חיפוש באתר

קישורים

עמודים

קטגוריות

ניתוח השפעה של אירוע על נתונים לאורך זמן – Interrupted Time Series

בפוסט קודם ניתחתי מה קרה לשיעורי תאונות הדרכים בישראל בתקופת כהונתו של ישראל כץ כשר התחבורה.

כדי לענות על שאלות גון אלה – מה קורה לתופעה כזו או אחרת לאורך זמן – מומלץ להשתמש בשיטות סטטיסטיות לניתוח סדרות עיתיות (Time Series). סדרה עיתית היא סדרה של נתונים שנאספים לאורך זמן: שבועות, חודשים ואפילו שנים. ניתן גם לבדוק  את השפעתו של שינוי מסויים שחל במהלך הזמן (המהווה הפרעה למגמת הסדרה), כמו שינוי קיצוני במזג האוויר, כניסת מתחרה חדש לשוק, או מינוי של שר, בעזרת טכניקה הנקראת "ניתוח סדרות עיתיות מופרעות", או באנגלית Interrupted Time Series או פשוט ITS.

ברשימה זו אסביר את הרעיונות המרכזיים של שיטת ה-ITS שבעזרתה ניתחתי את נתוני תאונות הדרכים בישראל.

דוגמה: החזרי הוצאות עבור רכישת תרופות אנטי פסיכוטיות למבוטחי מדיקייד במערב וירג'יניה

תכנית מדיקייד היא תכנית ביטוח ממשלתית לבעלי הכנסות נמוכות בארצות הברית, ובין היתר משתתפת בהוצאות לרכישת תרופות של המבוטחים. בתחילת שנות ה-2000, כאשר נכנסו לשוק תרופות אנטי פסיכוטיות מהדור השני, שהן גם יקרות יותר, חלה עלייה משמעותית בהחזרי התשלומים עבור התרופות האנטי פסיכוטיות, כיוון שכ-50% מהמרשמים היו לתרופות מהדור השני. רשויות המדינה אינן יכולות, כמובן, לאסור על הרופאים לרשום לחולים תרופות מסויימות. במדינת מערב וירג'יניה החליטו להתחכם ולהוסיף ביורוקרטיה. החל מאפריל 2003, רופא במדינה שרצה לרשום לחולה שמבוטח במדיקייד תרופת דור שני, היה צריך למלא טופס. הנה גרף המראה את אחוז המרשמים של תרופות דור שני מתוך סך המרשמים לתרופות אנטי פסיכוטיות לאורך זמן, כאשר הקו האנכי המקווקו מסמן את המועד בו הונהגה חובת מילוי הטופס:[1]

ברור לחלוטין שמשהו קרה, אבל הסטטיסטיקה יכולה לתת לנו מבט יותר מעמיק.

הרעיון הוא מאוד פשוט – נעביר שני קווי רגרסיה: קו אחד יותאם לנתונים שלפני השינוי, וקו אחר לנתונים לאחריו[2]. הנה הגרף עם קווי הרגרסיה:

כעת ניתן לראות כמה דברים. ראשית, אחרי ההתלהבות הראשונית נראית מגמה של ירידה, אמנם איטית מאוד, באחוז המרשמים לתרופות דור שני. כמובן שיש לבדוק האם ירידה זו היא מובהקת סטטיסטית (היא לא) ולקבוע האם היא משמעותית (כנראה שלא, אחרת לא היה צריך להפעיל את מדיניות הטופסולוגיה).

שנית, אנו רואים מין ירידת מדרגה קטנה בין הרבעון האחרון שלפני הנהגת המדיניות החדשה והרבעון הראשון לאחר הנהגתה. שוב, ניתן וצריך לבדוק האם זוהי ירידה מובהקת (היא כן) ומשמעותית (לא ברור).

שלישית, ברור לחלוטין שהנהגת המדיניות הביאה לירידה משמעותית ומובהקת באחוז המרשמים לתרופות דור שני.

הקו הירוק מראה את ה-counterfactual, תרחיש ה-"מה היה קורה אילו" לא הונהגה מדיניות מילוי הטפסים. את הצלחת המדיניות מודדים על ידי ההבדל (המוחלט או היחסי) בין מה שקרה בפועל ובין ה-counterfactual.

המודל הסטטיסטי

הדבר הראשון שיש לשים אליו לב הוא שבניגוד למודל רגרסיה רגיל, הנתונים כאן אינם בלתי תלויים אחד בשני. בנתונים של סדרות עיתיות יש בדרך כלל קשר סטטיסטי בין הנתון של נקודת זמן מסויימת והנתון של נקודת הזמן הבאה, ואולי אפילו לנתונים של נקודות זמן רחוקות יותר.התופעה הזאת נקראת אוטוקורלציה. לכן, לפני שמריצים מודלים של רגרסיה, צריך לחקור את הקשרים בין הנתונים לאורך זמן. ברשותכם לא אכנס לפרטים, אך אציין כי קשרים אלה נלקחים בחשבון בהמשך הניתוח.

כמון כן, ציינתי קודם שמעבירים שני קווי רגרסיה, אך אומדים אותם במודל אחד, בן ארבעה פרמטרים: הפרמטר הראשון הוא הגובה בו מתחילה סדרת הנתונים ("החותך"). הפרמטר השני הוא השיפוע, כלומר המגמה, של הנתונים לפני נקודת השינוי. הפרמטר השלישי הוא הקפיצה או הפער בין הנקודה אליה הגיעה הסדרה ממש לפני השינוי ובין הנקודה הראשונה אחרי השינוי. הפרמטר האחרון הוא הרבה פחות אינטואיטיבי: זהו ההפרש בין המגמה של הנתונים לפני השינוי והמגמה שלאחר השינוי. השרטוט הבא מנסה להבהיר את המשמעות של ארבעת הפרמטרים[3]

לאחר שאומדים את הפרמטרים של המודל אפשר לבדוק בעזרת שיטות סטנדרטיות האם השינויים הם מובהקים, וכן להעריך האם הם גם משמעותיים.


הערות
  1. מקור:  Law , Ross-Degnan and Soumerai SB, Effect of prior authorization of second-generation antipsychotic agents on pharmacy utilization and reimbursements, Psychiatr Serv. 2008 May;59(5):540-6.   []
  2. היישום קצת פחות פשוט, ומייד אפרט למי שמעוניין []
  3. השרטוט נלקח מהשקפים של הקורס Policy Analysis using Interrupted Time Series שזמין ברשת באתר edX []

תגובה אחת ל“ניתוח השפעה של אירוע על נתונים לאורך זמן – Interrupted Time Series”

תגובה