[...] הגדולות, ולא באמת אכפת להם אי דיוקים בקטנות.  יוסי לוי מסביר זאת היטב: החישוב של המנדטים הוא ניחוש. הסוקרים לא יודעים כמה [...]

ועוד תגובה לגיל, הפעם בעניין שקלול הסקרים (meta-analysis): זה יכול עבוד ולשפר את התחזיות ניחושים אינטליגנטיים של הסקרים, אם בסקרים המקוריים עצמם אין הטיות מובנות (ואני מתעלם כאן משיטות הפיצוח למינהן שמכניסות עוד מימד של טעות). לצערי, זה לא המצב בסקרי הבחירות שנערכים בארץ.

גיל, אתה צודק, ואני הדגשתי את שתי הנקודות האלה לא פעם בעבר.
הפתרונות שאתה מציע קיימים: יש קוד אתי מחמיר, אך האימוץ שלו הוא על בסיס וולונטרי. ככל הידוע לי, אף אחד ממכוני הסקרים לא הודיע אל אימוץ הקוד האתי. יש גם חוק שמחייב לפרסם בצורה ברורה את האינפורמציה בדבר עריכת הסקר והשיטת המתודולוגיות, כולל מרווחי הטעות, אך החוק לא נאכף, ואם כך, מה הועילו חכמים בתקנתם?
הפתרון האמיתי טמון בחינוך, וכמו שאני ואתה מכירים את ארצנו הקטנטונת, הבה נודה כי אין סיכוי שהפתרון הזה ייושם ברצינות.

ג'ו
אני מסכים איתך בנושא הזה.

לדעתי יש כאן שתי בעיות שקשורות אחת לשנייה: אחת, רמה לא אחידה של סקרים, והשנייה שהתקשורת מפרסמת אותם בצורה סנסציונית בצורה חסרת פרופורציות. צריך לפעול בשני מישורים לדעתי: קוד אתי מחמיר לביצוע סקרים שאם לא עומדים בו אסור לפרסם אותו. בנוסף, לפרסם בצורה ברורה את החסרונות של כל סקר ספציפי ואת הנתונים הגולמיים כמו שאיציק הציע. צריך גם לחנך את הציבור שיבין מה זה סקרים ואיך לפרש אותם.

אגב, בבחירות בארה"ב היו הרבה אתרים שעשו שיקלולים של סקרים שונים והתוצאות בסך הכל היו די מדויקות למה שקרה בפועל.

נושא אחר באותו עניין הוא שאלת הטלפונים הקווים, למיטב ידיעתי הסקרים עדיין נערכים כולם על ידי טלפונים קוויים וזה חייב לגרום לטעות סקירה משמעותית.