חיפוש באתר

קישורים

עמודים

קטגוריות

לא לחינוך פיננסי

כתב כלכלי, כלכלן שעובד בבית השקעות ובכיר במשרד האוצר נפגשו באולפן הרדיו.

נשמע כמו התחלה של בדיחה גרועה, אבל זה קרה באמת, ביום חמישי האחרון (24.11.2011), בתכניתה של קרן נויבך "סדר יום" ברשת ב'. והבדיחה באמת גרועה, והיא על חשבון כולנו.

הדיון בתכנית זומן בעקבות ה"תספורת" האחרונה שהציע יצחק תשובה למחזיקי אגרות החוב שלו, "המשקיעים המוסדיים", שהם בעצם קרנות הפנסיה וקופות הגמל וקרנות ההשתלמות של כולנו.

המרואיינים היו כתב דה-מרקר רותם שטרקמן, יובל בן-זאב, מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות כלל פיננסים, ואליאור גבאי,  סגן הממונה על שוק ההון במשרד האוצר. תוכלו להאזין לדיון שנערך בלינק הבא, ואני ממליץ לכם לעשות זאת, כיוון שאני מתכוון להתמקד רק בחלק מהדברים שנאמרו.

כל שלושת הדוברים חזרו על שלוש מהמנטרות העיקריות של מאמיני דת הניאו-ליברליזם מיסודו של מילטון פרידמן: כספי החסכון/פנסיה של הציבור חייבים לזרום לשוק ההון, דמי הניהול הגבוהים הם לא גזירת גורל – אם החוסכים יתמקחו אז דמי הניהול יירדו, והעיקר – לו היה הציבור מקבל חינוך פיננסי ראוי, אז המון רעות חולות היו נחסכות מאיתנו, ובפרט תופעות כמו "תספורת" למשקיעים ודמי ניהול מופקעים בקרנות הפנסיה והגמל.

כל שלוש המנטרות הן רק מנטרות, כלומר מילים שנחשבות לבעלות יכולת להשפיע על התודעה, ולצערנו הן אכן משפיעות. אני מתכוון לדון רק במנטרת החינוך הפיננסי. לו היה כאן חינוך פיננסי לכל, "הכלכלה שנעצב עבורנו ועבור ילדינו תהיה מוצלחת יותר", כותב שאול אמסטרדמסקי, עיתונאי שאני בדרך כלל מעריך את דעותיו, אבל לא הפעם. ממשלת ישראל כל כך מכירה בחשיבותו של החינוך הפיננסי, עד כדי כך שהיא עצמה מתכוונת לפתוח במשרד האוצר "מחלקה להקניית השכלה פיננסית לבני נוער, זוגות צעירים, מבוגרים, קשישים ועוד" (למה בעצם? השוק לא יכול לעשות את זה?).

האמת היא שחינוך פיננסי הוא פשוט עוד סוג של הפרטה, כלומר התנערות הממשלה ממחוייבותיה לאזרחים, והעברת האחריות למישהו אחר, במקרה זה האזרחים עצמם. טייקונים ובתי השקעות שדדו את הפנסיה שלך? "זו אחריותך, ותוצאה של החינוך הפיננסי הלוקה בחסר שלך. אנחנו רק הממשלה, אנחנו לא אחראים".

אמנם אין ספק שתוספת השכלה, אפילו בתחום הפיננסים, אינה דבר רע לכשעצמו. אבל האם בעולם שבו הציבור "מחונך פיננסית", טייקונים לא יעזו לנסות (ולהצליח) להתנער מחובות, מוסדות פיננסיים כגון בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות לא יפקיעו את מחיריהם, וקרנות הפנסיה שלנו יפסיקו להתייחס להשקעות מפוקפקות כאל השקעות חסרות סיכון (תשובה לא נתן בטחונות כנגד ההלוואות שלקח מקרנות הפנסיה באמצעות אגרות החוב שלו)? אני בספק אם זה יקרה, כיוון שהסיבות לכל התופעות האלה, ואחרות, הן הרבה יותר עמוקות.

האמת היא שכלכלת "שוק החסכון" היא כלכלת ג'ונגל. כל אחד מנסה לקחת את כל מה שהוא יכול, ולעזאזל השאר. ומי שיש לו יותר כוח, גובר. כל מנהלי בתי ההשקעות וכלכלניהם, שחינוכם הפיננסי הוא בודאי לעילא ולעילא, גובים מלקוחותיהם דמי ניהול מופקעים כי הם יכולים. להתמקח? הצחקתם אותי. ניסיתם פעם להכנס לסופרמרקט ולהתמקח עם מנהל הסניף על מחיר הגבינה? אז זהו. ההבדל הוא שגבינה אפשר לא לקנות זמן מה, אבל כולנו מחוייבים על פי החוק לקנות חסכון פנסיוני. האם ציבור "מחונך פיננסית" יגרום למנהלי קרנות הפנסיה והגמל להשקיע את כספי החסכון בנכסים קצת פחות מפוקפקים מאגרות חוב של דלק נדל"ן? איזה אינטרס יש להם לא לקנות מתשובה אגרות חוב? מה גם שאגרות חוב אלה זוכות, עדיין, לדרוג AA מחברות דירוג האשראי, אותן חברות שדירגו את משכנתאות הסאבפריים בארה"ב כהשקעות ברמת בטחון גבוהה ביותר? ובכלל, קרנות הפנסיה והגמל מחוייבות להשקיע את כספנו בשוק ההון הבעייתי של ישראל, וזאת על פי המנטרה הראשונה. אם לא יקנו מתשובה, יצטרכו לקנות מבן-דוב. האם הטייקונים, תשובה, בן-דוב וחבריהם, יתחילו לעמוד פתאום בהתחייבויותיהם, ולהחזיר לציבור את הכספים שלוו ממנו, עם הריבית? רק אם יכריחו אותם לעשות את זה.

יש הבדל מהותי בין ג'ונגל לבין מדינה מתוקנת: חוק. כל עוד חוקי המדינה יאפשרו לטייקונים ולמוסדות הפיננסיים (שרובם בבעלות טייקונים למיניהם) לשדוד את הציבור, הם ימשיכו לשדוד.

יש דרכים להלחם בתופעות שהוזכרו: מחירים מופקעים? פיקוח על מחירים. שמיטת חובות? רק בליווי פשיטת רגל, בבקשה. כספי חסכון מופנים שלוק הון עתיר סיכונים? אפשר לאפשר להם לזרום גם להשקעות פחות מסוכנות, ואף ליצור עבורם מטרות השקעה כאלו (למשל, אגרות חוב שתנפיק הממשלה, שתשתמש מצידה בכספים להשקעה בתשתיות המדינה, במקום לבניית קניונים במזרח אירופה, או פשוט למינוף שיאפשר לרכוש חברה ולחלוב אותה).

אבל כדי שכל הדברים האלה יתקיימו, צריך שהממשלה תכיר בכך שתפקידה הוא לשמור על האינטרסים של אזרחי המדינה, במקום לצפות מהצד, לגלגל עיניים, ולומר לנו "אילו היה לכם חינוך פיננסי הכל היה יותר טוב". צריך שהממשלה תכיר באחריות שמוטלת עליה, ולא תגלגל אותה לכל מי שרק אפשר.

לשם כך, עלינו לומר בקול רם וברור "לא" לחינוך הפיננסי. עלינו לומר לא גם להפרטה הזו.

 רשימה זו פורסמה לראשונה באתר "עבודה שחורה"

9 תגובות ל“לא לחינוך פיננסי”

  • תגובה מאת דליה טסלר
    תאריך 30 בנובמבר 2011 10:18

    נהניתי מאוד לקרוא פוסטים באתרכם (בייחוד זה על ההומיאופתיה)

    ואשמח אם תצרפו אותי לרשימת התפוצה שלכם.

    בברכה
    דליה טסלר

    • תגובה מאת יוסי לוי
      תאריך 30 בנובמבר 2011 13:29

      שלום דליה.
      רשימת התפוצה אינה פעילה יותר, לצערי.

      בברכה
      יוסי

      • תגובה מאת דיגו
        תאריך 1 בדצמבר 2011 11:43

        אבל קיים RSS שמאפשר קבלת עידכונים דרך אתרים \ תוכנות ייעודיות.

  • תגובה מאת אהוד
    תאריך 30 בנובמבר 2011 20:03

    זו התחמקות.

    בדעותיי הפוליטיות אני סוציאליסט, ואני סבור שהמדינה הזו הפקירה את האזרחים שלה בעשרות השנים האחרונות, אבל זה לא אומר שלאזרחים מותר להתנער מהאחריות שלהם לכסף שהם משקיעים, גם אם זו השקעה מחויבת על פי חוק. הפקדת הפיקוח על קרנות הפנסיה בידי הממשלה בלבד, וקריאה לשלילת החינוך הפיננסית פסולה ממספר סיבות.

    ראשית יש פה הפקדה של פוליטיקאים, שכבר הוכיחו בעבר שקל לבעלי הון להשפיע עליהם, על קרנות הפנסיה בנקודת מפתח יחידה. נוסף לכך יש בכך הגברה של מה שכונה "המדינה האומנת" המוציאה עוד ועוד החלטות מידי האזרחים.

    זו גם הגברה של התפיסה שיש מומחים שתפקידם לעסוק בנושאי שוק ושאל לאזרח הקטן לנסות ללמוד את הדברים המסובכים האלה. אז בוא תהיה אזרח טוב ושים את הכסף שלך כאן, אנחנו כבר נדאג לו.

    הפתרון, כתמיד, צריך להיות מורכב יותר. לעניות דעתי הוא צריך להיות שילוב של חינוך פיננסי עם שקיפות ומנגנוני בקרה שבהם יש אפשרות לקבוצות שונות להשפיע.

    • תגובה מאת יוסי לוי
      תאריך 2 בדצמבר 2011 08:56

      אני הכי אוהב את התגובות שמתחילות ב-"אני… אבל…". את הפתיחה לתגובה שלך יש לקרוא כך: "אני אומר שאני סוציאליסט כדי שאשמע יותר משכנע, אבל עכשיו אביע בפניכם את דעותיי הניאו-ליברליות".

      העובדה שהממשלה משיתה חוקים ומפעילה רגולציה כדי להגן על אזרחיה אינה "עידוד האזרחים להתנערות מאחריות", כפי שאתה אומר. במדינה מתוקנת וחברה מתוקנת, הממשלה היא "ממשלה של העם, על ידי העם, למען העם", ואני מצטט כאן את מי שהיה נשיא ארצות הברית, אברהם לינקולן. ממשלה שדואגת לאזרחי המדינה היא ביטוי של לקיחת אחריות משותפת, וזוהי מהות הסוציאליזם.

      ולאחר שהבהרתי את הטעות בהנחת היסוד שלך, אני סבור שברור כי שאר הטיעונים שהעלית אינם רלוונטיים. ההפרכה היא מיידית.

  • תגובה מאת דיגו
    תאריך 1 בדצמבר 2011 12:23

    חינוך פיננסי (ובעיקר לימודי סטטיסטיקה והיסתברות) הוא חיוני ושימושי ביותר, אבל אסור שזה ישמש את הממשלה ככלי התנערות מאחריות.

    הסתברות אינה דבר אינטואיטיבי, טבעי, וגם עם השכלה גבוהה אנשים עדיין אינם טובים בהערכת סיכונים.
    השארת עתידם הכלכלי של אנשים בידיהם, ללא רגולציה ופיקוח מצד המדינה, עלולה להסתיים רע. רע מאוד.

    עיין ערך איסלנד 2010

    הנוסחה של ארתור בנג'מין לשינוי החינוך המתמטי (לימודי הסתברות במקום חדו"א):

    http://www.ted.com/talks/lang/he/arthur_benjamin_s_formula_for_changing_math_education.html

  • תגובה מאת אייל
    תאריך 30 בדצמבר 2011 00:36

    משמח שהתייחסת לנושא החשוב הזה.
    החוסכים לפנסיה היום בהחלט עלולים להיות עניי המחר.

    לחיזוק דבריך – פתרון אפשרי לבעיית דמי הניהול (ש"שותים" כשליש מהפנסיה, אם להאמין לדהמרקר וכלכליסט):

    המדינה תציע מסלול השקעות "טיפש" בדמי ניהול אפסיים, מבוסס מדדים (למשל 70% מדד אג"ח מדינה, 20% מדד אג"ח קונצרני כלשהו, ו-10% מדד מניות ת"א 100)
    לא נדרשים אנליסטים, כי אין שינוי בתמהיל ההשקעות – לכן דמי הניהול יכולים להיות נניח 0.2% ללא סבסוד כלשהו.
    זה מבוסס על הטענה ש-80%-90% מקרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים אינם "מכים את המדד" – כלומר גובים דמי ניהול על כשלונותיהם.
    המדינה יכולה להפיץ דרך בנק הדואר שבבעלותה (עדיין).

    זה עשוי לשבור את קרטל דמי הניהול.
    ועד עכשיו תיארתי פיתרון נאו-ליברלי. במודל יותר סוציאל-דמוקרטי אפשר גם להוסיף סבסוד, הגדלת שעור אג"ח מיועדות וכו'.

  • תגובה מאת Eli Steinberger
    תאריך 17 באפריל 2012 13:34

    יוסי שלום

    נושא ההשכלה הפיננסית קרוב ללבי מאד.
    אישית פניתי למשרד האוצר דרך מספר כיוונים – כדי להגיע ולהשכיל את הנוער והוריהם. קברו אותי בבירוקרטיה.
    אז עד שהממשלה תיישם את מחויבותה המוסרית (פעילות שמשחר ההיסטוריה לא מתרחשת בקרב מנהיגי ציבור), אין שום סיבה שאנשים לא יקבלו כלים, השכלה והכשרה מגופים שאין להם אינטרס צדדי.

    גילוי נאות – אני בעצמי מנהל הכשרות בחברה כזו, המתפרנסת ממודלים שפיתחנו בשווקים, ומסייעת לאנשים עם שני קורסים, שכל אחד מהם אמור להיות הראשון והאחרון שמשקיע/חוסך יצטרך לעשות בחייו כדי להרויח את המכסימום מחסכונותיו.

    אשמח מאד לעזרה של אנשים כמוך, שרואים את הבעיה, כואבים אותה. יש פיתרון, הוא לא יבוא מהממשלה ולא מבתי ההשקעות.

    אשמח לשמוע ממך
    אלי ש.

תגובה