קישורים

ניווט

נושאים

מי צריך לתבוע את הסוקרים?

פרופ’  דן כספי פרסם בשבוע שעבר מאמר ב-Ynet בעקבות תחקיר ערוץ 10 על מכוני הסקרים. כספי, שביקש כנראה לייצר מאמר פרובוקטיבי, נתן לו את הכותרת "מי יתבע את הסוקרים?".  כספי אמנם נסחף קצת במסקנותיו, אך מעלה גם מספר נקודות חשובות.

ראשית, אבהיר כי לא ראיתי את התחקיר, ולכן איני יכול להתייחס לתחקיר ישירות. האינפורמציה היחידה שיש לי אודות התחקיר היא ממאמרו של כספי עצמו. למיטב הבנתי, התחקיר חשף ליקויים בתהליכי איסוף המידע והפיקוח על המראיינים האוספים אותו. המראיינים "אינם מקצועיים", היו מקרים שבו מראיינים זייפו תשובות לשאלונים כדי להשלים את מכסת השאלונים הדרושה, וכן היו ראיונות חוזרים עם אותם מרואיינים. לצורך הדיון, אני מניח שכל ההאשמות שהועלו בתחקיר וכספי תיאר במאמרו הינן נכונות.

אולם, חלק ממסקנותיו של כספי מרחיקות לכת. התחקיר, טוען כספי, "מעורר סימני שאלה כבדים על איכות השלטון בארץ". איזה סימני שאלה בדיוק? מה לאיכות השלטון ולסקר לקוי? כספי מסביר: "הסקר הפך לא מכבר לאחד המכשירים המרכזיים בזירה הפוליטית. על פי ממצאיו, פוליטיקאים ותועמלנים גוזרים גורלות אישיים… ואף החלטות הרות גורל". ובכן – האם הבעיה היא בסקר, או במי שמשתמש בו? למי עלינו לבוא בטענות? ובכן – עלינו לבוא בטענות לפוליטיקאים שגוזרים גורלות על פי תוצאות הסקרים, ולעצמנו – כי אנו, ציבור הבוחרים, בחרנו בפוליטיקאים אלה.

אולם כספי מעלה גם עניין חשוב – והוא העניין האתי. כספי טוען, וכנראה בצדק מסויים, כי האתיקה המקצועית אינה נר לרגליהם של חלק ממכוני הסקרים. שיקולים עסקיים אכן עלולים להביא לקיצוץ בהוצאות, גם אם מדובר בפיקוח חסר על תהליך איסוף הנתונים ובפגיעה במהימנותם. תחקרי ערוץ 10 מצביע על כשלים אלה. כספי מספר כי נעשה בעבר נסיון לגבש תקנון אתיקה שיהיה מוסכם על כל מכוני הסקרים, אך לא הושגה הסכמה והנסיון נגנז.
אני יכול להוסיף לכך כי לפני כ-12 שנה ניסה האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה, שנשיאו אז היה פרופ’ גד נתן מהמחלקה לסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית, לגבש תקנון אתיקה לסטטיסטיקאים. האיגוד קרא לסטטיסטיקאים ולמכוני המחקר במגזר העסקי להודיע על אימוץ התקנון והתחייבות לפעול לפיו, אולם היוזמה הזו גוועה בסופו של דבר. הכללים אכן נמצאים באתר האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה, אולם לא ברור מי אכן אימץ כללים אלה. חיפוש באינטרנט אחרי צירוף המלים "אתיקה" ו-"סטטיסטיקה" מוביל בסופו שלח דבר אל כללי האתיקה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שאכן מבוססים על אותם כללים שנוסחו ע"י האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה באמצע שנות התשעים.

אני מצטרף לדעתו של כספי, וקורא לאיגוד הישראלי לסטטיסטיקה לחדש את היוזמה הזו. האם הנושא צריך להיות מעוגן בחוק – כפי שדורש כספי? ייתכן, אך התשובה לכך אינה חד משמעית, וחורגת מתחום הדיון הנוכחי. אציין רק שאין טעם בחקיקת חוק אם החוק לא ייאכף.

כספי מצביע על חוק אחד שאינו נאכף – תיקון מספר 22 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) קובע כללים ברורים לאופן פרסום תוצאות סקרי בחירות, ולמידע שעל הסוקר למסור יחד עם תוצאות הסקר. מעיון בסקרים שונים המפורסמים באמצעי התקשורת, המידע הנמסר הינו בדרך כלל חלקי בלבד, ולא עונה על דרישות החוק. ובכל זאת, לא ידוע לי על מקרה יחיד בו אכפו חוק זה.

ובכל זאת, דברי הסיכום של כספי מוגזמים. הוא מדבר על "נזקי הסקרים האם כספי ידבר על "נזקי הרפואה" באופן גורף בגלל רופאים בלתי מקצועיים?  הסקרים עצמם אינם גורמים נזק. הנזק נגרם על ידי סקרים בלתי מקצועיים, ועל ידי מי שמשתמש בתוצאותיהם לצורך קבלת החלטות. בניגוד למה שכספי טוען, יש מודעות ציבורית לכשלים הנובעים מפרקטיקה סטטיסטית לקויה. אני סבור כי יש לחדד את המודעות הזו, על ידי קידום נושא תקנון האתיקה לסטטיסטיקאים, ויידוע הציבור על הגופים המקצועיים שהתחייבו לאמץ אותו.

ומי צריך לתבוע את הסוקרים? מובן מאליו – הלקוחות שלהם, אם הם סוברים כי ספקי השירות התרשלו.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 20 בפברואר 2006 שם התקבלו 2 תגובות

שקדיה  [אתר]  בתאריך 2/20/2006 9:46:55 AM

חוסר מקצועיות אינה תמימות

מכוני סקרים נבחנים במהיימנות הסקרים והמחקרים שהם מנפיקים. מאחר ולסקרים יש השפעה על דעת הקהל (בעיקר בזמן בחירות, ובעיקר על הקול הצף), המשמעות היא שסקר "משופץ" אינו תמים, אלא מגמתי. מטרתו להשפיע על הבוחרים באופן שיקרי.

אורן  [אתר]  בתאריך 2/20/2006 10:59:18 AM

מה שאני לא מבין

זה איך כוחות השוק לא מעיפים את הסוקרים הביתה. כאשר סקר נעשה בצורה רשלנית/לא אתית אזי התוצאות מדברות בעד עצמן וצרכן הסקרים כלומר העיתן, הציבור או מזמין הסקר יכול לבחון את תוצאות הסקר אל מול תוצאות האמת.
איך זה שסוקרים שנכשלים בחיזוי פעם אחר פעם ממשיכים לשווק את מרכולתם ויש לא מעט קונים. לכאורה היו צריכים להישאר בשוק רק אותם סוקרים רציניים שמגדירים נכון את מרחב הדגימה ובונים את שיטת הדגימה בהתאם.
זו פשוט חידה ואולי כדאי להזמין סקר בנידון.

לקריאה נוספת בנושאים הקשורים לנושא רשימה זו

תגובה