שום דבר חדש או מפתיע בפוסט הזה, שום דיון על תובנות (לא שאין כאלה), רק קצת חומר חימום ללב.
בגן של בני הצעיר ((גן פשוש, עם הגננות הנפלאות תמי וסווטה)), כמו בהרבה גני ילדים אחרים, יש בכניסה לגן לוח אליו מצמיד כל ילד שלט קטן עם שמו בכל בוקר, מין לוח נוכחות כזה. בכל שבוע, משתנה השאלה שבראש הלוח, ובהתאם לכך משתנה התצורה של לוח הנוכחות. כך, למשל, נוצרה דיאגרמת עמודות של התפלגות מספר האותיות בשמות ילדי הגן:
|
|
לקראת חג החנוכה, הונח ליד הלוח סביבון, וכל ילד או ילדה מסובבים את הסביבון, ומצרפים את שמם לעמודה המתאימה לאות שעליה “נעצר הסביבון” ((כאן יכול לבוא דיון על ההתפלגות האחידה שאמורה להתקבל ועל מבחני טיב ההתאמה, אבל אוותר לכם על זה.)):
 |
איזה חמודות! ואפילו עשו ציר Y!
רק בחנוכה, הסיכוי לנס הוא 25% !
שערורייה! הסביבון מוטה! סתם, זה חמוד מאוד ומראה שאפשר לחשוף ילדים לסטטיסטיקה והסתברות בצורה שתעניין אותם.
זה רק מדגיש עד כמה כולנו חשופים לכל מיני סטטיסטיקות בלי לשים לב!
עד היום אני זוכרת שבגן שלי, היה משהו מאוד דומה, אבל עם תשובה לשאלה “איך אני רוצה הבוקר את הביצה שלי בארוחה?” (גן קיבוץ…) אני תמיד הייתי בטור לבד, “מקושקשת עם בצל מטוגן”…
גיליתי קטע מטורף בגן של הבן שלי:
בתוך כל שישיה כלשהי של ילדים שם, ניתן למצוא שלושה שהם חברים אחד של השני, או שלושה שהם לא חברים אחד של השני.
זו תוצאה בסיסית בתורת הגרפים. פעם קראו לזה משפט. היום זה תרגיל בשבוע הראשון או השני של קורס מבוא לנושא.
(קיויתי שהתגובה שלי הייתה מנוסחת מספיק בקפידה כדי שיהיה ברור שאני בעצם מריץ פה בדיחה שמיועדת למתמטיקאים)