חיפוש באתר

קישורים

עמודים

קטגוריות

שטרסלר עובד עליכם – חמש פעמים

במאמר שפורסם ביום שישי, 2.1.2009 לכבוד השנה האזרחית החדשה, מתיימר נחמיה שטרסלר להסביר “איך עבדו עלינו ב-2008”. “שנת 2008 תיזכר כשנת המפולת הגדולה”, הוא כותב, אבל מנחם ואומר כי “המשבר הנוכחי יהיה דרמטי פחות (מזה של שנות השלושים, י.ל.). המשק העולמי חזק היום בהרבה, ואין סכנה שנידרדר לשפל ארוך בנוסח שנות השלושים. אבל המשבר עמוק ומפחיד דיו כדי שנביאי השקר ובעלי האינטרסים יסובבו בכחש את הציבור ויספרו לו אגדות מפחידות – כדי לצאת ברווח אישי או פוליטי”.

ומייד הוא מביא חמש דוגמאות בהן, לדעתו, עבדו עלינו. האמת, עם שתיים מהן אני מסכים. שטרסלר טוען כי אסור היה לנו להאמין למומחים ולטייקונים. הוא קרא את המאמר של אריאל רובינשטיין במקרה? חבל שהוא לא הגיע לתובנות האלה בעצמו לפני כמה שנים. עוד יותר חבל שהוא לא מפנים אותן. אל תשכחו: זה שטרסלר שכתב, וחזר וכתב, כמה המצב הכלכלי נפלא ומצויין. הוא דיבר כמו “המומחים” שהוא מזכיר, ונשמע כאילו הטייקונים דיברו מגרונו. הוא עדיין אומר, בנחרצות, שאין סכנה שנידרדר לשפל ארוך בנוסח שנות השלושים.  הכל בסדר, אל תדאגו, הוא מרגיע אתכם. ואני אומד: תדאגו. שטרסלר מנסה לעבוד עליכם. פעמיים.

הוא מדבר למשל על מה שהוא מכנה “אגדת רשת הבטחון”. כך כותב שטרסלר: “הנתונים מלמדים, שקופות הגמל הפסידו 18% בשנת 2008, הפסד שבא לאחר רווח של 66% בחמש השנים שקדמו ל-2008. כלומר, בשש השנים האחרונות נשאר רווח נאה”. אבל שטרסלר עובד עליכם.

בואו נניח שהנתונים של שטרסלר נכונים. אז מה הרווח הנאה שנשאר אחרי שש שנים? לא, זה לא 48%, ואפילו לא 36.12% (למי שזוכר שאחוזים מכפילים ולא מחברים). האם בכלל נשאר רווח (נאה או לא נאה), או ששטרסלר מנסה לעבוד עלינו?

נסתכל על אדם שמפקיד לקופת הגמל שלו 100 שקלים בכל שנה. רווח של 66% בחמש שנים הוא רווח 10.67% בממוצע לשנה (תוציאו שורש חמישי מ-1.66). בשנה הראשונה הוא הפקיד 100 שקלים, הרוויח, 10.66% וסיים אותה עם 110.66 שקלים. בשנה השניה הפקיד עוד 100, והרוויח עוד 10.66% על הסכום שעבר מהשנה הקודמת, כלומר הרווח הוא 10.66% על סך של 210.66 שקלים. בסוף השנה השניה יהיו לכן בקופה 233.13 שקלים. אפשר להמשיך את החשבון הזה (למעוניינים, הנה קישור לקובץ אקסל עם החישובים) ולמצוא כי בתום חמש השנים הטובות, שבהן היה רווח כולל של 66% לאורך כל התקופה, יהיו בקופה של האדם שלנו 684.68 שקלים (בהנחה שהוא לא שילם דמי ניהול). סה”כ הרווח שלו על 500 השקלים שהשקיע עד כה הוא 184.68 שקלים, שזה בערך 37%, אבל זה בגלל שלא כל הכסף היה מושקע במשך כל התקופה.

(הערה: פסקה זו תוקנה בתאריך 6.1.2008 בעקבות הערתו של דני  (תגובה מספר 8). גם קובץ האקסל תוקן). עכשיו הגיעה השנה השישית. האיש שלנו מפקיד עוד 100 שקלים, ומפסיד 18% מהם, שזה 18 שקלים. הוא גם הפסיד 18% מ-684.68 השקלים שהיו בקופה בתום חמש השנים הטובות, שזה יוצא עוד 123.24 שקלים. סה”כ הפסדיו בשנה הזו היו 141.24 שקלים, ולאיש שלנו, שהפקיד במשך 6 שנים 600 שקלים בקופת הגמל שלו יש עכשיו 643.44 שקלים. אכן, רווח נאה, מר שטרסלר.

שטרסלר נטפל גם לברק אובמה. אובמה, כותב שטרסלר, עומד לשנות את פני הקפיטליזם האמריקאי לכיוון חברתי יותר. שטרסלר מזכיר כי “הממשלה בישראל מעורבת בכלכלה עמוק יותר ובאופן חברתי יותר, לכן אין לנו מה ללמוד מאובמה. הוא צריך ללמוד מאתנו”. האמנם? הזהו שטרסלר, שבכל הזדמנות מזכיר מדוע עלינו לקצץ בתקציב הממשלה, לצמצם את שירותי הממשלה לאזרחים, ולהפריט כל מה שאפשר תוך כדי הפחתת מסים? וזאת תוך כדי שהוא מכנה את עצמו, בנסיון לשבור את שיאי החוצפה, “חברתי אמיתי”? אל תייעץ לאובמה ללמוד מ”איתנו”, מר שטרסלר, כי אתה לא איתנו. הלא לו תתמנה מחר לתפקיד שר האוצר, ותנסה לקיים את המדיניות לה אתה מטיף במאמריך, תשחזר כאן את המדיניות של רייגן, תאצ’ר, וצמד הבושים. אובמה וארה”ב בהחלט יכולים ללמוד מישראל של פעם, ואף מסקנדינביה ומערב אירופה של היום. אבל שטרסלר מיתמם ומנסה לעבוד עלינו. הוא באמת היה מעדיף שישראל תלמד מארה”ב של טרם-אובמה.

ולסיום, מדבר שטרסלר על אגדת הקפיטליזם והגלובליזציה. הוא לועג לאלה הרוצים “לחזור לסוציאליזם הוותיק והטוב”, ושוכחים, כביכול, שהקפיטליזם והגלובליזציה, הם שהביאו לעולם את הפריחה הכלכלית הנפלאה שלו. נכון שיש תקלות, כותב שטרסלר, אבל השיטה הנוכחית טובה יותר מהאלטרנטיבה. נשמע משכנע, אבל גם כאן שטרסלר עובד עליכם. על איזו אלטרנטיבה בדיוק הוא מדבר? לא יכול להיות שיש אלטרנטיבה טובה יותר מהמצב הנוכחי? האם הקפיטליזם והגלובליזציה הם לבדם אחראים לכל הטוב שבעולם? אני לא חושב שאני צריך לענות על השאלות האלה, כי לכל השאלות האלה כבר ענה חתן פרס נובל לכלכלה, ג’וזף שטיגליץ, בספרו “לתקן את הגלובליזציה“. אני ממליץ לקורא שטרסלר, ולכולכם, לקרוא את הספר הזה, ואז באמת שטרסלר לא יוכל לעבוד עליכם.

12 תגובות ל“שטרסלר עובד עליכם – חמש פעמים”

  • תגובה מאת אני
    תאריך 5 בינואר 2009 01:09

    החישוב שלך מטעה. אם נניח שמישהו חסך סכום גדול, אז ב 6 השנים האחרונות (שבהן ההפקדות שלו במשך שנים ארוכות, נגיד 30 שנה, אז הסכום ההתחלתי שלו מספיק גבוה כך שהוא הרוויח לא מעט.

    למשל, אדם המפקיד 100 ש”ח בשנה, אבל מתחיל את 6 השנים הטובות והאחת הרעה עם 2400 ש”ח. לאחר 6 שנים הטובות והרעה, יהיו בידיו 3810 ש”ח, שהם הרבה יותר ממה שהתחיל איתו.

    זכור, הבעיה הגדולה אינה בחוסכים מתחילים, אלא בחוסכים לקראת סוף תקופת החסכון, שחסכונותיהם כביכול נמחקו.

    אם הנתונים שהובאו נכונים (ואיני יודע אם זה אכן כך) אז ב 7 השנים האחרונות אכן היה ברשותם רווח נאה.

  • תגובה מאת עמית
    תאריך 5 בינואר 2009 10:16

    יש לי הצעה פשוטה לפתרון בעית הפנסיה, יקחו את כל חסכונות הפנסיה יחזירו אותם לניהול מוסדי ללא כוונת רווח (הסתדרות, מדינה, ביטוח לאומי או גוף שיוקם במיוחד) צמודות לאג”ח מדינה יעודי.
    בטח יהיו בשוליים כאלו ש”יפסידו” אבל קרנות פנסיה לא צריכות להרוויח או להפסיד הן צריכות להבטיח את ימי הפנסיה של החוסך.
    הן צריכות להיות בעלות הסיכון הכי נמוך שמדינה יכולה להבטיח.
    קרנות כאלו גם נותנות למדינה כסף זול (לעומת הלוואות חיצוניות) שאינו תלוי בגופי הדרוג למיניהם.
    אבל את כל זה עושים רק אנשים שמעונינים שהמדינה תיטיב עם אזרחיה ולא תשליך אותם לגורלם/ביבם כמו שטרסלר והנאו-ליברלים (אלו שאומרים מוטב חופשי מת, מחי בזכות הממשלה).

  • פינג מאת עבודה שחורה » נחמיה שטרסלר לא עובד על אף אחד
    תאריך 5 בינואר 2009 11:50

    […] לפוסט המלא […]

  • תגובה מאת יוסי לוי
    תאריך 5 בינואר 2009 14:25

    “אני” – איך אתה יכול לומר שהחישוב שלי הוא מטעה אם הוא נכון? נכון שאם יש חסכון של 35 שנה אז הנזק יותר קטן, זה לא אומר שהנזק בשנה האחרונה לא מוחק את הרווחים של חמש השנים שקדמו לה.

    ואם תחשוב על כך, הבעיה היא הרבה יותר גדולה לחוסכים בתחילת דרכם, שהפסדי השנה האחרונה לא מחקו להם רק את רווחי 5 השנים הקודמות וחלק מהקרן, אלא גם את הרווחים העתידיים שהיו אמורים להצטבר בריבית דריבית במשך השנים הבאות. ההפסד של מי שנותרו לו עוד 20 שנה עד הפנסיה הרבה יותר גדול מההפסד של מי שיוצא עכשיו לפנסיה.

  • תגובה מאת יוסי לוי
    תאריך 5 בינואר 2009 14:27

    עמית, איזה רעיון מצויין.

    זה בדיוק מה שהיה כאן עד לפני 6 שנים, כאשר ביבי, בתבונתו האינסופית, הפריט את מערכת הביטוח הסוציאלי.

  • תגובה מאת אני2
    תאריך 5 בינואר 2009 14:50

    יוסי, מה ש”אני” מנסה לומר הוא שעם הון התחלתי מספיק גבוה, הנפילה הסופית של 18% אכן נוגסת רק מהתשואה והקופה עדיין ברווח.

    זה הרבה יותר רלוונטי היות ושטרסלר מדבר על כלכלות גדולות עם הון קיים, לא על מקרה היפוטתי של “דן חסכן”

  • תגובה מאת יואב רובין
    תאריך 5 בינואר 2009 16:10

    הבעיה היא ש”דן חסכן” הזה זה אני.

  • תגובה מאת דני
    תאריך 5 בינואר 2009 19:13

    יוסי, יש לך טעות בחישוב.

    נניח שאחרי 5 שנים, יש בקופה 684.68 שקלים.

    אז בשנה השישית, האדם מכניס עוד 100 שקלים, ובקופה יהיו 784.68 שקלים.

    תכפיל את זה ב-0.82 (בשביל הפסד של 18%), ותקבל בערך 643 שקלים – ז”א רווח כולל של בערך 7% על התקופה כולה.

    הטעות שלך היא שבשנה השישית שכחת להוסיף את 100 השקלים שהופקדו, אבל כן החסרת את 18 השקלים שהם הפסידו, לכאורה (ספציפית, בתא D18 באקסל שלך שכחת להוסיף גם את תא B15).

    אז, שלא יעבדו עליכם! 🙂

  • תגובה מאת יוסי לוי
    תאריך 5 בינואר 2009 21:45

    תודה דני, על ההערה, שמוכיחה שאף אחד לא מושלם, בטח לא אני.

    בכל אופן, אני לא חושב שמבחינה עקרונית משהו השתנה כאן. אז לא כל הקרן נמחקה, אלא נשאר רווח כולל של 7%. זה עדיין רחוק מהתמונה האופטימית ששטרסלר הציג.

  • תגובה מאת מרק ק.
    תאריך 6 בינואר 2009 11:23

    יוסי, זה אף פעם לא יוצא מוצלח כשמאלצים חישוב להפקת תוצאה מסוימת.

    ראשית רווח ריאלי של אחוז לשנה הוא רווח מצוין להשקעה שקודם כל אמורה לשמור על ערך הכסף.

    שנית, זהו חיסכון לטווח ארוך וצריך לבדוק את התשואות על הכסף שהיה בקרן עוד לפני תחילת העליות. נראה לי סביר לצאת מנקודת הנחה שעבור רב החוסכים היו כבר 10 שנות צבירה מאחוריהם, כלומר היחס בין הכסף הצבור לחדש הוא לפחות 9:1. אז אם על החלק של ה1 היה רווח של 7% ועל זה של ה9 היה רווח של 46% (רק בערך) אז הרווח הכולל הוא הוא בסביבות ה40% (שוב בערך) שזו תשואה של כ6% לשנה.

    ולסיום – אתה אומר שהרווח הוא 7% דבר שהוא לחלוטין לא נכון מאחר שלא את כל ההפקדות עשית בתחילת התקופה ולכן המשקל של הרווח על ההפקדה הראשונה צריך להיות הרבה יותר גבוה מזה של ההאחרונה.

  • תגובה מאת מרק ק.
    תאריך 6 בינואר 2009 13:11

    טוב, אני אכתוב 100 פעם “לא לכתוב תגובות כשממהרים….” ועדיין ההתעלמות שעשית מהסכום הראשוני שהיה לפני תקופת ששת השנים היא פשוט לא לענין.

  • פינג מאת איפה הכסף שלנו? « אמת מארץ ישראל
    תאריך 28 באפריל 2010 21:33

    […] יותר "עסקים" במדינה. כלכלנים ימנים, כמו נתניהו, שטרסלר, בייגה שוחט, אהוד ברק ואלה שתקראו עליהם בכול העיתונים, […]

תגובה