חיפוש באתר

קישורים

עמודים

קטגוריות

המחנך הדגול ביבי

ביבי נתניהו הצהיר על כוונתו להעתיק רפורמה בחינוך שנויה במחלוקת מארה”ב לישראל. מה יקרה לנו אם הוא יצליח.

ראש הממשלה לשעבר, שחושק שוב בתפקיד, פרש את משנתו המנהיגותית בראיון ל”ידיעות אחרונות” שפורסם ביום שישי האחרון, יחד עם סיפורים קורעי לב על ילדותו ומשפחתו. דבריו של ביבי, באופן לא מפתיע, הם תערובת של דמגוגיה, חצאי אמיתות, ולפחות שקר מוחלט אחד (כן, אני יודע שביבי מחה על כך שדבריו לא הובנו כהלכה והוצאו מהקשרם, והעיתון אפילו התנצל. מי שרוצה מוזמן להאמין).

עם זאת, אני חושב שראוי להתייחס לדבריו של נתניהו על תכניותיו לעתיד ברצינות, שכן האפשרות כי ייבחר שוב לתפקיד ראש הממשלה (או אפילו “רק” לתפקיד שר) היא סבירה למדי.

המראיין, גדי בלום, כתב כי “בחודשים האחרונים שקד נתניהו בסתר… על תכנית חירום בתחום החינוך”. מדוע? כי הרי שרת החינוך הנוכחית, פרופ’ לחינוך יולי תמיר, “לגמרי לא” מתקדמת בכיוון הנכון, לדברי נתניהו, שהרי “ארגוני המורים משבחים אותה”, סימן בדוק לעשיה קלוקלת בעיני ביבי. ולכן כאשר ביבי יחזור לשלטון, הוא יוביל את מערכת החינוך לכיוון ההפוך, “כי הרי זו המשמעות של להנהיג”.

ומהו הכיוון ההפוך? ביבי, שמעדיף להעתיק רפורמה מאשר לפתח אחת בעצמו, שואב את רעיונותיו משני רפורמטורים דגולים בתחום החינוך.

הרפורמטורית הגדולה הראשונה היא לימור לבנת. ביבי ידאג ללכת בדרכי שרת החינוך לשעבר ממפלגתו, וידאג “להעמיק את השרשים הערכיים שלנו, של העם היהודי”. הוא יישם “תכנית ליבה ממוקדת, שבה ילמדו תנ”ך ביסודיות”. התנ”ך לא יהיה מקצוע בחירה (גם עכשיו הוא לא, אבל מה זה חשוב?). לזכותו של ביבי ייאמר שבתכנית הליבה הממוקדת שלו נכלל גם מקצוע האזרחות (גם הוא מקצוע חובה בתכנית הלימודים הנוכחית). איך ילמדו את המקצוע הזה? זו כבר שאלה אחרת וביבי לא פירט את התשובה.

אבל זה לא מה שממש מטריד ברפורמה המוצעת של נתניהו. הבעיה העיקרית היא רצונו של נתניהו ללכת בעקבות הרפורמטור הגדול ממדינת טנסי, הסנטור לאמאר אלכסנדר, שכיהן כשנתיים כשר/מזכיר החינוך של הממשלה הפדרלית בממשלו של הנשיא בוש האב (והציע לבטל את משרד החינוך הפדרלי,כשלוש שנים לאחר שעזב את תפקיד שר החינוך). הרפורמה, שאלכסנדר הוא אחד מאדריכליה, נושאת את השם הפומפוזי “No Child Left Behind“, שנויה במחלוקת, אבל זה לא מפריע לנתניהו להכריז כי ברצונו לאמץ את החלקים היותר גרועים שלה וליישמם בישראל.

מה מציע נתניהו? לקבוע את שכרם וקידומם של המורים על פי הישגי התלמידים. ואיך יבוצע הדבר הלכה למעשה? “יהיו בחינות אחידות, זהות, שיועברו לכלל התלמידים… החל מכיתה א”. כלומר, שכפול רב שנתי של בחינות הבגרות ומבחני המיצב. זה ללא ספק ישפר את מערכת החינוך, כי כך יינתנו למורים תמריצים ללמד טוב יותר, אומר ביבי.

האם נתניהו לא יודע מה יקרה באמת אם תיושם תכניתו?

דבר אחד בטוח – מערכת החינוך לא תשתפר, להיפך.

בתי החרושת לציונים, הפועלים בבתי הספר התיכוניים עם התקרב בחינות הבגרות, ובצורה חלקית בבתי הספר היסודיים (לקראת מבחני המיצב), יהפכו למצב של קבע. טכניקות נוספות לשיפור הציונים יופעלו: תלמידים חלשים יתבקשו לחלות ביום הבחינה, תלמידים מתקשים יקבלו סיוע בזמן הבחינה (הקישור לקטע וידאו מחדשות ערוץ 10 על סיוע מורים בבחינות הבגרות. לצערי התחקיר שהוצג בתכניתו של עמנואל רוזן “זה הזמן” בערוץ 10, שחשף תופעה דומה במבחני המיצב, אינו זמין באתר ה-vod של התכנית(, מורים “ישפרו” את תוצאות המבחנים לאחר סיומם, תתפתח תעשיה של ספרי הכנה לבחינות, וכאשר יתברר כי למרות הכל הרפורמה עדיין אינה מביאה לתוצאות הרצויות, יהפכו הבחינות להיות קלות יותר (ראו את “מיקוד הבגרויות”, או את השמטת נושא הגיאומטריה מבחינות המיצב במתמטיקה), יקבע מועד ב לנכשלים, ומי יודע איזה עוד פטנטים ימציא הראש היהודי.

ומי שחושב שאלה נבואות זעם, וביצוע נכון של התכנית יביא את התוצאות הרצויות, אז הנה חדשות לא כל כך מרנינות. התופעות האלה אירעו גם בארצות הברית של לאמאר אלכסנדר. סטיב לוויט דיווח בספרו Freakonomics כיצד זייפו מורים משיקגו את תוצאות מבחני ההערכה. במינסוטה המבחנים לא היו אחידים – תלמידים שסווגו כחלשים קיבלו מבחנים קלים יותר. עוד טריק מבית היוצר של מינסוטה – נוסחת חישוב יצירתית אפשרה לבתי ספר להציג תוצאות משופרות גם כאשר ביצועי התלמידים היו נמוכים. נוסחה “יצירתית” אחרת לשיפור תוצאות גרועות הומצאה במדינת וירג’יניה, שאותה מביא נתניהו כדוגמא להצלחה המופלאה של רפורמת לאמאר אלכסנדר.

נתניהו אינו מציע תכנית לשיפור החינוך, אלא תכנית להתעמרות במורים ובתלמידים. התכנית של נתניהו נותנת למורים ולמערכת שפע של תמריצים שליליים לדרדור החינוך.

מה כן אפשר לעשות?

אולי כדאי להתחיל ולהגדיל שוב את תקציב החינוך, שקוצץ 17 פעמים  תוך ארבע וחצי שנים (ביבי נתניהו היה שר האוצר בחלק מהתקופה). ביבי אמר בראיון “כסף לא מספיק”, והוא צודק באופן עקרוני, אבל כסף יכול לעשות הרבה.

בתקציב המוגדל יהיה אפשר לשלם למורים שכר גבוה יותר. שכר המורים נע היום בין כ-4000 ₪ למורה מתחיל, עד לכ-8000 ₪ לכל היותר. דווקא בנושא הזה ביבי לא מציע לנו ללמוד מאמריקה – שם שכר מורה מתחיל הוא מעל 30000 דולר בשנה (תלוי במדינה), כ-50% יותר משכר השיא למורים בישראל. למישהו יש ספק ששכר גבוה יותר למורים ימשוך למקצוע אנשים איכותיים יותר מאלה הפונים אליו היום?

בתקציב מוגדל יהיה אפשר להגדיל את מספר שעות הלימוד בבתי הספר, וגם לאפשר כיתות קטנות יותר, שיתנו לתלמידים הזדמנות טובה יותר לממש את הפוטנציאל שלהם.

ולאחר שישולם למורים שכר הוגן, יהיה אפשר לפקח על רמתם של המורים, לא דרך מערכת בחינות גרנדיוזית, אלא בדרכים אחרות, יעילות יותר – ואני בטוח שלאחר רפורמה רצינית ואמיתית שתביא לשיפור מעמד המורים, מקצוע ההוראה, ותנאי הלימוד בבתי הספר, ארגוני המורים יסכימו בשמחה לכך.

איכשהו נדמה לי שזה לא יקרה אם ביבי ודומיו ימשיכו לאחוז בשלטון. והילדים יישארו מאחור.

פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 17 באוקטובר 2006  שם התקבלו 14 תגובות

בתאריך 10/18/2006 12:29:13 AM

ללא נושא

כל הכתבה היתה מרגיזה, מין ליקוק תחת מתמשך. כשסיימתי לקרוא אותה תהיתי בשביל מה נדרש שם גדי בלום, אפשר היה לבקש מביבי לכתוב את הנאום שלו ולשלוח אותו לעיתון. בטח יותר זול.
ולעניין החינוך – מסכימה במאה אחוז, כמישהי שעוסקת בחינוך אני יכולה להגיד שמספיק לאדם עם שכל ישר להיות 10 דקות בבי”ס כלשהו בשביל להבין שלא דרושות רפורמות מסובכות וועדות שמתדיינות חודשים, צריך שני דברים פשוטים: להעלות משמעותית את שכר המורים (לפחות להכפיל) ולהקטין את הכיתות (מקסימום 30 תלמידים).אין י ספק שתוך 5 שנים תהיה פה מערכת חינוך ראויה.
אגב, הנתון על 4000 ש”ח למורה מתחיל לא מדויק. מחנכת כיתה בבית ספר יסודי (חברתי הטובה), שאחראית על חינוכם של 36 ילדים בני 7 מרויחה פחות מ-3000 ש”ח. לתפארת מדינת ישראל.

ערס פואטי  בתאריך 10/18/2006 12:51:29 AM

פוסט נאה, מעורר מחשבה

וגם, הו, מייאש. אבל אולי אפשר להתנחם בכך שאם יש דבר שביבי ממש טוב בו, זה לדפוק את ביבי ברגע הנכון.

אזרח.  בתאריך 10/18/2006 5:53:50 AM

כתבה ממצאת ונכונה.

חייתי בארה”ב שנים רבות.אוכל לומר שפגשתי תלמידים בכיתות ז’ ח ‘ שלא ידעו חשבון בסיסי.כששאלתי אותם,איך נתנו לכם לעלות כיתה?הם הסבירו לי שכוווווולם עולים כיתה.וכשגרדתי קצת כדי להבין איך כל העסק עובד,הבנתי שכל בית ספר נמדד בכמות התלמידים שבית הספר מצליח להעביר הלאה.אז כדי שבית הספר יראה נתונים טובים של “הצלחה” מעבירים ומעלים כיתה את כווווולם.גם את החלשים והבלתי יכולתיים.כך שאמנם אתה יוצא עם תעודת גמר,אבל ללא יכולת הבנה של מה שלמדת.
בדיוק רב כמו שהובא פה בכתבה.

עזי  בתאריך 10/18/2006 6:11:08 AM

יישר כוח!

יוסי,
פוסטים רהוטים, מנומקים, ממוקדים וחשובים כמו זה ראויים לכל שבח!
הלוואי וגם השלטונות היו קוראים. אבל הם לא. הם עסוקים בפוליטיקה דמויית ביבי. מה שנקרא ביביזם.

מורה   בתאריך 10/18/2006 7:18:49 AM

עוד ביטוי לשטחיות ולטכנוקרטיות של נהנתני

תודה יעל המאמר המושקע.
נהנתניהו הוא איש ביצועע נחוש. האפשרות שיעלה לשלטון ויסיים את תוכניות ההרס שלו, מקפיאת דם.

מ. נבוכים  בתאריך 10/18/2006 10:20:33 AM

30000 ביחס למה

מבלי להתייחס לשאר הנקודות. נתון של 30000 דולר
והשוואתו לשכר שקלי בארץ הוא מטעה. מה כח הקניה של סכום זה בכל מדינה? איך הוא ביחס לשכר החציוני פה ושם?
בלינקים לסקר השכר שנתת רואים שמורים בארה”ב מקופחים בשכרם ביחס למקצועות צווארון לבן אחרים, וכי הפער גדל בהתמדה (נבדק בין 1994 ל- 2004).
גם מהנדסים בארץ ישמחו לקבל שכר שקול לעמיתיהם בארה”ב, אולם יש סיבות רבות מדוע זה איננו גורם משפיע על גובה השכר שלהם.

בתאריך 10/18/2006 4:07:25 PM

תגובה למ. נבוכים

ההשואה בין נתוני השכר אכן לא מתאימה כפי שנעשתה. אבל בוא נסכים שבלי להשוות לשכר עמיתהם מעבר לים ברור ששכר המורים מבזה אותם, את התלמידים, ובכלל, את ערכו של החינוך במדינה.

צילה  בתאריך 10/19/2006 3:18:03 PM

בתי הספר בישראל הם

לא מזהירים, אבל רחוקים מאוד מבתי הספר
שבאגן הים התיכון, והרבה יותר מוצלחים.
הכל שאלה של פרופורציה.
הצורך הישראלי להיות הכי טוב, הכי מצוין הכי נפלא הכי גאון והכי יוצא מגדר הקלוץ נשבר ונמאס.
מבחינה כלכלית ישראל היא מדינה ענייה שחיים
בה כמה עשירים מופלגים שמסוגלים לתת שעורי עזר לילדים שלהם, ולממן את לימודי ההמשך שלהם בשביל התואר.
כל השאר, חיים מהיד לפה, וזהו גם החינוך שניתן
ושוב, אין הוא רע במיוחד, וגם לא טוב במיוחד
הוא בינוני מאוד.
יש בתי ספר בארץ שעדיין מלמדים בהם מורים נהדרים
ושהתלמידים יוצאים שם עם המון יידע נרכש, ויש מקומות אחרים שבהם הכל הפקרות ובזיון שמתחיל במורות הבורות שאוהבות שכר מינימום.
בסך הכל אין ברירה, זאת המציאות.
די לבכיינות.

עומר  בתאריך 10/19/2006 4:07:25 PM

צילה,

אם אלו אמות המידה שלך, שיבושם לך ומשפחתך עם רמת ההוראה ה”בינונית” ששוררת במקומותינו. אני חושב שיש צורך לשפר את המצב, וששיפור המצב עשוי להצעיד את כל החברה הישראלית קדימה (גם במישור הכלכלי…).
ליוסי,
לא התעמקתי בכל הנתונים, אבל נראה לי שגם אתה לא היית במיטבך כשכתבת את מה שכתבת. למשל – בעניינם של אותם תלמידים חלשים ש”יתבקשו לחלות ביום הבחינה”, הרי שמצב זה ניתן לתקן על נקלה אם אחד המשתנים שישפיעו על הציון יהיה שיעור המשתתפים בבחינות מכלל הכיתה (למשל – הכפלת הממוצע הכיתתי בפונקציה קמורה ממש של שיעור זה….). אני גם לא מבין מדוע אתה בוחר להתעלם מכך שתקציב החינוך, על אף הקיצוץ, הוא עדיין עצום ורב, אך חלקו הארי מתבזבז על מערכת בירוקרטית ענפה….
בכל מקרה, נראה לי שכדי לפתור את בעיות מערכת החינוך בישראל צריך להתעמק מעט יותר בנתונים ולא לזרוק אותם סתם כך לאוויר.

צילה  בתאריך 10/19/2006 4:18:26 PM

למר עומר

הבינוניות איננה נחלתי בכלל
להפך, העובדה שלמדתי בבתי ספר בינוניים בדיוק כמוך איפשרה לי להתפתח מקצועית ולהשתפר בהתאם ליכולותיי השיכליות
ואני מגיעה להשגים מרשימים למרות הבינוניות של בתי הספר מהם הגעתי.
לעומתך, אתה אוהב רק לקטר ולהשמיץ כל מה שזז.
ביבי נתניהו הוא אדם בינוני ומטה עם אגו של עבד כי ימלוך והוא זורה מלח בעיניים עליך ועל שכמותך, במצב כזה, וכמו שהוא הרס את הכלכלה בישראל , הוא יהרוס גם את החינוך.
די לשטויות שאתם פולטים על בעיות החינוך.
משרד החינוך הוא משרד טוב , לו היה יותר כסף היה עוד יותר טוב, בסך הכל המצב לא טרגי, עובדה שישראל ניצבת במקום הראשון במדעניה, באמניה ובסופריה.

עומר  בתאריך 10/19/2006 8:36:38 PM

צילה,

מהיכן הגעת למסקנה שאני אוהב “לקטר” (אני מקווה שלא לאלוהים אחרים…)? אני דווקא לא מה”מקטרים” אלא מאלה שלוקחים את העניינים לידיים. מעבר לכך, כל שיפור או חתירה לשיפור נובעים תמיד מחוסר שביעות רצון, ואכן איני שבע רצון מהמתרחש בתחום החינוך. אשר לבינוניות – אני שמח שאת יודעת מאין באת. אני רק לא בטוח לאן את הולכת.
האם יש לך מושג מה הן בעיות החינוך? כמי שעוסק בשנים האחרונות במסגרות חינוך בלתי פורמליות אני חושב שיש לי מושג לא רע. אני נדהם בכל פעם מחדש כיצד ילדים מוכשרים למדי מגיעים תחת חסותה של מערכת החינוך ה”טובה” שלנו לציון 40 בהקבצה ג’, מחוסר האכפתיות וחוסר הכשרון של רבים מהמורים וכו’.
באשר לטענתך כי “ישראל ניצבת במקום הראשון במדעניה, באמניה ובסופריה” הרי שעם אלה נמנים בעיקר מי שהתחנכו כאן במערכת החינוך של שנות השישים והשבעים, או, ליתר דיוק, בכמה איים אליטיסטיים במיוחד שהיו כאן אי אז לפני 30-40 שנים ואינם עוד וכן ממי שרכשו את השכלתם בגולה ועלו לישראל (וראי בעניין זה את זוכה פרס נובל האחרון, מו”ר פרופ’ ישראל אומן וכן את אלו שקדמו לו, כולם מתאימים לפרופיל שתואר לעיל). הם אינם מהווים מדד לרמתה הכללית של אוכלוסיית ישראל. גם היום ישנם אנשים צעירים ומוכשרים מאוד שמסיימים דוקטורט באונ’ בישראל ונמנים עם השמנא וסלטא של המדע העולמי, אך אין בינם רמתם לבין רמתו של הסטודנט הישראלי הממוצע ולא כלום. יתר על כן, הם מצליחים לא בזכות אלא על אף מערכת החינוך הישראלית. כל בר הכי יאמר לך שב-20 השנים האחרונות חלה ירידה מתמדת ברמת ידיעותיהם ויכולותיהם של רוב הסטודנטים. מספר המהנדסים לנפש בישראל הוא מן הנמוכים בעולם המערבי וניתן עוד להמשיך ולהמשיך. את כל אלה צריך לשנות והשאלה היא כמובן “איך?”. דבר אחד בטוח: הדרך שאת מציעה, קרי – התבשמות עצמית, רק תמשיך את ההתדרדרות.

שניאור  בתאריך 10/23/2006 6:31:09 AM

אבל התכנית של נתניהו יכולה

להיות שימושית יותר בסקרים סטטיסטיים, לא כן?

מינק  בתאריך 10/27/2006 7:29:28 PM

מספר מהנדסים לנפש

עומר, טענת שמספר המהנדסים לנפש הוא מהנמוכים בעולם המערבי, דבר שהפתיע אותי. בדקתי זאת, למשל פה :http://www.globalwatchservice….s/ThreeColumns.aspx?PageID=399
וניתן לראות שלישראל מספר המהנדסים לנפש הגבוה ביותר בעולם בכלל, גבוה בהרבה משאר מדינות העולם.

עומר  בתאריך 10/30/2006 2:52:37 PM

מינק

טעות בניסוח שלי. צ”ל – מספר מסיימי הנדסה לנפש, כלומר – כמה מהנדסים מצטרפים לשוק (מסיימי תוכנית 4 שנתית). המספר הזה נמוך יחסית, והוא דומה למספר הקיים בארה”ב כ-5 ל-10000 נפש. לשם דוגמא, המספר בקנדה הוא כ-6 ל-נפש ובאירלנד > 10 ל-10000 נפש.
באותו עניין – המספר הכולל של מהנדסים בישראל מנופח, מסיבה פשוטה; בשנות ה-90 עלו לישראל מ”חבר המדינות” מהנדסים רבים, רובם בעלי תארי הנדסה שאין להם דרישה רבה במשק הישראלי (מהנדסי רכבות, מהנדסים בתחום החרושת וכו’) או בתחום האזרחי (בניין, מים). בשורה התחתונה – מספר המהנדסים עלה, למרות שרובם “תוצרת חוץ” ובעלי התמחות לא רלוונטית.

תגובה