הרשימה הבאה נכתב בעקבות בוקר מתסכל במיוחד שעבר עלי היום חמישי האחרון. נסעתי מכפר סבא לרחובות. יצאתי בשבע בבוקר. התנועה זרמה בסבירות לאורך כביש 4, אך בגלגל”צ הודיעו על עומס ממחלף גנות לתחנת הדלק הסיירים, עקב אוטובוס שעולה באש. העומס נמשך לאורך קטע שארכו כשני קילומטר, ועברתי אותו ב-27 דקות (מהירות ממוצעת של כ-4.5 קמ”ש). האוטובוס מזמן לא היה שם. את דרכי חזרה עשיתי בכביש 6. הנסיעה נעשתה איטית באיזור מחלף נחשונים, אך לא הפכה לפקק. הנהגים האטו כדי להעיף מבט על התאונה שאירעה במסלול הנסיעה דרומה. הפקק שיצרה התאונה נמשך כשלושה קילומטרים. אני לא מקנא במי שעמד בו.
אתמול הופיעה ידיעה בווינט העוסקת בתכנון מערכת הכבישים בישראל לקראת שנת 2030. הכתבה סוקרת ארבע חלופות אפשריות מהן תיבחר תוכנית-אב אחת, שתשמש כבסיס לתכנון ופיתוח כל רשת הכבישים הבינעירונית של ישראל. האם התכניות יוציאו אותנו מהפקק? סביר להניח שלא.
מזה מספר שנים אני נוסע כמעט מדי יום בכביש 553, המחבר את צומת בני דרור למחלף פולג, בדרכי למקום עבודתי בנתניה. זהו כביש ידוע לשימצה, שכלל בתוכו מפגש מסילת ברזל, בו אירעה תאונת הרכבת הקטלנית לפני כשנה וחצי. הכביש היה דו-מסלולי בקטע שבין צומת דרור לבית יהושע, ולאחר מכן הפך לכביש חד מסלולי עם נתיב נסיעה אחד בכל כיוון. הצירוף של המעבר משני נתיבים לאחד, בצירוף מפגש מסילת הברזל, גרם לפקקים כבדים בכביש הזה מדי יום ביומו. תאונת הרכבת גרמה זעזוע שגרם לשחרור תקציבי, וכך החלו לפני כשנה עבודות להרחבת קטע הכביש שבין בית יהושע למחלף פולג, ובניית הפרדה מפלסית בין הכביש לפסי הרכבת (במלים פשוטות – בנו גשר). הגשר נפתח לתנועה בתחילת ספטמבר, וקטע הכביש החדש נפתח לכל אורכו זמן קצר לאחר מכן. אין ספק שמבחינה בטיחותית חל שיפור רציני.
מה קרה לפקק? כלום. הוא רק עבר למקום אחר. הפקק שהתחיל פעם בצומת הכניסה לתל יצחק ונמשך עד מפגש מסילת הברזל (קטע הכביש המסומן במפה בתכלת), מתחיל כיום בצומת הכניסה לתחנת הרכבת של בית יהושע, וממשיך עד מחלף פולג (קטע הכביש המסומן בסגול). המפסידים הגדולים הם נוסעי הרכבת, שקודם דילגו על הפקק ועתה גם הם נתקעים בו.
אז אל תחכו לגדולות ונצורות בשנת 2030. לא משנה איזו חלופה תכנונית תיבחר. המכוניות יסתמו גם את הכבשים החדשים. אתם מוזמנים לראות מה קורה בכביש 531, המוביל ממחלף חורשים של כביש 6 אל צומת רעננה, בשעות הבוקר. זה כביש חדש יחסית (נפתח בפברואר 2007). לפני פתיחת הכביש, מי שרצה להגיע מכביש 6 אל רעננה, היה צריך לחצות את כפר סבא. הכביש אולי הסיט תנועה מתוך כפר סבא, אבל כנראה גם משך אליו תנועה חדשה. גם בכביש 471 החדש, שמחבר גם הוא בין כביש 6 לכביש 4 (באיזור פתח-תקוה קריית-אונו), נצפות תופעות דומות.
לפני שאתם ממהרים להגיב כי כאשר יסלל המשך כביש 531 (הנגמר כיום באופן פתאומי בכפר מלל) תיפתר בעיית העומס הקיים כיום, תחשבו שוב. כאשר ייסלל המשך הכביש, אל רעננה והרצליה, עד לחיבור לכביש החוף אי שם ליד רשפון, הפקק רק יחליף מקום. הבעיה היא שבכל כביש ישנם צמתים, וצמתים יוצרים עיכוב בתנועה. כל כביש רוחב שתסללו בין כביש 4 לכביש 2, למשל, יוסיף עוד שני צמתים/מחלפים לפחות, וייצר רק עוד פקקים.
גם מחלפים לא פותרים את הבעיה. מי שלא מאמין, שינסה לנסוע בכביש 4 מאיזור מחלף מורשה דרומה, ויחווה בעצמו את הפקק של מחלף גבעת שמואל. אפשר גם לנסות לנסוע מאיזור אלוף שדה צפונה, לחוויית פקק עוצמתית לא פחות. ויש עוד – מחלף השבעה-גנות פקוק באופן קבוע, בעיקר צפונה בשעות הבוקר, בעיקר דרומה אחרי הצהריים. הנסיעה בכביש 2 ממחלף נתניה למחלף פולג (כ-5 ק”מ) יכולה לארוך כשעה בשעות הבוקר. ומי שחושב שהגשר בצומת גלילות הקל את עומס התנועה, כנראה לא ביקר שם בזמן האחרון.
יש יותר מדי מכוניות, וסלילת עוד ועוד כבישים לא תועיל. אין חלופה לנסיעה ברכב פרטי, ועד שלא תהיה כזו, אנחנו נמשיך לחיות עם הפקקים.
פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 3 בנובמבר 2007 שם התקבלו 15 תגובות
גיל [אתר] בתאריך 11/3/2007 8:16:50 PM
אני מסכים עם הניתוח שלך
אבל לא עם המסקנה הסופית. בוודאי שיש חלופות לנסיעה ברכב פרטי. מה שקורה זה שאין שום תמריץ לא לנהוג ברכב. ברגע שהמחיר לנסיעה כזו יהיה גבוה מדי (למשל, אגרה בכניסה לתל אביב או לכל עיר גדולה אחרת) אז אנשים יחשבו על חלופות. במרחקים של עד 10 ק”מ ניתן די בקלות לנסוע על אפניים אם רק היו מסלולים מיוחדים ובטוחים. אני אפילו לא מדבר על רכבת תחתית שהיא חלום באספמיה בארץ.
דובי קננגיסר בתאריך 11/3/2007 11:24:54 PM
ללא נושא
אחת התופעות הידועות בישראל היא כאשר במחלף יש מסלול אחד לירידה מהכביש המהיר, והמסלול הזה פקוק, הנהגים נוטים להחרים גם את המסלול הסמוך לו. ואם גם זה נהיה פקוק (והוא נהיה פקוק מיד), לפעמים אפילו מחרימים עוד מסלול. אותו דבר, כמובן, קורה גם ברמזורים: כאשר המסלול השמאלי הופך לשני מסלולים לקראת הרמזור, והתור לרמזור מתארך מעבר לפיצול, הנהגים ממשיכים להתנהג כאילו שני המסלולים השמאליים הם לפניה, וחוסמים את אחת המסלולים שנועד להמשיך ישר.
(כשאני אומר “נהגים”, אני מכליל גם את עצמי בהגדרה הזו. חרא של נהג אני)
כמובן שהתוצאה של זה היא שאלו שעומדים במסלול היחיד שנועד לפניה (או לירידה מהכביש המהיר) נדחקים אחורה בתור וממתינים הרבה יותר זמן מהנדרש. בו בזמן, מי שרק רוצה להמשיך ישר לעיתים נתקע בפקק בגלל שיש מסלול אחד פחות לנסיעה ישר.
מהניסיון שלי, לפחות באיילון, מצבים כאלה גורמים לרוב הפקקים המאסיביים.
מכאן אנחנו מגיעים למסקנה הידועה לכל וחסרת כל הערך שהבעיה מתחילה בתרבות הנהיגה בישראל. עכשיו לך תשכנע את כולנו להתחיל לנהוג כמו אנשים מתורבתים.
בהצלחה.
יוסי לוי [אתר] בתאריך 11/4/2007 7:36:25 AM
תשובה לגיל
אתה צודק כמובן. התכוונתי לומר שכרגע אין חלופות.
אגרה בכניסה לתל-אביב? התחבורה הציבורית לשם כבר קורסת. כדי להטיל אגרה בכניסה לתל אביב צריך קודם להציע מערכת הסעת המונים יעילה ואמינה שתחבר את כל ערי הלווין אליה.
ומה תעשה בכביש 553? התחבורה הציבורית שם לא קורסת. פשוט אין שם תחבורה ציבורית. נקודה
דוגמא נגדית בתאריך 11/4/2007 9:56:14 AM
יוסי,
על סמך מה אתה קובע שיש “יותר מדי מכוניות”? ו”יותר מדי” ביחס למה?
יוסי לוי [אתר] בתאריך 11/4/2007 2:39:13 PM
תשובה לדוגמא נגדית
הערתך במקום.
אני לא קובע כאן כלום – רק רשמתי את התחושה הסובייקטיבית שלי. אפשר לחפור בסטטיסטיקות ולראות אם התחושה אכן נכונה.
גיל [אתר] בתאריך 11/4/2007 7:36:18 PM
הכוונה מן הסתם, שיש יותר מדי מכוניות
בהשוואה לעבר ולוקח יותר זמן להגיע ממקום למקום. עשו מחקרים דומים ברחבי העולם וברוב המקומות בלי רכבת תחתית זה כך. הבעייה היא שבגלל שהשינויים הדרגתיים לאורך השנים, אנשים פחות שמים אליהם לב. אם היינו עוברים בבת אחת ממה שהיה לפני 20 שנה בכבישים להיום, ההבדלים היו כל כך בולטים שאנשים לא היו מבינים איך אפשר לחיות ככה והיו חושבים שהמצב כיום בלתי אפשרי.
Nינק בתאריך 11/4/2007 9:37:40 PM
לא נכון – דוגמה
אני גר באיזור הצפון, לכן הדוגמה שאביא משם.
כל יום בבוקר נוסעים אנשים רבים מנצרת, מגדל העמק ועמק יזרעאל לכיוון חיפה.
כל אותם אנשים נוסעים דרך טבעון, שדרכה עובר הנתיב הקצר ביותר לחיפה.
בעבר, היה פקק ארוך למדי בכניסה לטבעון כל בוקר.
לפני מספר שנים, החלו עבודות בצומת טבעון, אשר רימזרו אותו (קודם היה מעגל תנועה) והרחיבו את הצומת.
הדבר פתר לחלוטין את בעיות התנועה, בצורה כל כך אפקטיבית שקשה להאמין. במהלך העבודות, אני אישית לא האמנתי שהפתרון יעבוד.
המסקנה :
תכנון תחבורתי נכון ותשתיות מתאימות יכולות לפתור בעיות תחבורתיות קשות גם ללא הוספת נתיבים חדגשים והאחבה מסיבית של התשתית הקיימת.
בנוסף, קשה לצפות ללא ניתוח מקיף את ההשפעה של שינויים בתשתית על מצב התחבורה.
בקיצור, אפילו אם יש יותר מדי מכוניות, תשתיות מתאימות וחכמות יכולות למצוא פיתרון לרוב המקרים.
דוגמא נגדית בתאריך 11/4/2007 9:44:44 PM
אתה יודע, גיל,
יש גם עוד בעיה שהחריפה מלפני 20 שנה והיא – יש הרבה יותר אנשים מסביב וגם יותר מחשבים אישיים וגם יותר….
וברצינות – המדד של “יש היום יותר משהו מאשר בעבר” אינו מדד שאומר “יש יותר מדי”. אם היום יש פי 2 עוגות קצפת ממה שהיו אתמול אין זה אומר שיש היום מספיק עוגות…
גיל [אתר] בתאריך 11/5/2007 2:22:11 AM
זו לא דוגמא טובה
כי השטח שיש למכוניות לנסוע הוא נתון. כמו שיוסי ציין, הוספת כבישים רק משנה את מיקום הפקק אבל בסופו של דבר יותר מכוניות מנסות להגיע לאותו מקום בדיוק.
דוגמא נגדית בתאריך 11/5/2007 9:11:49 AM
גיל, נו באמת,
השטח אינו קבוע! הוא יכול להשתנות עם תוספת כבישים ותכנון אחר של יציאות. השאלה היא מהו המדד לכך, ועל כך עוד לא התקבלה כאן תשובה…
גיל [אתר] בתאריך 11/5/2007 11:18:16 AM
יש בוודאי תוספת כבישים ויציאות
אבל הן לא משנות את העובדה שכולם מנסים להגיע לאותו מקום. תל אביב לא גדלה בשטח שלה. הרחובות עדיין אותם רחובות בתוך תל אביב, ומספר החניונים לא גדל בצורה פרופורציונלית למספר הרכבים. מה שקורה זה שהפקקים פשוט עוברים למקום אחר.
דוגמא נגדית בתאריך 11/5/2007 5:31:44 PM
גיל,
אתה יכול לטעון מה שבא לך עד מחרתיים. כל עוד אין פה אפילו נתון אחד ומדד אחד שעולה לדיון אין במה לדון בעצם, וזה מחזיר אותי לשאלה ששאלתי את יוסי…
גיל [אתר] בתאריך 11/5/2007 7:47:55 PM
אבל יש הרבה נתונים בנושאים הללו
יש נתונים שמראים את הגידול העצום בנפח התעבורה, במספר המכוניות ועוד. דווקא נתונים זה לא מה שחסר אלא תיכנון לטווח ארוך שגם יבוצע.
דוגמא נגדית בתאריך 11/5/2007 9:30:22 PM
שוב גיל,
העובדה שנפח התעבורה גדל עדיין לא אומר שיש “יותר מדי מכוניות”. אתה צריך לשלול השפעה של נושאים תכנוניים שונים (שהוזכרו כבר), אתה צריך להראות, למשל, שנפח הכבישים בישראל ביחס למספר המכוניות זהה לקיים במקומות אחרים (אחרת אפשר לטעון שהגדלת שטח הכבישים יפתור חלק מהבעיה) או לחילופין – להראות שהגדלת שטח הכביש לא ישנה דבר.
נתונים סתם הם סתם נתונים (אלא אם כן החלטנו מראש מה דעתנו; בעצם – גם אז אין שום משמעות לנתונים…).
מרווה הפימגנטים בתאריך 1/1/2008 11:09:38 PM
חשיבה קצת ליניארית
מחיר הדלק קפץ כמעט פי 3 ב6 שנים האחרונות.
אם הוא יעשה את התרגיל הזה שוב פעם כמות המכוניות הפרטיות על הכביש ידעך, כמו גם כמות האנשים שמקיימים יוממות קבועה.
לחץ כללכי כבד מצד הצרכנים שיחפשו חלופות יקום ויעשה הרבה שינויים חברתיים, בינהם גם בפקקי התנועה.