נסיכת המדעים

אתמול השתתפתי בסמינר רשת (webinar) שערכה חברת Cytel שעסק בנושא המאוד מעניין של הערכת גודל המדגם בניסוי השרדות תוך כדי הניסוי. כמקובל בוובינרים כאלה, נרשמתי לאירוע מראש באתר החברה.
הבוקר קיבלתי שתי הודעות דואל מהחברה:

הודעה אחת:

Hello Joseph Levy,

We missed you at the East SurvAdapt Webinar, 2-Nov 2010 webinar held today, Tuesday, November 2, 2010.

הודעה שניה:

Hello Joseph Levy,

Thank you for attending the East SurvAdapt Webinar, 2-Nov 2010 Web seminar on Tuesday, November 2, 2010 using WebEx.

מה שבטוח בטוח. בשפה הסתברותית: למרחב המדגם יש הסתברות השווה ל-1.

כל מילה נוספת מיותרת. אציין רק שמצאתי את הגרף הזה בפריטים המשותפים של רותי מורין.

לחיצה על התמונה תוביל אתכם לאתר graphjam.com, שם תוכלו למצוא עוד גרפים משעשעים.

אבל לא ברור האם סטטיסטיקאים בייסיאניים נהנים יותר.

לחצו על התמונה כדי לראות אותה בגודל מלא. המקור: טור הקומיקס המצויין Spiked Math.

אל הדף "Facts about poop" הגעתי דרך הרסס שעוקב אחרי הדפים המתוייגים בדלישס בתגיות סטטיסטיקה והומור. הנה חלק המידע המעניין נמצא בדף, ועל ידי לחיצה על התמונה תוכלו להגיע אל שאר המידע החשוב.

בסוף המאה הקודמת עבדתי בשירות חברה שמייצרת, בין היתר, תחליפי חלב אם לתינוקות. החברה ערכה ניסוי קליני בו השתתפו קרוב לעשרת אלפים תינוקות, חלקם הוזנו בתחליף החלב שייצרה החברה הזו וחלקם במוצרים של המתחרים (כאשר בין המתחרים נכללו גם חלב אם, כלומר הנקה, חלב פרה, ותחליפים אחרים).

מטרת הניסוי הייתה לבדוק האם יש הבדלים בין המזונות השונים בכל הקשור לתוצרי מערכת העיכול. הורי התינוקות ניהלו יומנים, ותיעדו (בקפידה, אני מקווה) את היציאות של ילדיהם: כמה, מתי, וגם את התכונות הספציפיות של כל תוצר: צבע, מרקם, ריח ועוד. תפקידי היה כמובן לנתח את הנתונים שנאספו.

סיפרתי לבני הבכור, שהיה אז בן 5 בערך, על הניסוי הזה. הוא הקשיב בעניין, ולבסוף שאל: "וכל התינוקות האלה, כשהם בוכים, הם לא מפריעים לך בעבודה?"

הנה היא – בחסות חדשות FOX (המקור: FlowingData):

אם פעם חשבתם שאי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, באו חכמי פוקס ולימדו אותנו איך אפשר לאכול 193% מהעוגה.

בהזדמנות זו, אני מפנה את הקוראים לפוסט של טל גלילי על ההיסטוריה של תרשימי העוגה ועל חלק מהבעיות שכרוכות בהם.