מביא לינק למצגת של גירסה יותר ישנה של ההרצאה.
• ועוד דיווח מכנס: ג'ון ג'ונסון מחברת קאטו מדווח על התובנות שלו מכנס JSM2010 שנערך בואנקובר בתחילת החודש.
• למתעניינים בכריית נתונים (שלאחרונה הצטרפתי לשורותיהם): ג'ון אלדר כותב על עשרת הטעויות האפשריות הגדולות ביתר בדאטה מיינינג. כשערך את ספירת המלאי גילה שיש לו למעשה 11 טעויות ברשימה. הפתרון שלו: הן דורגו החל מ-0 ועד 10. זה לא רעיון מקורי. גם בליגת המכללות הנקראת "Big10" יש 11 מכללות (שימו לב ללוגו).
• וזה לא שייך למקבץ, אבל הפריט הקודם הזכיר לי אנקדוטה על המתמטיקאי נורברט ווינר, אולי האבטיפוס של דמות הפרופסור המפוזר. באחת הפעמים שעבר דירה, ביקשה ממנו אשתו לברר כי אל הדירה החדשה הגיעו 10 מזוודות. ווינר חזר ודיווח לרעייתו כי ספר 9 מזוודות בלבד, והדגים בנוכחותה את הספירה החוזרת: 0, 1, 2,…
• כריסטיאן רוברט (Xian) מאוניברסיטת דופין בפריז החליט להעביר סמינר על המארים הקלאסיים של הסטטיסטיקה. כדי להחליט אלו מאמרים ילמדו בסמינר, הוא ערך סקר בין קוראי הבלוג שלו. בין המועמדים: מאמרם הקלאסי של ניימן ופירסון, מאמרו של ברדלי אפרון (מספר 8 ברשימת 15 הסטטיסטיקאים הגדולים שערכתי), מאמרו של קוקס (מספר 10) על ניתוח השרדות, ועוד רבים וטובים. בולטים בהעדרם מהרשימה  מאמר כלשהו מאת פישר (עליו כתבתי כאן רבות, הקישור לביוגרפיה קצרה שכתבתי עליו בפורום מתמטיקה של התפוז) ומאמרו של בייס (עליו כתבתי ברשימה "הכוכב, הסמים והכומר"). כשצפיתי בתוצאות הסקר הופתעתי: המאמר של ניימן ופירסון הגיע רק למקום החמישי, אותו הוא חולק במשותף עם מאמרו של הייסטינגס על שיטת MCMC. למקום הראשון הגיע מאמרו של אפרון על שיטת הבוטסטרפ; במקום השני: דמפסטר, ליירד ורבין במאמרם על שאלגוריתם EM. שלישי היה מאמרו של רוברט טיבשירני על שיטת הלאסו, ובמקום הרביעי – ישראל על המפה: מאמרם של יוסי הוכברג ויואב בנימיני מאוניברסיטת תל אביב על גישת ה-FDR  לבדיקת השערות מרובות.
• תמר בן יוסף כותבת על התייקרות הדירות בישראל, ובפרט על הקשיים והכשלים במדידת מחירי הדירות.
• בבלוג עבודה שחורה כותב יפתח גולדמן על סקר שערך משרד התמ"ת אודות התפלגות השכר בישראל ומסקנתו: התפלגות השכר מוּטה, והשכר הממוצע לא מייצג את התפלגות השכר במשק. קוראי הבלוג הותיקים, שקראו את רשימתי על המנהל והפועלים, בודאי לא מופתעים.