כזכור, בין 450000 מינויי מפעל הפיס הוגרלו 180 מכוניות בכל שבוע במשך 5 שבועות. ברשימה “צריך פיס בחיים” העליתי מספר שאלות בנושא. להלן התשובות לשאלות שנשאלו (למעוניינים, ניתן לראות את החישוב המפורט בפורום המתמטיקה של תפוז):
1) מה הסיכוי של בעל כרטיס בודד לזכות במכונית בהגרלה אחת? 0.0004 או בערך 1 ל-2500.
2) מה הסיכוי של בעל כרטיס בודד לזכות במכונית אחת לפחות בסדרה של 5 הגרלות? 0.002 או בערך 1 ל-500.
3) ממפעל הפיס נמסר כי היו”ר מחזיק (ומשלם מכיסו) עבור 4 כרטיסי מנוי. מה סיכוייו של אדם המחזיק ב-4 כרטיסי מנוי לזכות במכונית אחת לפחות בסדרה של 5 הגרלות? 0.008 או בערך 1 ל-125.
4) בפעם הבאה שיהיה מבצע הגרלות כזה (180 מכוניות בשבוע, במשך 5 שבועות), כמה כרטיסי מנוי צריך להחזיק כדי שהסיכוי לזכות במכונית יהיה גדול מ-50%? כדי להבטיח הסתברות זכיה של 50% לפחות יש לרכוש 347 כרטיסי מנוי.
5) האם לדעתכם הסגנון התוקפני של הכתבה מוצדק לאור הנתונים הנ”ל? מבחינה מתמטית, סיכוי של 1 ל-125 הוא גבוה למדי, בודאי אם משווים אותו (למשל) לסיכוי להיהרג בתאונת דרכים במהלך שנה נתונה, והרבה יותר גבוה מהסיכוי לזכות בפרס הגדול בפיס (1 למיליון בהגרלה נתונה, ואחד ל-19231 במהלך שנה נתונה) או במפעלי הימורים אחרים (לוטו/טוטו). לכן הרמיזות של ידיעות/Ynet בדבר אי-הגינות בהגרלה הינן בלתי מוצדקות, ואינן נתמכות על ידי החישובים המתמטיים. מבחינה ציבורית הסיפור הוא שונה לגמרי כמובן, ודעתי האישית היא שמוטב היה לו נאסר על עובדי מפעל הפיס להשתתף בהגרלות. העובדה כי היו”ר הזוכה בחר לתרום את המכונית בה זכה (האם שילם מכיסו את המס על הזכיה?) מעידה כי הוא שותף לדעתי.
פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 20 באוקטובר 2004 11:30 במדור חשבון פשוט שם התקבלו 8 תגובות
אבי בתאריך 10/20/2004 11:45:32 AM
למען ההגינות
צריך להזכיר את הנטיה של עובדים במקצוע מסוים לצרוך בהגזמה את המוצר אותו הם מוכרים (ואין הכוונה לעובדי חברת החשמל).
אם תשאלו את היו”ר כמה כרטיסי לוטו/טוטו יש לו, תקבלו תשובה גדולה מאפס,
ואם תבררו את הרגלי הצריכה של העובדים במשרדי פרסום, תגלו נתונים מעציבים מאוד.
בלי שום קשר, לא מתפקידה של הממשלה לעסוק בהימורים, לא כל שכן לעודד אותם.
יוסי לוי בתאריך 10/20/2004 2:37:17 PM
תשובה לברדוגו
תוכל לראות את החישובים המפורטים בפורום המתמטיקה של תפוז – הלינק נמצא ברשימה.
צפריר בתאריך 10/21/2004 4:47:43 AM
למען ההגינות
דווקא בגלל שעובדי מפעל הפיס מכירים את הסיכויים היה ראוי שהם לא ישתתפו.
לדוגמה: חלק מעובדי מפעל הפיס יכולים לדעת מהם הסיכויים המדוייקים בהגרלה ברגע האחרון ולהחליט אז אם לקנות כרטיס.
ובקשר לתפקידה של הממשלה: הטענה הנפוצה היא שההיממורים שללו היו קיימים בכל מקרה. ועדיף שהכסף הזה ילך לטוטו וללוטו מאשר למשפחת גבריאלי ושות’.
מרק ק. בתאריך 10/21/2004 8:12:37 AM
צפריר
1. זה שאנשי מפעל הפיס מכירים את הסיכוי לא מגדיל את הסיכוי שלהם. לדעתי השאלה היותר טובה היא האם הם משלמים מחיר מלא עבור המנוי.
2. כמו שהחישוב פה מראה אדם צריך להשקיע 350*60 (מחיר מנוי לחודש) =~20,000 שקל בכדי לקבל סיכוי של 50% לזכות בהגרלה קטנה שמארגנת המדינה בעוד שאצל הקרובים של גבריאלי הסיכוי הוא ~48% ויותר החל מהשקל הראשון. האנשים במדינה הם לא טיפשים ולכן הם הולכים להמר איפה שהחישוב הרציונלי מראה שיותר כדאי להמר. בגדול ניתן לומר שהמונופול של המדינה בעניני הימורים מכתיב סיכויים אפסיים למהמרים.
3. הימורים הם מס על עניים כי בעיקר העניים מהמרים. אתה יכול לדמיין לעצמך מצב בו המדינה גובה מס מיוחד של 10 שקלים בחודש מאנשים שמרוויחים פחות מ5000 שקל בשביל לממן בנית אולמות ספורט ותשלומי שכר של עשרות אלפי שקלים למינויים פוליטיים? אם המדינה חושבת שהקמת אולמות ספורט זה דבר חשוב, היא צריכה להקצות לו כסף בתקציב ולגבות אותו כמס *מהעשירים*.
יוסי לוי בתאריך 10/21/2004 9:50:10 AM
תשובה לצפריר
כתבת “הימורים הם מס על עניים”.
לעניות דעתי, הימורים הם מס בעיקר על טפשות.
למרות זאת, אני מסכים עם טינתך העקרונית.