חיפוש באתר

קישורים

עמודים

קטגוריות

הסקרים והמפלגות הערביות (אופס, המפלגות האחרות)

אחד הבלוגים שאהבתי לקרוא הוא "משמר הכנסת" (שנמצא כעת בפסק זמן ארוך) שערך דובי קננגיסר. דובי סקר בו בצורה ביקורתית הצעות חוק שהציעו נבחרינו, השיעור העיקרי שלמדתי מבלוג זה הוא שהדבר הראשון שיש לשאול כשבוחנים הצעת חוק הוא האם באמת צריך את החוק הזה, ומייד לאחר מכן יש לשאול האם החוק אכן ישיג את מטרתו.

הסיבה שאני טורח להעלות באוב את "משמר הכנסת" (חוץ מהתקווה שהבלוג יחדש את פעילותו) היא ההנחיה שפרסם אתמול יו"ר ועדת הבחירות, השופט אליעזר ריבלין. אמנם זה לא חוק, אבל החלטה של שופט עליון כמוה כחוק. כבוד השופט ריבלין הורה כי על כלי התקשורת לפרט בסקרי הבחירות גם את שמות המפלגות הערביות, בניגוד למה שנהוג עד כה בכלי התקשורת בעברית המפרסמים את התוצאות של שלוש המפלגות הערביות יחד תחת הסיווג: "מפלגות ערביות". ההנחיה באה בעקבות פנייתו של ח"כ דב חנין מחד"ש, בחור טוב בדרך כלל, אף שאיני מסכים עם כל דעותיו.

בידיעה שפרסם שחר אילן אתמול ב"הארץ", הובא הסברו של חנין כי צירוף שלוש המפלגות לסיווג אחד "מונע מהציבור להבחין ביחסי הכוחות בין הרשימות, ובסיכוייה של כל רשימה לצבור קולות בבחירות, וזאת למרות שקיימת שונות מהותית בין הרשימות".

בואו ננתח את דבריו של חנין. יש שם שלוש טענות. עם הטענה שקיימת שונות מהותית בין הרשימות הנכללות בחבילה של "המפלגות הערביות" אני מסכים לחלוטין. אם לא הייתה שונות כזו, הן היו מתאחדות לרשימה אחת. עם הטענה שהצירוף "מונע מהציבור להבחין ביחסי הכוחות בין הרשימות" אני מסכים באופן חלקי. זה נכון. אם שלוש המפלגות יצברו יחד 10 מנדטים, נניח, על פי סקר כלשהו, לא ניתן לדעת מהתוצאה איך יתחלקו עשרת המנדטים בין שלוש הרשימות. אבל האם חוסר ההבחנה נובע מעצם הצירוף בלבד? שחר אילן מסביר בהמשך שלא כך הדבר: " הסיבה העיקרית לכך שהתקשורת אינה מפרסמת פירוט של המפלגות הערביות, היא הקושי לסקור ציבור זה באמצעות מדגם קטן, והעובדה שכל המפלגות הערביות נמצאות בתחום הטעות הסטטיסטית, לכן כל פרסום של הנתונים אלה יהיה בהכרח בלתי מדוייק". לא יכולתי לכתוב זאת טוב יותר.

על הטענה השלישית, לפיה הצירוף פוגע בסיכוייה של כל רשימה לצבור קולות בבחירות, אני חולק מכל וכל. הסקרים משקפים את המציאות, לא מייצרים אותה. אני לא מעוניין לפתוח מחדש את הויכוח שהתחולל בעקבות דברי תמר הרמן (עם המשך הדיון כאן, ואחר כך כאן, וסיכומו נמצא כאן), אבל אין לי ברירה. מי שרוצה לחשוב שהסקרים משנים את המציאות, בבקשה. מי שרוצה לשכנע אותי, שיביא נתונים. In God we trust. All other, bring data.

לאחר שדנו בטיעוניו של חנין, נעבור לפתרון המוצע. האם באמת הפתרון הוא בהוראה/מעין חקיקה לסוקרים ולכלי התקשורת לשנות את פרקטיקות העבודה שלהם? אם הנזק שבצירוף שלוש המפלגות לקטגוריה אחת עולה בצורה משמעותית על הנזק שגורמת ההוראה (למשל, פגיעה בחופש העיסוק, חופש העיתונות, והתערבות בשיקולים מקצועיים), אז התשובה היא חד משמעית כן. אבל חנין לא הראה כי אכן נגרם נזק כלשהו, הוא רק טען שנגרם נזק. והוא בחר בפתרון הקל – לשכנע שופט לתת הוראה, במעמד צד אחד, מבלי שהוצגו לפניו (ככל הנראה) כל הנימוקים בעד ונגד ופתרון המוצע. אני לא מאשים כאן את חנין, הוא בחר בדרך לגיטימית כדי להשיג את מטרתו. אני סבור שהשופט הנכבד טעה במקרה הזה.

אף אם עברנו את שתי המשוכות הראשונות, כלומר השתכנענו שטענותיו של חנין נכונות כולן (ולדעתי הן לא), ואנחנו סבורים כי החלטת השופט הנכבד נכונה (ולדעתי היא לא), יש שאלה נוספת שעלינו לשאול: האם הנחיית השופט תשיג את מטרתה? גם כאן, התשובה היא ככל הנראה שלילית.

בפני הסוקרים והתקשורת עומדות כרגע שתי אפשרויות. אחת, שהיא לדעתי הפתרון הקל והראוי במקרה זה, היא לשנות את הסיווג "מפלגות ערביות" ל-"מפלגות אחרות". חנין, יהודי במפלגה דו-לאומית לא ייעלב, ובא שלום על ישראל.

אפשרות אחרת היא לפלח את הסיווג של המפלגות "האחרות" למרכיביו, כלומר לפרסם כמה מנדטים צפויים לחד"ש כמה לבל"ד וכמה לרע"מ-תע"ל. יש כמה דרכים לעשות את זה. אפשר לעשות זאת בצורה שרירותית (לחלק איכשהו את ה-10 ל-3-3-4). אפשרות אחרת היא לעשות זאת על פי התוצאות בפועל מהמדגם, וזו אפשרות בעייתית, כיוון שגדלי המדגמים קטנים בדרך כלל, וגודלה של מפלגה בת 3 מנדטים (2.5% מהמושבים בכנסת) קטן מגודל הטעות הסטטיסטית במדגם של 1200 נסקרים (2.8%), ורוב הסקרים מסתפקים בגודל מדגם קטן יותר במחיר של טעות סטטיסטית גדולה יותר (זה נכון, דרך אגב, לכל המפלגות הקטנות). אני מקווה שדרכים אלה לא יינקטו, כיוון שהן יוצרות בעיות אתיות חמורות גם מבחינה עיתונאית וגם מבחינה סטטיסטית.

אפשרות נוספת, היא לערוך מדגם נפרד באוכלוסיה הערבית, או לדאוג שתת-המדגם בשכבה של האוכלוסיה הערבית (משם באים רוב מצביעי שלוש המפלגות הנדונות, ותבניות ההצבעה בקבוצת אוכלוסייה זו שונות מהותית מתבניות ההצבעה באוכלוסיה הלא-ערבית) יהיה מספיק גדול כדי להקטין את הטעות הסטטיסטית לגודל סביר. זה לא יקרה, כי זה יעלה יותר כסף, וכמות האינפורמציה שתתקבל לא מצדיקה את ההשקעה, בניגוד למה שדב חנין חושב.

לסיכום: ח"כ דב חנין העלה טיעונים שנויים במחלוקת בפני שופט מכובד. לאחר השופט האזין לטיעונים אלה (ולא ברור אם הובאו בפניו טיעוני נגד) הוא נתן הוראה בעייתית שפוגעת בזכויות יסוד ובשיקולים מקצועיים באופן שלא ברור האם הוא מידתי, והתוצאה תהיה במקרה הטוב מכבסת מלים, ובמקרה הרע הסתבכות אתית של אנשי המקצוע. היה שווה?

4 תגובות ל“הסקרים והמפלגות הערביות (אופס, המפלגות האחרות)”

  • פינג מאת לא שומעים! » האם מידע הוא חסר משמעות?
    תאריך 23 בדצמבר 2008 22:04

    […] לוי כותב בגנות החלטת יו"ר ועדת הבחירות, השופט אליעזר ריבלין, לחייב את […]

  • תגובה מאת גיל
    תאריך 23 בדצמבר 2008 22:38

    אני רואה שתי בעיות מרכזיות עם כל הנושא הזה שקשורות אחת לשנייה. אחת, הנטייה לסווג את המפלגות הערביות תחת מטרייה אחת מה שמעיד בעיניי על הדרה של כל מה שלא יהודי. זה לא קשור לסקרים אלא למציאות פוליטית וסוציולוגית. הבעייה השנייה שכן קשורה לסקרים היא שאם יש בעייה לסקור את הציבור הערבי, אז איך אנחנו יודעים שהסיכום של כל שלוש המפלגות אמין? איך הם הגיעו לסך המנדטים שלהם בדיוק? ואם אין להם דרך טובה לסקור את המפלגות הללו אז אולי שישקיעו קצת מאמצים וכן יסקרו אותם בצורה מדויקת יותר? נוח לפתור את הבעייה בזה שמעלמים ממנה לגמרי לא?

  • תגובה מאת יוסי לוי
    תאריך 25 בדצמבר 2008 11:32

    גיל,

    אני לא חושב שיש בעיה לסקור את הציבור הערבי, זו בעיקר שאלה של משאבים, או במלים פשוטות יותר, צריך להשקיע עוד כסף. כאן צריך לשקול עלות מול תועלת. אם למזמין הסקר חשוב לדעת את ההתפלגות המדוייקת בין 3 המפלגות ההן, אז שיבקש את זה וישלם בהתאם, ואם זה לא חשוב לו – אז לא.

  • תגובה מאת רון הורן
    תאריך 5 בינואר 2009 11:52

    (הערה מקורית נכתבה ב-2 בינואר, 2009 בשעה 17:06 בטעות בפוסט אחר, והועברה לכאן)
    תיאור יפה ומקיף של הבעיה.אולם, הפאשלות הסדרתיות של הסקרים בניבוי התוצאות בבחירות האחרונות לסוגיהן (מקומיות, פריימריז ולכנסת) מעמיד את השימוש בתירוץ שהמפלגות הקטנות בתחום הטעות הסטטיסטית בחוסר אמינות. מה שצריכים הסוקרים זה לשפר את איכות הסקרים ורק לאחר מכן את טיב התצוגה. בתור בעל מקצוע הייתי מעריך זאת יותר. הגדלת המדגמים ושיפור הדגימה היו משפרים את טיב התחזיות ואת מהימנותן. יתר על כן, הקלות הבלתי נסבלת שבה עורכים סקרים ומפרסמים תוצאות תצטמצם ועכן יעלה.

תגובה