מעשה בשני אזרחים, חיים ומשה, שחשקה נפשם במכונית יפנית חדשה ונוצצת. פנו שניהם אל סוכנות המכירות, ובמקרה בחרו שניהם באותה מכונית בדיוק, מאותו דגם עצמו. אחרי שסיכמו את פרטי הקניה עם איש המכירות, ניגשו שניהם אל הקופה כדי לשלם עבור המוצר שקנו. הראשון בתור היה חיים. "120,000 שקלים בבקשה", אמר הקופאי. חיים שלף צרור שטרות מכיסו ושילם. אחריו הגיע תורו של משה. להפתעתו, דרש ממנו הקופאי תשלום בסך 150,000 שקלים. "הכיצד?", שאל משה, "מחיים דרשת 120,000 ₪ בלבד?".
"אהא!", אמר הקופאי, "המחיר שעליך לשלם גבוה יותר כי אתה עשיר/אביך יותר ממשה, יען כי משכורותיכם גבוהות יותר, או שברשותכם הון מניב רווחים, או שירשתם מגרשים ונכסי דלא ניידי ברחבי הארץ, או שזכיתם בפיס, או כל העונשים כאחד, ולכן עליכם לשלם מחיר גבוה יותר תמורת המכונית, מכיוון שממשלת ישראל הנהיגה מחיר דיפרנציאלי למכוניות".
"אבל…", מלמל משה, "אנחנו גם משלמים מס הכנסה גבוה יותר, ומס רווחי הון, ומס רכוש, וגם מכספי הזכיה בפיס שילמנו 25% מס, ומזל שבישראל בוטל מס הירושה ב-1981, אחרת גם את זה היינו משלמים, אז למה עלינו לשלם עוד מס בקניית מכונית רק משום ששפר עלינו גורלנו?".
הסיפור הזה נשמע אבסורדי, אבל במדינת ישראל קימת ועדה בראשות שר האוצר לשעבר אברהם שוחט, שדנה בכובד ראש בהטלת מס דיפרנציאלי על רכישת מכוניות, סליחה, על רכישת השכלה גבוהה.
לכאורה, מה יותר סוציאל דמוקרטי משכר לימוד דיפרנציאלי? העשירים ישלמו שכר לימוד מלא, ואלה שידם אינה משגת לשלם את מלוא שכר הלימוד, יזכו להנחה/סובסידיה באדיבות המדינה. אבל מדובר פה בתרגיל ניאו-ליברלי מתוחכם העטוף (כרגיל) בדמגוגיה.
מה מונע מהממשלה לגבות מהעשירים חלק גדול יותר עבור פרוסתם מהעוגה בלאומית על ידי העלאת שיעורי מס ההכנסה, מסי ההון, מס הרכוש והטלה מחדש של מס הירושה? הדבר היחיד שמונע זאת מהממשלה הוא חוסר הרצון לעשות כן. להטלת מס על רכישת מוצר, גם באופן דיפרנציאלי, יש אפקט מיסויי קטן יותר. מס כזה מוטל על פחות אנשים, ועלותו השולית לנישום קטנה יותר ככל שהינו בעל נכסים רבים יותר. האם באופן כזה המס הוגן יותר? ניתן להתווכח על כך. מי שחושב שכן, מתבקש להצהיר על תמיכתו בהטלת מס קניה דיפרנציאלי על רכישת מכוניות, מכשירי חשמל, דירות ובתים, בעצם על כל דבר.
האם מס כזה יפתור את הבעיה התקציבית של מערכת ההשכלה הגבוהה? ייתכן, והדבר תלוי במידת הדיפרנציאליות של שכר הלימוד. אם רוב הסטודנטים יימצאו קרוב בשלבים העליונים של סולם שכר הלימוד, ויידרשו לשלם שכר לימוד גבוה, תינתן בכך תוספת משמעותית לתקציבי האוניברסיטאות. אם רוב הסטודנטים יהיו בשלבים הנמוכים, סך שכר הלימוד שישולם יהיה אולי נמוך יותר מזה שמשולם כעת. הדבר תלוי כמובן בקריטריונים שייקבעו, כלומר במדרגות המס. הניחוש שלי הוא שבסופו של דבר הסטודנטים ישלמו יותר, אחרת, למה להנהיג את כל המערכת המטורפת הזו?
וזה לא סוף הסיפור: כמקובל, המדינה תשנה את הכללים, ויותר ויותר סטודנטים יידרשו לשם שכר לימוד גבוה יותר. במקביל, תפתח מערכת הסתה נגד הסטודנטים הפרזיטים והרמאים, שעובדים "שחור" ומעלימים הכנסות, ורושמים את האוטו על שם הסבתא כדי לחמוק מתשלום שכר לימוד דיפרנציאלי גבוה יותר. יתברר גם כי המנגנון שעוסק באיסוף הנתונים וקביעת גובה השכר עולה לא מעט כסף, וגם אותו יהיה צריך לממן איכשהו (אולי אגרה הנגבית עם שכר הלימוד? דיפרנציאלית?).
אני בטוח שאנשי האוצר, מאמיניו של נביא השוק החופשי וחוסר האחריות הציבורית מילטון פרידמן, לא מעוניינים באמת בהטלת מס "חברתי" על עשירי ישראל. הכוונה האמיתית היא ככל הנראה לתקוע את הרגל בפתח, בדרך אל העלאה גורפת של שכר הלימוד, על פי חזונו של קובי הבר.
וכל זאת למה? כדי שישראל תוכל להתהדר בהיותה המדינה היחידה בעולם המטילה מס על ההשכלה הגבוהה.
פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 4 בדצמבר 2006 שם התקבלו 15 תגובות
אייל רוזנברג בתאריך 12/4/2006 11:03:48 PM
דרך פשוטה לראות מבעד למסך התעמולה…
… היא להסתכל על תקציב ההשכלה הגבוהה. אם הסכום שהאוניברסיטאות מקבלות בסוף הוא קטן (והוא קטן), וכן אם הוא בירידה (והוא בירידה), מה הועילו חכמים בתקנתם? ולמה דיפרנציאלי, הרי המדינה יכולה להכריז על שכר לימוד אפס ופשוט להפסיק לגבות – הכי פשוט לא? אבל היא לא תשפה את האוניברסיטאות במה שלא נגבה מן הסטודנטים.
לכאורה אפשר היה לומר שמדובר רק בחלוקה-מחדש של שכר-הלימוד הקיים בין הסטודנטים. אבל בהסתכלות על כלל התקצוב, המתכווץ, נראה שמדובר בעיקר בהעלאות שכ"ל, כדי לאפשר לממשלה לקצץ עוד יותר בתקציב האוניברסיטאות מבלי שאלה האחרונות ישברו את הכלים ויצאו למאבק.
ובהערת אגב אפשר לומר שהחלק השני של פעולת המלקחיים הוא ועדת מלץ ותוכניות ‘הבראה’ למיניהן למצב הגרעוני.
יהל זמיר [אתר] בתאריך 12/5/2006 12:00:47 AM
בול!
קולע מאוד. שיחקת אותה, יוסי.
חן בתאריך 12/5/2006 11:07:18 AM
לא השתכנעתי
1. אין אבסורד בכך שעשירים ישלמו יותר עבור שרות זהה מהמדינה. נניח אגרות רישוי לרכבים פרטיים מותאמות לשווי הרכב ולשנת הייצור מתוך כוונה מוצהרת שהעשירים ישלמו יותר.
2. יתרה מכך, מדובר על כך שהמדינה תסבסד את העשירים פחות. כלומר מס ההכנסה שהעשירים ישלמו יסבסד יותר את הלימודים של העניים ופחות את הלימודים של העשירים. מה רע? ומה זה קשור לכך שאפשר גם להעלות מיסים או להוסיף מיסים. האבסורד הוא בזה שהמדינה מסבסדת לימודים לאנשים שכלל לא זקוקים לסובסידיה ובשקט יכולים לשלם שכר לימוד של 30,000 בשנה. הם הרי משלמים סכומים כאלה במכללות.
3. השאלה היא לא האם רוב הסטודנטים ישלמו פחות או יותר, השאלה היא אם מי שישלם יותר הוא מי שיכול לשלם יותר. ואם הוא יכול לשלם הרבה עבור שרות מבוקש, למה שלא יעשה זאת ובכך יקל על המדינה לסייע לסטודנטים לא יכולים?
4. אולי מדובר בתקיעת רגל בדלת ואולי לא. אבל לפסול רפורמה שנשמעת סבירה בגלל שאולי מדובר בתרגיל לא נשמע לי סביר. על בסיס זה אפשר לפסול כל רפורמה, והמצב היום לא עד כדי כך טוב שאין שום אפשרות לשפר משהו בכלל.
מרצה ותיק ומנוסה בתאריך 12/5/2006 2:02:13 PM
דיפרנציאלי לנושא לא לסטודנט
אני לא יודע מאיפה הבאת את הטיעון הדמגוגי הזה. הרעיון המקורי בשכר לימוד דיפרנציאלי היה בהקשר לנושא הנלמד ולא בהקשר לסטודנט הלומד.
כלומר תלמיד שלומד מקצוע בעל רמת השתכרות פוטנציאלית גבוהה ישלם סכום המחושב על בסיס זרם המזומנים העתידי הצפוי לו מהמכונית… סליחה מהתואר שלמד. אין כאן קשר לעניים ועשירים בהווה אלא לעובדה שהסטודנט הלומד חשבונאות, תואר שיקנה לו / לה יכולת השתכרות גבוהה יותר בעתיד, ישלם יותר, בעוד שמי שלומד לתעודת הוראה רחמנא ליצלן ישלם פחות.
ואגב, יש בהחלט קשר (מתאם) בין רמת ההכנסה של ההורים וציוני הבגרות / פסיכומטרי של הילד, וכל זמן שפרמטרים אלה מהווים חסם כניסה לאוניברסיטאות המסובסדות, מה שקורה בפועל (בממוצע) זה שמשלם המיסים מסבסד ילדי עשירים. ואם תאמר שגם יש מכללות מסובסדות אזכיר לך שתואר אוניברסיטאי מקנה במקצועות רבים כניסה מועדפת לענף, גם אם אותו תואר נלמד במכללות.
אסף ברטוב [אתר] בתאריך 12/5/2006 2:49:25 PM
ללא כותרת
יפה אמרת, ותודה על ההסבר הבהיר.
אבל אם אינני טועה, ואני בור בכלכלה אך קראתי לא מזמן כמה מהסיכומים על פועלו של פרידמן, שפורסמו לאחר מותו בנובמבר, פרידמן דגל ב"תלושי השכלה", כלומר בחלוקת תלושי זכאות ללימודי תואר ראשון *בחינם* לשכבות החלשות.
הטיעון שלך עדיין תקף, כמובן, כלומר יכול היה פרידמן לתמוך במיסוי גבוה יותר של העשירים, אבל גם השיטה שהוא מציע נשמעת סבירה, בניגוד לזו שעליה מדובר בועדת שוחט — מצד אחד שכר לימוד ריאלי (כלומר גבוה), ומצד שני אי-גביית שכר לימוד משכבות חלשות.
מה שכן עדיין בעייתי, בוודאי, הוא מנגנון הבירור והאכיפה, מה שתיארת בעצמך ברשימה לעיל.
מה היית אתה עושה בענין שכר הלימוד, אם נניח שיש אינטרס לאומי שיותר אנשים יזכו להשכלה אקדמית?
יוסי לוי [אתר] בתאריך 12/5/2006 6:01:45 PM
תשובה מהירה לאסף
ברור שיש אינטרס לאומי בכך שיותר אנשים ירכשו השכלה אקדמית.
לדעתי, שכר לימוד ראוי במקרה של אינטרס לאומי הוא לא יותר מ-5% מהתמ"ג לנפש, כלומר במקרה של ישראל, כ-950 דולר לשנה, ואת שאר העלות המדינה צריכה לממן כהשקעה.
מדובר בשכר לימוד נמוך, אך לא סמלי, שיאפשר כמעט לכל אחד לרכוש השכלה גבוהה.
איתי בתאריך 12/5/2006 8:09:01 PM
דיפרנציאלי לסטודנט
טעות בידי מי שחושב כי מדובר בשכר לימוד ע"פ מקצועות בלבד לפני כשנה בתפקידו כמ"מ שר האוצר הודיע אולמרט על כוונתו לשנות את קריטריון שכר הלימוד ולהפכו לשכ"ל דיפרנציאלי
"לא הגיוני" כך אמר כי מי שגר בשדרות או דימונה ישלם כמו הבן שלי ובדמגוגיה זולה ניסה להעביר לנציגי הסטודנטים את המסר
בסופו של דבר היו בחירות נציגי הסטודנטים התנגדו והנושא נגנז
לדאבוננו חזר ראש הממשלה לאותה המדיניות האנטי חברתית של פקידי האוצר
אלי בתאריך 12/6/2006 12:10:56 AM
בדרך כלל אני אני מסכים איתך
אולי פשוט לא הבנתי
אבל אשמח אם תסביר שוב במילים אחרות (ובלי הדוגמא של האוט שלדעתי לא קלעה)
למה המדינה צריכה לסבסד (וכפי שאתה ידוע כיום היא מסבסדת)שכר לימוד של אנשים שאין להם שום קושי לשלם במקום לנתב אותו לטובת אילו שבאמת צריכים?
אלי בתאריך 12/6/2006 12:11:00 AM
בדרך כלל אני אני מסכים איתך
אולי פשוט לא הבנתי
אבל אשמח אם תסביר שוב במילים אחרות (ובלי הדוגמא של האוט שלדעתי לא קלעה)
למה המדינה צריכה לסבסד (וכפי שאתה ידוע כיום היא מסבסדת)שכר לימוד של אנשים שאין להם שום קושי לשלם במקום לנתב אותו לטובת אילו שבאמת צריכים?
עומר בתאריך 12/7/2006 9:53:56 AM
יוסי,
למה דווקא 5%?
יוסי לוי [אתר] בתאריך 12/7/2006 10:29:05 AM
תשובה לעומר
אני אכתוב על זה רשימה נפרדת
עדי בתאריך 12/20/2006 5:02:35 PM
הקשר בין מטרת הועדה ומסקנותיה הצפויות.
כל נושא העלאת שכר הלימוד לתואר ראשון כלל לא קשור למטרה לשמה מוקמת הועדה(על פי נאומי הירשזון ואולמרט) – עלות שכר הלימוד לתואר ראשון, הורדתו או העלאתו אינו הסיבה לבריחת המוחות מהאקדמיה הישראלית.
העובדה שאחרי תואר ראשון, עת אנשים הם כבר בעלי משפחות, קוצצו המלגות, אפשרויות התעסוקה ותחומי הלימוד לתארים מתקדמים היא הסיבה לבריחת המוחות
אני יודעת שאשמע לא פופולרית כי הרי 70% מהלומדים באונירסיטאות לומדים לתואר ראשון, אבל העלאה של 5000 ש"ח (שהם מעל 50%) בשנה תמורת הלוואות ארוכות טווח אינה רעיון רע כל כך, אם הכסף הזה ילך למלגות, תקנים, גרנטים, ציוד מעבדות, נסיעות לכנסים וכו’.
אולם באם העלאת שכר הלימוד תשמש כצ’ק הכיסוי לצמצום ההשקעה בהשכלה הגבוהה, והתנאים למחקר בארץ לא ישתפרו, אנחנו יכולים לסגור את הבאסטה ולקרוא לעצמנו מדינת עולם שלישי אמיתי, כי לא ירחק היום וזה יהיה מצבנו, הכלכלי, החברתי והתרבותי. כי באין אקדמיה אין חברה.
איציק [אתר] בתאריך 12/21/2006 12:02:03 AM
למרצה הותיק – לגיטימי אם זו הוצאה מוכרת
אילו היה הסטודנט לחשבונאות זכאי להחזר מס על שכר הלימוד המוגדל שלו ניחא, אבל לא זה המצב. כלומר – המדינה נבנית (כלכלית) מהסטודנטים במקצועות המכניסים, אולי לפי התחשיב בפוסט ואולי אחרת, אבל מסרבת להכיר בהוצאה על הלימודים האלו כהוצאה לצורך הכנסה. זה לא הוגן בברור. מצד שני, יש לא מעט מקצועות שחשובים ללא ספק לקיומנו התרבותי ואין להם שום ערך כלכלי, לא לסטודנט ולא למדינה. מה תעשה איתם? איך "תחשב" אותם? אם מדובר בענין כלכלי בלבד, כדאי דווקא לקבוע להם מחיר גבוה ולהבטיח שרק מי שממש יכול להרשות לעצמו יהיה "פרזיט", ובא לציון גואל – כולנו נהיה חנוונים עם דיפלומה.
לונה בתאריך 1/4/2007 4:11:40 PM
לגבי דיפרנציאליות לפי נושא התואר
אם מנהיגים שכר לימוד שעולה ככל שההשתכרות העתידית עולה, פשוט אומרים שמי שעשיר ילך ללמוד משהו שיעשה אותו יותר עשיר, ומי שעני ילך ללמוד משהו שלא יעזור לו לצאת מהעוני.
יוסי בתאריך 1/11/2007 12:33:16 AM
שכר לימוד סטנדרטי
אין לאף גוף במדינה יכולת אמיתית ראויה ומכובדת לאכוף בדיקה של רמת ה"עשירות" וחוץ מזה זאת חוצפה לשמה.
אני לא קרוב להיות עשיר אבל אני בטוח שאין שום סיבה להטיל עונש על מי שהוריו עשירים. ובכדי לסייע לשכבות מצוקה קיימות מלגות על בסיס סוציואקונומי ומצוינות וככה זה צריך להיות ,סטודנט יהיה זכאי לכסף לא בגלל שהוא עני אלא בגלל שהוא טוב.
ודי עם האשליות של בוא נקפח אוכלוסיה מסויימת באוכלוסיה בגלל ש….
לימודים אקדמאים הם זכות ולא חובה וצריכים להיות במחיר סביר ולדעתי כיום שכר לימוד של כ8500 ש"ח הינו סביר והגיוני.
לזכות העשירים יאמר שכן בגלל שלאבא יש כסף…אז המותרות שלו יהיו לשלוח אותו למכללה פרטית ועם זה אף אחד לא יכול לריב אבל על הממשלתיות זאת תהיה שערוריה להפלות עפ"י מאפיינים כלכליים ..של ההורים.