‫תגובות לפוסט: "גיל קלעי כותב על פוליטיקה ורציונליות"‬

‫מאת: גיל קלעי‬

‫גיל קלעי‬ — Sat, 28 Mar 2009 17:01:12 +0000

הי יוסי
רק עכשיו שמתי לב למאמר שלך על המאמר שלי. דווקא המאמר שלי איננו שיר הלל לרציונאליות, כמעט להפך. המאמר טוען שהרציונליות היא מטריה כל כך רחבה שאפשר להסביר לפיה התנהגויות שונות, ושקשה לתת תובנות חד משמעיות הנובעות מרציונליות.

יש נטיה רחבה (ומובנת)להאשים כל מי שאין אנו מסכימים איתו בחוסר רציונליות. המאמר מנסה להטיל ספק בקביעות גורפות שהפוליטיקה אצלנו בלתי רציונלית. גם במשא ומתן הקואליציוני הנוכחי לא הבחנתי בהתנהגות בךתי רציונלית באופן ברור. האם יש לך דוגמה לכך?

‫מאת: עומר‬

‫עומר‬ — Fri, 20 Mar 2009 16:20:39 +0000

ראשית, אני לא חושב שגיל קלאי (ושאר אנשי תורת המשחקים) מניחים רציונליות, אלא לגמרי להפך: הם מראים שהרבה פעמים (כמו בדוגמאות שגיל הביא) *אם* מניחים שחקנים רציונליים, אז התוצאות האופטימליות שמנבאת התיאוריה הן ההתנהגויות הנצפות במציאות (ושעל פניהן נראות לא רציונליות), ועל כן מסיקים שהמציאות – למרות מה שאפשר היה לחשוב בטעות – עקבית עם ההנחה שאנשים הם רציונליים. מסקנה, לא הנחה.

שנית, The Prospect Theory של כהנמן ושות' מאפיינת את הרציונאליות בה אנשים פועלים, ולכן קשה לומר שהיא מערערת על הנחת הרציונליות (אלא אם בכך אתה מתכוון למובן הקלאסי של המילה). מסקנתה היא שאנשים פועלים באופן עקבי, ומחזיקים בעקומת תועלת מאד מסויימת. לצורך העניין, זו רציונלאיות לעילא.

כדי להדגיש זאת, הנה עוד שתי נקודות:

(א) הפונקציה הזו, כמו גם היוריסטיקות אחרות המשמשות לשיפוט וקבלת החלטות, מאפשרות להגיע לתוצאות אופטימליות בתנאים "רגילים" תוך השקעת משאבים מועטים. במובן הזה הרציונליות במובן של כהנמן מתלכדת עם הרציונאליות במובן הקלאסי.

(ב) שים לב גם, שלעיתים קרובות הפורמליזציה המתמטית של משחקים אינה רגישה במיוחד לפונקציות התועלת של השחקנים, ולפעמים מספיק להניח תנאי קמירות בתחומים מסויימים של הפונקציה, או מאפיינים כללים של מטריצת התשלומים, כדי לקבוע את התוצאות. אז מובן שהמתודה שתיארתי בהתחלה (ובקווים מאד מאד כללים, גיל הציג במאמר אליו קישרת) אינה בלתי תלויה במחקר פסיכולוגי אמפירי – אבל היא גם אינה כל כך רגישה במיוחד לתוצאות שלו.

‫מאת: נברא‬

‫נברא‬ — Sat, 14 Mar 2009 18:32:12 +0000

ואני שואל את עצמי (בבדיחות הדעת): מצביע מרץ יכול בכלל להחשב רציונלי?

‫מאת: יוסי לוי‬

‫יוסי לוי‬ — Thu, 12 Mar 2009 11:34:29 +0000

חבקוק,
זה שהתגובה שלך צפויה אכן לא מוכיח שהיא לא נכונה, אבל מצד שני גם לא מראה את נכונותה
קודם כל, אני שמח שאינך "שולל את קיומם של טיפשים", כלומר, מסכים איתי כי הנחת הרציונליות אינה תמיד נכונה. כמו כן, אני מודה לך על הבהרתך, שעזרה לי להבין את דבריך טוב יותר.

בעניין בחירת המודל : המודל של פרופ' קלעי מניח כי כולם פועלים באופן רציונלי, ולי כאמור יש בעיה עם ההנחה הזו. אנשים שפועלים באופן לא-רציונלי (לפחות בחלק מהזמן) – קיימים. מצד שני, מודל שמגיע למסקנה כי אחד משני מצביעי מרץ ההיפותטיים שלנו בהכרח לא רציונלי הוא בעייתי לא פחות בעיני, כי הוא עדיין מניח את קיומה של פונקציית התועלת, וההבדל הוא שמצביע אחד פועל כדי למקסם אותה והשני לא. שני המודלים האלה נראים לי פשטניים.

בעניין פוסט אורח של הפרופסור – אם הוא יפנה אלי ויציע לפרסם פוסט אורח – אשמח לפרסם. אני לא מכיר אותו באופן אישי. אבל אגלה לך (בסוד) שגיל קלעי כותב בלוג משלו ואולי יש שם עוד מידע מעניין (אני לא עוקב אחריו באופן קבוע)

‫מאת: גיל‬

‫גיל‬ — Tue, 10 Mar 2009 20:32:06 +0000

יוסי, כמו שאמרתי יתכן שהמילה רציונלית מטעה. אנחנו מקבילים רציונליות עם הגיון צרוף נטול רגש. אני דווקא חושב שאנשים עושים דברים מתוך רגשות בלי לשקול את כל האפשרויות בצורה מעמיקה. עם זאת, לרגשות הללו יש רציונל מסוים והם לא נוצרו בחלל ריק. מה שקורה הוא שאנשים משתמשים לפעמים ביוריסטיקות שלא במקום הנכון.

‫מאת: חבקוק‬

‫חבקוק‬ — Tue, 10 Mar 2009 20:27:35 +0000

יוסי,

אני מתנצל על כך שהתגובה שלי צפויה (מצד שני אני לא רואה איך הנתון הזה עוזר להוכיח שהיא שגויה).

משום מה הבנת שאני טוען שאם אדם הצביע ליברמן זה אומר _שבהכרח_ יש לו פונקצית תועלת שהוא מצליח למקסם. זה לא מה שאמרתי. אינני שולל את קיומם של טיפשים. אמרתי שאדם יכול לאמץ אסטרטגיה שתוליך אותו לבחור בליברמן בצורה רציונלית (טוב, נו, אמרתי כצל'ה אבל אם אתה רוצה ליברמן שיהיה ליברמן). בקיצור – טענתי "אם" ולא "אם ורק אם".

אם הבנתי נכון את הפרופסור ע"פ הכתבה המודל שלו מאפשר לבוחר הרציונלי לבחור קדימה ולנסות לקבוע את מפלגת השלטון ("בוחר מניפולטיבי") או לבחור במרצ ולחזק את המפלגה האידאלית בעיניו. הכל תלוי בסופו של דבר במטרה שהבוחר מגדיר לעצמו על בסיס ניתוח אישי של נתונים והנחות.
בלי להכיר את המודל, נראה לי שהוא עושה עבודה טובה יותר במידול המציאות מאשר מודל שיגיע למסקנה שאחד משני המצביעים של מרצ לא נהג בצורה רציונלית.

יש סיכוי לפוסט אורח של הפרופסור?

‫מאת: יוסי לוי‬

‫יוסי לוי‬ — Tue, 10 Mar 2009 19:01:01 +0000

גיל
השאלה שלך לא מתבקשת לפי דעתי. לשאול "לפי איזה רציונליות אנשים פועלים" זה לקבל את הנחת הרציונליות כעובדה. אני ממש לא מוכן לקבל את ההנחה הזו כעובדה אוניברסלית.

‫מאת: יוסי לוי‬

‫יוסי לוי‬ — Tue, 10 Mar 2009 18:59:19 +0000

דני,
אני לא מבין איך הטיעון שלך עונה לטענה שלי (בעצם, לטענה של כהנמן וטברסקי) שהנחת הרציונליות אינה בהכרח תקפה.
בהחלט יכולים להיות מצבים כפי שתיארת. תמיד אפשר לבנות פונקציית תועלת שלפיה בחירה מסויימת תיראה כמביאה את התועלת למקסימום, כלומר "רציונלית". אבל זו חוכמה שלאחר מעשה.
השאלות שיש לשאול הן: האם קיימות באמת פונקציות כאלה? ואם כן, האם כל אדם מחליט את החלטותיו באופן שיביא למקסימום את התועלת שלו?

אפשר להניח שזה כך. זוהי הנחת הרציונליות. אבל יש עדויות אמפיריות חזקות השוללות את התקפות הכללית של ההנחה הזו .

‫מאת: דני‬

‫דני‬ — Mon, 09 Mar 2009 18:57:49 +0000

לגופו של עניין, אני יכול לחשוב על לפחות שלוש סיטואציות תיאורטיות בהן תומכי מרץ יצביעו במקביל לקדימה ולמרץ, ועדיין לא תשבר הנחת הרציונליות.

נניח, לצורך הדיון, שקדימה מתחייבת בצורה אמינה שתכניס את מרץ לקואליציה אם ורק אם קדימה תקבל למעלה מ-20 מנדטים, ונניח שתומכי מרץ מסכימים שהתרומה של מרץ בתוך הממשלה גדולה מהתרומה של מרץ מחוץ לה.

מקרה 1:
מרץ א' יודע (נגיש לסקרי יום הבחירות שלא פורסמו עדין) שקדימה צפויה לקבל 19 מנדטים. מרץ ב' משוכנע שקדימה צפויה לקבל 30 מנדטים. במקרה זה סביר שמרץ ב' יצביע למרץ, ומרץ א' יצביע לקדימה.

מקרה 2:
פורסם ברבים שקדימה צפויה לקבל 19 מנדטים. אם כל תומכי מרץ יצביעו לקדימה, קדימה אמנם תקבל 20 מנדטים ומעלה, אבל מרץ לא תכנס לכנסת. אם כולם יצביעו למרץ, מרץ תכנס ולא תהיה בממשלה. אסטרטגית שיווי משקל במקרה זה היא שכל תומך מרץ יבצע הגרלה בלתי תלויה ויצביע בהתאם לקדימה או למרץ.

מקרה 3:
תומכי מרץ שונים מעריכים בצורה שונה את הרווח מכניסת מרץ לממשלה. תומך שמאמין שמרץ בתוך הממשלה תשיג משמעותית יותר ממרץ מחוץ לממשלה, עשוי להעדיף להצביע לקדימה.

תכל'ס, מקרה 1 מתאר הבדל באינפורמציה של השחקנים, מקרה 2 מתאר שיווי משקל באסטרטגיות מעורבות, ומקרה 3 מתאר פונקציית תשלומים (פונקציית ערך) שונה לשחקנים. בכל אחד מהמקרים האלה, ובודאי יש גם אחרים, תומכי מרץ עשויים לקבל החלטות שונות זה מזה – והכל תוך רציונליות מוחלטת.

‫מאת: גיל‬

‫גיל‬ — Mon, 09 Mar 2009 16:30:30 +0000

השאלה המתבקשת היא על פי איזו רציונליות אנשים פועלים. יכול להיות שיש בעייה במילה רציונליות כי היא מניחה שאנשים מקבלים החלטות בצורה קרה ומחושבת, ועל בסיס מידע רב. נניח שיש מצביע מרצ שהחליט להצביע לקדימה כי דחקו את זהבה גילאון למקום החמישי והוא התעצבן שאין אישה במקומות הראשונים. האם זו רציונליות או לא? פחות חשוב לו כמה מנדטים מרצ תקבל ויותר לחזק את הציבור הנשי. לאותו אותו בוחר, לא ממש איכפת אם מרצ ישבו באופוזיציה.

טברסקי וכנהמן הראו שלאנשים אין רציונליות כלכלית, אבל גיגרנזר כתב הרבה על המחקרים שלהם וטען בזכות רציונליות אקולוגית ולא כלכלית.