תזכורת: בפסטיבל ICON-TLV שייערך בחול המועד סוכות, אתן הרצאה על הגיבורים שמאחורי הניסויים הקליניים. ההרצאה תתקיים ביום ראשון, 26.9.2010 בשעה 7 בערב, במרכז חמד”ע, רחוב הפרדס 7, תל-אביב (סמוך לגן העיר).
הבהרה: אחד מקוראי הבלוג פנה אליי במייל כדי למחות על השתתפותי בפסטיבל ICON TLV, כיוון שאינו הפסטיבל המאורגן על ידי אגודה מסויימת. אגודה זו מארגנת פסטיבל מקביל, הנקרא גם הוא בשם ICON. הקורא ביקש ממני לשקול להעביר את הרצאתי לאירוע האחר, ולהסביר לבאי הרצאתי את “הבעייתיות” של המסגרת בה ניתנת הרצאתי, לדבריו.
לכן ברצוני להבהיר:
- אני מודע ליריבות בין שני הפסטיבלים המתחרים.
- אני לא שותף לסכסוך הזה, אין לי עניין בו, וגם איני מתכוון לנקוט עמדה בנושא.
- איני רואה כל בעייתיות בהרצאה באירוע מסויים, כל עוד לא נעשים בו מעשים פליליים או לא מוסריים. למיטב ידיעתי, האירוע בו אני מרצה ומארגניו אינם שותפים למעשים כאלה.
- אני מרצה בפסטיבל ICON-TLV כייוון שמארגניו פנו אלי וביקשו ממני להרצות בו. גילוי נאות: אחת ממארגנות פסטיבל זה היא גיסתי.
- אני לא מקבל תשלום כלשהו תמורת הרצאתי, אם כי אני מוזמן למספר אירועים בפסטיבל.
- אם יפנו אליי מהאירוע השני, אשמח להרצות גם בו.
- אני ממליץ לכל אחד מהקוראים לבחון את התכניות של שני הפסטיבלים, ולהשתתף באירועים שמעניינים אותם, ללא כל קשר למסגרת בה האירוע מתקיים ולזהות המארגנים.
אוי, מלחמות גיקים זה כיף.
אולי אצטער על זה – אבל על מה הריב?
זה מסוג הדברים שנראים נורא חשובים למי שמודע להם. יש על זה הרבה דברים כתובים ברשת, אבל כמו שכדרלעומר כתב, אל תיכנס לזה.
אני יכולה להביע את דעתי, כמתנדבת באייקון השנה ובשנים שעברו – כמו גם בכנסי עמותה ואגודה שונים.
מעבר למלחמות מטופשות ומיותרות שבהחלט סובבות את העניין, הויכוח האמיתי (לדעתי) הוא על אופי הפסטיבל. עד כמה הוא מכוון לקהל מיינסטרים, לקהל רחב, לעומת כמה הוא קרוב לתכנים שקהילת המד”ב/פנטסיה/קומיקס/אנימנגה/משחקים/השלם את החסר אוהבת וכמה הוא כולל תכנים “קהילתיים”.
התוצאה היא שפסטיבל הפונה לקהל הרחב, יערוך פחות אירועי נישה ופחות אירועים ש”מגניבים” למי שהם חברים בקהילה, אבל עלולים “לחלוף מעל לראש” למי שלא אחד מהחבר’ה. אחד ממדדי הבוחן שלי הם הורי. אבי חובב מד”ב אבל אימי לא מאוד. לאילו אירועים הם הולכים? לאייקון. גם בשנים בהן לא העברתי הרצאה או התנדבות, הם התעניינו וחיפשו את התוכניה. לאירועים אחרים לאורך השנה, הם לא באים. זה לא מדבר אליהם. הם יגיעו רק אם אני מופיעה (ואז הם מביאים מצלמה ומביכים אותי ) . אירועי הנישה פשוט פחות מדברים ומושכים אותם.
לטעמי האישי, לאורך השנה יש לא מעט כנסים קהילתיים העונים על הצרכים הקהילתיים של החובבים המושבעים. פסטיבל גדול, שמושך אורחים מחו”ל, שמקרב את הקהל הרחב לתחום שלנו – עושים פעם בשנה. אני מתנדבת באייקון TLV כי אני חושבת שהוא תופעה חשובה וחיובית המקדמת וחוגגת נושאים אהובים עלי וקרובים לליבי, בצורה שונה מאירועים אחרים.
הויכוח הזה, ד”א, לא ייחודי לנו. כנסים אחרים בתחום ברחבי העולם נתקלים בבעיות דומות, לעיתים. למרות המריבה והויכוח, שלפעמים יורדים לפסים מיותרים, אני מקווה שהסוגייה תיפתר. בשנה הבאה, באייקון הבנוייה.
טוב לראות שיש עוד אנשים שפויים שלא נגררים למלחמה המטופשת הזאת.
לצערי לא אוכל להגיע ביום ראשון, אבל אתה מוזמן להרצאות שלי ביום שני ושלישי.
אני אכן מתכוון להגיע להרצאות של יום שלישי בארוע המקביל.
אור, דונט גו דר. באמת.
איילת – מה עם גילוי נאות שאת או מישהם מבני משפחתך מקבלים שכר מהפסטיבל? זה לא משפיע על ההחלטה שלך?
האין זאת הוכחה לכך שהאירוע הזה הוא מסחרי בליבו ומהותו וכל ניסיון שלו לטעון אחרת הוא רמאות הציבור?
לא אני ולא אף אחד מבני משפחתי מקבלים שכר, לא קיבלו מעולם שכר ולא הוצע להם שכר. הפסטיבל דווקא עולה לי לא מעט: בימי חופש שלקחתי מהעבודה, בנסיעות ובטלפונים. הוא גם עולה לי בסתם שעות פנויות, והרבה מהן.
אני מתנדבת כבר שנים. בכנסי עמותה, אגודה ובאייקון – ומעולם לא קיבלתי שכר. למעשה, רק לעיתים רחוקות בכלל ביקשתי החזרים על הוצאותי. את שאני עושה אני עושה מאהבת התחום. זה נכון לגבי כמעט כל מתנדבי הפסטיבל, למעט מספר אנשים בודדים (כן, בהנהלה), שעוד בימים טרם הפיצול, לא צרה עיני במשכורתם של מי שעובדים על הפסטיבל בהיקף של חצי משרה אם לא יותר. (או במחוזותינו: לול!)
אין לי מושג מי אתה, מאחר ולקריאות לגילוי נאות אינך טורח לצרף שם, אבל לו הייתי מי מהמתנדבים הקבועים כנראה שהיית מכיר אותי ויודע את זה. אם הקביעה שלך לא היתה כל כך מצחיקה ומגוחכת, כנראה שהייתי נעלבת. כפי שהיא, הצחקתני על הבוקר.