לשאלה השניה: זה מה שקורה כשלוקחים משפט מתמטי ומנסחים אותו בצורה פופולרית מדי. הכוונה הייתה לסדרה של ניסויים חוזרים, זהים ובלתי תלויים (כמו סדרה של הטלות מטבע). אם עורכים סדרה ארוכה מספיק של ניסויים כאלה, אז כל תוצאה של הניסוי שיש לה הסתברות חיובית, תתקבל לבסוף בהסתברות אחת.

תודה רבה על המאמר המרתק.

אינני מתמטיקאי (וגם זה אנדר-סטייטמנט…), אבל יש לי שתי שאלות לגבי ההסבר המעניין.
ראשית, מה קובע את גבולות הדגימה. ז"א על פי אנו קובעים האם להתייחס רק לתאריך מסויים או רק לבולגריה או לכל היקום או לכל היקומים? אני יכול הרי להכליל עוד יותר ולומר שההסתברות שיצאו מספרים כלשהם בלוטו היא 1. זה שבכל היקום בכל הזמנים ייצא מספר מסויים בלוטו עדיין לא מסביר, לטעמי, את המיקרו-קוסמוס של הלוטו הספציפי.

אולי זה חוסר הבנה בסיסי שלי בנוגע להסתברות, אבל אנסה לנסח את השאלה שלי באופן כללי יותר, לא ברור לי מהם הגבולות של הסתברות, הרי ככל שהדגימה קטנה יותר כך מאבדת ההסתברות משמעות (זה שלהטלת מטבע בודד יש הסתברות של 0.5 ליפול על צד מסויים, לא מנבא כלום, לעומת זאת בהטלת 100,000 מטבעות המציאות תהיה קרובה מאוד ל-0.5). האם יש נוסחה שקובעת מה היחס בין גודל הדגימה לאפשרות לנבא את המציאות?

השאלה השניה שלי נוגעת למשפט (?) שבהינתן זמן מספיק, כל אירוע בהסתברות יותר מ-0 ייתרחש בהכרח. האם אנחנו יכולים להסיק מכך שמתי-שהוא המין האנושי יושמד, כדור-הארץ יושמד וכדומה, או שייתכן שתמיד נצליח איכשהו ללכת בין הטיפות ולהשאר ב-0.9 או 0.8 (או כמה שזה לא יהיה) של הישרדות המין האנושי?

נראה לי שהרבה מקוראי הבלוג מודעים ל"פרדוקס" הזה, רק חשבתי שראוי לציין אותו בהקשר זה.