פייסבוק, כידוע, מהווה נדבך מרכזי בפוליטיקה החדשה שהפציעה במקומותינו. מדי כמה ימים הארץ סוערת בעקבות פוסט כזה או אחר של שר האוצר יאיר לפיד, וגם שר החינוך שי פירון זכה לכמה דקות תהילה מפוקפקת בעקבות טעות משעשעת (אך נטולת חשיבות אמיתית) בסטטוס שפירסם. הסטטוסים של שרת הבריאות יעל גרמן, לעומת זאת, עוברים עד כה מתחת לרדר הציבורי. זה גם מה שקרה לסטטוס שלה מתאריך 2.4.13, שעסק בהבדלי תוחלת החיים בין גברים ונשים. הוא לא זכה להתייחסות מחוץ לרשתות החברתיות, למרות 367 לייקים, 22 שיתופים ו-96 תגובות, נכון לרגע כתיבת שורות אלה.
כדי להבין למה נזעקתי לכתוב רשימה על הפוסט הזה תיאלצו לקרוא עד הסוף (או לדלג לסוף, אם כי אני לא ממליץ על כך). אני רוצה להתייחס קודם לפוסט עצמו, בו נאמרו הדברים הבאים:
מה הפוסט של גרמן מכיל? נתונים, פרשנות לנתונים, מקור מידע, וציון מטרה לפעולה.
נתחיל בנתונים: “תוחלת החיים של גברים בישראל (לשנת 2010), היא במקום השני בעולם, בעוד שתוחלת החיים של נשים בישראל היא במקום שמיני בעולם”.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תוחלת החיים של גברים בישראל (מרגע לידתם) היא 79.0 שנים, והנתון המקביל לנשים הוא 82.8 שנים (הקישורים – לקבצי pdf). ב-2011 כבר עלו הנתונים ל-80.0 ו-83.6, בהתאמה).
איך הנתונים האלה מתייחסים לנתונים במדינות אחרות? על השאלה הזו מעט יותר קשה לענות. מקור ראשוני לחיפוש הוא ויקיפדיה. הערך על תוחלת חיים ויקיפדיה הוביל אותי לשני מקורות: המחלקה לכלכלה ועניינים חברתיים של האו”ם, וכן ה-CIA שלא סומך על האו”ם ומפרסם נתונים משלו. חברי דובי הפנה אותי בטוויטר למקור שלישי, אתר בשם World Life Expectany .
הנה כל הנתונים מרוכזים בטבלה
מקור |
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה |
האו”ם |
ה-CIA |
אתר World Life Expectancy |
תוחלת חיים גברים בישראל |
79.0 |
78.4 |
78.8 |
78.6 |
דירוג בעולם |
– |
9 |
14 |
6 |
המדינה עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר לגברים |
– |
איסלנד |
מונקו |
אנדורה |
תוחלת החיים לגברים במדינה זו |
– |
79.5 |
85.8 |
80.3 |
תוחלת חיים נשים בישראל |
82.8 |
82.9 |
83.2 |
83.0 |
דירוג בעולם |
– |
11 |
21 |
13 |
המדינה עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר לנשים |
– |
יפן |
מונקו |
סן מרינו |
תוחלת החיים לנשים במדינה זו |
– |
86.1 |
93.7 |
85.7 |
שנת הנתונים |
2010 |
2010 |
2011 |
לא נתון |
הלמ”ס לא מפרסמת דירוג, אלא השוואה לנתוני ה-OECD (קישור לקובץ pdf) ומספר מדינות נבחרות נוספות.
ובכן, הנתונים של גרמן לא ממש מדוייקים, אבל גם לא רחוקים כל כך מהאמת. הבה לא נהיה קטנוניים בנושא. נעבור לפרשנות של הנתונים.
אפשר ללמוד מטבלה זו הרבה דברים, אבל המסר החשוב לצורך הדיון הוא שהקשר בין הדירוג העולמי ובין המצב הבריאותי כפי שהוא מתבטא בתוחלת החיים רופף ביותר. באיזה מדינה מעדיפה גרמן לחיות: בישראל של ה-CIA, בה תוחלת החיים לנשים היא 83.2 אבל מדורגת במקום ה-21 בעולם? או בישראל שבה תוחלת החיים לנשים נמוכה יותר ועומדת על 82.8 שנים, אבל מדורגת במקום “יוקרתי יותר”, נניח מקום שמיני?
מה עוד אפשר ללמוד על ההבדל בין רמת הטיפול הרפואי לגברים ולנשים מהנתונים האלה? ראשית, ניתן להצביע על העובדה שתוחלת החיים של נשים בישראל, לא משנה על איזה מארבעת המקורות מסתמכים, גבוהה מתוחלת החיים של הגברים בכל מדינה אחרת בעולם, פרט לנסיכות מונקו (המדינה השניה בדירוג תוחלת החיים לגברים של ה-CIA היא המושבה הפורטוגזית/סינית מקאו, שם תוחלת החיים לגברים היא 81.5 שנים).
מעניין יותר להתבונן בהפרשים בין תוחלות החיים, לגברים ונשים, בין ישראל ובין המדינות שמדורגות מעליה. אם מתעלמים מהמדינות הזערוריות כמו אנדורה, סן מרינו, מונקו ודומותיהן מגלים כי בסך הכל ההפרשים דומים. בישראל יש לנשים יתרון של 3-4 שנים בתוחלת החיים על פני הגברים, ומצב דומה יש בשוויץ (כ-5 שנים), אוסטרליה (כ-4 שנים), איטליה (כ-5 שנים), שוודיה (כ-3 שנים) וקנדה (כ-4 שנים). יוצאת הדופן היא יפן, המדינה הגדולה ביותר בצמרת דירוג תוחלות החיים, עם יתרון של 7 שנים לנשים על פני הגברים. מכיוון שבאופן כללי תוחלת החיים של נשים גבוה יותר מזו של גברים (רק במספר מדינות אפריקניות לגברים יש תוחלת חיים גבוהה יותר), ניתן להסיק כי אין הבדלים משמעותיים ברמת הטיפול הרפואי לגברים ונשים בישראל. מעניין לציין כי יש מדינות בהן תוחלת החיים של נשים גבוהה באופן יוצא דופן לעומת הגברים, למשל: רוסיה (74 לנשים, 61.6 לגברים) או עירק (71.7 לנשים, 63.4 לגברים). אני מקווה ששרת הבריאות לא תשאף להגיע למצב כזה גם במדינתנו.
אם רוצה גברת גרמן, חברת מרץ עד לא מזמן, חומר למחשבה המבוסס על תוחלת חיים, אולי עדיף שתעיין בלוח תוחלת חיים לפי מין, דת וקבוצת אוכלוסייה (קישור לקובץ pdf). שם תגלה כי תוחלת החיים של גברים יהודים בישראל היא 80.7 שנים, ושל גברים ערבים רק 76.5. תוחלת החיים של נשים יהודיות היא 83.9, של נשים ערביות רק 80.9. הייתי שמח לו הלמ”ס פירסמה גם נתוני תוחלת חיים בישראל לפי חלוקה גיאוגרפית, כפי שהיא מפרסמת מדדים בריאותיים אחרים (לידות חי, פטירות ופטירות תינוקות, לפי מחוז ונפה, קבוצת אוכלוסייה ודת – קישור לקובץ pdf). אולי גרמן תוכל להשיג אותם וללמוד מהם משהו. רצוי גם שתתייעץ עם הסטטיסטיקאים המצויינים שעובדים במשרדה לגבי פרשנות הנתונים.
נעבור לנושא הבא: מהו מקור המידע של גרמן בקשר לנתונים הנ”ל? גרמן מציינת אותו: “דנה ויינברג כתבה לי מכתב גלוי בנושא”. מיהי דנה ויינברג? ובכן, דנה ויינברג היא מייסדת ומנכ”לית עמותת “נשים לגופן”. המכתב הגלוי שלה לשרת הבריאות החדשה פורסם באתר סלונה (תודה לחברתי שרון שהפנתה אותי אליו). אין בו התייחסות לנושא הבדלי דירוג תוחלת החיים, אך אני חייב לציין כי בהרצאה ששמעתי לפני כשנה מפי פעילה אחרת בעמותה זו, טל תמיר, הטיעון הזה הועלה גם הועלה. דנה ויינברג כן מביאה במכתבה, ללא כל הפניות למקורות, מבחר של נתונים סטטיסטיים אחרים, וטענה כי “שיעורי התחלואה והתמותה של נשים בישראל גבוהים ביחס לנשים במדינות המערב”. אני מצטט טיעון זה כיוון שהוא עומד בסתירה גמורה לנתוני תוחלת החיים שהבאתי כאן. לגבי הטיעונים האחרים של ווינברג, כל שאני יכול לומר הוא שיש לבדוק אותם היטב ולראות האם יש להם ביסוס. לאחר שפירטה את כל טענותיה, מביאה ווינברג בפני השרה מספר המלצות שיישומן יביא לקידום בריאותן של נשים ונערות. קראתי את ההמלצות, אני ממליץ גם לכם לקרוא אותן בעיון. אני מסכים עם כל המלצה והמלצה, וסבור כי רוב הקוראים יסכימו כי אלה המלצות חשובות שיש ליישם, כיוון שיישומן יביא לשיפור במצב הבריאותי של כלל האוכלוסיה, נשים וגברים. אז למה, דנה, למה להביא נתונים סטטיסטיים תמוהים ולתת להם פרשנות שגויה? למה לשקר בעזרת סטטיסטיקה כשבכלל אין צורך בכך?
הרשימה תסתיים בהבעת דיעה אישית/פוליטית: מדוע נזעקתי לכתוב רשימה על כל הדברים האלה באיחור של כמעט שבועיים? גרמן כתבה בסוף הפוסט שלה כי תפעל לשפר את הבריאות של הנשים בארץ. אני לא מתנגד לכך באופן עקרוני, אם כי לא ברור כלל האם אכן הטיפול בבריאות הנשים בארץ אכן לקוי לעומת הטיפול בבריאות הגברים. אבל גרמן ראתה נתונים לא ברורים עם פרשנות מטעה, החליטה, ותפעל. האם מדובר במקרה חד פעמי או בתופעה? ביום חמישי אחר הצהריים פורסמו שתי ידיעות שדיווחו על פעולות של שרת הבריאות. באחת דווח כי שרת בריאות החליטה להפסיק את הפלרת מי השתיה, בניגוד לדעת אנשי מקצוע במשרדה. בשניה דווח כי החליטה להקים צוות חשיבה שיבחן דרכים לחיזוק הרפואה הציבורית – כולל אפשרות של הפעלת שר”פ (שירותי רפואה פרטית) בבתי חולים ציבוריים. סביר למדי שועדה שהשרה ממנה ומבקשת ממנה לבחון אפשרות של הפעלת שר”פ תמליץ על הפעלת שר”פ. לא ברור לי על סמך מה קיבלה גרמן את ההחלטות האלו. אני לא מטיל ספק בזכותה לקבל החלטות אלה מתוקף תפקידה, וכן, זכותה גם לקבל את ההחלטות מתוך האידיאולוגיה בה היא תומכת. בעניין ההפלרה, לא ברור לי איזה אידיאולוגיה מנחה אותה בנושא שלכל היותר שנוי במחלוקת מדעית, אם כי, ככל הידוע לי, יש רוב בקהילה המדעית לתומכי ההפלרה. אני תוהה מי הזין את השרה (עוד בהיותה ראש עירית הרצליה מטעם מרצ) בנתונים אודות הפלרת מי השתיה, מה היו הנתונים האלה ועד כמה הם היו מבוססים. וכן, אני גם מקווה שאותו פוסט בפייסבוק לא משקף את תהליך קבלת ההחלטות שלה השרה.
רק שנהיה בריאים.
בכתבה שקראתי במעריב נכתב כי מרבית המדינות הפסיקו להפליר את מי השתיה בעשור האחרון, כי ישראל ואירלנד הן האחרונות שעושות כך, וכי רוב המומחים חושבים שעדיף לטפל בעששת אצל ילדים בדרכים אחרות.
האם זה נכון? חיפוש מהיר מעלה שלא:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A8%D7%94#.D7.94.D7.A4.D7.9C.D7.A8.D7.94_.D7.91.D7.A2.D7.95.D7.9C.D7.9D
ר’ גם http://aaconspiracies.wordpress.com/2012/06/15/%D7%90%D7%96-%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA/
למען האמת הגדרה המדויקת היא שהפסיקו לחייב בחוק להפליר ונותנים את סמכות ההחלטה לרשות המקומית. מכאן ועד הפסיקו להפליר המרחק גדול
למה שרת בריאות צריכה להיות סקטוריאלית? מה החוכמה הגדולה במדיניות של “לשמור על הפער” בין גברים לנשים. אולי היא חושבת שהיא תיראה טוב אם היא תכריז שהיא דואגת לאינטרסים של הנשים. מצד שני כמו שיודע כל מי שלמד הסתברות, נתונים כמעט אף-פעם לא מסתדרים מושלם באופן טבעי. תמיד יהיו מדינות שמדורגות גבוה יותר בדירוג תוחלת החיים של גברים, וכאלה שמדורגות גבוה יותר בשל אנשים.
יש לי הצעה חלופית. אולי כדאי שפשוט נדאג שכולם יחיו חיים טובים וארוכים ככל האפשר ללא הבדלי דת, גזע, מין ומיקום גיאוגרפי?
זו תגובה הזויה ביותר של השרה. הדאגה שלה לנשים מראה על אג’נדה ברורה וסקטוריאלית. במקום לשמוח שהגברים במקום השני בעולם ושהנשים במקום מצוין גם הן, היא מנסה בכוח למצוא בעייה איפה שאין.
אני לא נגד דאגה לנשים, ובפירוש כתבתי שאני מסכים עם ההמלצות של דנה ויינברג.
אני בהחלט מוטרד מקבלת החלטות שמתבססת, במקרה הטוב, על טיעונים מפוקפקים ללא בדיקה שלהם.
כמוני, כמוך. גם לי אין בעייה שידאגו לבעיות ייחודיות למגזר מסוים רק שזה יהיה מבוסס על נתונים נכונים ולא spurious.
.
אני היחיד שמפריע לו שבצילומסך של הפייסבוק העברית מיושרת לשמאל במקום לימין?
אמנם אתה בחברה טובה, לפני כשבוע YNET פירסמו צילומסך של הפוסט של יאיר לפיד (על ריקי כהן), וגם שם העברית היתה מיושרת לשמאל.
גיליתי שלדור הצעיר זה כבר לא מפריע כמעט.
הבת שלי קיבלה בבית ספר דף מודפס עם איזשהו סיפור, וכל הטקסט היה מיושר לשמאל במקום לימין.
אז כנראה שגם לחלק מהמורים זה כבר לא מפריע.
גיליתי שאם אתה מעביר את שפת הממשק של הפייסבוק שלך לעברית, אז סטטוסים בעברית מתיישרים לימין כמו שצריך.
.
היישור לשמאל אכן מפריע לי, ולא ידעתי שזה בגלל שפת הממשק. נראה לי שאותר, כי שינוי שפת ממשק יקשה עלי יותר
יוסי, ממה אתה מתרגש? מכך שהשרה מקבלת החלטות על סמך נתונים לא מבוססים?
תגיד לי, האם יש איזשהו שר בממשלה ישראלית כלשהי שמקבל החלטות על סמך נתונים מבוססים?
לפחות עכשיו יש לנו שרת בריאות!
מה שכבר שנים לא היה.
זה לא נכון שיש רוב בקהילה המדעית וכו’, להמשך ההפלרה. אבל הדיון הציבורי איננו מתנהל ברמה גבוה במיוחד ממילא. זה בכלל לא קשור לשאלה אם להמשיך להפליר או לא, וזה לא מאוד חשוב בעיני. יש כימיקלים במים שאנחנו שותים והם חשובים לגוף ולבריאות. המים שאנחנו שותים הם תמיסה. חלק מהמומסים נקראים בשם המפחיד “מתכות”, כמו סידן, נתרן, מגנזיום ועוד. למעשה יש כנראה צורך להוסיף מגנזיום למים מותפלים, ומתנהל דיון ארוך בנושא זה. אין מניעה א-פריורי, שפלואור בריכוז מתאים, יהיה או לא יהיה אחד מהכימיקלים שמרכיבים את תמיסת המים, ואם הוא מוסף למים כמו שכנראה יוסיפו מגנזיום, או לא מוסף, כל אחת משתי האפשרויות היא החלטה שצריך לקבל אותה לאחר שיקול דעת. גם לא להוסיף זה לקחת אחריות. אם יוחלט לא להוסיף פלואור למים, זה צריך להיות לא באופן א-פריורי בגלל שפלואור הוא כימיקל אלא בגלל שיקול רחב וענייני ומקצועי.
עפרה צודקת , צריך לתת יותר קרדיט לנשים
יפה גד לי נראה כאילו היא באמת מנסה לעזור במה שהיא יכולה ניתן לה את ה-100 ימי חסד