חיפוש באתר

קישורים

עמודים

קטגוריות

סקר מעורר מחשבה באתר נענע

איזו טעות עדיפה?

הסקר הזה רץ כבר די הרבה זמן בדפי החדשות של אתר נענע. הוא מעורר מחשבות רבות, מהבחינה הפילוסופית מוסרית, ולסטטיסטיקה יש הרבה מה לומר גם בנושא הכללי הזה. רשימת היומן הזו היא מעין תזכורת עצמית למאמר שייכתב כאן, על שני סוגי הטעות האפשריים בתהליכי החלטה בכלל ובהחלטות סטטיסטיות בפרט.

בינתיים, אתם מוזמנים לחשוב על המשמעות של כל האחת מהאפשרויות.

עדכון: והנה המאמר שהובטח: בין שתי טעויות.

פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 19 בפברואר 2005 שם התקבלו 13 תגובות

הסטוריון מצעד המחץ  [אתר]  בתאריך 2/19/2005 2:25:50 PM

ברר… קשה

היד נוטה להתנגד קודם כל ל”חף מפשע אחד בכלא”, אבל אז אני חושב על מאה האשמים שמסתובבים חופשיים ברחובות.
טוב שהמציאות היא קצת פחות בינארית מהסקרים האלה.

טלי  [אתר]  בתאריך 2/19/2005 2:33:03 PM

אי אפשר

לחשוב על המשמעות של כל אחת מהאפשרויות. כל מטרתם של סקרים היא למנוע מחשבה אמיתית, שנשענת על תמונת מציאות מלאה, ודורשת זמן, ופרטים, וניתוח, וכו’. הסקר מעצב מראש את התשובה – רק כן או לא – לפי הניסוח המצומצם והסלקטיבי של השאלה – ולא משאיר הרבה מרווח תמרון. זו סתם דמגוגיה.
מחכה למאמר שלך בנושא….

אלעד  בתאריך 2/19/2005 3:50:48 PM

ללא נושא

לדעתי עדיפים 100 חפים מפשע בכלא ואשם חופשי אחד.
עכשיו השאלה היא מי המאה ומי האחד.
אם זה אני בכלא אז לא – אבל אז האם אני כרוצה לשים חפים מפשע בכלא- אשם – אז ודאי שהייתי רוצה להיות ההוא שבחוץ יחד אתכם ובלי המאה.
מה אלו השאלות הללו?

אלון  בתאריך 2/19/2005 4:59:32 PM

סקרי אינטרנט

מה התוקף של סקרי אינטרנט, אם בכלל? המדגם חסר הגבלה שליטה ואקראיות.
**האם יש דרך לאתר קבוצת מדגם דרך האינטרנט היום או בעתיד?

מנשה  בתאריך 2/19/2005 5:39:49 PM

לטלי

זה נכון שהסקרים האלה רדודים ולא יורדים לעומק הדילמות הנגזרות מן השאלה. אבל הנקודה שהעלה כאן יוסי היא שונה במקצת.
אם נשכח לרגע שמדובר בסקר מטופש של נענע, יש כאן נקודה פילוסופית מעניינת, הן מהצד המוסרי (מוסרני) והן מצד המתמטיקה, ההסתברות ותורת קבלת ההחלטות.
ברור שלא הייתי מתייחס ברצינות יתרה לתוצאות הסקר הזה. זה מזכיר לי ראיון עם אתגר קרת שסיפר שראה באחד מאתרי האינטרנט סקר מהזן הזה שבראשו עמדה השאלה: “אתגר קרת?” ושתי אופציות בחירה “כן” ו-“לא”

נעם  בתאריך 2/19/2005 6:00:53 PM

ללא נושא

צריך תמיד להסתכל על הטוב המירבי לחברה ולכולם
ובמקרה הזה ברור שלחברה עדיך שיהיה חף מפשע אחד בכלא.
אי אפשר לעשות החלטות שמבוססות על טובת אדם אחד ופוגעות בשאר. ההחלטה המוסרית הזו לא קשה.
אבל ברור שצריך לעשות הכל כדי שיהיה צדק.

טלי  [אתר]  בתאריך 2/19/2005 7:34:58 PM

למנשה

גדול..
🙂

בעז   בתאריך 2/19/2005 7:52:22 PM

אני פה בשביל אתגר קרת

ואני מצביע “לא” רק אם מישהו יכול להגיד לי לא מה?
עד כמה שאני הבנתי הצבעתי
אתגר קרת
לא-מצחצח שיניים בשבת

יאן  בתאריך 2/20/2005 3:34:15 PM

שאלה לא פשוטה

יש כאן ניסיון לכמת דבר שאינו ניתן לכימות.
עקרונית מקובלת בחוק, מאז ימי הרומאים לפחות, הגישה שמוטב לשחרר אדם אשם מלהרשיע אדם חף מפשע. אני אישית מאמין בצדקת העקרון הזה וכן בתועלת שבהליכה לפיו, בסיכום הכולל.
אם כן נרשיע רק מי שאשם “מעל לכל ספק סביר” – אבל זו הגדרה סובייקטיבית, ועובדה שלעתים יורשע אדם ברוב של שני שופטים – בעוד השלישי חושבו לחף מפשע.
אם כן, צריך למתוח גבול במקום כלשהו, גבולו של הספק הסביר, שמצדו האחד מרשיעים אדם (לעתים חף מפשע) ומצדו האחר משחררים אותו (אף שייתכן שהוא אשם). השאלה בסקר של נענע היתה בעלת משמעות, לו היה ניתן לקבוע את הגבול מראש לפי רצוננו: למשל, לקבוע שרק אם יש סיכוי של 1 ל 100 לפחות שהאיש אינו אשם – יש לשחררו, ואם הסיכוי הוא 1 ל 101 – יש להרשיעו. אבל אין לנו כמובן כלים להעריך בצורה כה דייקנית את סיכוייו של אדם, בהינתן ראיות מסוימות כנגדו, להיות אשם.
לו ניתנה שאלה אחרת: איזה שופט עדיף, זה שטעה ב X אחוזים ממשפטיו, ובכולם שחרר אדם אשם, או זה שטעה במאית X אחוזים מתיקיו – ובכולם הרשיע אדם חף מפשע, אני חושב שהייתי מעדיף את השופט השני.

adamastor  בתאריך 2/20/2005 8:14:20 PM

undercostraction

What is left is undercostraction of any human missinterpretation of a pole, taken under no concideration to be concidered by the the duality that does not exist in this case. loving is a blame both the guilty and the inocent share in corecpondence to one or more philosophers of any moral issue to be neglected by the standing point of time.

menashe  בתאריך 2/20/2005 10:15:04 PM

Is that

a post, or sheer poetry?

צב מעבדה  בתאריך 4/30/2005 8:01:13 AM

מי שלא עושה לא טועה

אני מעתיק לכאן את התגובה שלי מהאייל הקורא ומוסיף עליה.
נראה לי שאפשר להתייחס לשאלה הזאת כמו להרבה שאלות אחרות שהתוצאה שלהן היא עונש מוות.
האם עדיף להשבית את כל התחבורה רק בגלל ש 600 איש נהרגים כל שנה בתאונות דרכים? (זה היה רק אומדן, אל תקפצו עלי בגלל שהרגתי כמה בלי שהגיע להם).
האם כדאי להפסיק את פעולת מערכת הבריאות רק בגלל שרופאים הורגים בשגגה חולים? (גם זה קורה)
האם כדאי להפסיק לבנות גשרים ומבנים רק בגלל שמדי פעם אחד נופל בגלל שגיאה של מהנדס?
האם כדאי להפסיק להשתמש במליון ואחד דברים שמצילים חיים רק בגלל שמדי פעם הם מתקלקלים ופוגעים בחפים מפשע?
לעניות דעתי הדלה בידע משפטי או אתי, ההבנה שמי שלא עושה לא טועה היא חלק מובנה מחיינו הלכה למעשה. במובן הזה שופטים לא יוצאים מן הכלל וגם הם יכולים לטעות.
שיחרור של רוצח על כל ספק קל שבקלים שקול לכך שאנחנו מהיום נגור רק בבית עם קומה אחת וקירות בעובי שלושה מטרים, שניסע במהירות שלא עולה על ארבעה קמ”ש ושהטיפול הכי מסוכן שהרופא יתן לנו יהיה לשים לנו פלסטר.
כל אלו ביחד משמעותם הפשוטה היא אי שימוש.
מי שטוען שעדיף לשחרר מאה רוצחים מאשר לכלא חף מפשע אחד ובכל זאת נותן לשופטים לשפוט בעצם מייחס להם תכונות על אנושיות וחי במנותק למציאות כי כל מי שעושה טועה.

יעקב.רוימי 

Technorati Tags:

תר]  בתאריך 6/3/2006 6:20:01 AM

ללא נושא

כול המיתחסדים אני רוצה ליראות את אלה הככמים שרק מגיבים ושולפים תשובות מהמותן חצי יום בכלא לא בכלא במעצר לפי התגובות של רובכם גם עשר דקות לא היתם מחזקים.ועוד חפים מפשע היתם תולים את עצמחם מניסיון של שנים ים של חפים מפשע יושבים בבתי כלא ובמעצר אז שבו בשקט ותנולמערכת המישפטית לעבוד כי לא יעזור כלום שורה תחתונה כולם אים לא רובם נוכלים עורכי דין שופטים תן לי ואתן לך.

תגובה