חיפוש באתר

קישורים

עמודים

קטגוריות

יום כיפור של הסוקרים?

 

האם אתמול (28 במרץ 2006, הבחירות לכנסת ה-17)  התרחש יום כיפור של הסוקרים? אני לא בטוח.

מבט ראשוני מראה כי:

  • 3 סקרי היציאה של 3 ערוצי הטלוויזיה הראו תוצאות דומות. לצערי לא הצלחתי למצוא עדיין את הנתונים על גודלי המדגם ושיטות הדגימה – אבל כיוון שסביר להניח כי אלה היו 3 מדגמים שונים – הרי שהסוקרים עשו ככל הנראה את עבודתם כהלכה. הבדלים של 2-3 מנדטים נכללים בדרך כלל בטעות הדגימה, שהיא כ-3% במדגם של 1200 איש. זכרו כי מושב בכנסת שקול לפחות מאחוז מסך הקולות.
  • התוצאות הכמעט סופיות דומות למדי לתוצאות הסקרים בהתחשב בטעויות הדגימה.
  • בניגוד לטענתו של ידידי חנן כהן – 3 סקרי היציאה הראו בהחלט את ההישג המפתיע של הגימלאים. נכון שהסקרים שפורסמו לפני שבוע לא חזו הישג כזה – אבל האם מדובר בקרוב ל-100,000 איש שהסתירו את כוונת הצבעתם מהסוקרים לאורך חודשים – או בהצבעת מחאה אימפולסיבית של הרגע האחרון? איני יודע את התשובה לבטח, אבל הנה רמז: 7 המנדטים של הגימלאים הם בדיוק ההפרש בין 35 המנדטים שחזו הסקרים לקדימה לפני שבוע ובין ה-28 שקיבלה בסופו של דבר.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 29 במרץ 2006 09:29 במדור לסקר יש רגליים שם התקבלו 4 תגובות

דרומי  [אתר]  בתאריך 3/29/2006 10:41:34 AM

צדקו סטטיסטית, טעו מהותית

מבחינה סטטיסטית, הסקרים לא טעו באופן מחריד.
מבחינה מהותית, הסקרים הוכיחו, שוב, את הבעיתיות שלהם בתור כלי דיווח וכלי עבודה פוליטי. רוב מי שהלך היום לקלפי, הלך בידיעה שקדימה היא מפלגה גדולה וחזקה שתשלוט ללא עוררין – בגלל הסקרים. זה השפיע על ההצבעה של אנשים – בעד ונגד קדימה. בפועל, זה ממש לא המצב.
השאלה היא לא האם צריך שיפור מתודולוגי בסקרים כך שישקפו טוב יותר את התשובה של הישראלים לשאלה "אם הבחירות היו נערכות היום, כיצד היית מצביע?"
השאלה היא האם התשובה הזו רלוונטית, או לפחות – האם הרלוונטיות שלה היא כזו שמצדיקה את ההסתמכות האדירה על סקרים במערכת הבחירות הזו, הסתמכות שהחליפה, לפחות לטעמי, דיון ענייני במצעי המפלגות ובכוונותיהם.

יובל  [אתר]  בתאריך 3/29/2006 4:01:01 PM

עיצבו – לא שיקפו !!!

הגימלאי קם על יוצרו
רבות דובר על מגבלות הסקרים ביכולתם לחזות את תוצאות האמת. מספר מקרים בפוליטיקה הישראלית הר או בצורה ברורה ביותר כי האפשרות של מכוני המחקר לנבא את תוצאות האמת אפילו המידה ק רובה הינה מוגבלת במקרה הטוב, שלא לומר בלתי אפשרית.
כך היה בהתמודדות של עמי ר פרץ מול שמעון פרס על ראשות מפלגת העבודה. כך היה בבחירות לכנסת ולראשות הממשלה ב -1996. וכל גם היה עם מפלגת הגימלאים.
אתמול אמרה מינה צמח באיזושהי נימה מתנצ לת כי אלמלי הסקרים שנתנו למפלגת הגימלאים את אותם שתי מנדטים קריטיים שהיו נחוצים לה על מנת לעבור את אחוז החסימה, ספק אם הייתה המפלגה מקבלת את מספר המנדטים הגבוה שקיבלה.
אמרתה הנכונה של מינה צמח מוכיחה את מה שעומד מאחורי תעשיית הסקרים במ שך זמן רב. הסקרים אינם עוד כלי ניבוי אמיתי המציג את המציאות כפי שהיא אלא כלי בעל כוח רב ויכולת לעצב את המציאות !
כבר בשנות ה70′ פרסמה אליזבט נואלה-נוימן את מאמרה "ספירלת השתיקה". מאמר זה גורס כי אמצעי התקשורת מסוגלים להשפיע על דעת הקהל ע"י כך שהיא קובעת מהוא ה"קונצנזוס". ניומן מראה במחקרה כי אנשים תמים יעדיפו להיו ת בדעת הרוב כיוון שנטוע בהם הפחד הבסיסי מלהיות במצב של בדידות רעיונית, מלהיות בד עת מיעוט. התקשורת מראה לציבור קונצנזוס "מזויף" אשר בו יש לדעה שהיא חפצה בייקרו ר וב אשר אינו קיים במציאות. האדם הפשוט, אשר חושש להישארות בדעת המיעוט מתחיל להביע דעות התואמות את מה שראה בסקרים ובחדשות מאמץ אותה גם בכדי לצאת מאותה בדידות רעיונ ית וגם כיוון שהתקשורת נוטה לתאר את המגמה כאופנה חדשה הסוחפת אחריה את ההמונים – ו מי לא רוצה להרגיש שייך ? מי לא רוצה לקפוץ על הרכבת ?
אמצעי התקשורת לא רק יו צרים את האקלים הציבורי המחולל את אפקט הספירלה; בדיעבד הם עצמם מושפעים ממנו, וכך האפקט הולך וגובר: הסיקור המוגזם של דעת המיעוט הופך אותה לדומיננטית יותר ויותר ומ שתיק עוד יותר את החולקים עליה ; או אז היא מסוקרת עוד יותר וחוזר חלילה. התהליך כו לו משול אפוא לספירלה, לסליל של מעגלי שתיקה ההולכים ומתרחבים.
עיתונאים רבים מגדילים ומוסיפים לתופעה על ידי ביטול של דעות אשר עלולות היו להיות אלטרנטיבה לאות ה דעה עיקרית. עיתונאי/פרשן יכול, בתמימות או שלא, לקבוע בפני קוראיו כי דעה או דרך מסוימת אינה אפשרית מבחינה פוליטית ובכך לגדוע אותה באיבה עוד לפני שניתנה לאותה ד רך הזדמנות להוכיח את עצמה במבחן אמיתי מול הציבור עצמו.
אינני חסיד גדול של תורות הקונספירציה למיניהן אך אין להטיל ספק בכוחה של התקשורת ככלל והסקרים בפרט להטות את כף מאזניים לכאן או לכאן ע"י יצירת תמונה שאינה תואמת את המציאות.
הסקרים הפכו אם כן לכלי בידיהם של יועצי תקשורת וספינרים אשר משתמשים בהם בכדיי להראות כי לדעה שהם מקדמים יש רוב בציבור, או לחילופין, שהיא מתחילה לצבור תאוצה.
כמעט כל פוליטיקאי המפגר במרוץ אחר יריבו נוטה לפרסם סקרים מטעם אשר יראו כי הוא מצמצם את הפער. הפוליטיקאי המוביל לעומת זאת – יפרסם סקרים מטעמו שיראו כי הפער יציב והסיכוי לסגור אותו הינו אפסי. מצביעים רבים הצהירו לאחר הבחירות הקודמות כי לו היו יודעים כי מפלגת עלה ירוק כל כך קרובה לעבור את אחוז החסימה, הם היו מצביעים בשבילה. תארו לעצמכם מה היה קורה אם סמכות מקצועית בדמותה של מינה צמח הייתה צופה כי "עלה ירוק" יעברו את אחוז החסימה . . .
מפלגת הירוקים לדוגמא ניסתה לעשות את מה שעשו הסוקרים עבור מפלגת הגימלאים – הפרסומים שלהם התמקדו בעצם היותם מעל אחוז החסימה כמעט באותה מידה שהתמקדו במצע הסביבתי שלהם.
האזרח הפשוט כמעט חסר אונים מול השפעתם של הסקרים כיוון שזהו למעשה מקור המידע היחידי שלו. האפשרות היחידה שלו היא לקבל את הנתונים במידה מסוימת של ספקנות אך הדבר אינו מאפשר לו לקבל תמונה נכונה יותר של המפה הפוליטית.
השפעתם של הסקרים וחוסר היכולת של האזרח לעמוד מולן הביאו לכך שבמדינות רבות באירופה ישנה הגבלה של פרסומם של סקרים תקופה מסוימת לפני יום ההצבעה. במדינות כדוגמת צרפת, ספרד, שוויץ ועוד חל איסור לפרסם סקרים בין 4 ימים לשבוע לפני הבחירות ! מדינות דמוקרטיות אלו העמידו את טוהר הבחירות לפני עיקרון זכות הציבור לדעת תוך מודעות להשפעתם של הסקרים על הציבור.
מינה צמח ומקרה הגימלאים אם כן, מראה בצורה הברורה ביותר את ההבדל בין יכולת ליכולת הניבוי העיצוב של הסקרים:
הסוקרים חצי תרצו חצי התרברבו כי לולא הם היו נותנים לגימלאים את שני המנדטים שהעלו אותם מעל לאחוז החסימה הם לא היו סוחפים אחריהם כמות כה גדולה של אנשים.
אם זאת אף מכון לא היה קרוב אפילו לנבא את כמות המנדטים שקיבלה הרשימה, ובכך בעצם, לא הצליחו הסקרים לנבא את תוצאות התהליך שהם עצמם התחילו ו"עודדו".
www.omedia.co.il

חגי הלמן  בתאריך 4/1/2006 8:46:19 PM

האמנם?

יובל, לא שמת לב שדווקא "מפלגת הקונצנזוס" נפגעה פגיעה אנושה מהסקרים שניבאו לה ניצחון מוחץ? זה קצת סותר את רעיון "ספירלת השתיקה" על הקונפורמיות של הבוחרים.
בכל מקרה, אני אכן חושב שיש בעייתיות בצורת החשיבה של "אני אצביע כך וכך, מתוך הנחה שהשאר יצביעו כך וכך". הצבעות ספקולטיביות יוצרות מצב שבו תוצאות הבחירות לא בהכרח משקפות את הכנסת שהציבור היה רוצה לראות. זה נשמע לי רעיון מוצלח מאוד למנוע פרסום סקרים במהלך מערכת הבחירות.

יובל  בתאריך 4/3/2006 1:46:02 PM

אמנם !

כמו שהסקרים מעלים כך הם גם מורידים !
ההידרדרות של קדימה רק הואצה ע"י הסקרים.
כשאתה כותב כנגד הצבעה מושפעת מקונפורמיזם אתה כותב כאילו המניעים הם מודעים בעוד שלתת-מודע משקל עצום בקבלת החלטות מסוג זה.
כפי שבטח גם חכלת להבין מהמאמר גם אני מתנגד לפרסום סקרים בימים שלפני הבחירות.
www.omedia.co.il

לקריאה נוספת בנושאים הקשורים לנושא רשימה זו

תגובה