חיפוש באתר

קישורים

עמודים

קטגוריות

למה אין 180 חברי כנסת?

הנה שאלה שמישהו שאל בקבוצת “שאלה קטנה” בפייסבוק:

וגם ציוץ מטוויטר:[1]

.

מה המשמעות של גודל הכנסת/פרלמנט

בפייסבוק מישהו ענה לשאלה בדבר מספר חברי הכנסת כי יש 120 חברי כנסת בגלל שזה היה מספר החברים בסנהדרין שפעל בימי בית שני, וזה נשמע לי הגיוני, למרות שלא מצאתי סימוכין לכך לא בויקיפדיה ולא באתר הכנסת. אבל זה לא עונה לחלק השני של השאלה. מאז קום המדינה האוכלוסייה גדלה בהרבה: מ-650 אלף בעת הכרזת המדינה לבערך מ-9 מיליון. יותר מפי 10. זה כמעט פי 14. אז אולי 120 חברי כנסת באמת לא מספיקים?

מצד שני, ראיתי גם טענות בעבר[2] לפיהן החזקה של 120 חברי כנסת זה בזבוז כסף עצום וצריך להקטין את מספר חברי הכנסת ל-70. אז כמה חברי כנסת באמת צריך? ומהן ההשלכות הפוליטיות הנגזרות מבחירה כזו או אחרת?[3]

אני זוכר שדובי קננגיסר התייחס פעם לנושא בבלוג המצויין והלא פעיל שלו, אבל לא הצלחתי למצוא את הקישור. ההסבר שלו, וסלחו על אי הדיוקים, הוא שמדובר בעניין של ייצוג. בעת הקמת המדינה, כל חבר כנסת ייצג בערך 5400 אזרחים[4]. כיום כל חבר כנסת מייצג 75000 אזרחים. אם היינו רוצים לשמור על אותה רמת ייצוג שהייתה בכנסת הראשונה ב-1949, היינו צריכים כמעט 1700 חברי כנסת. זה כמובן לא סביר.

דבר שני שצריך להתייחס אליו הוא הכח הפוליטי של כל חבר כנסת. כשיש 120 חברי כנסת, הכח הפוליטי של חבר כנסת בודד הוא 1/120, כלומר 0.83% מסך הכח הפוליטי. בכנסת של 180 חברים, הכם הפוליטי של כל חבר כנסת קטן יותר: 0.55%, ובכנסת של 70 חברים, הכח הפוליטי של חבר כנסת בודד גבוה באופן משמעותי: 1.4%. יש לכך השלכות כמובן: בכנסת קטנה של 70 חברים, אם חבר כנסת מחליט למשל לעזוב את מפלגתו ולחבור למפלגה אחרת, יש לכך הרבה יותר משמעות פוליטית בהשוואה לכנסת גדולה עם 180 חברים.

מכאן שלפרלמנט גדול יש שני יתרונות: הוא מאפשר ייצוג יותר טוב של תתי אוכלוסיות, בייחוד אם יש אחוז חסימה לא גבוה מדי או בחירות איזוריות.[5]  נכון, זה כנראה יעלה יותר כסף, אבל אפשר לתמחר את זה, לפחות באופן עקרוני. מסיבה זו אני תומך בהגדלת מספר חברי הכנסת באופן משמעותי.

.

מה קורה בעולם?

עשיתי מחקר קטן. בדקתי מה קורה במדינות מערביות ודמוקרטיות שדומות לישראל מבחינת גודל האוכלוסייה. מדובר בכמה מדינות באירופה, כמה מדינות בארצות הברית, ובשלוש רפובליקות ברפובליקה הפדרלית של גרמניה. ברוב המדינות האלה יש שני בתים לפרלמנט[6], ובמקרים האלה לקחתי את נתוני הבית התחתון. הנתונים נמצאים כאן. גדלי האוכלוסייה מעוגלים פחות או יותר.

לכל מדינה חישבתי את כוחו הפוליטי של כל חבר פרלמנט כאחוז מסך מספר החברים בפרלמנט, ואת מספר התושבים המיוצגים על ידי כל חבר פרלמנט (בממוצע) על ידי חלוקת גודל האוכלוסייה במספר חברי הפרלמנט. נתונים אלה מוצגים בגרף הבא. חילקתי את המדינות לשלוש קבוצות על פי גודל האוכלוסייה, וצבעתי את הנקודות בהתאם. הנקודה של ישראל צבועה בכחול. (קוד R ליצירת הגרף נמצא כאן).

.

כצפוי אין הפתעות. גם הייצוגיות של האוכלוסייה וגם הכח הפוליטי של כל חבר פרלמנט תלויים במספר חברי הפרלמנט, ולכן הם הולכים ביחד. מקדם המתאם הוא 0.914.

מה שמעניין זו העובדה שהמתאם בין הכח הפוליטי ורמת הייצוגיות לא מושפע מגודל המדינה.  כאשר מחשבים את מקדמי המתאם לכל קבוצת מדינות בנפרד, כל השלושה גבוהים מ-0.97.

עובדה מעניינת נוספת היא שארבע המדינות בהן הייצוגיות נמוכה (כל חבר פרלמנט מייצג יותר ממאה אלף תושבים) או שהכח הפוליטי של כל חבר פרלמנט הוא לפחות אחוז אחד, הן מדינות בארצות הברית. שלוש המדינות בהן הייצוגיות גבוה והכח הפוליטי של כל חבר פרלמנט הוא פחות מחצי אחוז הן מדינות אירופאיות. אתם מוזמנים לדון במשמעות והסיבות של התוצאות האלה.

.

מה יכול לקרות בישראל

בדקתי שני תרחישים: תרחיש בו מספר חברי הכנסת מוגדל ל-180 או מוקטן ל-70. רמת הייצוגיות והכח הפוליטי של כל חבר כנסת במצב הנוכחי ובשני התרחישים מוצגים בטבלה הבאה:

מספר חברי כנסתכח פוליטירמת ייצוגיות
701.43%128500
1200.83%75000
1800.56%50000

.

חישבתי את מספר חברי הכנסת שהיו לכל סיעה בשתי הכנסות האחרונות בשני התרחישים (ללא שינויים בגובה אחוז החסימה) בשני התרחישים האלה, וכן את המפה הפוליטית בחלוקה לגושים.[7]

הנה, למשל, מפת הכנסת ה-22 אילו היו בה רק 70 חברים או 180 חברים:[8]

מפלגה/גודל הכנסת12018070
כחול לבן334819
ליכוד324719
הרשימה המשותפת13197
שס9146
יהדות התורה8135
העבודה7114
המחנה הדמוקרטי7114
ישראל ביתנו693
ימינה583

.

אבל מה שמשנה זה כמובן הגוש. הנה מפת הגושים בכנסת ה-22:[9]

גוש/ גודל הכנסת12018070
ימין548233
מרכז477027
הרשימה המשותפת13197
ישראל ביתנו693

.

וזו מפת הגושים בכנסת ה-23:[10]

גוש/ גודל הכנסת12018070
ימין588834
מרכז405923
הרשימה המשותפת15239
ישראל ביתנו7104

.

ושאלת השאלות: כמה מנדטים חסרים לגוש הימין כדי להשיג רוב בכנסת? התשובה בטבלה:

גודל הכנסתהרוב הדרושהכנסת ה-22הכנסת ה-23
1206173
1809193
703632

.

באופן לא מפתיע, בכנסת גדולה יותר חסרים לגוש הימין יותר קולות כדי להשיג רוב בכנסת. זה נכון גם עבור גוש המרכז כמובן. בכנסת ה-22 חסרו לגוש הזה 14 מנדטים כדי להשיג רוב, ואילו היו בכנסת 180 חברים היו חסרים לגוש זה 21 מנדטים.

כאשר תוצאות הבחירות צמודות ההבדל עשוי להיות משמעותי. אילו היו בכנסת הזו רק 70 חברי כנסת, אז גוש הימין היה צריך “להעביר” אליו רק 2 חברי כנסת מחוץ לגוש במקום שלושה.[11] לעומת זאת, אם היו בכנסת 180 חברים, המצב היה זהה מבחינת מספר הקולות החסרים לגוש הימין כדי להשיג רוב.


הערות
  1. כן, מישהו חסם אותי []
  2. אין לי הפניות. אני מסתמך על זכרוני. []
  3. אני נמנע בכוונה מדיון בהשלכות הכספיות במסגרת הפוסט. מי שמעוניין מוזמן לדון בכך בתגובות. []
  4. החישוב: 650000/120 []
  5. או שתיהן, כמו שנהוג למשל בגרמניה []
  6. כגון סנאט ובית הנבחרים במדינות ארצות הברית []
  7. הותרתי את ישראל ביתנו מחוץ לגוש הימין ואת הרשימה המשותפת מחוץ לגוש המרכז/שמאל, למרות שמקומן אמור להיות בשני הגושים האלה, בהתאמה []
  8. קוד R לחישובי המנדטים []
  9. הותרתי את ישראל ביתנו מחוץ לגוש הימין ואת הרשימה המשותפת מחוץ לגוש המרכז/שמאל, למרות שמקומן אמור להיות בשני הגושים האלה, בהתאמה []
  10. כן, אני יודע שגוש המרכז בכנסת הזו זה לא מה שהיה פעם []
  11. בסוף הם הצליחו להעביר כמעט 20, אבל זה סיפור אחר. []

11 תגובות ל“למה אין 180 חברי כנסת?”

  • תגובה מאת גד
    תאריך 26 באפריל 2020 11:14

    העלבת את מרץ כששמת אותם במרכז

  • תגובה מאת שמוליק
    תאריך 27 באפריל 2020 19:23

    אני לרוב מאוד בעד בחינת אלטרנטיבות באמצעות השוואות, מדדים בינ”ל וכו’.
    אבל כאן בכל זאת יש לנו מציאות מול העיניים – האם באמת ה”תפוקה” של חברי הכנסת כה טובה, שהיינו שמחים אילו היו נוספים עוד שכאלה?
    (אפשר גם לשאול באופן דומה לגבי שרים אגב)
    האם באמת אם הכנסת תגדל ב-50% נרגיש יותר “ייצוגיות”? כמה מאיתנו היום באמת מרגישים שהם “מיוצגים” בכנסת של היום? האם שיעור זה ייפגע משמעותית באם נקטין את הכנסת (הייתי הולך על 100 ח”כים נניח, 70 זה אולי קצת מוגזם).

    • תגובה מאת יוסי לוי
      תאריך 12 ביולי 2020 20:46

      בוא נפריד בין שני הדברים.
      ראשית: ה-“תפוקה” של חברי הכנסת בזמנים אלה לא טובה במיוחד. אז מה המסקנה? אולי ניפטר מכולם וזהו?

      ובקשר לעניין הייצוגיות: זה לא עניין ל מתמטיקה אלא של העדפה. כתבתי על כך בזמנו בפוסט על אחוז החסימה, ואני מצטט: “אני חושב שמצב בו 125 אלף איש לא זוכים לייצוג בכנסת הוא בלתי נסבל, וגם לא מצב שבו 47 אלף איש לא זוכים לייצוג בכנסת. … אני מתנגד בתוקף לעמדות מפלגתו של אלי ישי ומפלגת עלה ירוק, כמו שאני מתנגד לא פחות בתוקף לעמדות של עוד מפלגות. אבל למפלגות האלה יש תומכים, וכל עוד הן אינן נפסלות לפי תיקון מספר 9 לחוק יסוד הכנסת, הן ראויות לייצוג.”

      הורדת אחוז החסימה לא תשנה את המצב הפוליטי באופן משמעותי, וגם לא הגדלת מספר חברי הכנסת. אבל שני הצעדים האלה יאפשרו לקבוצות אזרחים יותר קטנות להיות מיוצגות בכנסת, ולדעתי זהו מצב בריא.

  • תגובה מאת אלעד יאיר
    תאריך 28 באפריל 2020 00:58

    תיקון קטנטן, אם יורשה לי.

    מספר חברי הכנסת נקבע לא נקבע לפי מספר חברי הסנהדרין (בסביבות 70, מספר שאולי יתקים למספר המוקטן של ח״כים שבדקת).

    הוחלט על המספר לפי מספר חברי ה״כנסת הגדולה״. אסמכתא לכך דווקא קיימת באתר הכנסת במספר דפים, למשל:
    https://main.knesset.gov.il/About/Occasion/pages/birthday/earlyyears.aspx

  • תגובה מאת אלעד יאיר
    תאריך 9 ביוני 2020 01:10

    חדש? זה ישן נושן… 🙂

  • תגובה מאת איש רגיל למדי
    תאריך 28 ביוני 2020 19:39

    משהו ישן לאחד – יכול להיות חדש לאחר.
    ככה זה בעולם הלמידה…

  • תגובה מאת דב
    תאריך 5 ביולי 2020 22:23

    לא הבנתי מה הפואנטה של ה״מחקר״.

    הרי יש קשר לינארי בין הגורמים:
    כמות הייצוג = הכוח הפוליטי * גודל האוכלוסייה.

    ברור שאם אתה בוחר רק מדינות באותו כודל אתה מקבל מתאם 1. המתאם משקף רק את השונות בגודל האוכלוסייה של המדינות.

    • תגובה מאת יוסי לוי
      תאריך 12 ביולי 2020 20:38

      נדמה לי שכתבתי כי המתאם בין הכח הפוליטי ורמת הייצוגיות לא מושפע מגודל המדינה. אולי טעיתי?

  • תגובה מאת נועם
    תאריך 14 ביולי 2020 11:57

    נדמה לי שהוא מתכוון שהמתאם בין (כמות הייצוג באחוזים מהאוכלוסיה) ובין (הכוח הפוליטי של כל חבר פרלמנט) צריך להיות בדיוק 1 ולא 0.914 או 0.97, שהרי שניהם פונקציות ליניאריות של מספר חברי הפרלמנט.

    אני מניח שגם אני מפספס כאן משהו, מדוע המתאם אינו 1?

תגובה