חיפוש באתר

קישורים

עמודים

קטגוריות

הסקה סיבתית – פוסט פתיחה

כולם מכירים את המנטרה “מתאם לא מעיד על סיבתיות”. אז מה כן מעיד על סיבתיות? כבר כתבתי כאן כמה וכמה פוסטים על מתאם וסיבתיות. הפוסט הראשון שעלה בנסיכת המדעים, ביוני 2004,”האם החסידה מביאה ילדים לעולם“, עסק במתאם וסיבתיות. התייחסתי לנושא עוד פעמים רבות במהלך השנים.

בספטמבר 2012 כתבתי כאן פוסט שנשא את הכותרת הפרובוקטיבית  “על מתאם וסיבתיות, או האם צמחונות גורמת לאנורקסיה“. הפוסט הזה הוא הפוסט הנקרא ביותר בנסיכת המדעים בכל הזמנים, ועורר זעם רב, כיוון שרמזתי כי התשובה לשאלה בכותרת עשויה (או עלולה) להיות חיובית. בהמשך נראה כי לפחות על פי גישה אחת התשובה היא אכן חיובית.

חודש לאחר מכן באוקטובר 2012, כתבתי פוסט נוסף בנושא. הכותרת הפעם הייתה “מתאם כן מעיד על סיבתיות“. הנקודה שניסיתי להבהיר שם הייתה שאם צופים במתאם, ראוי לחשוד שמה קיימת גם סיבתיות. כלומר, אין לפרש את המנטרה “מתאם לא מעיד על סיבתיות” כ-“אם יש מתאם אז אין סיבתיות”, כפי שרבים חושבים, למרבה הצער. הפירוש הנכון הוא כי מתאם בלבד אינו עדות מספקת לקיום סיבתיות.

אז איך מסיקים סיבתיות? איך אנחנו יודעים, למשל, כי עישון גורם לסרטן? מהי משמעות הטענה הזו בכלל? הרי יש אנשים שמעשנים כל חייהם ולמרות זאת לא חלו בסרטן. אז אולי עישון לא באמת גורם לסרטן? אם כך, אז מהי בכלל סיבתיות? האם הסטטיסטיקה יכולה לעזור לנו להוכיח כי קיימת סיבתיות או להפריך את קיומה?

אני פותח כאן בסדרת פוסטים שתנסה לענות על חלק מהשאלות האלה. אעדכן כאן את הקישורים עם התקדמות הסדרה. אם אתם רוצים לקבל עדכונים שוטפים, אתם מוזמנים להירשם כאן.

4 תגובות ל“הסקה סיבתית – פוסט פתיחה”

  • תגובה מאת איתי
    תאריך 2 בנובמבר 2019 16:22

    אני מתחיל ללמוד על התחום,
    אשמח לדעת על כמה שיותר מקרים שבהם יש הסכמה רחבה על אפקט סיבתי כלשהו ( למשל עישון וסרטן ) שבעצם הגילוי שלהם נעשה בשיטות סטטיסטיות ( מודלים של רובין ופרל ) ולא באמצעות גילוי המנגנון הסיבתי ( תצלומי ריאה למשל ).

    תחושתי כרגע, שלרוב הגילויים שבהם יש הסכמה רחבה נעשים רק באמצעות גילוי המנגנון הסיבתי ואז זה משכנע את מקבלי ההחלטות בתחום.

    • תגובה מאת יוסי לוי
      תאריך 2 בנובמבר 2019 21:03

      הי
      אני מקווה שהפוסטים שלי יוכלו לשפוך אור על הנושא… עם זאת, הם לא יהיו תחליף ללמידה מסודרת של הנושא, לא מהפן הסטטיסטי ולא מהפן הפילוסופי, וגם לא מכל פן אחר.
      אני כמובן אתייחס לפרל ולרובין בהמשך (כבר בפוסט הקרוב בעצם, אבל אל תגלה לאף אחד) ובהרחבה.

      לגבי הגילויים של גורמים סיבתיים – אני לא בטוח שאני יודע מהי ההסכמה בקהילה המדעית, אבל זו נקודה טובה, אני אנסה להתייחס גם לזה בהמשך.

  • תגובה מאת שמוליק
    תאריך 3 בנובמבר 2019 00:32

    איך אדם כלשהו יכול בכלל לטעון “אם יש מתאם אז אין סיבתיות”?
    כלומר, בהנחה הסבירה שגם חוסר במתאם אינו מעיד על סיבתיות (כך אני מקווה לפחות…), אזי יוצא מכך שכלל אין סיבתיות בעולם, וזו נשמעת כמו דעה פילוסופית די קיצונית הייתי אומר.

    • תגובה מאת יוסי לוי
      תאריך 3 בנובמבר 2019 16:20

      ברור שזו טענה מגוחכת, אבל אני נתקל בה שוב ושוב. אני אתייחס לזה בהמשך

תגובה