כל מי שלמד קורס בסיסי בסטטיסטיקה והסתברות צריך לדעת (אני מקווה) כי הסתברות של מאורע חייבת לקבל ערך בין 0 ל-1, וכי סטיית התקן לעולם אינה שלילית. כאשר לימדתי קורסים כאלה, חזרתי והתרעתי בפני הסטודנטים, כי עליהם לשים לב לתוצאות חישוביהם, ולעולם לא להשאיר תוצאות בלתי אפשרויות ללא התייחסות. זה בהחלט יכול להיות שעקב טעות חישוב (או כל טעות אחרת) מישהו יקבל כי ההסתברות שהיה עליו לחשב היא 1.3 או 0.22-. אבל כאן התוצאה הסופית מתריעה על עצמה כי היא שגויה. מה עושים במקרה כזה? מחפשים את הטעות, כמובן. ואם אין זמן כי הבחינה מסתיימת עוד מעט? המינימום לו אני מצפה, אמרתי לסטודנטים, הוא שתבהירו לי כי ידוע לכם שיש כאן טעות. אפשר לכתוב הערה, כמו: "קיבלתי כי ההסתברות גדולה מ-1, וזה לא ייתכן. יש כאן טעות, אך איני מצליח למצוא אותה". במקרה כזה, אני, המרצה, אמצא את הטעות, והניקוד במבחן יהיה בהתאם לגודל הטעות. אבל, אם תושאר תוצאה כזו ללא התייחסות, הבהרתי, תיפסל השאלה כולה.
ההגיון הוא שכמורה עלי ללמד את תלמידי הסטודנטים לא רק את הטכניקות החישוביות. עלי להקנות להם הבנה של הנושא הנלמד, כי בעתיד הלא רחוק (חלקם, לפחות) יצטרכו להסתמך על הידע שרכשו וליישם אותו. לחשב הסתברויות זה חשוב, אבל הרבה יותר חשוב להבין אותן, ומי שמקבל בשוויון נפש הסתברות גדולה מ-1 או קטנה מ-0 פשוט אינו מבין את המושג. נקודה.
העקרון הזה נכון לא רק להסתברויות. סטיית התקן, למשל, גם היא אינה יכולה להיות קטנה מ-0, ולכן חלים עליה כללים דומים. הסטודנט של היום יכול להיות האדם שמגיש מחר דו"ח להנהלה, או ללקוח. אם יופיעו בדו"ח כזה נתונים כגון הסתברויות או סטיות תקן שליליות, הסטודנט של היום יהיה בצרות מחר.
ולמה אני מספר את כל זה?
ובכן, במסגרת עבודתי, אני צריך לסקור דוח"ות מחקריים שונים. בדו"ח שסקרתי אתמול, ביצעו כותבי הדו"ח מבחן סטטיסטי בשם מבחן חי-בריבוע. השם של המבחן מדבר בעד עצמו. הביטוי "בריבוע" אומר כי הערך המספרי המחושב של המבחן אינו יכול להיות שלילי. ובכל זאת, הערך שהופיע בטבלה היה 0.077-. אבל זה לא סטודנט, זה רק מישהו שמגיש ללקוח שלו דו"ח.
פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 12 באפריל 2006 שם התקבלו 5 תגובות
איריס בתאריך 4/13/2006 12:09:35 PM
גדול
יכול גם להיות שזה קרה כי מישהו הכניס נתונים לתכנת מחשב, וזה מה שיצא לו. אפשר למצוא ברשת טבלאות פשוטות שמזינים אליהן נתונים והתוצאה של מבחן החי בריבוע, למשל, מתקבלת. אבל למי שאין מושג, זה לא יעזור, ואם הכניס נתונים לא נכונים או אין לו הבנה בסיסית בנושא, הוא יאמין לכל מה שיקבל.
לא מחשבה ביקורתית במיוחד.
צודק המורה
משוטט בתאריך 4/15/2006 3:04:37 AM
פויה, אינטיליגנציה!
לך תדע איזה חידקים יש בזה ובאילו מחלות אתה עלול להדבק. מהר, לשטוף את הידיים! טוב, בתור סטטיסטיקאי שעובד בחברת תרופות יש סיכוי (קרוב ל-1) שאתה יודע איזה מחלות.
וכל הקטע הזה של לחשוב. זה כל כך מעייף, עדיף להריח את תאי המוח נשרפים מול הטלוויזיה (גם לה יש כמה מעלות…)
ובטון פחות אירוני/מבדר, אתה כרגיל צודק. האם הדרישה שילד בכיתה ו"ו ידע לכתוב רופא ללא שגיאות כתיב זה סביר? האם אדם העוסק בתחום מסוים שדורש ידע מסוים, גם ידע אותו זה סביר? תלוי את מי שואלים.
במתמטיקה לדוגמא, יש להרבה שאלות דרכים לוודא את נכונות התשובה או ההוכחה, שגוזלות זמן מועט. הדבר נראה כל כך פשוט, שלפעמים לא עושים אותו- כמו בדוגמא שנתת.
mrbob [אתר] בתאריך 4/17/2006 3:34:44 PM
צחוק הגורל
אולי הוא היה סטודנט שלך.
n בתאריך 5/3/2006 1:20:19 PM
סיימתי תואר ראשון שהסטטיסטיקה בו קשה
אני בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה ותקשורת, מעולם לא הבנתי למה אני צריך ששליש מהתואר ימולא בסטטיסטיקה שנועדה בעיקר כדי להכשיר את עשרת האחוזים (או פחות) שמצליחים להתקבל לתואר השני. לא שיש לי בעיה עם שיטות מחקר שאכן צריך ללמד, או סטטיסטיקה ברמה הגיונית, אבל אם הלימוד משרת רק את תלמידי התואר השני, מדוע לא ללמד את הסטטיסטיקה במסגרת התואר השני ולא להעמיס סתם על כל היתר?
אלי בתאריך 5/20/2006 1:05:57 PM
בוגר תואר ראשון. "בוגר"???
צר לי "בוגר תואר ראשון" יקר על שאינך מבין מדוע רצוי שאדם העוסק בפסיכולוגיה יהיה בעל ידע בסיסי בסטטיסטיקה. אין לי אלא להאשים כאן שני גורמים:
א. סגל ההוראה שאינו טורח במקרים רבים להצביע בפני הסטודנטים על הקשר בין "התאוריה" לבין "השדה" [מקום העבודה].
ב. ההתדרדרות במערכת החינוך [מהגן ועד לאוניברסיטה] שבמסגרת "ההפרטה" הכללית נאלצת לראות בסטודנט "לקוח".
את הלקוח, כידוע, אסור להרגיז כי אחרת הוא "ילך למסעדה אחרת". וכך כל מי שמכיר את השאלונים לשביעות רצון שממלאים הסטודנטים [לקוחות] בכל סמסטר יש שאלות מהסוג: "הקורס הקנה לי ידע בנושא הנלמד" [לשון פאסיבית]. השאלון לא כולל שאלות מהסוג "מה עשיתי על מנת לבחון את נושא הקורס בהקשר לכלל תוכנית הלימודים?" [לשון אקטיבית מבחינת הסטודנט.
ולגופה של שאלתך: אם אתה עוסק בפסיכולוגיה, ראוי שתתעדכן הנעשה בתחום – צורך זה מופיע גם בקוד האתי של איגוד הפסיכולוגים, איגוד העובדים הסוציאלים, ועוד איגודים ואירגונים מקצועיים בתחום "העבודה עם אנשים". כאשר אתה קורא מאמר מקצועי, ראוי שתהיה לך יכולת לקריאה ביקורתית שכוללת הבנה ביחס למהות הנתונים הסטטיסטיים.
בהצלחה במקצוע